איך יוצאים מתקיעות? 

כשאנחנו מרגישים תקועים במקום בו לא טוב לנו אך לא מצליחים לשנות את המצב, אנחנו יכולים לחוות תסכול ואפילו דכאון וייאוש.

תקיעות יכולה להיות כשאנחנו כל כך מבולבלים עד שאיננו יודעים מה נכון ומה רצוי לנו, או כשאנו יודעים מה המטרה שלנו אך לא מצליחים להגיע אליה.

אז איך אפשר לצאת מהתקיעות?

בואו ניקח לדוגמא מתאמן שהגיע אלי לאימון, נקרא לו דניאל (שם בדוי). דניאל הגיע אלי כשהוא מתלבט אם להישאר בעבודה בה הוא עובד ב10 שנים האחרונות, או לעבור לעבוד במשרה מלאה בתחום חדש בו התחיל לעבוד לפני חצי שנה כסטאז'ר, במשרה חלקית, לאחר שסיים לימודים בתחום, ולפני כמה חודשים הציעו לו עבודה במשרה מלאה. דניאל מוצא את עצמו כבר שלושה חודשים עובד בלחץ בשתי העבודות כשהוא לא מצליח להחליט באיזו עבודה הוא רוצה להיות. מעבר ללחץ הזמן ולתחושת ההתלבטות המעיקה, המנהלים לוחצים עליו לקבל החלטה והמשפחה מרגישה מוזנחת ומקופחת כשהם כמעט ולא רואים אותו במהלך השבוע.

לפני שנבחן את הדוגמא של דניאל, בואו נבין מהו תת המודע, מה ההבדל בינו ובין המודע, ואיך הוא קשור ליציאה מתקיעות.

בהגדרה פשוטה - המודע הוא מכלול הדברים הנמצאים ברגע זה בהכרתנו, או שאנו יכולים להיזכר בהם בקלות, בעוד תת המודע - הוא מאגר הזיכרונות, התובנות, הלמידות, הטראומות והאמונות, שאגרנו במהלך השנים. כאשר את רובם המוחלט איננו זוכרים ואיננו מודעים לקיומם.

ד"ר ג'וזף מרפי טוען כי בכל רגע נתון, תת המודע שולף זיכרון או מספר זיכרונות רלוונטיים לאירוע או למציאות העכשווית, ובאמצעותם הוא מכוון אותנו ואת ההתנהגות / התגובה שלנו.
הפסיכולוג מילטון אריקסון מרחיב את ההגדרה וטוען שתת המודע הוא מאגר משאבים בלתי נדלה ומקור היצירתיות, שאחראי על חלק הארי בפעולות היום יומית שלנו, החל מהקיום הפיזי של הגוף, וכלה בקיום הרגשי-מחשבתי- אמוני.

בעצם, אפשר לדמות את תת המודע לתוכנת מחשב. תוכנה הכוללת את כל הנתונים שאספנו עם השנים ומתעדכנת בחוויות ובתובנות היום יומיות שלנו. התוכנה משקללת כל פעולה, פרשנות או תגובה, על פי מאגר הנתונים השמור בתוכה, ובוחרת את התגובה/הפעולה הנכונה לביצוע, כשהיא "פולטת" את התוצאה בלי לעדכן אותנו על סמך מה היא נבחרה. כך שבעצם אין אנו מודעים לזיכרונות בתת המודע אלא רק לתוצאה עצמה.

מכאן, שאם נרצה שהתגובה/הפעולה שלנו תהיה כפי שאנו רוצים, הרי שאנו צריכים לוודא שתת המודע (במשל - נתוני המחשב) תומכים בכך, ואם אנחנו רוצים לערוך שינוי משמעותי, הרי שנבקש לבצע אותו בתת המודע תחילה.

הNLP חקר את תחום תת המודע, תוך שהוא עוקב אחר עבודתם של מטפלים ופסיכולוגים בולטים בשנות ה70 של המאה ה-20. מתוך המחקר נוסחו מספר הנחות יסוד באשר לתת המודע ולהתנהלות שלנו, ובהן 4 הנחות שיסייעו לנו להבנת האופן ליציאה מתקיעות. נבחן אותן להלן תוך הדגמה במקרה של דניאל:
1. מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית.
2. תת המודע נהנה לשרת ונזקק להוראות ברורות לביצוע.
3. תת המודע אינו מעבד באופן ישיר מושגים שליליים.
4. לכל אחד יש את המשאבים להם הוא זקוק להשגת מטרותיו.

כשבוחנים את התיאוריה של ד"ר מרפי ומילטון אריקסון על התנהלות תת המודע, אי אפשר להימנע מהסקת המסקנה שתת המודע פועל לטובתנו. העבודה של שקלול הנתונים ובחירת התגובה הראויה, מעידה על כך שיש נתונים סמויים מהמודע, שמשנים, לעיתים למורת רוחנו, את התוצאה. בהתאם לכך הNLP ניסח את הנחיית היסוד הראשונה שהבאנו לעיל: "מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית". אם דניאל מתלבט ואינו מצליח להגיע להחלטה הרי שהוא מרוויח מהמצב. יתכן והוא פוחד לטעות, ולכן כל עוד לא קיבל החלטה הרי שהוא "מוגן" מפני טעות. יתכן והוא מתקשה לוותר על העבודה בה עבד 10 שנים ויצר בה קשרים חברתיים, וכל זמן ההתלבטות הוא מרוויח את הקשר החברתי לעוד זמן קצר. ואולי עמוק בתוכו נטועה האמונה שבתחום העיסוק החדש אי אפשר להרוויח משכורת גבוהה, לפחות לא כמו בעבודה הקבועה בה הוא עובד 10 שנים, ולכן הוא מתקשה לעבור אליה.

נכון, דניאל גם מפסיד מהמצב הקיים: לחץ מהבוסים, תחושה מתסכלת של תקיעות, כעס מצד המשפחה... אבל בשקלול הנתונים ש"מחשב" תת המודע עשה, זה הדבר הנכון בעבורו כרגע.

כלומר, עד שדניאל לא יסכים לוותר על הרווח הקיים, יזהה ויתמודד עם האמונות המגבילות, ויתגבר על פחדים או חששות, יש סיכוי שהוא ישאר תקוע באותו המקום. נכון, יתכן ונתונים שישתנו ידחקו את דניאל לקבלת החלטה. אך עצם העובדה שהוא תקוע במצב זה שלושה חודשים מעידה שהשינוי צריך להיות תודעתי-פנימי.

מכאן אנו מגיעים להנחה השנייה שראינו לעיל, "תת המודע נהנה לשרת אותנו ונזקק להוראות ברורות לביצוע". ככל שנהיה מוגדרים יותר ונגדיר לתת המודע מה אנחנו רוצים, מתי, איך, איפה... כך "נאפשר לו" לסייע לנו באופן הרצוי לנו.

האם דניאל אכן יודע מה הוא רוצה?
האם הוא מחפש עבודה שתפרנס אותו ותשלם לו שכר גבוה? האם הוא רוצה להתפתח בתחום החדש? האם הוא רוצה עבודה רגועה שמביאה אותו הביתה בזמן לארוחת הערב המשפחתית?

כל עוד דניאל לא יגדיר את המטרה שלו באופן ברור, מדויק, מוגדר בזמן... הוא יתקשה לקבל החלטה מושכלת.

חשוב לשים לב – שבמצבי תקיעות לרובינו ברור מה אנחנו לא רוצים: "לא רוצה להיות בעבודה רק בגלל שכבר התרגלתי אליה", "לא רוצה להיות בעבודה שמשתלטת על שעות אחר הצהריים שלי"...

ואנו מתקשים להגדיר מה אנו רוצים. אז מה כן חשוב לנו בעבודה שנעבוד בה? מה המטרה האמיתית שלנו בחיים? היכן אנחנו רוצים להשקיע את הזמן שלנו? וכיוצא בזה. 

הנחת היסוד השלישית שראינו לעיל אומרת ש: "תת המודע אינו מעבד באופן ישיר מושגים שליליים". כלומר – אם נהיה עסוקים במה אנחנו לא רוצים, תת המודע שאינו מבין את המונח "לא", יבין שזה מה שאנחנו רוצים ויסייע לנו להשיגו. כשאנו מגדירים "אני לא רוצה להתרוצץ בין שתי עבודות" תת המודע שומע: "אני רוצה להתרוצץ בין שתי עבודות", שזה בדיוק ההיפך מהרצוי לנו. 

לסיכום, ראינו שתת המודע הוא אחראי עיקרי להשגת מטרותינו, והדרך להשגת המטרה משלבת:
-הגדרת המטרה שאנו רוצים להשיג, תוך שאנו מוודאים שהיא ברורה, ספציפית, חיובית, מדידה ותחומה בזמן. ויש שיוסיפו – אף מלהיבה וממלאת אותה תשוקה להשגתה.
- בחינת הרווח שלנו מהמצב העכשווי וקבלת החלטה: האם אנחנו מוכנים בלב שלם לוותר על הרווח או שיש צורך לשנות את המטרה כך שתכלול מענה לרווח ונהיה שלמים איתה. 
- זיהוי פחדים ואמונות מגבילות שמעכבות אותנו מהשגת המטרה, וניקויים.

נשמע מאתגר?

כדאי לזכור את הנחת היסוד האחרונה שהובאה לעיל – "לכל אחד יש את המשאבים להם הוא זקוק להשגת מטרותיו". גם אם נעזר בחבר או באיש מקצוע, שיעזרו לנו למצוא את הכיוון, חשוב לזכור שיש לנו את היכולת והכוחות לצאת מהמצב המתסכל וליצור שינוי. אם נעזר באומץ ובסבלנות, ואם נפעל ליציאה מהתקיעות, הרי שנוכל להגיע אל המטרה. 

בהצלחה

לתכנים נוספים הצטרפו אלינו באינסטגרם - lirtom_ta_ratzon@