מדוע אסור להסתפק בהכרת החקיקה הישראלית על הפיקוח על היצוא הביטחוני?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מדוע אסור להסתפק בהכרת החקיקה הישראלית על הפיקוח על היצוא הביטחוני? 

מאת    [ 21/06/2016 ]
מילים במאמר: 751   [ נצפה 1299 פעמים ]

 
 

מדוע אסור להסתפק בהכרת החקיקה הישראלית על הפיקוח על היצוא הביטחוני?

מאת עו"ד מרכוס כהן ועו"ד גיל נדל

 

הדלת נסגרה בחריקת צירים, ומשב רוח קל הרעיד את מסמכי השילוח הפזורים לאורך השולחן בחדר הישיבות.

"אבל בדקנו את הרשימה. אני אומר לך שלא הייתה שום התאמה." פתח נציג החברה במבטא ישראלי כבד, בעוד ידיו משחקות בעצבנות בכרטיס ביקור עם תג מוזהב המעוצב ברהבתנות של אורחו.

"איזו רשימה?" שואל הסוכן הפדראלי של ממשלת ארה"ב, מקיש באצבעו בעדינות על הקלסר העבה הנושא את שם וכתובת החברה באותיות עבות.

"הרשימה של ישראל כמובן. הרשימה של האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י)." עונה נציג החברה, גבות מורמות בתמיהה.

הסוכן הפדראלי מניד קלות את ראשו. "וזו הסיבה שאני כאן." והאות ניתן למוסיקת הרקע המאיימת.

 

למרות שאינן מפורסמות בקרב הקהילה העסקית, שיחות דומות מאוד לזו המתוארת לעיל בין נציג חברה ישראלית ונציג רשויות אכיפת החוק האמריקאיות מתנהלות בתדירות גוברת, הן בארץ והן בארה"ב. התשובה שסיפק נציג החברה הישראלית היא נכונה, אך בהתאם לחוק הישראלי. חוסר הבדיקה מול הרשימות הרלוונטיות האמריקאיותעלול להתברר כטעות יקרה מאוד.

 

קיימים פריטים רבים שמקורם בארה"ב שייצואם מצריך אישור מקדים מאת ממשלת ארה"ב. יתירה מזאת, פריטים אלו - בין אם מדובר בפריטים בעלי שימוש ביטחוני או בפריטים דו-שימושיים - בדרך כלל נשארים תחת סמכות השיפוט של ארה"ב אף לאחר הגעתם ארצה. יתכן מאוד שאישור נוסף מהרשות הממשלתית הרלוונטית בארה"ב נדרש על פי חוק בארה"ב על מנת לייצא את הפריט למדינה אחרת, אפילו אם הפריט הוטמע בתוך פריט אחר המיוצר בישראל במסגרת תהליך הייצור. תחום השיפוט של הפיקוח על הייצוא בארה"ב הוא נרחב ביותר.

 

מעבר לסיווג הייצוא הבסיסי של פריט המיוצר בארה"ב, במידה ונשקל ייצוא-חוזר של הפריט (בין כפריט בפני עצמו ובין כחלק מפריט אחר בו הוטמע במהלך תהליך הייצור בארץ), יש לקחת בחשבון גורמים רבים נוספים על מנת לבדוק האם ייצוא-חוזר של הפריט מצריך אישור של ממשלת ארה"ב, ביניהם האם ערך הפריט שמקורו בארה"ב עובר את רף "זוטי הדברים" (de minimus) ביחס לערכו הכולל של המוצר המוגמר, מדינת היעד לייצוא, זהות המשתמש הסופי, והשימוש הסופי המיועד. בקצרה, על המייצא הישראלי לבחון את כלל העסקה המדוברת על מנת לוודא שהכל "כשר" תחת חוקי ארה"ב. בחינה זו כוללת בדיקה של הצדדים הנוגעים בדבר - אבל על פי איזו רשימה?

 

בנוסף לבדיקת השמות והכתובות מול הרשימה של אפ"י, היצואן הישראלי צריך לבדוק את הצדדים למול רשימת הצדדים האסורים או מוגבלים לייצוא של ארה"ב. האמת היא שלא מדובר ברשימה אחת, אלא במכלול של רשימות נפרדות המתוחזקות ע"י גורמי פיקוח שונים בממשל האמריקאי, כדלהלן:

  • Office of Foreign Assets Control  (OFAC) Specially Designated Nationals and Blocked Persons List (SDN): הרשימה המקיפה ביותר של יחידים וגופים המהווים איום למדיניות החוץ ובטחונה הלאומי של ארה"ב. משרד האוצר האמריקאי (OFAC) מטיל מגבלות על סחר פיננסי עם יחידים וגופים המפורטים ברשימה זאת (SDN list).
  • Debarred Parties List: רשימה המנוהלת על ידי מחלקת המדינה של ארה"ב, אגף הפיקוח על הסחר הביטחוני (US Department of State’s Directorate of Defense Trade Controls). הרשימה מכילה מידע מזהה על גופים ויחידים שהפרו את תקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR).
  • Nonproliferation Sanctions List: רשימה המנוהלת על ידי מחלקת המדינה של ארה"ב, הסוכנות לביטחון בינלאומי ולמניעת הפצת נשק (US Department of State’s Bureau of International Security and Non-proliferation). הרשימה כוללת שמות של צדדים שהפרו חוקים ותקנות של ארה"ב הנוגעים למניעת הפצת נשק.
  •  Denied Persons List (“DPL”: רשימה המנוהלת על ידי מחלקת המסחר של ארה"ב, הסוכנות לתעשייה וביטחון [US Department of Commerce’s Bureau of Industry and Security (“BIS”)]. הרשימה מכילה שמות של יחידים וגופים שהוכח שהפרו את תקנות ניהול הייצוא (EAR), המסדירות את הייצוא והייצוא החוזר של טובין אזרחיים, פריטים דו-שימושיים ותחמושת שאינה מוגדרת תחת הפיקוח של תקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR).
  • Entity List: הסוכנות לתעשייה וביטחון (BIS) מנהלת רשימה נוספת של גופים מחוץ לארה"ב שהיו מעורבים בהפצת נשק בניגוד למדיניות החוץ של ארה"ב. נדרש רישיון של ה- BISלצורך ייצוא או ייצוא-חוזר של פריטים שמקורם בארה"ב לצדדים המופיעים ברשימה זו.
  • Unverified List (“UVL”): רשימה נוספת המנוהלת על ידי הסוכנות לתעשייה וביטחון (BIS), הכוללת שמות של גופים מחוץ לארה"ב שלא ניתן היה לאמת את הלגיטימיות שלהם, ולפיכך משלוח לכל אחד מהגופים הללו מעלה חשש משמעותי.

 

הפרות הנובעות מייצוא פריטים מפוקחים ללא רישיון, או משלוח פריטים המפוקחים בארה"ב לצדדים המופיעים ברשימות המפורטות לעיל, חושף את המייצא הישראלי לעונשים כבדים הן בדין האזרחי והן בדין הפלילי בארה"ב, ויכול להוביל להכנסת המייצא ל"רשימה השחורה" של מנועי הסחר עם ארה"ב. לפיכך, בטרם ייוצא מישראל פריט שמקורו בארה"ב , מומלץ ליצואן לעבור בקפידה על הרשימות האמריקאיות  בנוסף לבדיקת הדין הישראלי.

 

 

 

 

עו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים.  Gill.Nadel@goldfarb.com -  03-6089848

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב