קיום מצוות בעידן הטכנולוגי
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

קיום מצוות בעידן הטכנולוגי 

מאת    [ 22/08/2017 ]
מילים במאמר: 2683   [ נצפה 2023 פעמים ]

 
 

דברים שנאמרו ושהוכנו להאמר בדיון שהתקיים במועדון "אגוד אקדמאים דתיים" 

            (באור ל-ו שבט תשל"א)

                            

                             בעזרת החונן לאדם דעת.                      

חז"ל לימדונו שדברי תורה צריכין זה לזה שמה שזה נועל זה פותח. יתר        

על כן, תורה אחת - בכתב ובע"פ - ושלמות אחת נתונה לנו, ואנו מנסים להגות  

      בה עוד ועוד, להבינה יותר ויותר ולקיימה בדבקות גוברת והולכת.      

הערב, במיוחד, עם פתיחת מבצע הטיסה-לירח, "אפולו 14", יכולים אנו         

להבין עד כמה תכנונו המדויק של המסע, בידי אנשי המבצע שבעורף, הוא תנאי  

הכרחי לביצוע המושלם בידי האסטרונאוטים המתנסים בפועל. טוהר העיון ודיוק  

התכנון מאפשרים סיכוי של דיוק הביצוע, שהוא, כשלעצמו, אינו מספיק ללא המאמץ 

העיוני הקודם והערב לו. לדאבוננו, המאמץ שמחירו למעלה מארבע מאות מיליוני 

דולרים, לצורך צעדים הססניים זעירים ומוגבלים מאוד על הירח, אין לו אח ורע

לצעדים שקולים ומדודים בקביעת אורח חיים על הארץ. הדברים הלא הם בקל      

וחומר, אם למעשים שעדיין אינם מסכנים יותר מאשר שלשה אמיצי לב, משקיעים   

מאמץ משולב נרחב של עיון וביצוע, על אחת כמה וכמה במעשים של יום יום     

החותכים השתלשלויות וגורלות של אלפים ורבבות בני אדם ! לצערנו, אין זה מובן

מאליו כי מן הראוי הוא שלבעיות אורח חיים עלי אדמות ישקיעו מאמצים גדולים 

הרבה יותר, ושגם בהם, במידה שאינה פחותה ממבצעי חלל, יהיה שילוב מרבי   

         בין כוחות של אנשי הלכה ומדענים לבין כוחות מינהל וביצוע.       

ולגבי השילוב המביא לשלמות בין מדרש ומעשה אנו מוצאים מאמרי חז"ל            

הצריכים זה לזה : את האמור בפרקי אבות "ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה"   

משלים הכתוב במסכת קידושין (דף מ, ע"ב) . "תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי  

מעשה", שכן מה שבעיני רבי טרפון הינו "תלמוד" הוא בעיני חכמים מעשה -     

כאשר דנים במעשיו של גאון-ענק מאור בדורו ולדורות יבואו - במקרה המיוחד   

של רבי עקיבא. מעשה של רבי טרפון כולל תלמוד, ותלמוד של רבי עקיבא כל     

כולו מעשה רב. תלמוד ומעשה, ומעשה ותלמוד צריכים זה לזה ושלובים ואחוזים    

זה בזה. במה דברים אמורים?  אם נוכל הלכה למעשה להצביע על כך, שלא רק      

בבעיות בטחון וכלכלה יכולים אנו לדבר על תכניות-חומש לפרטי פרטיהן, אלא   

גם לבעיות אורח-חיים תכננו, רצינו, אמרנו ועשינו תכניות-חומש ראויות לשמן.

עידן הטכנולוגיה הוא עידן של שפת מושגים בינלאומיים במדע ובטכנולוגיה,    

שותפים למאמצי השפה ולהישגיה מדענים מכל ארצות תבל. עידן מדינת התורה      

הוא עניין אך ורק למאמצים של אנשי הלכה ואנשי מדע שומרי      

מצוות בעם ישראל. מול שפע של כוחות המדע בכל העולם צריכים היינו להצטייד  

בשפע נגדי של חוקרים בהלכה ובמדע - בשילוב שביניהם - כדי לא לפגר         

אחרי חידושים המתחדשים בטכנולוגיה יום יום ושעה שעה. ידוע היטב ששום

אופוזיציה ראויה לשמה, אינה יכולה לצפות לכך, שתגיע לשלטון, אם אינה יודעת 

לקיים הלכה למעשה התמודדות של "ממשלת צללים - ממשלה בכוח - המכשירה     

עצמה לזנק למציאות של אחריות לביצוע ולניהול מיד לכשתהיה שעת רצון. האם  

יכולים אנו לומר שקיים אצלנו דבר מעין זה ? האם מוכן אצלנו השולחן-ערוך  

לחוקת מדינה מודרנית על פי התורה ? אה שמא לעולם, נפגר אחרי המציאות ?   

האמנם נפגר גם אחרי מה שראוי וניתן להשיגו, אם רק נרצה בו בכל נפשנו ובכל

מאודנו? האם, למשל, ערכנו כבר רשימה מוסכמת של כל הבעיות אשר ברצוננו     

להציג כשאלות למורי-ההוראה שבדורנו ? האם דרוכים אנו די הצורך לשם הוספה 

ועדכון רשימת הבעיות האלה מדי יום ביום ? האם וויתרנו על המאמץ, כתלמידיהם

של תלמידי-חכמים, לנסות, לכל הפחות, ולראות את הנולד ולהקדים בשאלת      

שאלות שתתעוררנה בפועל רק לאחר שחידושים נוספים בטכניקה ובדינאמיות      

החיים, יעמידונו בפני עובדות מוגמרות נוספות ?  האם תרגמנו לשפת המעשים 

את מה ששמענו מפי כבוד השופט ברוך קצנלבוגן, וכן מפי הפרופסור זאב לב ומפי  

האגרונום משה זקס? -  קודמיי המכובדים, הדגישו איש איש בניסוחו האופייני  

לו, כי שונים הדברים אם בשלבי התכנון של מפעל-חדש-מוקם מבקשים לפתור     

את הבעיות ההלכתיות הקשורות באותו מפעל, בכל הנוגע לשמירת קדושת         

השבת וכן כל הבעיות הקשורות בבעיות כשרות וכדומה, אולם, אם .צועקים      

אחרי שהמפעל הוקם מבלי שנותנים את הדעת בשלבי התכנון לכל מכלול בעיות    

ההלכה בשבת ובחול - קשה עד מאד לתקן את המעוות, אם בגלל השקעות          

כספיות מרובות יותר הנדרשות אז, ואם בגלל ההתנגדויות הטבעיות של כל     

גוף וחבר-בני-אדם לכל שינוי, ועל אחת כמה וכמה כשאותו צבור אינו מגדיר   

עצמו כדתי. מכיוון שכך הדבר, הרי שעלינו ליתן את הדעת לא רק על המעשים  

- החשובים עד מאוד כשלעצמם - בתחום המדעי הטכנולוגי, אלא גם ובעיקר       

על המדרש והתלמוד - אלה שיעוררו נכונות שבלב לרצות לכונן את המפעלים     

כנוטלים חלק במדינת התורה. האם ישבנו די הצורך על מדוכה זו, - כיצד מעוררים 

רצון טוב אצל אחים שאינם מגדירים עצמם כדתיים.  - יש אפוא, נוסף על כל   

יתר הפעולות החשובות בתחומי המכונים המדעים-טכנולוגיים לבעיות הלכה      

בתעשייה ובחקלאות, לתכנן מבצע ענק לשם הכשרת הלבבות לרצות במדינת         

התורה!  ומי שרוצה באמת ובתמים במדינת התורה, אסור לו שישכח את המילה       

הראשונה "ממלכת" ובמקום זה יצטמצם ויראה את עולמו סגור ב"כהנים וגוי     

קדוש". מסוכנת מאוד היא ההנחה שההתפתחויות המדעיות החדשות יפתרו מאליהן         

את הבעיות של דורנו, שכן, בינתיים נקבעות עובדות במציאות חיינו, שלא יהיה  

קל לעוקרן מנוף חיינו. זאת ועוד, כל התפתחות מדעית וטכנולוגית לא רק פותרת

בעיות שבעבר, אלא מעוררת צרור גדול למדי של בעיות חדשות. על כן, לא       

נוכל לבקש לישב בשלוה ובהשלמה עם הפיגור הנצחי של העדר "ממשלת צללים"    

