מיסוי הכנסות מ''הפרשי שער'', לפי הפקודה: ל''תושב ישראל'', ל''תושב חוץ''
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

מיסוי הכנסות מ''הפרשי שער'', לפי הפקודה: ל''תושב ישראל'', ל''תושב חוץ'' 

מאת    [ 13/04/2008 ]
מילים במאמר: 376   [ נצפה 4519 פעמים ]

 
 
חברה זרה נתנה הלוואה בערכים דולריים, והיא מוחזרת בערכים דולריים: לאחר 20 שנה, או לאחר 10 שנים.

השאלה היא:

האם ההלוואה שהתקבלה בידי מקבל תושב ישראל מהווה אירוע מס ?


יניב גבריאל משיב:

מבחינה עקרונית - הפרשי שער נחשבים להכנסה, שחייבים לשלם עליה מס לפי סעיף 2(4) ל"פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961" [להלן - "הפקודה"], היות שהם כלולים במונח "הפרשי הצמדה"(1).

מלבד ההגדרה של "הפרשי הצמדה" (הכוללת גם "הפרשי שער"), קיימת בסעיף 1 לפקודה גם הגדרה נפרדת ל"הפרשי שער"(2).

מנוסח ההגדרות עולה, כי אם ניתנה ההלוואה במקורה במטבע חוץ, ויש להשיבה במטבע חוץ - יהיו ההפרשים המתקבלים "הפרשי שער".

עם זאת - אם ההתחייבות במקורה היא במטבע ישראלי, אלא שהיא צמודה לשער במטבע חוץ - ייחשבו ההפרשים בשל ההצמדה ל"הפרשי הצמדה".

סעיף 5(4) לפקודה מחייב במס כל הכנסה מריבית ומהפרשי שער, ששילם תושב ישראל לתושב חוץ(3).

v
?
עם זאת, כדי להקל את קבלת ההלוואות מתושבי חוץ, וכדי להגביר בכך את ההשקעות הזרות בישראל, פוטר ממס סעיף 9(15) לפקודה, את תושב החוץ, על ההכנסה הנובעת לו מהפרשי השער, אך לא על ההכנסה הנובעת לו מהריבית.

הפטור האמור ממס ניתן לתושב חוץ בין שעיסוקו במתן הלוואות (אשר "הפרשי השער" אצלו הם הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה), ובין שעיסוקו אינו במתן הלוואות (אשר "הפרשי שער" אצלו הם הכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה). עם זאת קיים בסעיף 9(15) לפקודה סייג, הקובע, שאם ההלוואה ניתנה מאת מפעל הקבע של תושב החוץ, אשר נמצא בישראל - לא יחול הפטור האמור(4).

-------------------------------------

סעיף 8ג לפקודה ["מועד החיוב של הכנסה מהפרשי שער"] קובע, כי הכנסה מהפרשי שער תחויב במס לפי בסיס צבירה, הגם שהנישום מחויב במס לפי בסיס מזומן.

הערה:

קרן ההלוואה היא נכס; ופירעון קרן ההלוואה מחזיר את הנכס לבעליו. לפיכך, אין מתארע אירוע מס אצל מקבל ההלוואה (זולת אם נמחלה לו ההלוואה)(5).

הפניות המשיב:

(1) ראה סעיף 1 לפקודה; וראה ד' גליקסברג, "מיסו פיקדונות במטבע חוץ בישראל", רואה חשבון ל"ג (1983) 134.

(2) זו לשון ההגדרה של "הפרשי השער" בפקודה: "סכום שנוסף עקב שינוי בשער החליפין לקרן מילווה, שהיא פיקדון במטבע חוץ או שהיא הלוואה שיש להחזירה במטבע חוץ".

(3) ראה הגדרת "תושב חוץ" בסעיף 1 לפקודה הכוללת גם חברה ו"חבר בני אדם".

(4) אין בפקודה הגדרה למונח "מפעל הקבע בישראל". יש להניח, כי הכוונה היא לזרוע כלכלית, הפועלת בארץ בשמו של תושב החוץ.

(5) ראה סעיף 3(ב) לפקודה.
יניב גבריאל, הוא מומחה מס אשר שימש בעבר כיועץ מיוחד לרשות המיסים בישראל בנושאי מיסים ושינויי חקיקה.

יניב גבריאל,משמש כמנהל וכבעלים של המכללה למיסים ולחשבונאות.

פרטים נוספים בטלפון (רב קווי) 1-700-700-088 או בכתובת המכללה : http://www.taxcollege.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב