כיצד למנוע פרקינסון?, אז ראשית נשאלת השאלה הלגיטימית: מהי מחלת פרקינסון?
מחלת פרקינסון היא הפרעה נוירולוגית מתקדמת אשר פוגעת בכ- 120,000 אנשים בבריטניה. המחלה פרוגרסיבית (או ניוונית) כלומר שהיא בדרך כלל מחמירה עם משך הזמן. נוירולוגיות פרושה שהיא משפיע על מערכת העצבים (מערכת זו הכוללת את המוח, חוט שדרה ועצבים בכל הגוף).
התסמינים העיקריים של מחלת הפרקינסון החולים לרוב איטיים בתנועה (bradykinesia), נוקשות, רעד וחוסר יציבות יציבה (בעיות שיווי משקל). בעוד שמחלת הפרקינסון מתוארת בדרך כלל כ-"הפרעת תנועה", אדם עם פרקינסון עלול להיתקל במגוון תסמינים אחרים, הכוללים: עצירויות, במצב הרוח ירוד, עייפות, הפרעות בשינה ובעיות זיכרון.
תסמינים נוספים של מחלת הפרקינסון ניתן לקבץ לשתי קטגוריות עיקריות - סימפטומים מוטוריים (כאלה המשפיעים תנועה) ותסמינים לא מנועים (כאלו שלא).
פרקינסון אופיינית לרוב מתפתחת ותוקפת בגיל העמידה, עם כ- 80% מהמקרים הצגת בין הגילאים 40 ו- 70, ואת התקדמות הסימפטומים הם איטיים בדרך כלל ורציפים.
אנשים צעירים שמפתחים פרקינסון נוטים יותר לסבול ממצב גנטי, כלומר שישנו קרוב משפחה עם המחלה המצביע מרכיב גנטי חזק.
סימפטומים בד"כ מתחילים בהדרגתיות, סימפטומים מוטוריים מלווים לעתים קרובות על ידי תסמינים שאינם מוטוריים: כעייפות, תתרנות, דיכאון, עצירות והפרעות מזיעות.
מה גורם מחלת פרקינסון?
פרקינסון נגרמת עקב התנוונות של תאי מוח = נוירונים על שטח של המוח הנקרא nigra substantia. נוירונים אלה אחראים לייצור של שליח כימי במוח - נוירוטרנסמיטר הנקרא דופמין וחוסר בנוירוטרנסמיטר זה אחראי להסימפטומים העיקריים של מחלת הפרקינסון.
סיבת המחלה אינה ידועה. עם זאת, כמו רוב מחלות ניווניות, מחלת הפרקינסון עשויה לנבוע ממכלול של גורמים לרבות אינטראקציות בין גנים וסביבה. גורמים תורמים עשויים לרבות רעילות סביבתית, טראומה גופנית, גנטיקה, תרופות, מחלות (כולל גידולים), חסר תזונתי, אי ספיקת המיטוכונדריה, חסר האנזים ומתח בלתי פוסק.
כיצד למנוע פרקינסון? בתזונה טבעית! דר' קובי עזרא טוען שניתן למנוע חלקית את המחלה ע"י תוכניות תזונה בהתאמה אישית המותאמת למטופל וזאת עקב מצבו הרפואי, פיזיולוגי - פסיכולוגי... ראשית יש לצרוך ולאכול יותר נוגדי חמצון, הנ"ל חיוניים לצימצום הנזקים של הרדיקלים החופשיים ורעלים שונים לרקמות המוח. כך למעשה ניתן להגון על התפקודים המוטוריים של גופנו.
טיפול קונבנציונלי עשוי להיות כרוך תרופות אשר מיועדת בעיקר הגדלת פעילות הדופמין או ע"י מתן המבשר (חומר גלם) בצורת levodopa (האל-דופא), או על ידי גירוי קולטני דופאמין באמצעות אגוניסט לדופמין תרופה. משמש גם הן תרופות הנקראות מעכבי COMT שיכול לעזור levodopa להיות יותר יעיל MAO-B מעכבי המונעות דופמין מפני פירוק ולכן אספקה מוגבלת כבר לא בר-קיימא. טיפולים אחרים יכולים לכלול פיזיותרפיה, אוסטיאופתיה, תנועה מתקנת, עיסוי, ריפוי בדיבור, טיפול פסיכולוגי בכירורגיה במקרים מסוימים (גירוי מוחי עמוק). אין תרופה למצב, אך טיפולים אלו יכולים להקל על התסמינים.
אך זה כאמור עוד לא הסוף...
רפואה שלמה :-)