ושל העדר "חוקת התורה למדינה מודרנית", שעליהם להימצא מוכנים ומזומנים   

               להתמודדות עם המציאות לקראת שעת רצון על הסף !           

                                                                      

                                                                 

רק למראית עין ניצבות לנגד עינינו ארבע מלים בנושא הדיון : "קיום"      

"מצוות", "בעידן" "הטכנולוגיה", כאשר הכוונה היא למושג אחד שאין בכוחנו

לבטאו במילה אחת, אם תרצו נשיח בתורת חיים. אם תרצו קראו לו "שביל-     

הזהב-של-אורח-חיים-יהודי". ואם עדיין לא חשים את "בכל דרכיך דעהו" -     

לא אמרנו דבר...; אם נראה את הצירוף "קיום מצוות" מחד גיסא, ואת הצירוף "בעידן

הטכנולוגיה" מאידך גיסא, - נוכל לשאול את עצמנו לאיזה משלשת היחסים     

      ההדדיים שביניהם ניתן את מוחנו ולבנו למען נגשימו הלכה למעשה:     

                                                                      

    א) עידן טכנולוגי מודרני פוגע ומחליש את הרצון לקיום מצוות.         

                                                                      

ב) אין מישור משותף ל"קיום מצוות ולעידן טכנולוגי", וכל הרוצה        

חלק ואחיזה בנצח, - סוגר עצמו ביודעין בעולם תיאורטי של בית המדרש הלומד 

הלכה לשמה, מבלי להכיר במציאות ומבלי לענות לאתגר שמציג עידן טכנולוגי.  

                                                                       

ג) עידן טכנולוגי גונז בתוכו סיכוי חדש שהתורה המקוימת בידי עם           

         ישראל בארץ ישראל תהיה התורה היוצאת מציון כאור לגויים.        

משאלת לבו של אדם שומר תורה ומצוות מודרני היא שרק האפשרות             

        האחרונה (ג), רק היא לבדה תהיה קיימת ומוגשמת הלכה למעשה.      

האם מעסיקה השאלה גם אחים שאינם מגדירים עצמם כדתיים? -                 

ב"שדמות" - במתה של, התנועה הקיבוצית - גיליון ל"ט מסתיו תשל"א,          

בעמוד 4 : "... - על כן שואל הנוער את שאלותיו, כי קשה מנשוא המחשבה שאפשר  

לחיות כתמול שלשום. שרמת החיים בלבד היא מטרת החיים. משקלם של           

הנופלים גדל בנפשנו. כמתוך מחנק  גדל מחדש הצמא לרעיון". השאלה העסיקה   

אמנם במידת מה גם את היהדות הדתית לאומית. בקובץ האקדמאי דתי "יבנה",    

משנת תש"ט, שהוקדש ל"בעיות המדינה בישראל", בעמודים 71-64, במאמרו      

של יהודה אליצור (הרשקוביץ) "מדינת היתרים או מדינת התורה", ' כתוב בין  

היתר: "...הרי ספנות, כרוכה בחילול שבת ומועד. אין מלח שומר תורה,.. וכאן   

הבן שואל : הא-להי יבשה א-להי ישראל ולא א-להי הים ?.מדוע אי אפשר לעשות בים,

מה שנעשה ביבשה, - לכונן ספנות שומרת תורה, כשם שכוננו ראשית חקלאות       

של תורה?  אלא שוב אותה צרה. כדי לחבר שולחן ערוך לספן יהודי מודרני     

אנו צריכים (יותר נכון : היינו צריכים זה מכבר) מורי הוראה אחרים הבקיאים

בטיב ספינות להלכה ולמעשה, שנתיבות הים נהירים להם לא פחות משבילי    

ים התלמוד... ...שורש הרע הוא שההסכמים נעשו בין שני צדדים שאחד מהם     

(הרבנות) ,מעוניין . בשמירת תורה, אבל אינו בקי בטיב העניינים; והשני מומחה

אבל אינו מעוניין בשמירת תורה. נמצא שהסידורים והתקנות מקצתם אינם        

יעילים ומקצתם אינם מתקיימים והעובד הבודד אין לו, אלא להסתגל למסגרת    

שקבעו מנהליו המומחים.., ...זה הכלל הגדול : כשם שאין לשנות עיר גדולה     

ומפוארת  ללא אדריכלים ומהנדסים מומחים, כך לא תיבנה מדינת התורה בלא ציבור

   גדול של רבנים ולמדנים מומחים לכל מקצועות החיים המודרניים...".   

                                                                      

מאז חלפו כ"ב שנים ועדיין רחוקים אנו מראשית תכניות-חומש לקראת          

מדינת התורה. לא פחות רחוקים אנו מתכניות-חומש למסע הסברה ראוי לשמו     

                     לעורר את הרצון לרצות במדינת התורה !               

 גם בתנאי גולה בגטאות לא חדלנו מלהיות תמיד כשושנה בין החוחים .

         דווקא במדינת ישראל, כאשר בחסדי ה' מוקמים היכלות פאר של שושנים, חשים        

        במחנק, כאילו בתוך היכלות השושנים נגדל – חלילה! - חוחים...    

לפני שנערוך השוואה בין המצוי והרצוי נקדים ונצביע על שתי דוגמאות מן    

המציאות שבהווה : - האחת, כביכול, עניין של מה בכך, עבירה-"קטנה של      

                    אי-ציות לרמזור במעבר חצייה להולכי-רגל :           

ילדים, הרואים את הוריהם ואת המבוגרים עוברים על התקנות, אינם           

טיפשים. ומכך, שהמבוגרים נוטלים לעצמם רשות להתעלם מחוקים ותקנות שאינם    

נוחים להם, מסיקים הם שהכל הולך, כביכול, לאחר הנוח והרצוי "כבקשת"      

כל איש ואיש...; תורה ומצוות מחנכים הלכה למעשה כי ישנם דברים האסורים    

             משום מראית-עין ואז אסורים הם אפילו בחדרי-חדרים !!       

הדוגמא השנייה : בכנסת העלתה חברת-כנסת הצעה להיתר-רשמי לזנות ממסדית.                       

עד היכן הגיעו הדברים שהצעה זו הועלתה במסגרת הדיון על תקציב             

משרדו של שר הסעד הדתי ! "לא תחלל את בתך להזנותה !..." ואיסורים רבים   

אחרים באו ללמדנו שאסור להפוך ברוא בצלם אלהים למכשיר לסיפוק צריכת-      

תאוות ! שכל המאבד נפש אחת (והופכה מערך למכשיר בזוי) כאילו מאבד עולם מלא !                         

דוגמא נוספת היא השטחיות הנוראה של עורכי-שבועונים בישראל, עד           

כי עורך שבועון דתי הסיק מסקנה בלתי-הגיונית : מכיוון שבין כך ובין כך,    

הצנזורה על סרטים מתירה דברים רבים האסורים על פי ההלכה - מוטב שלא תאסור שום דבר ?!                     

במסכת קידושין דף מ' ובמקומות נוספים למדנו : "אמר רבי אילעאי הזקן       

אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים  

ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא...".  הכוונה  

היתה כוונה פסיכולוגית עמוקה. לא לאסור איסור מוחלט, אלא לחייב נקיטת     

צעדים שיש בהם כדי לעורר בושה וחרטה, ואולי להרחיק כליל מביצוע העבירה...;

שלא להזכיר בהרחבה את הידוע לכל ילד שאין סכנה גדולה יותר מהיסח הדעת     

מאיסור הזנות, שכן, כל נוראות הריגול פיתחן מוליך דרך אי-הזהירות בזנות!

ובכלל, האם משום שהצנזורה, שאינה יעילה, צריכה היתה להחמיר הרבה יותר-   

מוטב שלא תחמיר אפילו במקצת? האם עקב מתירנות מסוכנת, שהתירה דברים      

אסורים רבים, צריך להתיר כל שיקוץ וכל טינוף שגם המשוקץ ביותר והמטונף   

 ביותר יהיו מותרים גם הם?!                 

רק ההלכה האובייקטיבית בכוחה להציל הנשמה והגוף מאיבוד הצלם של           

ברוא בצלם א-להים. רק ההלכה הדנה במצוות שבין אדם למקום ובנתינת שיעורים   

וסייגים לכל עניין ולכל חפץ (שבקיום מצוות שבין אדם למקום) רק היא בכוחה  

להורות באובייקטיביות את ההלכות שבין אדם לחברו, שכן כל התורה כולה       

נדרשת באותן מידות בלי מידת איפה ואיפה, על כן, כאשר נרכשה אמינות       

בלימוד הלכות ובפסיקה במצוות שבין אדם למקום, - רבים מאד הסיכויים        

שאמינות זו - האוסרת נקיטת מידת איפה ואיפה - בגזרה שווה תהיה          

אובייקטיבית גם בכל הנוגע למצוות שבין אדם לחברו.  מן הראוי לערוך טבלת השוואות -בין העולם המתירני של עידן הטכנולוגיה לבין עולם קיום המצוות של פי התורה:               

        העידן המתירני                                          עולם קיום המצוות           

א) סמים ואופיום המרדימים חושים.        א) שעבוד תאוות ומחשבות הלב לעבודת   

                                                            שם יתברך שמו, - לעירנות ולחרות הרוח,                                                

ב) בידור זול וגס ופורקן ליצרים,             ב) גילו ברעדה. שמחת מצווה.     

ג) בריחה מן הבית לבילויים.                  ג) שיבה תמידית אל הבית ואל     

                                                           שולחן השבת כבני מלכים.                                             

ד) מרידת הבנים בממסד האבות.          ד) השבת לב אבות על בנים ולב     

                                                        בנים על אבותם.                                               

עידן הטכנולוגיה פתר בעיות רבות בכלים ובמכשירים ; הרבה את כושר        

הצריכה של מצרכים, שעשועים, נסיעות, תענוגות גשמיים,תענוגות רוחניים    

(שלא נשאר פנאי לנצלם באופן מועיל) וכו' ; פתר מעשי להטים בטיסות לחלל   

החיצון, פתר משוואות בין כמויות בנות-מדידה כולל מסה ואנרגיה.  מאידך, עידן זה     

מתעלם ואולי אף רחוק, מן היכולת לפתור את בעיית היחסים ההדדיים שבין איכות לכמות; יתר על כן, מתעלם הוא מן חקירת התנאים המבטיחים חסד     

ה' לזכות לרעיון גואל המציל מן המחנק; הוא מתעלם מחקירת הנתונים המבטיחים

חסד ה' לדויד לגבור על גלית, זה המבטיח גשמים בעיתם והמבטיח את "וצוויתי    

את ברכתי..."; הוא מתעלם מכך, שההתמכרות למתירנות זולה גוררת את היסח     

 הדעת, המביא לתאונות עבודה, לתאונות בדרכי יבשה, ים ואוויר ; הוא מתעלם  

 מכך, שעדיין אין יודעים להבטיח גשמים בעיתם ולהבטיח מניעתם של סופות      

 ציקלונים והוריקנים, שעדיין אין יודעים כיצד להתגונן מפגיעותיהם הקטלניות

 בעוד מועד ; ובכלל, עידן זה, התרחק הרבה יותר מן היכולת לפתור את בעיות  

 האדם פנימה בנפשו הוא, בכל הקשור בקיום מצוות שבין אדם לחברו וכן בין אדם 

   לנשמתו !                                                  

 

                          וגם מהאידיאל לשאוף  " ...והיה מחניך קדוש...".           

      המצוות הן מערכת שלמה לקווי-הגנה על נשמתו וגופו של האדם.          

 ניתן להמשילם כקווי הגנה מרובים המבטיחים סיכויים מרביים לחזרה לדרך         

 המלך, שכן, בקיום מצווה אחת לשמה, שוב נפתחות שרשרות טובות של שכר       

 מצווה מצווה, ומצווה גוררת מצווה. בסופה של מסכת מכות לאחר המשניות      

 המזהירות להתרחק מגזל ומעריות, מובא מדרשו של רבי שמלאי על " שס"ה       

 לאווין כמניין ימות החמה (כל יום אומר אל תעשה בי עבירה) ועל רמ"ח עשה 

 כנגד איבריו של אדם" (כל אבר אומר עשה בי מצווה). המצוות מתחלקות,     

 כידוע, בחלוקות רבות : עשה ולא תעשה ; שכליות ושמעיות ; בין אדם למקום  

 ובין אדם לחברו (כולל בין אדם לעצמו) , דעות, מידות, פעולות ודיבור. בין אם

 נלמד לפי רבנו סעדיה גאון ובין אם נלמד לפי הרמב"ם ואחרים, - כל החלוקות

צריכות אלו לאלו להבנה שלמה של מכלול קווי ההגנה המרבים בקיום מצוות        

לשם חזרה מהירה יותר ובטוחה יותר לדרך המלך, - המוליכה אל השלום שבאחרית   

הימים. דווקא מסכת מכות מצביעה על כך שמתוך ייסורי נוראות השואה צומחת     

הנפלאה שבנחמות הגאולה והתקומה, כנחמתו של רבי עקיבא. המדע והטכנולוגיה   

אין בכוחם להרוות את הצמא לרעיון, שכן אינם יודעים את המשוואה כיצד       

יש להזין בנתונים מדודים וקצובים, את המחשבים האלקטרוניים המודרניים,     

כדי שיציץ ויפרח רעיון גואל חדש. קיום המצוות, לרבות קיום מצוות תפילה,  

בכוחו להצמיח דשנות ורעננות בחצרות בית ה' : אם מורגש הצמא לרעיון, שהוא  

בלא יודעים הצמא לדבר ה', - כי אז, כשרה השעה לתפילות המצויות במזמורי התהילים :   

"...שמעה א-להים רינתי הקשיבה תפילתי : מקצה הארץ אליך אקרא בעטוף לבי        

בצור ירום ממני תנחני :" (מזמור פ"א) , וכן : "...כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה

א-להים לבדך : הורני ה' דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך :" (מזמור פ"ו). האיכות   

של דויד גוברת על הכמות של גלית ומתברר גם כי העצמות היבשות לא יבשו      

ולא אבדה התקווה ולא נגזרנו לנו . ואז קמות תוכניות חומש לקראת מדינת       

התורה. איש ההלכה ואיש המדע עוזרים ומחזקים זה את זה. ובהיכלות שושנים    

 אין זכר לחוחים וצדיק כתמר יפרח!                 

                                                                        

גדלי-הו רחמן השיב את נשמתו לבוראו בד' אלול תשס"ט. נמנה בעבר על בוגרי האוניברסיטה העברית במקצועות מתמטיקה ופילוסופיה. פרסם מאמרי הגות רבים וכן ערך בשנים תשכ"ח-תשל"א ביטאון להגות יהודית בשם מ.ת.ת (מציון תצא תורה).בשנת תשס"ה יצא לאור ספרו "פרוזדור הקליטה בעולם של חמישה ממדים" בהוצאת ספרים "מ. מזרחי".

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב