אין לעכב הליכי אכיפה וגבייה נגד יבואן אשר לא מסר מידע מלא לבית המשפט 

אין לעכב הליכי אכיפה וגבייה נגד יבואן אשר לא מסר מידע מלא לבית המשפט

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד (רו"ח) אורית חניה

רקע

בקשה לסעד זמני מוגשת על ידי אחד מבעלי הדין ("המבקש") בטרם ניתן פסק דין בעניין הנדון, ולעיתים אף בטרם הגשת התביעה, וזאת כדי להבטיח את קיומו התקין של ההליך או את מימוש פסק הדין.

בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בתל אביב- יפו הדן בבקשה לסעד זמני, לפיו רשות המכס תעכב את הליכי האכיפה והגבייה בהקשר להודעת חיוב, וזאת עד להכרעה בהליך העיקרי שעניינו חיוב במכס בקשר, יבוא אישי של רכב, ששוחרר מפיקוח המכס זה מכבר.

רקע וטענות הצדדים

למבקש נשלחה הודעה בדבר חיוב, ובו טענה רשות המכס כי רכב, אשר יובא בייבוא אישי, שוחרר על בסיס ערך מונמך, אשר אינו משקף את ערכו האמיתי. הודעה זו הוצאה לאחר שמגיש הבקשה לבית המשפט זומן לחקירה ברשות המכס, שם נחקר בחשד להנמכת ערכו של רכב מסוג מרצדס הרשום על שמו, שיובא ביבוא אישי, וכתוצאה מכך שילם מיסי יבוא מופחתים. בחקירתו טען המבקש כי הרכב מעולם לא היה בבעלותו או בשימושו, כי הוא לא שילם עליו, לא ייבא אותו ולא חתם על מסמך כלשהו לצורך שחרורו מפיקוח המכס. המבקש העריך כי מדובר בשימוש פסול בתעודת הזהות שלו, זיוף חתימתו ורישום הרכב בבעלותו ללא ידיעתו.

בהשגה על ההודעה בדבר חיוב שהוגשה לרשות המכס על ידי המבקש לא טען המבקש כנגד נימוקי הגרעון, אלא ציין המבקש כי אין לו כלל מעורבות בכל הקשור לייבוא הרכב, וכי הוא מעריך שמדובר בזיוף ומרמה. בנוסף, טען המבקש כי רשות המכס לא הציגה בפניו תשתית ראייתית לעניין מעורבותו ביבוא. לפיכך, פנה המבקש לבית המשפט בבקשה לעכב את הליכי הגבייה, וציין כי תשלום הודעת הגרעון עלול לגרום לו לנזק כלכלי כבד.  

רשות המכס טענה כי המבקש חתם על שלל מסמכים הקשורים ליבוא, כגון תכתובות עם סוכנות יבוא הרכב, מסמכים הקשורים לשחרור מפיקוח המכס. בנוסף בידי מכס צילום רישיון ותעודת זהות. שמו של המבקש נזכר במסמכי ההעברה הבנקאית ששימשו לתשלום על הרכב. בנוסף, המבקש חתום על מסמכי העברת בעלות של הרכב שבוצעו בשנת 2015. בנוסף, טענה רשות המכס כי בחקירתו המבקש טען טענות אחרות, כי כאשר המבקש ידע בחקירתו באיזה רכב מדובר,כי המבקש הודה והוא הביע עניין ברכישת מרצדס, כי המבקש אישר כי חתם על מסמכי העברת הבעלות בשנת 2015, וכדומה.

בתשובה לכך טען המבקש כי בשלב מסוים למד כי פלוני נע בכבישי הארץ עם מכונית על שמו, ולכן הוא ביקש להעביר את הבעלות לאותו פלוני, שלא כנגד תמורה.

החלטת בית המשפט

בית המשפט קבע כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב הליכי האכיפה והגבייה, וזאת לאור חוסר תום לב של המבקש. בהחלטת בית המשפט צוין כי הבקשה הוגשה באופן שאינו ראוי עד שהדבר מחייב את דחייתה. לפיכך, נקבע כי המבקש ישלם את הודעת החיוב ואם יימצא שאינו חייב, יקבל את כספו בחזרה.

בית המשפט ציין כי הבקשה לוקה בהצגת מידע באופן קיצוני, ודי בעניין זה כשלעצמו כדי להביא לדחיית הבקשה. כך, המבקש טען תחילה שאין לו שום קשר לרכב, לאחר מכן טען למעורבות דלה ברכישת הרכב, ולאחר מכן אישור כי הוא חתם על העברת בעלות של הרכב.

בנוסף, ציין בית המשפט כי בעת הבקשה לסעד זמני המבקש היה מחויב להעביר לבית המשפט את כל המידע שברשותו, שכן המבקש חייב לפנות לבית המשפט בתום לב, ולמסור לו את כל הנתונים הרלוונטיים להכרעה, גם כאלה שאינם מתיישבים עם טענותיו.

לצורך מתן סעד זמני בית המשפט נדרש לבחון גם את סיכויי התביעה לגופה. בענייננו, קבע בית המשפט כי אלו אינם נחזים בשלב הנוכחי כגבוהים במיוחד מפאת הקושי של המבקש לבסס את גרסתו. בית המשפט קבע, כי גם אם ימצא כי כל טענותיו של מבקש נכונות, עצם העובדה כי הוא ביצע העברת בעלות לרכב בידו עלולה להציבו בעמדה שבה יחויב אישית במס. 

לאור האמור נקבע כי הבקשה לסעד זמני נדחית. הואיל והמבקש נהג בדרך בלתי ראוי בדרך שבה הביא את בקשתו לבית המשפט, בעיקר במידע החסר שבה נקבע כי יש לחייבו בהוצאות וזאת מבלי קשר לתוצאות הדיון.

 [ה"פ (ת"א) 31180-05-16 אברהם גרינפלד נ' מדינת ישראל – רשות המיסים, אגף המכס ומע"מ. החלטה מיום 29 ביולי 2016].