קשה לך לאהוב את עצמך עם משקל עודף? אפשר גם אחרת 

מי לא מכיר את התחושה הלא מלהיבה כאשר אנו מתחילים בדיאטה ולא עוברות 3 שניות וכבר יושב לו בורקס חמוד בפינו? לפני רגע הבטחתי לעצמי שזהו, נגמר, אין יותר "פינוקים" מעכשיו מתחילים בדיאטה, נכנסים לכושר ומורידים X ק"ג. אם הייתי תורמת שקל על כל הבטחה כזו היום הייתי מנהלת מפעל ענק לבורקסים.

ההבטחות האלו לעצמנו, באות ממקום חיובי כמובן, ממקום של אמונה עצמית שאכן אני ממוקדת מטרה ואף הולכת לכבוש את העולם בבקיני ונעלי עקב, אבל, מה קורה כאשר ההבטחות לא מתקיימות כבר בבוקר שלמחרת? - כמה תסכול ייאוש, חוסר אמון, הלקאה עצמית, ויתור וחזרה למקום היחיד שמרגיש לי הכי נוח ובטוח, המוכר והידוע, האוכל. 

מי יעזור לי? - אני זועקת בתוכי. 
מי יציל אותי מעצמי וייתן לי את הכוחות שלהם אני זקוקה?
מהיכן תבוא הישועה ותיקח ממני את המסה הזו שרובצת על גופי ואף על נשמתי?

ועוד מיני זעקות מוזרות שנזרקות ליקום ואין מושיע, ואני? ממשיכה לבלוס, ממשיכה לכעוס ולא מוצאת מזור לחוסר אונים שלי מול עצמי.

מי מכם שחווה זאת מדי יום מבין ויודע, שהפתרון נמצא אצל לא אחר מאשר אצלנו פנימה.

כל מה שכתבתי כאן היה לפני 15 שנה, כ- 30 ק"ג מיותרים נצמדו אליי חזק ולא הלכו לשום מקום במשך שנים רבות, רבות מדי.
ניסיתי דיאטות כמעט מכל הסוגים, חשבתי לעבור ניתוח לקיצור קיבה, בלעתי כדורים, שתיתי תיונים, אבקות, משחות ועוד כל מיני דברים חסרי תועלת, הק"ג לא רצו לעזוב, היה להם נוח אצלי, חמים ונעים וגם טעים.

ואז זה קרה, דיאטה מהירה אחת ששינתה את כל מה שידעתי, בזכותה אך, בעיקר בזכותי הצלחתי להפטר מהק"ג הפושעים.

היום, לאחר שהרשיתי לעצמי קצת להתפנק עם אוכל שאסרתי על עצמי במשך שנים, הוספתי למשקלי רק 8 ק"ג. רק? - אתם שואלים?
כן, רק! לאחר שהצלחתי להוריד כ- 30 ק"ג מה זה כבר 8?
אך אני מודה, לא ממהרת, אין בי לחץ, חיה עם עצמי בשלום מה שלא היה קורה לפני 15 שנה, מקבלת את עצמי ויודעת שכשאחליט אפרד גם מהם.

אבל, השינוי האמיתי הוא השינוי הפנימי שחל בי לאחרונה, אם בעבר שנאתי את עצמי, בזתי ולא האמנתי בעצמי, היום אני אוהבת ומעריכה, מקבלת ומחבקת את עצמי וכל זאת בזכות...עצמי.

משהו קרה בתפיסה ובהתבוננות לתוכי, לומדת להכיר כל יום מחדש אותי, המשפט "כי אם אין אני לי מי לי"? יושב במדויק במקום הזה מול עצמי.

ולכן, אני חושפת סוד אישי שלי, כזה שעזר ועוזר לי בכל יום להתמודד עם כל דבר שאני פוגשת בחיי, וכמובן עם ההתמודדות שלי עם המשקל. יותר קל לי היום, אני לא חוששת יותר ממה אנשים יגידו או יחשבו עליי, זה ממני והלאה, ספגתי מספיק בעבר, היום זה כבר לא נוגע בי, באמת שלא אכפת לי.

בימים ההם כל מבט או לחישה היו מצליחים לשבש את יומי, האם צחקו עליי? מי אמר מה? מישהו דיבר עליי? התנהלתי לפי איך שחשבתי שהחברה רוצה שאתנהל, ריציתי כדי להיות נאהבת ואהובה, ביטלתי את עצמי, ויתרתי עליי במשך כל כך הרבה שנים, שהיום לפעמים אני מצטערת שזאת הייתה שיגרת חיי, אבל, מה שנעשה אין להשיב יש רק להסתכל קדימה וללמוד מטעויות ובשום פנים לא לחזור עליהן.

כמו שאינשטיין אמר "אל תצפה לתוצאה שונה אם אתה חוזר על אותה פעולה" לפחות משהו בסגנון. וזה נכון, אנחנו לומדים מטעויות, אך לא לומדים כאשר אנחנו חוזרים על אותה טעות פעמיים.

הכל אפשרי, הכל בראש והכל הכל, בידיים שלנו!