דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


פגיעה בעבודה וקביעת הנכות 

מאת    [ 20/07/2016 ]

מילים במאמר: 830   [ נצפה 2910 פעמים ]

פגיעה בעבודה מחולקת בביטוח הלאומי לפגיעה מתאונה בעבודה או ממחלת מקצוע. יצור כלאיים בנושא זה הינו תאונה בעבודה על יסוד - מיקרו טראומה. נדון בפלח אחד של הנושא בתהליך קביעת הנכות ותשלום הגמלה בגינה. ההליך המקובל הוא כי עם פגיעתו של אדם בתאונה בעבודה (עפ"י הגדרתה תאונה מתרחשת בזמן ובמקום מסוימים ונושאת נזק שמתברר תוך זמן קצר). הדעת נותנת כי משנגרם נזק שתוצאתו השבתת הנפגע מעבודה לפרק זמן, יפעל הנפגע באופן מיידי לתבוע דמי פגיעה על יסוד הכרה בתאונה כתאונה בעבודה. הטעם הכלכלי המצוי בהוראה זו שבחוק הביטוח הלאומי מביא לביטוי את האספקט הסוציאלי שביסוד החוק וסועד את הנפגע בתקופת אי הכושר שלו (מוגבל ל- 90 יום) כדי שלא יסבול העובד שנפגע מעבר לפגיעה הפיזית גם פגיעה כלכלית קשה. עד כאן מטרת החוק מיושמת ואולם, וזאת יש לדעת – אף שמחלת מקצוע דינה כתאונה בעבודה אירועה שונה – המדובר במצב מתמשך שרק הועדה הרפואית שמתכנסת מכח תביעה נוספת שהגיש הנפגע (בד"כ לאחר הודעת הכרה במחלה כתאונה בעבודה, התביעה הראשונה) – תביעה לקביעת הנכות, השמת ועדה שקובעת את הנכות מבחינת שיעורה ותאריך תחילתה.


לא נדירים המקרים בהם קובעת הועדה הרפואית נכות שתחילתה זמן ניכר לפני הגשת התביעה הראשונה, ולבטח תקופה ארוכה מתחילת הנכות ועד הגשת התביעה השנייה (לקביעת דרגת נכות לאחר הכרה) מצב זה יוצר אנומליה כפולה – באשר לפי סעיף 296 ב' + 107, לחוק הביטוח הלאומי, לנפגע יקוזז חודש קצבה בגין כל חודש איחור בהגשת התביעה השנייה מעבר ל – 12 חודשים. איחור - משמעו מתאריך תחילת הנכות כפי שקבעה הועדה הרפואית ועד הגשת התביעה השנייה, ככל שעבר פרק זמן העולה על שנה.
איחר הנפגע להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות משך 55 חודשים, נבלעת הקצבה המשולמת כמענק לחלוטין – והנפגע לא יקבל דבר.
לכן על פי הפסיקה על הנפגע להגיש בכל מקרה בסמוך לפגיעה (וביתר שאת כשמדובר במחלת מקצוע לה הוא טוען), תביעה לקביעת דרגת נכות בסמיכות לתביעה לדמי פגיעה. נכון שהדברים נראים מוקשים – באשר מה לנפגע שתביעתו להכיר בתאונה או במחלה עדיין לא נענתה בחיוב, ואף יותר מכך – נדחתה ע"י ביטוח לאומי, מה לו להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות הנשענת על ההכרה היסודית בפגיעתו כפגיעה בעבודה? איך יגיש נפגע תביעה לקביעת הנכות טרם הוכרה פגיעתו כפגיעה מזכה – פגיעה בעבודה? הפסיקה השיבה לכך כי על הנפגע בכל מקרה לעשות כן והביטוח הלאומי ישמור על התביעה השנייה שהוגשה ועם קביעת ההכרה במועד מאוחר יותר, יפעיל את הועדה הרפואית שתקבע את הנכות, וזאת כדי שהנכות שתיקבע בסמוך לגילוי המחלה תילקח כולה בחשבון. בפועל – מי שנהג כך "זכה" שהתביעה שהגיש לקביעת דרגת נכות הוחזרה אליו ע"י הביטוח הלאומי תוך ציון כי לא ניתן לדון בתביעה כזו טרם הגשת תביעה לדמי פגיעה (הכרה בפגיעה בעבודה), והנפגע שכך פעל הונחה להמתין עד הודעת הכרה ואז להגיש תביעה שניה זו לקביעת שיעור הנכות ותאריך תחילתה. על פניו נראה שההלכה שיצאה מבית מדרשו של בית הדין הארצי לעבודה (ושורת פסקי דין המתחילה בפס"ד: עב"ל 96/03 דוד פריג' נ' המוסד אשר קבעה את ההלכה הנ"ל עליה חוזרים בתי הדין מאז) אינה ישימה.


משמעות הקביעה כי מי שהגיש תביעה לדמי פגיעה ונדחה, טוב יעשה אם יגיש מיד במקביל לתביעה להכרה לבית הדין לעבודה בה יוכיח כי אכן אירעה לו תאונה בעבודה או מחלת מקצוע - תביעה לביטוח הלאומי לקבוע את נכותו. תביעה זו אמורה להמתין לתורה והיה ונקבעה בסופו של דבר נכות והועדה הרפואית קבעה את תחילתה לתאריך הדחיה של התביעה לדמי פגיעה או אף קודם, ככל שלא תעלה התקופה הזו על שנה לא יסבול הנפגע שנכותו נקבעה כך, מהפחתה בתשלום המענק או הקצבה שמגיעה לו בעקבות קביעת הועדה את נכותו.

בתי הדין הציעו במספר הזדמנויות לביטוח הלאומי להודיע לכל מי שתביעתו נדחתה בדבר אבן הנגף שהוא עלול להיכשל בה אם לא יגיש מיד את התביעה לקביעת נכות, במעמד הודעת הדחיה של התביעה להכרה (דמי פגיעה). בבחינת "בפני עיוור לא תשים מכשול". ככל שהדין מצפה מאדם לנהוג באופן הוגן בחברו, ולא להטעותו גם על דרך אי גילוי (יש הרואים בכך ניצול לרעה של חוסר ידיעה או חוסר ניסיון של הזולת כמתואר בסעיף 18 לחוק החוזים, חלק כללי) אין עדיפות למוסד לביטוח לאומי בנושא זה על כל אדם פרטי – להיפך, מתפקידו לדאוג שהמבוטח יקבל את כל המגיע לו ולהדריכו כיצד עליו לפעול לשם כך. נדמה – כי כאשר הביטוח הלאומי אינו עומד בחובה הנ"ל מן הראוי (על דרך השתק) שלא יינתן לו פתח להפעלת "סעיף האיחור", אמנם החוק קובע קטגורית את חובת הניכוי בגין איחור ואולם יש לשים כאן חובה (כללית) של המוסד אל מול פגיעה בזכות מכוח החוק (פרטית).
כששמים את הדברים זה לצד זה עולה שניתן לפתור את תחושת אי הצדק שעולה מכך שנפגע לא ידע שעליו לפעול בדרך המיוחדת שתוארה לעיל שאלמלא כן – יבולע לו, בחובת אזהרה מכח הפסיקה, והסנקציה כשלא התמלאה – מניעת אפשרות המוסד לבצע ניכוי.

יש מקום שהביטוח הלאומי ישנה מנוהגו ויודיע לנפגעים כיצד עליהם לפעול ועד אז תוצא הנחיה כי הואיל ולא ניתנה הודעה לתובע שתביעתו נדחתה - להגיש לאלתר תביעה לקביעת דרגת נכות – הביטוח הלאומי לא יפעיל במקרה כזה את הניכוי מקצבה או מענק נכות מעבודה. כך צודק וראוי.

ע. שילוני עו"ד מומחה בנזיקין ובתביעות לביטוח לאומי - 30 שנות וותק והצלחות. בכל פניה לביטוח מהלאומי צלצלו לבדוק עימנו 04-9985212 משרדים בכרמיאל ובחיפה, שירות בכל מרכז - צפון ישראל.href="mailto:shilonican@gmail.comshilonican@gmail.com">">shilonican@gmail.com  www.shilonican.com




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב