נפרדים מתגרשים? 

                           נפרדים? קחו טיפ מתנה לחג

ושוב הגיעו החגים ואיתם כל הבלגן. אוף! איך שלא בא לי חגים. שוב פעם המריבות בבית "הולכים להורים שלי הולכים להורים שלך". אוף נמאס לי. אבל זה לא נגמר בזה. חוסר התקשורת בינינו. חוסר ההתחשבות בצד שלי, בדעה שלי. זה כבר לא "זה". זה כבר לא מה שהיה פעם. אנחנו אמנם גרים יחד בבית משותף אבל אנחנו חיים כאילו אנחנו אנשים זרים. כבר לא נעים לנו ליהיות ביחד. אפילו להתבונן בעיניים של השני כמו פעם כבר לא עושה לנו טוב. רצינו, שאפנו, חלמנו שהאהבה תיהיה לנצח. אבל זהו, זה נגמר. אנחנו מסתכלים, ומתבוננים אחד בשני ושואלים את עצמנו האם זה הבנאדם שאיתו חיינו? זה הבנאדם שרצינו שיהיה הורה לילדינו? איך לא ראינו? איזה התנהגות? מתחת לכל ביקורת! איך הוא מדבר? בכלל זה לא בנאדם בכלל.

ואז מגיעה השאלה שאנו שואלים את עצמנו, אז מה? ניפרד? נתגרש?. ההחלטה להיפרד היא החלטה קשה מאוד. זה לא פשוט לפרק משפחה? מצד אחד, ככה סתם נפרק משפחה? מצד שני, זה לא סתם, זה לא אותו אדם שהתחתנתי איתו. התחבטויות , כן, ולא, ואולי ננסה עוד פעם. ובכלל השאלות צפות ועולות מה? נתגרש? מה יהיה עם הילדים? איפה יהיו הילדים? יקחו לי את הבית? איפה אני אגור? מה עם הרכוש? האם אוכל להיפגש ולראות את הילדים? השאלות הללו הן שאלות טובות. שאלות חשובות מאוד וכבדות משקל. וכמו שהשאלות טובות ולא פשוטות כך גם התשובות אינן פשוטות. כי הרי כל מקרה לגופו. שהרי המקרה הוא תלוי נסיבות. למשל: מה סיבת הפרידה? אלימות? בגידה? או סתם חוסר תקשורת. הדברים לא פשוטים ומאוד מורכבים. וצריך לזכור גם בין כל השאר, שיש ילדים בסיפור. גירושין "מכוערים" הן פגיעה אנושה בילדים. אם רצוננו בטובת הילדים, וכמובן שרצוננו בכך. ואם רצוננו לפגוע בהם כמה שפחות, צריך לדעת גם איך להתגרש. לא לפעול מתוך רגשות נקמה. גירושין כאלו מתוך רגשות נקמה הם גירושין שכולם סובלים, לא רק הצד שנוקמים בו. גם הצד שנוקם סובל לא פחות. שהרי הצד הננקם משיב מלחמה שערה. ובתווך מי נמצאים? הילדים כמובן. והם הרי נמצאים בין הפטיש לסדן, בין האמא לאבא. האבא עושה לאמא והאמא מחזירה לאבא. והילדים? כמו ברווזים במטווח. לכן אומר ההורה החכם, בסדר. אני רוצה להיפרד בלי מלחמות, אבל מה זה אומר, שאני אוותר על הזכויות המגיעות לי?  האם זה מחוייב שאפסיד את אשר מגיע לי? התשובה היא, לא! אפשר מצד אחד לעמוד ולדרוש את הזכויות המגיעות לנו, ומצד שני לא חייבים להכניס את כל היצרים והרגשות וכל ה"רוע" כשאנו עומדים ודורשים את זכויותינו. איך עושים את זה? זו שאלת "מיליון הדולר". בשביל זה כשמחליטים להיפרד, הצעד החכם הוא, לא לעשות כלום לפני שפונים לאיש מקצוע. איש מקצוע, כזה המתמחה בתחום דיני המשפחה. חשוב לדעת כי ישנן החלטות שכאשר עושים אותן בלא התייעצות עם איש מקצוע המבין בתחום, קשה מאוד לתקן אותן. ולפעמים, כבר לא ניתן לתקן את הטעות שנעשתה בתחילה ללא התייעצות. אנשים בתחילה רוצים לחסוך כסף ולא מתייעצים עם איש המקצוע , הנכון, ואז כשנכנסים לבעיות, לתקן את מה שהרסו, ראשית: עולה הרבה יותר. שנית: גם קשה יותר לתקן אם בכלל עוד אפשר לתקן.

לכן העצה הכי חשובה שאני יכול לתת לכם היא: החלטתם להיפרד, החלטתם שאתם לא ממשיכים יחד. לפני שאתם עושים פעולה כלשהי לכו להתייעץ עם איש מקצוע.

טיפ קטן (שווה המון): בדיני משפחה הרי כולם חייבים לעבור בבית הדין הרבני. אנשי המקצוע המבינים יותר בבית הדין הרבני הם הטוענים הרבניים. הם בדרך כלל מבינים הרבה יותר מהעורכי דין במה שקשור לבית הדין ולמשפט העברי. ולכן החלטתם להתגרש, הצעד הראשון החכם שתעשו הוא, הרימו טלפון לטוען רבני והתייעצו עמו.