יין ישראלי ייחודי - ציונות או מגלומניה של איגוד הייננים הישראלי . 

דיון באיגוד הייננים:

בפגישה שהתקיימה בחודש אפריל בו לקחו חלק יינני ישראל העלה ד"ר ארקאדי פפיקיאן יינן יקב אמפורה רעיון ודרך אפשריים למיתוג הבינלאומי של ענף היין הישראלי.

הכוונה בדיון הייתה לעלות אפשרות לשיתוף פעולה של יינני ישראל ביצירה של יין ישראלי ייחודי.

דרך הפעולה נוסחה בששה סעיפים:

1: ייננים ויקבים המשתתפים בפרויקט מתחילים לייצר יין אחיד. יין ישראלי ייחודי. ( הרכב הזנים, שם היין, עיצוב היין וכולי יהיו על פי החלטת איגוד הייננים החל מבציר 2016 )

2: ארגון ועריכת תחרות לאומית של היין הישראלי הייחודי.

3: אירגון ועריכת חג יין ישראלי- מועד אחיד להשקת היינות.

4: השתתפות מסיבית ואינטנסיבית בתחרויות יין בינלאומיות נחשבות.

5: ארגון הביתן המיוחד בתערוכות בינלאומיות הנחשבות, למען הייצוג המרוכז של היין הישראלי הייחודי. עם חומר פרסומי איכותי ורלוונטי.

6: יחסי ציבור וייזום הכתבות בעיתונות היין הארצית והבינלאומית.

דרישות לזן הענבים :

1: זן מספיק נפוץ כעת בכרמי הארץ

2:  זן שגדל ונותן פרי באיכות גבוהה ברוב אזורי הארץ

3: זן יחודי שלא מתנגש עם הזנים הממותגים בעולם. ( פינו נואר בורגון, סנג'ובזה איטליה, מלבק ארגנטינה, שיראז אוסטרליה, זינפנדל קלפורניה, טמפריניו ריוחה, פינוטאג' דרום אפריקה, קרמינר צ'ילה ועוד. )

4: הזנים שרלוונטים לדיון: קריניאן, סירה, פטיט ורדו, פטיט סירה, קברנה פרנק, מרלו ועוד.

5: לאר שתתגבש ההחלטה החיובית באיגוד הייננים ייבנה מאגר מידע על כרמי הזן בארץ.

6: שיתוף פעולה בין הייננים ובעלי היקבים בעניין הנגישות לזן הנבחר.

מאפייני " היין הישראלי היחודי "

1: כשרלא כשר -  על פי החלטת היקב.

2: סגנון היין. צעיר, מיושן, עולם חדש ,ישן. על פי החלטת היינן

3: יין זני ( לפחות 85% מזן עיקרי ) או יין בלנד, מבוסס על זן מסוים באחוז מינמלי כלשהו. על פי החלטת איגוד הייננים.

4. מחיר היין . על פי החלטת היקב

6. קביעת קטגוריה של גיל היין. צעיר ( בוקבק במהלך השנה שאחרי הבציר ). יושן ( בוקבק במהלך השנה השניה לאחר הבציר ) פרימיום, ( בוקבק בשנה השלישית לאחר הבציר ).

7: השתתפות היקב בקטגוריה אחת או יותר תהיה על פי החלטת היקב.

הדרישות לשם ועיצוב היין:

1: שם אחיד ליין

2: צורת בקבוק אחידה

3: תווית. רקע בצבע אחיד וצבעי הדפסה אחידים.

4: קפסולה בצבע אחיד

5: פקק להחלטת היינן.

שלבי ביצוע הפרויקט:

מיום קבלת ההחלטה על ידי איגוד הייננים ועד סוף 2016 יתחילו בבנית תשתיות הפרויקט ונוהלי הפרויקט ועריכת תקנון הפרויקט.

מבציר 2016 ועד סוף 2019 – יצירת היינות, טעימות על ידי איגוד הייננים, עיצוב המותג, ארגון התחרות הלאומית הראשונה וכולי.

מתחילת 2020 תתחיל הפעילות המלאה של הפרויקט.

תקציבים:

עד בציר 2016 כל העבודות מתבצעות על בסיס התנדבותי של הייננים.

בין סוף בציר 2016 ועד סוף שנת 2019 רבהפעילות תתבצע במימון חיצוני ( ממשלתי, תרומות, התנדבות )

מ 1.1.2020 יקבים יתחילו להפריש תמלוגי לקצוב הפרויקט לפי קטגוריות וכמויות היינו שיוצרו על ידם תחת מותג "היין הישראלי הייחודי " .

אופי קידום הפרויקט:

תוקם וועדה מארגנת אשר באחריותה לבנות תקנון של הפרויקט, קשר עם יקבים, מאגר מידע, עיצוב סמל ולוגו של הפרויקט " יין זה מיוצר בחסות ופיקוח איגוד היינננים הישראלי " רישום בינלאומי של המותג.

תוקם וועדת כלכלה שתהיה אחראית על התקשרות עם משרדי הממשלה והמוסדות הרשמיים לצורך השגת מימון.

תוקם ועדת קידום ויחסי ציבור והפקה של תערוכות ותחורות בינלאומיות.

תוקם ועדת בקרה ופיתוח שבאחריותה ביקורת איכות של יינות הפרויקט, טעימת יינות על ידי איגוד הייננים, תקנון של התחרויות הלאומיות ועריכת התחרות.

הגוף המבצע: יוקם גוף מלכ"ר של איגוד הייננים הישראלי. אשר כל ההכנסות ישמשו אך ורק להשגת המטרות לשמן הוקם ולא יחולקו בין החברים.

ולפרשנות הקטנה שלי בעניין

עד כאן קראתם את הדיון שהיה באיגוד הייננים. ללא ספק מדובר בפרויקט גדול אשר הצלחתו תלויה בכל כך הרבה גורמים עד שהדעת לא כל כך מאמינה שזה יכול לקרות. ייננים עם אגו, בעלי יקבים שמסתובבים עם ציפורניים שלופות אחד נגד השני, ענף היין שבקושי שורד ואין ממש לובי בכנסת לענף זה, עסקנים וסוחרים שמוצצים כל טיפת יין מיקבים בארגוני תחרויות ופסטיבלים שלא מעלים את תצרוכת שתיית היין בכלום.

ועל זה אפשר להוסיף שיקבים לא ממש רוצים מיתוג אחיד ולכל אחד יש את הרעיונות שלו והכישורים שלו והבעייתיות בלחלוק מידע ועוד. אבל זה החלק הפשוט שעוד אפשר להסתדר איתו אני מדבר יותר על החלק החוקי בעניין הקמת גוף אשר איך שלא יסובבו את זה וידברו במילים נעימות מדובר בקרטל. והקמת גוף כזה כן עם כוונת רווח או ללא כוונת רווח ידרוש את התערבותו של הממונה על ההגבלים העסקיים שתפקידו  לפקח ולמנוע התאגדות של קרטלים. קרטל הוא התאגדות של ספקי מוצר או שירות שנועדה להגדיל את רווחי חבריה ולבטל את התחרותיות ביניהם. קרטל הוא מבנה שוק מלאכותי ובדרך כלל לא חוקי, מכיוון שהתאגדות קרטלית פוגעת בתחרות החופשית, הקרטל נחשב בלתי חוקי במדינות בעלות מדיניות כלכלית פתוחה ושוק תחרותי.

באופן כללי, קרטלים אינם יציבים מבחינה כלכלית לאורך זמן, כיוון שיש תמריץ גדול לחברים בקרטל לרמות ולמשל למכור יותר מאשר המכסה שהוקצבה להם על ידי הקרטל.

במתודה של הרעיון שהוגשה על ידי ארקאדי פפיקיאן עלו 7 דרכי פעולה להקמת הפרויקט אם נצמיד אותם לסוגי הקרטלים שקיימים בשוק תוכלו להבין מדוע יש בעיתיות מסוימת בהצעה כפי שהוצגה

סוגי קרטלים הינם:

קרטל מכסות - שליטה בכמות היצור של כל חבר בקרטל על מנת למנוע היצע רב שיוביל לירידת מחירים.

קרטל שיווק - קיומו של משווק בלעדי הקובע מחיר מכירה לשווק בהיעדר מתחרים, וקונה את המוצר מהספקים במחיר קבוע.

קרטל מחירים - קביעת מחיר אחיד לשיווק הסחורה.

קרטל מחירים ומכסות - שילוב של קביעת מחירים ומכסות ייצור.

קרטל גאוגרפי - קביעת בלעדיות לפי שטח גאוגרפי.

כל נושא התקציב בהצעה הזו מתבסס על איזשהו פנטזיה שהמדינה תהיה מוכנה לממן ולסייע ולתת תקציב לטובת הפרויקט הזה. מדובר ביקבים פרטיים ( גדולים ובינוניים ) אשר קמו למטרות רווח אף אחד מהיקבים לא ממש תורם משהו למדינת ישראל מעבר לתשלום מיסים ( כן קצת בקצוות היין הישראלי נמצא על המדפים בעולם אבל כולנו יודעים תחת איזו מדור ומה באמת אנשים חושבים על יין כשר כשמדובר בקונים לא יהודים ) אז איזו סיבה יש למדינה לממן מכספי המיסים סוג של פרויקט פרטי. למה שלא יממנו את איגוד מגדלי הפרחים שיגדלו איזה פרח מרובע בצבעי דגל הגאווה וישווקו אותו בעולם תחת מיתוג " הפרח הישראלי " או מועצת החלב שתשווק גבינה צהובה בצבע כחול לבן ונראה לי שהכיוון ברור עם הדוגמאות.

מה יש " ביין הישראלי הייחודי " שלא יהיה בכל מוצר אחר שמיצירים בישראל . זאת שאלה שתעלה בוועדת הכנסת או בוועדה שתתבקש תת למימון ולא בטוח שיהיו תשובות מתאימות.

האם יש מדינה נוספת בעולם שאיגוד הייננים שבה החליט לעשות " יין יחודי "  או שמה בגלל שאנחנו יהודים אז אנחנו ייחודיים וצריך לעשות תמיד משהו יחודי. טוב עשינו ברית מילה מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה, לא מספיק שונאים אותנו בעולם שאנחנו צרכים להציב מוצר ייחודי ישראלי על המדפים. למה לא לשווק יין ישראלי יחודי פשוט כמו שכולם עושים. עושים יין טוב ומתגאים בו וזה הופך אותו ליחודי בלי לעבוד קשה.

איך סיכם ארקאדי את הצגת הפרוקט " כל העם כאיש אחד בלב אחד "( בהר סיני במעמד מתן תורה) במדינה שראש הממשלה הפריט בה את הכל כולל הכל חושב איגוד הייננים לחזור לשנות העשרים של המאה העשרים בו הוקם הקיבוץ שהיה צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות. הנה עוד פעם המילה ייחודית ( לא צריך להזכיר לאף אחד איפה הקיבוצים היום )

הפרויקט שמדבר עליו איגוד הייננים לא יכול להיות פרויקט לאומי אם יש סיכוי לפרויקט כזה הוא חייב להיות פרטי ושכן ירוויחו ממנו כסף אחרת אין סיכוי. יהודי שלא מרוויח כסף לא עושה דבר. אין יותר ציונות במדינה, אין יותר כבוד לסמלים ולייחודיות. הכל לעג לרש הכל כסף ועוד כסף.

וכמובן מישהו יכול לדמיין את המלחמות בנושא העיצוב של התווית למשל ( תשאלו את יעל גיא מיקב רמת הגולן כמה חודשים וכמה מלחמות עולם צריך כדי להחליט איך יעוצב דוכן יין בתערוכה בינלאומית שבה משתתפים 5 יקבים ישראלים). או להחליט על זן יחודי ולאמץ אותו ? מישהו פה חשב מה יקרה אם תהיה מחלה בזן הזה עוד עשור והוא יעלם , מה יעשו אז? מי אחראי להביא קלונים שיתאימו ויבדקו אם אין וירוסים, כמה נוטעים בכלל. האם העולם ייתן את ידו לסיפוח זן ספציפי במודע ולשייך אותו לישראל ( אמרתי סיפוח??? אהה , לא טוב לא טוב שוב פעם לשלוט )

אבל מצד שני יכול להיות שבאמת איגוד הייננים מאוד חזק, תמים, ציוני, רואה למרחקים ארוכים, עשה תוכנית כלכלית מסודרת, הגיש תקציב ריאלי לביצוע הפרויקט עד שנת 2020 , אולי אף הצליח לגייס לובי בכנסת לקבלת תקציב ואולי כבר יש תקציב. לא יודע. או שפשוט אנשים שם מגזימים מאוד בהערכת היכולת שלהם. ימים יגידו.

 http://www.foodis.co.il