מוטיבציה פנימית חיונית להצלחה בקריירה לילדי דור ה Y 

  מוטיבציה פנימית חיונית להצלחה בקריירה לילדי דור ה Y

                                    מאת ד"ר  שלמה הרבט

שלש סוגי מוטיבציה שהתפתחו במהלך השנים:

מוטיבציה הראשונה : היא זו שנובעת מהצורך שלנו בהישרדות וגרמה לנו לצאת לחפש אוכל,לבנות מחסה ולהתרבות.

 בהמשך התפתחנו והתרחבנו לסכר חליפין שמאפשר לנו להשיג את צרכינו באמצעות כסף ומזה התפתח סוג המוטיבציה השני: זה תגמול שמעודד לפעולה שמשיגה לנו דברים ועונש להימנע מפעולה לא רצויה בכך שיגרם לנו הפסד.

מאז המהפכה התעשייתית  מאחר ועבודה לרוב הייתה מורכבת ממטלות פשוטות ולא מעניינות במיוחד, הדרך לגרום לאנשים לעשות אותם היא לתגמל אותם היטב ולהשגיח עליהם בקפדנות.מה גם שהאמינו שהאנשים מטבעם לא רוצים לנוע ואף ישאפו להתחמק מהמטלות שלהם.

החוק הראשון של ניוטון האומר כי" עצם  שבתנועה ממשיך לנוע ועצם  שבמנוחה ממשיך לנוח, אלא אם כן הופעל עליו כוח חיצוני". היינו שצריך מאמץ חיצוני כדי להפעיל את האנשים או לתגמל אותם היטב או להשגיח עליהם בקפדנות כי אחרת הם לא ינועו מעצמם.

משתנה נוסף שמשחק כאן תפקיד חשוב הינו סוג המטלה:

יש מטלות שהן מטלות אלגוריתמיות-מטלה שיש לעקוב אחרי סדרת הוראות מוכנות כדי להגיע למסקנה אחת  כלומר קיים אלגוריתם אחד לבעיה.

ויש מטלות שהן מטלות יוריסטיות-מטלה שאין בה שום אלגוריתם,אין תשובה אחת נכונה,היא מחייבת לנסות אפשרויות שונות ולהמציא פתרון,משהוא חדש.

מטלות אלגוריתמיות מתנהלות בנתיב קבוע בעוד מטלה יוריסטית מצריכה עזיבת הנתיב ומציאת אסטרטגיה חדשה.לכן בעבודה שלנו יש חשיבות רבה לסוג המטלה

כיום עבודתם של הרבה מאוד אנשים נהייתה  יותר יוריסטית ,מורכבת יותר,מעניינת יותר ובעלת מידה גדולה יותר של הכוונה עצמית.

מה שמוביל אותנו אל סוג המוטיבציה השלישי:

מוטיבציה פנימית שהיא הדחף לעשות משהו מכוון שהוא מעניין מאתגר וסוחף ,מובילה ליצירתיות.  המוטיבציה הפנימית מורכבת  מאוטונומיה ,מומחיות ותכלית.ועליהן ארחיב בהמשך.

לפני שארחיב על מרכיבי המוטיבציה הפנימית יש משתנה נוסף שמשפיע על סיכויי ההצלחה שלנו והוא צורת התגמולים שלנו.

עבודה היא כל דבר שאדם נאלץ לעשות,ומשחק הוא מה שאדם לא נאלץ לעשות.

תגמולים -

עלולים לגרום למטלה מעניינת להפוך למטלה משעממת ולהפוך משחק לעבודה.

במקום שבהם התגמולים החיצוניים חשובים במיוחד,האנשים רבים עובדים רק עד הנקודה שבה מתקבל התגמול.

מחקרים מוכיחים שתגמולים מוחשיים משפיעים בצורה שלילית על המוטיבציה הפנימית.

התגמולים עוזרים לשלוט על התנהגותם של האנשים בטווח הקצר  אך גורמים לנזק בטווח הארוך.

אנשים משתמשים בצפייה לתגמולים כדי להפיק הגברת מוטיבציה אצל אחר אבל לעיתים קרובות  זה גורם לערעור המוטיבציה הפנימית  של אותו אדם לפעילות הזו.

חוקרים טוענים שתגמולים כספיים ופרסים אטרקטיביים מספקים בתחילה תחושת עונג שמתפוגגת במהרה וכדי לקיימה באופן קבוע המשתמש זקוק למנות גדולות יותר ותכופות יותר.

כאשר אנחנו מציעים תגמול על מטלה מסוימת אנחנו גם משדרים שהמטלה אינה נחשקת.

כי אם הייתה נחשקת לא היינו מציעים תגמול.

וזה מוביל אותנו אל החסרונות של שיטת התגמולים :

• עלולה לחסל את המוטיבציה הפנימית.
• עלולה לפגוע בביצועים.
• עלולה לפגוע ביצירתיות.
• עלולה לעודד קיצורי דרך ,רמאות והתנהגות לא אתית.
• עלולה לטפח חשיבה קצרת טווח.
• עלולה למכר.

תגמולים של "אם...אז "-אם תעשה את המטלה אז תקבל בונוס. טובים למטלות משעממות

ולא פוגעים במוטיבציה הפנימית כיוון שבמטלות משעממות המוטיבציה הפנימית כמעט ואינה מעורבת. כל עוד המטלה מחייבת יכולות מכאניות  הבונוסים פועלים כמצופה.

כדי להצליח יותר בתגמולי  "אם... אז":

• ספקו הסבר הגיוני לנחיצות המטלה.
• הודו שהמטלה משעממת.
• הניחו לעובדים שלכם ,או לעצמכם, להשלים את המטלה בדרך שלהם.

אבל במטלות שדורשות יצירתיות:

• לתת לעובדים שלכם ,או לעצמכם ,תחושה של דחיפות וחשיבות ואז לתת להם חופש פעולה.
• לא לתת תגמול  של "אם אז" לפני התחלת הפרויקט אלא" כעט מש..." -כעט משסיימתם בואו נחגוג בארוחה....

• לתת תגמולים שהם אינם מוחשיים-שבחים ומשוב חיובי מגבירים את המוטיבציה הפנימית.ככל שהמשוב יתמקד בפרטים וככל שהשבחים יעסקו במאמץ ובאסטרטגיה ולא בהשגת תוצאה מסוימת –כך תגדל יעילותם.

• ספקו מידע מועיל ומלמד-תמריצים של ידע וכן תמריצים  המספקים לעובד שליטה.

נחזור למוטיבציה  הפנימית שנובעת מצרכים אנושיים אוניברסאליים :

סמכות ,אוטונומיה ,שייכות.היכולת לגלות עניין.

לבני האדם דחף מולד להיות אוטונומיים להחליט עבור עצמם ולהתחבר לאחרים.כאשר הדחף הזה מתקיים האנשים משיגים יותר וחיים חיים מלאים יותר.

יש מוטיבציה שמונעת מתשוקות חיצוניות,ויש מוטיבציה שמונעת  מתשוקות פנימיות.

בטווח הקצר לפעמים התמקדות חזקה בתגמולים חיצוניים יכולה לספק תוצאות מהירות.

בטווח הארוך הביצועים של האנשים שמונעים פנימית טובים יותר.

הבעיה שקשה להתמיד בתגמולים לאורך זמן,כשנפסקים התגמולים נפסקת המוטיבציה להמשיך במטלה וכן זה לא מסייע להשגת מומחיות שמסייעת בטווח הארוך.

מחקרים מראים שאנשים שמכוונים לאוטונומיה ולמוטיבציה פנימית,יש הערכה גדולה עצמית גבוהה  יותר יחסים בין אישיים טובים יותר ורווחה כלכלית גדולה יותר מאנשים הנשענים על מוטיבציה חיצונית.

