יין גאורגי. תרבות במיטבה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

יין גאורגי. תרבות במיטבה 

מאת    [ 24/05/2016 ]
מילים במאמר: 795   [ נצפה 5118 פעמים ]

 
 

 

תרבות יין במיטבה.

גאורגיה- גרוזיה – סכרתבלו לא משנה איך תקראו לה אני מאמץ את השם מעצמת יין.

לפני שוע חזרתי מגאורגיה כחלק ממשלחת עיתונאים שהוזמנה על ידי משרד התיירות  והחקלאות הגאורגי על מנת לסקר את היינות שנעשים בשיטה מסורתית בכדי חרס הטמונים באדמה.

את ההכנה לסיור הזה קיבלנו כאן בארץ על ידי המארגנים מחברת WineHome בראשות יצחק שליו שמתמחים בטיולי יין ואוכל לגאורגיה. כבר בתחילת דבריו " הזהיר " שליו כי היין שאנחנו הולכים להכיר הוא יין שונה שקשה למדוד אותו על פי פרמטרים מערביים. זני הענבים המקומיים לא מוכרים לנו ולא תשמעו את המילה קברנה סובניון, מרלו, שרדונה או כל זן מוכר אחר. שיטת העשייה של היין הגאורגי הוא "שגר ושכח " סחיטה של הענבים עם השדרות וכל מה שבורים מכניסים לכדי חרס ענקיים שטמונים באדמה, אוטמים אותם ולא נוגעים. כן אפשר עכשיו להרים גבה ולשאול את כל השאלות המדעניות שכולם מכירים. תסיסה, שפיות , שמרים, וכולי וכולי . אז כמו שאמרתי שיטת עשייה שונה לחלוטין.

יש בגאורגיה מאות זני ענבים לא מוכרים לנו הזן השולט ביינות האדומים הוא ה ספרבי - זה זן גרוזיני מקורי של ענבים אדומים, הזן  מתאפיין בצבע אדום כהה מאוד, חמיצות גבוהה ועפיצות גבוה הגוף חסון והוא מאוד דומיננטי בארומות שלו. הזן הלבן השולט הוא הרקציטלי, לזן זה של הענבים אופיינית תקופת הבשלה בינונית והם מגיעים לבשלות המלאה החל מאמצע של ספטמבר גם כאן רמת החומציות גבוהה מאוד ורב היינות שנעשים ממנו בשיטה הגרוזינית הם יינות כתומים על כל המאפיינים שיש בטעמים של יינות כתומים. מתיקות ויין מחוזר קלות.

משרד התיירות והחקלאות הגאורגי עושה בשנים האחרונות מאמצים גדולים לקדם את היינות הללו באירופה כיינות ייחודיים, יינות נישה ( בדומה אולי ליינות הכשרים שלנו )

