דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


ניקוד - נתינת רוח במילים 

מאת    [ 02/08/2017 ]

מילים במאמר: 794   [ נצפה 2790 פעמים ]

ניקוד - נתינת רוח במילים

לכל מי שמתעתד להוציא ספר לאור נכונו הוצאות רבות, בין שלל הספקות בהם הוא מתחבט עולה השאלה: האם לנקד את הספר?

והחישובים כבדי-משקל, מצד אחד, למה לו להוסיף עוד הוצאה של בין מאות שקלים (המוערכת בספר קטן) לעשרות אלפי שקלים (בספרים בני כמה כרכים), למגוון הוצאותיו המרובות? אך מצד שני, בין קהל היעד של קוראים אליהם מכוון המחבר את ספרו יהיו כאלו שיעדיפו ספר מנוקד, שמבחינתם הוא גם יותר נוח לקריאה.

אז מה עושים?

בשורות אלו ננסה לענות על כך.

ההבדל בין ספר מנוקד לכזה שאינו, הוא כמו ההבדל בין גוף מת השוכב ללא רוח חיים, מוטל כאבן שאין לה הופכין, לבין גוף חי ופועל שניתנה בו נשמה, כך כותבים קדמונינו. מילה שאינה מנוקדת נקראת בפיהם - "גולם". אדם שיביט בספר מנוקד, יראה את האותיות מלאות חיים, המילים קופצים ומזמינים, כאילו מחכים שמישהו יבוא לקרוא בהם. ספר שלא נוקד, לעומת זאת, שוכב כאבן ומחכה בדממה שמישהו יגש אליו. הקריאה בו דורשת ריכוז רב יותר, שכן הקורא צריך לפענח את משמעות המילה בהקשר הנכון; שהרי מילים רבות יכולות להיקרא ביותר ממשמעות אחת.

לדוגמה: "ספק אכל חלב ספק לא אכל" (משנה מסכת כריתות) - הקורא עלול לקרוא חלב, ולא להבין מדוע עונשו של האוכל חלב כל כך חמור, ומיד יתרץ לעצמו שכנראה מדובר על אכילת חלב עם בשר... בעוד שהקריאה הנכונה היא: חלב, ואם יקרא את השיבוש בפני חבריו הוא עלול להפוך ל"בדיחת היום"...

דוגמה נוספת: "יסכה - היא שרה, על שם שסוכה ברוח הקודש" (רש"י על חומש בראשית). הקורא עלול לקרוא מתוך הרגל "שסוכה ברוח הקודש", בפרט שפרשה זו נקראת לאחר חג הסוכות. הקריאה הנכונה היא "שסוכה" (שפירושה צופה), וכיון שזו מילה מעט נדירה, ממילא הטעות בהגייתה מצויה.

אולם זאת יש לדעת, לא כל ספר טעון ניקוד.

הניקוד נצרך יותר בספרי קודש משום החשיבות הרבה של קריאת המילים בצורה נכונה, ובפרט בספרי הלכה, שבהם שגגת קריאה עלולה לגרום להבנה מוטעית של ההלכה למעשה. גם בספרי ילדים ונוער פעמים שנידרש לנקדם, כי לעיתים הצעירים אינם בקיאים דים במכמני הלשון העברית וממילא חשים קושי בקריאה השוטפת של הטקסט. בהתחשב בכך, עם ספר מנוקד הם ישפרו את הבנת הנקרא שלהם, וכן את הבנת ההקשר של המשפט בתוך הספר כולו.

בספרי קריאה למבוגרים, לעומת זאת, מקובל שלא לנקדם דווקא בשל הציפייה מהקורא להיות בעל יכולת קריאה גבוהה, וגם אם ייפגש בקשיים, יסכין וישלים איתם בקור רוח ובשלהם יוסיף ידע. לפעמים אי הניקוד בא גם בשל הרצון למנוע מילדים קטנים לקרוא בספרים אלו.

המנקד הוא אדם הבקיא בדקדוק עברי. במהלך הניקוד המנקד עובר על כל מילה ומילה, ומלבד מלאכתו הרשמית הוא מוצא עוד טעויות רבות שהמקליד, העורך והמגיה (או המגיהים) לא מצאו, ומתקן אותן. בדרך כלל המנקד מסתייע בתוכנת ניקוד אוטומטית או חצי-אוטומטית. נכון להיום, אין תוכנה המסוגלת לנקד ספר בצורה אוטומטית ללא שגיאות, כיון שהמחשב לא תמיד מבין את ההקשרים בניקוד המילה, ולכן משנה חשיבות ניתנת להגהה אנושית שהיא חובה ומוכרחת המציאות.

כפי שאמרנו, ניקוד נכון, מדויק ומדוקדק, חשוב ביותר על מנת שלא לשנות את משמעות המילה.

במקרים מסוימים, אף על פי שלאוזן נשמעת המילה זהה, הניקוד שלה יהיה שונה. כמו כן ישנם טעויות בשפה המדוברת שהשפה הכתובה אינה יכולה להשלים איתן לעולם.

הכתב העברי הוא כתב עיצורי (כלומר, כתב שאין בו אותיות ניקוד כמו במערכת הכתב האנגלית ודומיה) ולא זאת בלבד שהגיית המילים עלולה להשתנות ללא ניקוד או מניקוד מוטעה, אלא שגם המילים עשויות להתפרש במובנים רבים. ישנם משפטים רבים בהם הניקוד הוא קריטי להבנה נכונה, ואלמלא הוא, הרי שמשמעות המשפט הייתה מתפרשת באופן אחר.

בתחום הכתיבה אנו עשויים למצוא שגיאות כתוצאה משימוש לקוי בסימני הניקוד, בייחוד כאשר מדובר במושג כלשהו המופיע בטקסט עיוני. לכן, במקרה זה ינוקד המושג, אך דא עקא שניקוד קלוקל או חוסר הכרת סימני הניקוד מצד הקורא עלולים לגרור שיבושים מביכים שבקלות ייכנסו ללשון הדיבור, כמו:

דוד המלך, במקום דוד המלך.

היום יום שבת (שם של יום). הפועל שבת ממלאכה אתמול (שורש ש.ב.ת נסתר עבר).

יש אפשרויות שונות לנקד: כאשר כותבים ללא ניקוד, מוסיפים לפעמים י' או ו' על מנת שלא יטעו בקריאה (לדוגמה: את המילה מרבה כותבים "מרובה" ומוסיפים ו' כדי שלא יקראו אותה מרבה). מוציאים לאור של ספרי קודש, מעוניינים להשאיר את הכתיב המלא כמו שהוא (בדוגמה שלנו: "מרובה" ולא "מרבה"). הסברם הוא, שייתכן ויש יותר מדרך אחת להבין את הנאמר, ואם נשנה מהמסורת שקיבלנו מדורי דורות אנו עלולים לאבד חלק מהפרשנויות. אולם רוב מוציאי הספרים בוחרים לנקד על פי כללי הדקדוק, ולא לשנות ללא צורך את כללי הניקוד.

אצלנו ב"אור-הפקות דפוס והוצאה לאור", בהיותנו ערים לחשיבות המלאכה, החומר עובר הגהה דקדקנית גם לאחר הניקוד המתבצע באמצעות התוכנה. המנקד יעבור על כל החומר, מתחילתו ועד סופו, יסקל טעויות ויתקן את הנדרש תיקון.

אנו מציעים שירותי ניקוד מקצועיים, אמינים, איכותיים ומהירים, במחיר השווה לכל כיס.

 

 




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב