קרקע נוחה לשיתוף רגשי. איך ליצור אינטימיות בזוגיות? 

מה מאפיין זוגיות טובה? ממה היא מורכבת?
כמובן שלכל אדם יש הגדרה שונה ורצונות שונים אותם הוא מבקש למלא באמצעות קשר רומנטי, אבל סביר להניח שאחד הרצונות הבסיסיים המשותפים לבני זוג שהצליחו לבנות זוגיות טובה הוא: שותפות. מעבר למשיכה הפיזית, התחושה שיש שותף לחוויות החיים שלנו הינה אבן יסוד חשובה מאוד בזוגיות, זהו תנאי בסיסי לקירוב לבבות. הרי כל אחד ואחת היו רוצים להרגיש שאהוב ליבם הוא גם "החבר הכי טוב". שניתן לדבר איתו על הכל.

אז איך מגיעים לרמה טובה של שיתוף? איך בונים מספיק אימון וביטחון בקשר כדי להיחשף בפני האחר מבלי לחשוש משיפוטיות או ביקורת?

זוגות רבים שמגיעים למפגש עם יועצת זוגיות מתארים ויכוחים עקרונים (לרוב סביב פערים מהותיים בתכונות האופי) לצד מאבקים שוליים (בעיות "קטנות" שכנראה נובעות מאותם פערים באופי). אולם, הדבר שקובע את סגנון הויכוח שלהם – האם הם יגיעו לפשרה ולהבנה או שיבחרו להתרחק... הינו לרוב, יכולת השיתוף.

כאשר בני זוג מתווכחים על דיעות מנוגדות מבלי לשתף את הבסיס שלהם לדעות אלו, הדבר יכול להפחית את רגש השותפות והאינטימיות. היות וכל אחד מבני הזוג לא באמת מבין למה השני מתנהג כפי שהוא מתנהג, הוא ינסה לנחש את המניע ולהגיע לפרשנות באמצעות המידע שיש בידיו. ככל שהמידע מועט – הסיכוי להגיע לפרשנות שגויה גדל.
לעומת זאת, שיתוף כנה ומעמיק של בן הזוג יצייד אותו במידע הדרוש ויעזור לו להבין מי האדם שמולו, מה הערכים, האמונות והרגשות המניעים אותו להתנהג כפי שהוא מתנהג ולעשות את הבחירות שהוא עושה. ברגע שיש הבנות כאלו – בני הזוג כבר לא צריכים לנחש מה המניע של אהובם? ואם הם לא מנחשים, הסיכוי שיגיעו לפרשנות שגויה תפחת.

ויכוחים בריאים בין בני זוג הם כאלו שמאפשרים לשמור על כבוד הדדי וקבלת האחר, על כל השוני שבו, כולל החסרונות... כדי להצליח לעשות זאת נדרשים כמה וכמה רגשות וכוחות נפש:

• מודעות: בכל שיחה או ויכוח יש לזכור שבזוגיות יש מטרה משותפת – להתקרב זה לזו, לספק תמיכה וקבלה. להזכיר לעצמנו שגם כשקשה ואנו חווים רגשות שליליים במערכת הזוגית, זהו שלב בעבודת ההיכרות עם בן הזוג וחיזוק הקשר.


• כוונה: לכל אחד מבני הזוג צריך להיות רצון אמיתי וכוונה טובה לגשר על פערים בצורה הוגנת, ולא לבטל את הפערים ע"י שינוי בן הזוג.


• אכפתיות: להתעניין בעולמו האישי של של בן / בת הזוג, להכיר את אופיו לעומק (להבין את נקודות הדמיון והשוני). בנוסף, אכפתיות לגבי רגשות האחר – רצון לשמח אותו ולא לצער אותו.


• אמפטיה: להבין את רגשות האחר. לא להזדהות איתם ולקבל אותם כשלי, אלה רק להבין מה בן הזוג חושב או מרגיש? ולאפשר לו לחשוב או להרגיש כך מבלי להעביר ביקורת.(כמו: "אתה לא צריך להיפגע!")


• צניעות: זוגות רבים מדווחים במפגשי יעוץ זוגי שהם גילו שוני ביניהם... וזה בסדר. אולם הבעייה מתחילה כאשר כל אחד מהם טוען שהתכונות שלו הן הנכונות יותר. בעוד שברוב המקרים אין "נכון יותר" יש רק "שונה".


• אחריות: בהמשך, לסעיף הקודם. בחלק מהמקרים יתכן שנגלה כי אכן התנהגות בן הזוג "אינה נכונה". כלומר, אינה נורמטיבית / פוגענית / מאיימת ומסוכנת לעצמו ולנו. במקרה זה לא נוכל לאשר או להכיל את תכונתו השונה ונצטרך לשקול אם לוותר על הקשר או להציע עזרה בתהליך של שינוי. (כמובן, כשמדובר בבעיות פתולוגיות כמו: אלימות, חוסר שליטה וכו'... יש לטפל בהן כראוי ברמה האישית)

כמובן, שכמו במקרים רבים הקשורים ללב ולנפש, קל לדבר וקשה ליישם. בפועל, לוקח זמן לרכוש ולתרגל את כל הרגשות וכוחות הנפש הנדרשים כדי להפוך מזוג שמתווכח על "מה נכון יותר" לזוג שמקבל זה את חסרונותיו של זו ואפילו מציע עזרה. יועץ או יועצת זוגיות יכולים לעזור בהעלאת תכנים למודעות, בתרגול האמפטיה ובבחינה מחודשת של פרשנויות שגויות. זאת, כל עוד יש בסיס של אהבה וכוונה כנה ליצור אינטימיות ולשתף.