אני יכולה לגמור רק ככה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אני יכולה לגמור רק ככה 

מאת    [ 29/03/2017 ]
מילים במאמר: 838   [ נצפה 1017 פעמים ]

 
 

           

שני הנושאים המיניים הכי שכיחים שאני פוגשת בפגישות אישיות או בסדנאות לנשים שאני מעבירה, נשמעים ככה:

1. אני יכולה לגמור רק ככה. ניסיתי בעוד המון דרכים ותנוחות וזה לא הולך.

2. הוא כזה, וזה לא ישתנה. הוא לא מוכן ללכת לטיפול.

כששני הדברים האלו נאמרים, קודם כל הם נשמעים לרוב חד משמעית כמו מבוי סתום חסר פיתרון, וכמו האמת היחידה. וזה באמת כנראה מה שהרבה נשים חשות. 
נורא עצוב וכואב שזה ככה, אבל שמח שמתחילות לדבר על זה. 
העובדה שזו "צרת רבות" - גם מנחמת, וגם מספקת איזשהו מפתח לפיענוח ולפתרון.
 כי עד עכשו כל אחת שזה קרה לה, חשבה שהיא היחידה שזה קורה לה, ולמה דווקא לה.

בית הספר הגבוה שלנו למיניות (אני מדברת פה בהכללות גסות רק כדי להדגיש נקודות מסויימות. ברור שזה לא ככה אצל כולם.) היה התנסות עם בחורים צעירים חסרי ניסיון שהיו מנוהלים על ידי הזקפה הדחופה שלהם, ואנחנו כולנו – גברים ונשים - נתנו לה להוביל.

מאיזושהי סיבה אבולוציונית לא ברורה, אלמנט הדחיפות קיבל תעדוף ולגיטימציה, וזה היה על חשבון ההקשבה שלנו הנערות הצעירות - פנימה. לא היו לנו התנאים המתאימים להיות בחיפוש העמוק והשקט שלנו.

התרגלנו לכל זה לבד בחושך, כיוון שכה נמשכנו אל המין.
 לרבות מאיתנו האורגזמה הפכה כה רחוקה ונחשקת, כי לא קבלנו את התנאים המינימליים כדי להגיע אליה. 
 ולא זו בלבד שהיינו נאלצות לשחק את המשחק ההוא, ולספק לגבר את האורגזמה שלו – פעמים רבות נדרשנו לספק לו גם את "האורגזמה שלנו":

ה-"אני רוצה לראות אותך גומרת", הפך באופן פרדוקסלי בתוך ההקשר הזה לפעמים לעוד דרישה חד צדדית של סיפוק צרכי הגבר. 
ולפעמים כדי לספק לו את ההצגה שהוא חיכה לה, 
הסכמנו אפילו שזה יכאב. 
לפעמים הסכמנו כדי שהכאב לא ימשיך.
כי אחד התפקידים הנשיים המרכזיים שלנו היה 
לתת לגבר להרגיש גבר – תפקיד שלקחנו על עצמנו, 
מתוקף היותנו כה מתחשבות ועדינות, 
 ומבינות את הצורך הגברי להוכיח את הגבריות.

אם הוא כל כך רוצה לראות אותי גומר – זה מה שהוא יקבל... 
אבל איך אני יכולה לגמור כשהוא כל כך עסוק רק בעצמו?
 או - כשהוא עסוק גם בי - אבל בדרך שלו - בצורה שאינה קשובה אלי?

אבל מה שמתבהר והולך בעצם מתוך כל הסיפור הזה הוא ש -
**** אני **** 
- איני קשובה אלי – 
כי עוד לא למדתי איך להיות קשובה אלי.
כי לא ידעתי שמגיע לי.
כי לא ידעתי שאפשר,
 ולא ידעתי שכדאי.

נשים צעירות מעטות יחסית קבלו (או לקחו) את ההזדמנות להיות שם באופן הנכון עבורן – בקצב ובשקט ובתדר שאפשר להן להיות בהקשבה לרחשים העמוקים שלהן.
התרגלנו ל"מין בדחיפות מכוונת תוצאות" כאל ברירת מחדל. 
יותר מזה – רבות מאיתנו הפנימו את הדחיפות הזו כמצב נתון. 
כי "כאלו הם הגברים". 
 ואם אנחנו רוצות לחוש מוגנות בחסותם, ליהנות מחברות מסויימת, משיתוף כלכלי, ולהיות הורים יחד – יש איזה "מין מחיר" שעלינו לשלם.

אז בכלל שכחנו את היכולת המקורית שלנו להקשיב פנימה ולתת לאנרגיה החכמה והמעודנת להפעיל אותנו ולהוביל אותנו - ולכוון את הגבר - מתוך ידיעה הפנימית מה נכון (לנו ו... לגבר). שזה בעצם מה שבכלל אמור לקרות שם.

נוצר מצב שיש בתוכנו הבניה לרצות את הגבר, לרוב אפילו בלי שאנחנו מודעות לזה בכלל. גם כשהתנאים נהיים לכאורה פחות אגרסיביים, ונדמה לנו שאנחנו עסוקות בעצמנו ובעונג שלנו, הרבה מהאנרגיה שלנו עדין מושקעת בלשחק את ההצגה הזו, בלספק לגבר את מה שהתרגלנו אליו, מה שנדמה לנו שמצופה מאיתנו. בצלילים, בתנועות, בהבעות פנים ובדימויים.

וזה מביא אותנו אל הנושא השני.
בעודנו הודפות ככל הניתן את הגבר, ומנסות למזער את חוסר הנעימות,
בתוך כל הבזבוז אנרגיה הלא נעים הזה, 
 הדרך היחידה של רבות מאיתנו להגיע לאורגזמה – היתה דרך אחת מאוד מסויימת שפעם אחת הצליחה לנו. 
היא יכולה להיות נהדרת כשהיא מצליחה - 
אבל יש לנו רק אותה. וגם זה לא תמיד.
 ומאז, בתוך האווירה הכללית של "מין מכוון תוצאות" אנחנו משתדלות לפחות לשחזר את אותה ההצלחה.
 בתנאים הכה מגבילים האלו, בתוך כל החוסר הזה, בעצם רובנו פיתחנו מעין ההתמכרות לאותו סוג מסויים של אורגזמה.

במקום להקשיב לאיתותים העדינים מבפנים - קברנו אותם, הדחקנו אותם, טמנו אותם במרתף סודי. 
 וזה מה שמאוד יכול להפריע להתפתח, ולגלות מינים חדשים וגבוהים יותר של הנאה, פורקן והתמלאות.

במין מכוון תוצאות שהתרגלנו אליו והפנמנו אותו – אין מקום וזמן לגישושים חסרי מטרה שמאפשרים פשוט להיות בהווה, ולגלות גילויים חדשים.
 במין מכוון תוצאות שהתרגלנו אליו והפנמנו אותו – אין לנו זכות לדרוש את מה שאנחנו באמת זקוקות לו.

בשביל שיקרה משהו אחר, "הוא" לא צריך לבוא לטיפול. 
בשביל שיקרה משהו אחר, את צריכה לדעת למה את זקוקה. 
את צריכה לדעת שמגיע לך לקבל את זה, 
ואת צריכה להוביל לשם. 
מרגע שתפסיקי לשתף פעולה עם ההצגה שלא עושה לך את זה – 
גם בלי מילים - 
תכווני אותו אל החיפוש שלך.
לאט – זה אחד המפתחות.
מגע עקיף ולא ישיר – זה מפתח נוסף.
דיוק, זו מילת הקסם. 
 כל מה שלא מדוייק לך - אל תסכימי לו.

יש המון סוגים ודרגות של עונג וככל שאנו נמצאות ביכולת לחקור את הצרכים שלנו מתוך הקשבה ושחרור - כך נגיע אליהם. 
זה יכול לקחת זמן. 
ויכול להיות שבהתחלה לא יהיו "תוצאות". 
ככה זה כשהמין אינו מכוון תוצאות. 
את יכולה להביא אתכם לשם. 
את לא צריכה לשכנע אותו בזה.
את צריכה לשכנע אותך.

   

ענת שן - מטפלת גוף נפש, מורה, מנחה סדנאות נשים, אמנית רב תחומית

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב