את מרגישה חוסר מיצוי אישי, פספוס ותסכול? יש מוצא-חזון אישי אפקטיבי ישים אותך על המפה ויהווה עבורך מצפן להגשמה. 

רובנו מתנהלים ביום יום ואף בקריירה ובעסקים ללא כל "מצפן" ברור. יצירת חזון אישי המשקף עתיד מיטבי נשאף שלנו הוא בעצם כלי עוצמתי לניהול חיינו ומהווה מגדלור הכרחי עבורנו על מנת לכוון את דרכנו וחיינו בהלימה אחת עם שאיפותינו הגדולות.

מתי אנו זקוקים לחזון? בזמנים של צמיחה, שינוי או הזדמנות כדי שיהיה לנו מצפן שיורה לנו את הכיוון הנכון מבחינתנו כיוון נשאף שהגדרנו לעצמנו מראש. אנו זקוקים לחזון גם בתקופות של אי וודאות כשאנו מאבדים את הביטחון לגבי דרכנו, כשקורה מקרה בלתי צפוי שמערער את החוקים ואת הדרך שאנו מורגלים בה. במקום להתמקד ב"איך לכבות את השריפה", "איך פשוט להמשיך הלאה" כדאי שנשים לנגד עינינו את החזון – המטרה העליונה לשמה אנו פועלים. החזון ידריך אותנו חזרה אל יסודות הווייתנו – לייעודנו ולהליכה בהתאם לשאיפות שלנו. כלומר: תפקיד החזון הוא בעצם להוות מצפן ומגדלור עבורנו כדי שנוכל לכוון את דרכנו בהלימה אחת עם שאיפותינו הגדולות. לפיכך על פי תיאוריות שונות ורבות החזון נמצא בבסיס התכנון של הצבת היעדים והמטרות שלנו בחיים.

אם כך מהו למעשה החזון? קיימות הגדרות מילוניות שונות. ב"מילוג" נכתבה הגדרת "חזון" כך:

1. רעיון או מחשבה לגבי העתיד הרצוי
2. נבואה
3. חלום או התרחשות דמיונית.

במילון "מילה" מצאתי: חזון = תמונת מציאות או התרחשות נשאפת – תמונה עתידית במיטבה, אמינה ואטרקטיבית.

את הגדרת החזון במיטבו כמו שאני מאמינה בו, מיטיבים לתאר מספר מקורות: בספר מתומצת וקריא "קדימה בכל הכוח – הפעל את עוצמת החזון בעסקיך ובחייך", מתארים קן בלנצ'רד (מנהל רוחני של קבוצת קן בלנצ'רד - חברה מובילה בעולם בתחום ההדרכה בעבודה) וג'סי סטונר (יועצת למגוון רחב של חברות ועסקה רבות בגיבוש חזון אישי וקבוצתי) חזון אפקטיבי כך: "חזון פירושו לדעת מי אתה, לאן אתה הולך ומה ינחה אותך בדרכך".[1]  הם מוסיפים כי חזון משכנע מספק קווים מנחים שמסייעים בקבלת החלטות יומיומיות, מספק תמונה של העתיד הרצוי שניתן ממש לראות בעיני רוחנו, מתמשך ובר קיימא, מדרבן ל"מצויינות" ולא רק להתגברות על מכשולים, מעניק השראה, מרגש, ומסייע לכל אחד למצוא מה הוא יכול לתרום.[2]

כדי לבנות חזון כזה עליו להיות מושתת על 3 עקרונות חשובים:

1. הגדרת מטרה בעלת משמעות העונה על השאלה מדוע ולא מסבירה רק מה יש לעשות.
2. על החזון להיות מושתת על ערכים המספקים למעשה כללי התנהגות בדרך להשגת המטרה. הם עונים על השאלות "על פי מה אני רוצה לחיות"? ו"איך"?. עליהם להיות מוסברים היטב כדי שאפשר יהיה לדעת בדיוק איזו התנהגות ממחישה שהערך מיושם. יש לפעול לפיהם בעקביות שאם לא כן הם רק בגדר "כוונות טובות".
3. על החזון להיבנות על תשתית של תמונת עתיד – תמונה בהירה של התוצאה הסופית, משהו שניתן לדמיין ממש ולא הצהרה מעורפלת. יש להתמקד במה שרוצים להשיג לא במה שרוצים לאבד (עיקרון החיוביות). יש להתמקד בתוצאה הסופית ולא בתהליך המוביל אליה – כיוון שהתהליך יכול להשתנות בהתאם לנסיבות.[3]

יש לציין כי תיאוריה זו כפי שמובאת בספר "קדימה בכל הכוח!" מתכתבת עם תיאוריות נוספות המוסיפות עליה או מחזקות אותה.

תיאוריית החשיבה החיובית – המוזכרת להלן בסעיף ג' – התמקדות במה שרוצים להשיג ולא במה שלא – מוזכרת בספרות מקצועית מגוונת - כן עומדת בבסיס הספר "הסוד" הגורס בקצרה כי מה שאתה מזמן לעצמך הוא שהיקום יזמן לך – הוא מה שאתה מושך אליך בזכות האנרגיות וחוקי היקום וכך אם תחשוב חיובי – תמשוך אליך ותזמן לך דברים חיוביים. [4]כך גם התיאוריה האדלריאנית תומכת בעיקרון הצבת המטרות. אלפרד אדלר (1870-1937)  אבי הפסיכולוגיה של האינבידואל" (מחבר מרעיו ומאוחר יותר ממתנגדיו הגדולים של פרויד), טוען כי האדם הוא אדם מטרתי, אינו נדחף קדימה לעשייה והתקדמות מתוך נסיבות כי אם מתוך הצבת מטרות. לפיכך על האדם להציב לעצמו מטרות כאשר השאלה החשובה עליה צריך האדם לענות בהצבת המטרה העליונה שלו היא "לשם מה" ולא "מה". הדבר מתחבר ישירות לתיאוריה של בלנצ'רד וסטונר האומרים כי בהגדרת החזון יש להגדיר לשם מה החזון נבנה ולא רק "מה".

בתיאוריה האדלריאנית ובשיטת האימון הנגזרת ממנה נושא ה"איך" – כלומר הערכים המרכיבים את החזון ומניעים אותו אף מורחב משל בלנצ'רד: על פי התיאוריה האדלריאנית חזון אפקטיבי חייב להיות מורכב מ"מתדלקים רבים לעשייה" והוא חייב לשקף את נימי נפשו של האדם בעל החזון. לאלה התיאוריה קוראת ייעוד האדם, ומרכיבי הייעוד הם: ערכיו (אמונותיו), אבל יותר מזה גם את אהבותיו וכישוריו ותשוקותיו, יכולותיו ועוצמותיו. מדוע? מכיוון שחזון הוא דבר שהאדם צריך לאהוב, לרצות, לשאוף אליו בכל נימיו שאם לא כן הרי ראשית אין לו טעם מבחינת אותו אדם, שנית לא יהיה לאדם רצון ו"דלק" כדי לבצעו בעבודה יומיומית ולעתים מורכבת. אדלר אמר: "כשאני חי את ערכי, חי את חלומי, נותן ותורם לאחרים – שם נמצא האושר" [5]. שיטת האימון האדלריאנית דוגלת גם היא ביצירת תמונת עתיד נבחר בהירה ומציעה שיטות שונות לעשות כן באמצעות שאלת שאלות עמוקות, דמיון מודרך ועוד.

בעיני יצירת חזון אישי טומנת בחובה חקר עצמי עמוק כיוון שרק אנשים מודעים מאוד יודעים לעמוד על כל המרכיבי הייעוד שלהם וגם זאת בעיני רק לאחר חקר והצפה. בתהליך חקירת הייעוד חשוב להציב תחושות ורגשות ברמה מטאפיסית, אולם בסופו של תהליך חשוב לתרגם את הדברים לעשייה פיסית ופרקטית שניתן יהיה אחר כך לפרוט אותה ליעדים מדידים ושניתן לבצעם. עוד עיקרון חשוב הוא עיקרון "ההוליזם" הגורס כי האדם הוא הוליסטי ולכן בבואנו לבחון את החזון שלנולא נתמקד רק בפלח אחד בחיים כי אם בכל פלחי החיים, שינוי באחד מהם בהכרח ישפיע גם על האחרים.[6]

גם דר' עמיר לוי (יועץ ארגוני וניהולי בכיר באיגוד היועצים הארגוניים וחבר במכון לייעוץ ארגוני) בספרו "ניהול שינוי ארגוני", גורס כי לא ניתן לבנות חזון ללא אמונות וערכים, ייעוד ועוד.[7]

נושא נוסף בו תומכת התיאוריה האדלריאנית הוא נושא "התרומה" – שכן האדם הוא ייצור חברתי שתחושת הערך שלו נגזרת בהכרח מתרומתו לסביבה (לכל אחד תרומה למעגלי סביבה אחרים: משפחתי קרוב/חברים/ארצי/ סביבתי/ עולמי....). מטרתו של כל אדם באשר הוא היא לחוש  שייך ומשמעותי – ואלה נגזרים בהכרח ממועילותו לסביבה. לכן חשוב להגדיר מה היא תרומתו ומועילותו כחלק מהחזון. [8]

לסיכום החזון משמש אותנו כמורה דרך ומגדלור לחיינו כאשר אנו רוצים לבצע שינוי, להתקדם, לנצל הזדמנות או בעת משבר ו"ירידה". לטובת בניית חזון אפקטיבי יש להשקיע חקירה עצמית ולבסס את החזון על מספר פרמטרים משמעותיים:-

1. הגדרת מטרה בעלת משמעות העונה על השאלה מדוע.
2. על החזון להיות מושתת על ייעוד האדם: ערכים, תשוקות, עוצמות ותרומה.
3. תמונת עתיד בהירה ומוחשית.

חזון כמובן לא עומד בפני עצמו בדרך להשגת המטרות בחיינו, אולם הוא עומד בבסיסן וממנו נוכל בהמשך לפרוט את המטרות שלנו והוא ישמש אותנו כמצפן ומגדלור להשגתן.

מכיוון שגיבוש חזון אפקטיבי דורש מודעות גבוהה מאוד וחקר עצמי מעמיק מומלץ להסתייע במאמן אישי מיומן ומקצועי על מנת לגבשו.

 בהצלחה,

[1] קדימה בכל הכוח! הפעל את עוצמת החזון בעסקיך ובחייך, מטר 2004, קן בלנצ'רד וג'סי סטונר, עמ' 64.

[2] שם עמ' 65.

[3] שם עמ' 13-63.

[4] הסוד, כנרת, רונדה בירן, 2007.

[5] יסודות הפסיכולוגיה האדלריאנית, פרופ' ר. דרייקורס, מכון אדלר, 2012, עמ' 18-22.

[6] שם עמ' 58-60.

[7] ניהול שינוי ארגוני גישות, שיטות ותהליכים, צ'ריקובר, 2000, דר' עמיר לוי, עמ'167-175.

[8] יסודות הפסיכולוגיה האדלריאנית, פרופ' ר. דרייקורס, מכון אדלר, 2012, עמ' 11-17.