תרבות היין בגארוגיה מתחילה כנראה בגיל מעוד צעיר אני לא בטוח שהתינוקות לא יונקים יין אחרי מה שראיתי ברחובות. מכל בית בעיר אפשר לראות גפנים. בתוך האדמה , בתוך עציצים, מטפסים על מרפסות ובעצם טיבילסי העיר הבירה מרושתת בגפנים. ענבי יין כמובן שהאנשים שמגדלים את הגפנים עושים לביתם כמו שנהוג לומר. בין 110 ל 130 ליטר בשנה צורך מבוגר גרוזיני. ורק למען ההשוואה בצרפת הכמות היא 70 ליטר , בישראל עברנו רק במעט את 10 ליטר. ואם זו לא תרבות יין אז אין לי מושג מה זה. הכל סובב סביב היין, ברי יין בכל פינה, חנויות יין במאות יש בטיבליסי בכל מקום שהולכים אפשר לחשוב שיין עוקב אחריך. 70% מהיינות הם יינות לבנים פשוטים יחסית שנקנים בגלונים של 2-4 ליטר ומובאים למסעדה . הדבר מאוד מקובל לבוא עם יין מהבית. דמי חליצה לא גובים שם. היין נחשב ליותר זול ממים מינרלים. הכמויות שהגאורגיים שותים בארוחת ערב היא עצומה ואפשר רק לקנא בהם.  אלו יינות מתקתקים ומאוד נוחים לשתייה ולא יינות כבדים ושופעים באלכוהול.  היינות האדומים זה כבר סיפור אחר . כאמור זן הספרבי הוא זן קשה לשתייה והעשייה המסורתית מעניקה ליין עפיצות וחומציות מאוד מאוד קשים לחיך שלא מורגל לכאלו יינות. היה מאוד קשה להתרגל ליין האדום שעשוי בצורה הזו. אבל ללא ספק יש כאן משהו שונה, מרגש אפילו ולחיך שרגיל ליין האירופאי יש כאן משהו מאוד בתולי. חובב היין שכבר שתה הכל יגלה עולם שונה ומרתק בכל מה שקשור ליין הגאורגי. כבר בתחילת המסע החלטתי שאי אפשר לבקר את היינות האלו על פי אמות מידה של פגמים ביין שנעשה בדרך של העולם החדש או העולם הישן. היינות הגאורגים הם עולם בפני עצמו. אט אט החדירה לשוק האירופאי והאמריקאי תופסת תאוצה ואפשר למצוא יינות אלו במסעדות מאוד מכובדות בעולם כאמור לאנשים שרוצים משוה שונה. משרד החקלאות והתיירות הגאורגי משקיע משאבים עצומים על מנת לקדם את התעשייה הזו. בכל מקום בגאורגיה אפשר למצוא שילוט באנגלית המכווין ליקבים האזוריים השפה האנגלית שגורה כמעט אצל כולם. קבלת הפנים הגאארגית היא מהשמחות שיש . היין נשפך כמו מים והאוכל שמתלווה ליינות הללו מתאים כמו כפפה ליד. גבינות מלוחות, בצקים במילויים שונים ותבשילי בקר, עוף וטלאים. רמת חומציות היין מחייבת הגשת אוכל עתיר טעמים.

לצד התעשייה המסורתית אנו פוגשים ביקבים גדולים שמייצרים מיליוני בקבוקי יין בצורה אירופאית, עשרות ייננים שמובאים מאירופה מנסים לקחת את הזנים המקומיים ולתת להם אופי צרפתי. אלו יינות יותר עדינים ויותר " נקיים " בעשיה שלהם. אבל לא לשכוח הם עדיין יינות מזנים שונים.

אלו יינות ששווה להתחיל איתם את ההכרות עם הזנים הגאורגים ואז לעבור לדבר האמיתי. יינות שמיוצרים בכדי חרס שטמונים באדמה.

על מנת להגיע ולטעום את כל הטוב הזה רצוי להתחבר לחברה שחיה יין ונושמת יין. יש אין ספור יקבים בגאורגיה, לא כולם טובים ואם נוסעים לכמה ימים רצוי להגיע למקומות הטובים והנכונים.

מדריך גארוגי שילווה אתכם וידאג שתטעמו טעימות אורך מזנים שונים ולא רק תחוו זנים שהיקב רוצה להטעים. ביקור אצל יקבים ביתיים שעושים רק כמה אלפי בקבוקים זו חוויה בפני עצמה שמדריך מקומי יכול לארגן לכם. בדרך כלל מגיעים לכפר נידח וציורי שרואים איך היינן שואב יין מכד החרס ואיך תוך שניות על השולחן מסתדרת לה ארוחת צהריים שבישלו נשות הכפר ואתם מתאהבים ברגע. אני התאהבתי.

 

שף אלון גונן  קייטרינג אל בריו, מסעדת LA MIERER in Bastia  כתב ומבקר היין של אתר אכול ושאטו  ובאתר היין אדום או לבן ובעל טור  בהארץ  און ליין

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב