מהם הסימנים להפרעת אישיות גבולית (סביר להניח שאין לך), ואיך מטפלים בה?
מטפלים מהדור הישן נוטים לתת הבחנות של 'אישיות גבולית' כאשר למעשה באופן חבוי הם רומזים שאתה חסר תקנה, קשה טיפול, לא מבין איפה אתה נמצא ומתנהג בצורה לא הולמת. לא פעם, ההבחנה הזו גם מלווה בהמלצה ללכת לטיפול במקום אחר.
במאמר זה אני סבור שהאבחנה – 'הפרעת אישיות גבולית' הינה לעיתים מיותרת (כמו הפרעת אישיות נרקיסיסטית שגם היא אבחנה מיותרת מאוד כאשר מדובר בשיח טיפולי) אנסה לשכנע אותך שאולי אין לך 'הפרעת אישיות גבולית' למרות שאתה סובל מאוד. אנסה לשכנע אותך להבין את מצבך במונחים שונים ולכן גם ללכת לטיפול המתאים.
כאשר אומרים 'הפרעת אישיות גבולית', בעצם מדובר בתבנית של רגשות והתנהגויות שהן מתאימות ומוצדקות לאדם החווה אותם, למרות שהרגשות וההתנהגויות האלה מוסיפים לבעיות הרבות ממילא בחייו של אותו אדם.
הגדרת הפרעת האישיות הגבולית (BPD) כוללת בדרך כלל את הסימפטומים הבאים:
תגובות רגשיות לא הולמות או קיצוניות – (לדעת המאבחן)
התנהגות מאוד אימפולסיבית – (בפרמטרים המקובלים בחברה?)
היסטוריה של יחסים לא יציבים, (אשר בהם נוטים להאשים את המטופל)
כל אלה פרמטרים חיצוניים המאפיינים גישה הנקראת פנומנולוגית. גישה זו מתיימרת לראות מבחוץ את התנהגויותיהם של בני אדם ולאבחן אותם. הגישה האינטרסובייקטיבית מציעה נקודת השקפה אחרת.
אכן לא קל להיות בעל הפרעת אישיות גבולית
הסימפטומים כוללים שינויים עזים וחדים במצב הרוח, התנהגויות אימפולסיביות ותגובות קיצוניות היכולות להקשות על אנשים עם הפרעת אישיות גבולית להשלים את הלימודים, לשמור על משרות יציבות ולקיים יחסים ארוכי טווח ובריאים.
כאשר מתבוננים לעומק, מתוך הכרות ודאגה באנשים אשר 'זוכים' לאבחנה קשה זו ניתן לראות כי הסימפטומים של הפרעות אישיות גבוליות משתנות מאדם לאדם. גברים חווים זאת אחרת מאשר נשים והמגדר גם משפיע על ההתנהגויות החיצוניות. והסיבה היא שלמעשה מדובר בסגנונות התמודדות על מצבים קשים ועזים של גלי חרדה ודיכאון.
לעומת הגישה הפנומנולוגית, אנסה לתאר את הפרעת האישיות הגבולית מנקודת המבט האינטרסובייקטיבית. אומרים על בעלי אישיות גבולית שהם בעלי דימוי עצמי לא יציב או לא יעיל או תחושה מעוותת של העצמי (האופן בו הם מרגיש את עצמם). האמת היא שהם חווים תחושות עזות של בדידות , שעמום וריקנות. הם בעלי ניסיון חיים שלילי מאוד מהבית בנוגע למערכות יחסים עם האנשים הבוגרים אשר היו אמורים לשמור עליהם, למנוע מהם ליפול ולהיפגע, אותם אנשים אשר היו אמורים גם לטפל בהם, להרגיע אותם ולטפח אותם.
הטענה היא כי בשל העיסוק הרב בעצמם, עיסוק אשר הינו לעיתים מלחמת הישרדות פסיכולוגית הם מציגים קושי להרגיש אמפתיה לאחרים. המציאות היא קצת שונה. אנשים בעלי האבחנה הזאת סובלים לא אחת מדיכאון, חרדה ורגישות רבה מאוד לאחרים. רגישות זו עלולה להציף אותם בתחושות אשר קשה להם לשים אותן במילים ולייצר מהן יחסים יעילים. החוויה הדיכאונית של אנשים בעלי הפרעת אישיות גבולית עוצמתית כל כך עד אשר הם מפתחים חרדה והימנעות קיצונית ממצבים של דכדוך ודיכאון. כולנו לא פעם חווים עליות וירידות במצב הרוח. אולם מי שמכיר ירידות עוצמתיות וחדות אשר נחוות גם כבלתי נסבלות יעשה הכל בכדי להימנע מהן. התוקפנות, האימפולסיביות וההצמדות הנואשת לאדם אחר מאפיינות להערכתי אסטרטגיות של חוסר אונים מול הדיכאון והניסיון להימנע מהם בכל מחיר.
אומרים כי לאנשים אלו הסובלים מהפרעת אישיות גבולית ישנה היסטוריה של יחסים לא יציבים ושהם יכולים להשתנות בצורה קיצונית מרגשות של אהבה עזה ואידיאליזציה לשנאה עזה. טוענים כי מניפת הרגשות שלהם קיצונית. יתכן שזה נכון אולם וקיצוניות זו יש שורשים והיסטוריה אשר ראוי מאוד לברר. הנפילה לתהומות של ריק ודיכאון חסר חיים מוכרת להם כל כך שהם יעשו הכלל המנע מלחוות מצבים אלו שוב. המילה 'אמון' הינה מילה מאוד משמעותית ברשת הנפשית שלנו ואנשים אשר חוו בגידה אמיתית וגורלית או הזנחה רגשית מתקשים לתת זמן ומרחב כאשר ההיסטוריה שלהם מצביעה על פגיעה חריפה.
הם חווים פחד מתמיד מפני נטישה ודחייה, פחד זה כולל תגובות רגשיות קיצוניות לנטישה אמיתית ואפילו במצבים של רמז לנטישה בעתיד. הנטישה והדחייה אינן תיאורטיות בלבד אלא חלק מקורות החיים האמיתיים ביותר שלהם. יותר מכך, הנזקקות שלהם ליחסים אינטנסיביים היא שמרתיעה ומקדמת את הנטישות הבאות. העובדה כי מדובר לרוב באנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה ורגישות מייצרת מעגל שלילי בו כבר ברגע ההתחברות הם יודעים כי נזרעו זרעי הדחייה.
להפרעת האישיות הגבולית יש לעיתים מרכיב של הפרעה במצב הרוח – מאניה דיפרסיה - מצבי הרוח האינטנסיביים, המשתנים מאוד שיכולים להימשך כמה ימים או רק כמה שעות הינם עדות לסערות הפנימיות אותם הם חשים הנובעות מרגשות חזקים של חרדה, דאגה ודיכאון.
אנשי טיפול מציגים אותם כבעלי התנהגות אימפולסיבית, מסוכנת, ולעיתים גם הרסנית, הכוללת נהיגה פזיזה, שימוש בסמים או באלכוהול וקיום יחסי מין לא בטוחים. מה יותר מבהיר מהרס עצמי זה את נוכחותו של הדיכאון העמוק ממנו הם חרדים ואותו הם מכירים?
גם בתחום העבודה הם עלולים למצוא את עצמם בעלי קריירה לא יציבה תוכניות משתנות, מטרות זמניות ושאיפות מתחלפות.
לחיות עם הפרעת אישיות גבולית, או להיות במערכת יחסים עם מישהו שיש לו אבחנה כזו, יכול להיות מלחיץ, אבל הטיפול עשוי לעזור.
טיפול בהפרעת אישיות גבולית
בניגוד לדעה המקצועית הרואה באנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית קשים לטיפול, אני סבור שאנשים אלו הינם אנשים אשר נפגעו בעברם במערכות יחסים חשובות, ואני מוצא כי במקרים רבים אדם הסובל מהפרעת אישיות גבולית עשוי להשתוקק לקרבה, ולהיות זקוק לקשר - גורמים אשר דווקא מסייעים בביסוסו של קשר טיפולי פסיכולוגי משמעותי.
יש לזכור כי אנשים אלו, לפחות מניסיוני הרב, לעיתים קרובות הינם אנשים הסובלים מאירועים אמיתיים של טראומה ואף מטראומטיות מרובת אירועים ( עוד ועוד אירועי טראומה הנבנים אחד על השני). בחדר הטיפולים ההסתכלות עליהם כ'הפרעת אישיות' לא נראית לי יעילה בכלל. לעומת זאת, בירור ההיסטוריה הטראומטית שלהם וטיפול נקודתי – פרט פרט – במצבי החרדה והדיכאון אותם הם חווים, הינה עמדה טיפולית אשר הינה גם יותר הגיונית וגם יותר יעילה.
כמה מילים על אובדנות. מחקרים מראים כי אנשים בעלי אבחנה זו עלולים להיות בעלי נטייה מוגברת לפגיעה עצמית ולאובדנות. שוב, המרכיב הדיכאוני מסביר טוב יותר את החוויה הקשה איתה הם מתמודדים ולא השימוש בתווית 'הפרעת 'אישיות'. חשוב מאוד להתייחס ברצינות מירבית וללא פשרות לנטיות האובדניות. זהו פרמטר מכריע המצביע על עומק השבר והכאב הנפשי. טיפול באובדנות הינו משימה ראשונה בחשיבותה והיא תחילתו של השיח הטיפולי.
אם אתה חושש כי אתה, או כי מישהו שאכפת לך, עלול להיות בעל הפרעת אישיות גבולית, אם קיבלת כבר אבחנה כזאת, פנה למטפל מוסמך בבריאות הנפש רצוי מישהו שמצהיר שהינו בעל מומחיות כזאת. אני מציע בנוסף עד שתכנס לטיפול:
1. שלא להתמסר מהר מידי לאבחנה ולא לראות בה 'נכות', אלא, לראות את הקשיים הרבים איתם אתה מתמודד כמצבים של דיכאון וחרדה אשר אליהם אתה רגיש ומהם אתה סובל, ואשר ניתנים להקלה ושיפור. תתחבר לאנשים הרואים בך נורמאלי ומבעל מסוגלות.
2. לנסות לנתק את המעגל חרדה-דיכאון-חרדה על ידי זה שתשלים עם העובדה שבחייך ישנן עליות וירידות במצב הרוח, הן טבעיות. למרות שהן קשות ומייסרות, ניתן למתן אותן בעזרת טיפול מושכל אולם הן לא 'סוף העולם'.
3. להרחיב את אזורי הנפש הללו: 'אני יכול לבד', 'בעצמי', 'אני שונה לטובה', אני אוהב אנשים אבל לא זקוק להם באופן נואש.
4. לטפל בכעסים. לכעוס על מי שמגיע לו, לעזוב רגשית את מי שמגיע לו שיפסיקו לחשוב עליו, ולהפנות אנרגיות להמשיך הלאה.
5. טיפול. אין מה לעשות. בטיפול נכון אפשר ללמוד כיצד לנהל רגשות טוב יותר ולמצוא דרכים לקיים מערכות יחסים בריאות ומתגמלות יותר. בעזרת טיפול בשיחה, ניתן ללמוד כיצד להפחית התנהגויות אימפולסיבית והרס עצמי ולהבין יותר את המצב. עם מחויבות לטיפול לטווח ארוך, שינוי חיובי ובריא הוא בהישג יד. יש לך חושים מפותחים תבחר בן אדם שיטפל בך.
אה, כן טיפול בשיחות לפחות פעמיים בשבוע, יותר ממוקד, יותר יעיל ולבסוף יותר משמעותי.