מוטיבציה פנימית בנויה על שלשה גורמים:

אוטונומיה,מומחיות ותכלית.

אוטונומיה

אוטונומיה היא אחת הצרכים האנושיים הבסיסיים והחשובה שבהן.

מוטיבציה אוטונומית כוללת התנהגות עם תחושה מלאה של רצון ובחירה.

רוב הרעיונות של ניהול עדיין מניחים שהעובדים הם כלי משחק אבל לא השחקנים.רוב ההנהלה של העובדים סובבת סביב פיקוח ותגמולי "אם-אז..."וצורות שליטה אחרות.וגם הגישה העדינה יותר  הדוגלת ב"העצמה "וגמישות" ,עצם הרעיון הוא שלארגון יש את הכוח והוא מאציל מעט ממנו לעובדים .זו לא אוטונומיה,זו רק שיטת שליטה מתוחכמת יותר.

ארבעה היבטים של אוטונומיה:

מה עושים,מתי עושים כיצד ועם מי?

המטלה,הזמן,הטכניקה והצוות.

אוטונומיה  היא מאוד חשובה לנו אולם לכל אחד  יש פאן אחר  בו הוא בוחר.

אוטונומיה אינה באה במקום אחריות.

שליטה מובילה לציות אוטונומיה למעורבות.

נולדנו להיות שחקנים ולא כלי משחק..

נועדנו להיות אנשים אוטונומיים לא אוטומטיים

מרכיב נוסף של המוטיבציה הפנימית שקשור לאוטונומיה זה מצבים של זרימה.

עקרון הזרימה – המצב שבו אנשים שקועים כל-כך בפעילות עד שלשום דבר אחר אין חשיבות בעיניהם;

האנשים נמצאים במצב זרימה לא כי מישהו אמר להם , אלא שהחוויה עצמה מהנה כל-כך עד שימשיכו בה אפילו במחיר כבד, לשם העשייה בלבד.חוויה מיטבית, אפוא, היא משהו שאנו עושים.

"זרימה" היא האופן שבו מתארים אנשים את מצבם הנפשי, כשבפעילות שהם עוסקים בה יש סיפוק בפני עצמו.

בזרימה האדם עובר חוויה אוטוטלית: אוטו (עצמי) טאלוס (מטרה או תכלית)

התחושה היא כמו במשחק שאז עצם הפעילות מתגמלת .

בזרימה היחס בין מה שהאדם צריך לעשות לבין מה שהוא יכול לעשות הוא מושלם. 

מומחיות

מומחיות הינה התשוקה להשתפר עוד ועוד בנושא בעל חשיבות.

תשוקה לאתגר אינטלקטואלי-הדחף להגיע למומחיות במה שהוא חדש,מרתק ומוביל לפרודוקטיביות.

החוק הראשון של מומחיות :מומחיות היא הלך מחשבה.

אנשים חושבים על אינטליגנציה בשתי צורות:

תאורית הישות:האינטליגנציה היא ישות היא קיימת בתוכנו בכמות מוגבלת שאי אפשר להגדילה.

תאורית הגידול:האינטליגנציה שונה מאדם לאדם אבל אפשר במאמץ מסוים להגדילה.

בדרך הראשונה אינטליגנציה זה משהו שמראים ובדרך השנייה זה משהו שמפתחים.

אחת מתקדמת לעבר מומחיות האחרת לא.

יש שני סוגי מטרות:מטרות ביצועים ומטרות למידה.

לקבל 100 בציון בקורס באנגלית זו מטרת ביצועים,לדעת לדבר אנגלית זו מטרת למידה.

במטרות למידה התלמידים לא צריכים להרגיש שהם כבר טובים במשהו  כדי להתמיד ולהמשיך לנסות . אחרי הכול המטרה שלהם היא ללמוד ,לא להוכיח שהם חכמים.

אם אתם מאמינים בתיאוריית הישות אזי כל מפגש חינוכי או מקצועי הופך למדידת רמת האינטליגנציה ואם אתם מאמינים בגידול אותם מפגשים הופכים להזדמנות לצמיחה.

החוק השני של המומחיות :

 מומחיות זה כואב

 מחקרים הראו שהתכונה שניבאה הכי הרבה הצלחה של צוערים בווסט פוינט לא הייתה מבין התכונות של כוח פיזי,שכל ,יכולת מנהיגות,כושר הסתגלות אלא כוח סבל שהוגדרה כהתמדה ותשוקה למטרות לטווח הארוך.

הנתיב למומחיות , שיפור מתמיד,אינו קל כלל אלא עניין שרוב הזמן לא מהנה כל כך.  מומחיות מחייבת מאמץ  במשך תקופה ארוכה.

חוקרי כוח הסבל גילו שכוח הסבל ולא מנת משכל או תוצאות של מבחני השוואה הוא המנבא הטוב ביותר של ציונים במכללה.

אם אנשים ידעו מה החזקה שלהם,מה הדבר שמכנס אותם למצב זרימה תהיה להם ידיעה ברורה לגבי הדברים בהם הם צריכים להתמסר ולהשקיע כדי להגיע למומחיות ואז רגעים אלו של זרימה יקלו עליהם בדרך למצוינות.

יש מחקרים שמדברים על עשרת אלפים שעות תרגול כדי להגיע למצוינות.

מאמץ פירושו שאתם יכולים לדאוג למשהו,

משהו חשוב לכם

ואתם מוכנים לעבוד בשבילו.

מאמץ הוא אחד מהדברים המעניקים משמעות לחיים.

מי שאינו מסוגל להתחייב לעבודה הנדרשת להשגת הדברים שהוא מעריך ורוצה ,חייו אומללים

להיות מקצוען פירושו :לעשות את הדברים שאתה אוהב לעשות גם בימים שלא מתחשק לך לעשות אותם.

החוק השלישי של המומחיות:

מומחיות היא אסימפטוטה.

 אסימפטוטה היא קו ישר שעקומה מתקרבת אליו אך אף פעם לא נוגעת בו.

כך היא המומחיות ,אתם יכולים לגשת אליה,להתביית עליה אולם אתם אף פעם לא יכולים לגעת בה . אי אפשר לממש את המומחיות באופן מלא.צריך תמיד להשתפר.

מצד אחד יש פה תסכול שאתה אף פעם לא תהיה מושלם . אז מדוע לנסות בכלל?

כי ההנאה נמצאת במרדף לא פחות מאשר בהשגה.

חייהם של ילדים קטנים מלאים בחוויות זרימה.ילדים עוברים מרגע אחד של זרימה למשנהו ,נהנים מכל רגע ,חוקרים את האפשרויות שבידיהם ועובדים במסירות רבה.הם משתמשים בכל מה שיש להם,במוחם ובגופם ,כדי לחקור את הסביבה במרדף אינסופי של מומחיות.

ואז בנקודה מסוימת בחייהם הם מפסיקים.מדוע?

אנשים מתחילים להתבייש במה שהם עושים מפני שזה ילדותי.

איזו טעות. יתכן שמי שלא מגלה בגרות זה אנחנו ויתר המבוגרים האחראים,

ילדים שמקבלים את החופש שלהם ,מחפשים אחר הזרימה כי זה בטבע שלהם.כמו גם שאנחנו המבוגרים צריכים לעשות.

תכלית

האנשים בעלי המוטיבציה הגבוהה ביותר ,הפרודוקטיביים והמסופקים ביותר,

            הם אלה המקשרים את הרצונות שלהם למטרה גדולה יותר מעצמם.

מוטיבציה שנשענת על תגמולים חיצוניים לא רואה בתכלית גורם מניע.היא לא שוללת את הרעיון מבחינתה  זה יותר בגדר בונוס נחמד כל עוד זה לא מפריע לדברים החשובים.וזה גורם לנו להזניח חלק מכריע ממי שאנחנו.החיפוש אחר התכלית החל משחר ההיסטוריה ,התכלית מעניקה אנרגיית הפעלה לחיים.

פסיכולוגים וכלכלנים רבים גילו שהקשר ההדדי בין כסף לאושר הוא חלש-

שמעבר לרמה מסוימת של כסף ערמת כסף גדולה יותר לא מעניקה רמת סיפוק גדולה יותר.

החוקרים טוענים שהאופן שבו אנשים מוציאים את כספם חשוב לפחות כמו כמות הכסף שהם מרוויחים.וליתר דיוק,הוצאת כסף על אנשים אחרים כמו קניית מתנה לבת הזוג ולא שדרוג הטלפון לעצמי,או על מטרה שהיא תרומה למען משהו לעומת הוצאה על קניית חפץ לעצמי,יכולה להגדיל את הרווחה האישית.

לחלק מהאנשים יש שאיפות חיצוניות –לדוגמה ,להתעשר או לזכות בתהילה,שאיפות שניתן לכנותם "מטרות רווח".בעוד לאחרים יש "שאיפות פנימיות"-לעזור לאחרים לשפר את חייהם,ללמוד ולהתפתח שהם "מטרות תכלית"

חוקרים גילו שבעלי מטרות התכלית שחשו כי הם משיגים אותן דיווחו על רמות גבוהות של סיפוק ורווחה אישית מאשר היה להם קודם בתקופת הלימודים ועל רמות נמוכות מאוד של חרדה ודיכאון.ואולם התוצאות של בעלי מטרות הרווח היו מסובכות יותר.אלא שדווחו על כך שהם השיגו את מטרותיהם –צבירת הון,קבלת שבחים-דווחו על רמות סיפוק ,הערכה עצמית והשפעה חיובית שלא היו גבוהות מאלו שבתקופת הלימודים.במילים אחרות הם השיגו את מטרותיהם אבל זה לא הפך אותם למאושרים יותר.ויותר מכך,בעלי מטרות רווח הציגו עליה ברמות החרדה הדיכאון וסימנים שליליים אחרים,אף על פי שהם השיגו את מטרותיהם.

וזה אומר שהשגת מטרות רווח לא משפיעה כלל על הרווחה אלא לעיתים מביאה להחמרת המצב.וזה אומר שגם  כשאנחנו עושים את מה שאנחנו רוצים לעשות,זה לא תמיד מה שאנחנו זקוקים לו.

סביר להניח שאנשים בעלי מטרות חיצוניות כמו עושר,ישיגו את מבוקשם,אך זה לא יעשה אותם מאושרים.

ההנחה הבסיסית היא שאנחנו מוקירים משהו אם נשיג אותו המצב שלנו ישתפר.ומה שאנו מגלים הוא שקיימים דברים שאתה רוצה אותם ומשיג אותם,אבל המצב שלך נהיה יותר גרוע במקום להשתפר.

חוסר מודעות לזה שסיפוק תלוי לא רק בקיומן של מטרות ,אלא בקיומן של המטרות הנכונות,עלול להביא אנשים הגיוניים לחלוטין להרס עצמי.

אם אנשים שרודפים אחרי מטרות רווח ,משיגים אותן, ועדיין לא מרגישים טוב יותר בנוגע לחיים שלהם,הם לרוב מנסים עוד מאותו דבר,הגדלת היקפן של המטרות,לרדוף אחר יותר כסף או יותר כבוד וזה עלול להפוך אותם לעצובים יותר .

אחת הסיבות לחרדה ודיכאון אצל הקרייריסטים היא שאין להם מערכות יחסים טובות.מאחר והם עסוקים יותר מידי בלעשות כסף ופרוש הדבר שיש להם פחות זמן ומקום בחייהם לאהבה,תשומת לב,דאגה ואמפתיה.

המחקר המדעי מוכיח שתמריצי המקל והגזר האופייניים למאה העשרים,מצליחים לעתים ,אך הם יעילים בתחום צר להפליא.

הוכח שתגמולי "אם-אז" לא רק שאינם יעילים במצבים רבים ,אלא גם עלולים לפגוע ביכולות יצירה  והבנה עמוקה שהן הגורמים העיקריים להתקדמות חברתית הנוכחית והעתידית כאחת.

הוכח מדעית שהסוד לביצועים טובים אינו דחף ביולוגי לתגמול ופחד מעונש,אלא התשוקה העמוקה שלנו להכווין בעצמינו את חיינו,להרחיב ולהגדיל את יכולותינו ולחיות למען תכלית כלשהיא.

לא נועדנו להיות פסיביים וצייתנים.נועדנו להיות פעילים ומעורבים.

אנחנו יודעים שאת החוויות העשירות והחזקות ביותר חווינו לא כאשר רצינו אישור מאחרים ,אלה כשנשמענו לקול הפנימי שלנו-עשינו משהוא חשוב,עשינו אותו הצורה מעולה,ובשירותה של מטרה גדולה יותר מאיתנו.

בניגוד למה שאנחנו מאמינים בו בדרך כלל.הרגעים הטובים ביותר בחיינו אינם הרגעים של פסיביות,קבלה ושלווה-הרגעים הטובים ביותר מתרחשים כאשר גופו או מוחו של האדם מותחים את הגבולות במאמץ רצוני להשיג משהו קשה ומשתלם.

לבני האדם שני הלכי מחשבה,המקובעת והמתפתחת.בעלי "הלך המחשבה המקובע "מאמינים שהכישרונות שלהם והיכולות שלהם חקוקים בסלע. בעלי "הלך המחשבה המתפתח " מאמינים שאפשר לפתח את הכישרונות ואת היכולות שלהם.בעלי הלך מחשבה מקובע רואים בכל מפגש מבחן.בעלי הלך המחשבה המתפתח רואים באותם מפגשים הזדמנות לשיפור.

כדי לעבור להלך חשיבה מתפתח:

• למדו להאזין ל"קול" של הלך המחשבה המקובע שפוגע בגמישות שלכם.
• אל תראו באתגרים מכשולים ,אלא הזדמנות להתפתח.
• השתמשו בשפה של התפתחות-לדוגמה,"אני לא יכול לעשות את זה עכשיו אבל עם זמן ומאמץ אני אוכל ללמוד כיצד".

"האם תגמולים מתמרצים אנשים? בהחלט.

הם מתמרצים אנשים להשיג תגמולים"

מה שעושה אותנו שמחים בעבודה אינו כמות הכסף שאנחנו מרוויחים,אלא הסיפוק שאנחנו מקבלים בעבודה.

אם יציעו לכם לבחור בין להיות אדריכלים ולהרוויח 100000שקל בשנה לעומת האפשרות של להרוויח 150000 שח בעבודה בתור קופאי לשארית חייכם,במה הייתם בוחרים?

לאפשרות הראשונה מכיוון שיש בה אוטונומיה ,מאמץ ותגמול על עבודה יצירתית, זה שווה לרובינו יותר מכסף.

אנשים בעלי מומחיות גבוהה מסוגלים להגיע בצורה עקבית לתוצאות החשובות להם ביותר כיוון שהם מתחייבים לחיים של למידה.

ועל כן להיות מודעים למרכיבי המוטיבציה הפנימית ופעולה אקטיבית להגברת אצלנו  לא רק שתקדם אותנו בחיים להצליח במה שאנו עושים ורוצים לעשות,

אלא תעזור לנו לחיות חיים של חופש מומחיות ותכלית ,חיים  של זרימה ,

ובקיצור חיים מאושרים.