יש נטייה לחברים טובים או לבני משפחה להימנע מלערוך הסכם בכתב. אנשים נוטים במצבים אלה להימנע מעריכת הסכמים בכתב, הן בשל אי-הנעימות הנלווית בד"כ להליך זה, והן מהסיבה שקיים אמון בין הצדדים, ונוטים להאמין "שיהיה בסדר".
ואולם, כאשר מתגלעות מחלוקות, הדבר יוצר בעיות רציניות, אשר לעתים קרובות מגיעות לפתחו של בית המשפט, אשר בלית ברירה נאלץ לבסס את החלטתו על סמך נסיבות המקרה המוצגות בפניו.
מקרה ידוע היה בשנת 2002, כאשר בני זוג נקלעו למצוקה כספית, וביקשו הלוואה מאחות של אחד מהם. הוסכם בעל פה על הלוואה של 250,000 דולר, הוסכם בע"פ שההלוואה תוחזר "כשיתאפשר להם", ולא נקבע שיעור הריבית או אפילו האם החוב יהיה צמוד למדד. כעבור 10 שנים, רק חלק מההלוואה נפרע, ולמרות שהנתבעים קיבלו ירושה ויכלו לסלק את ההלוואה, הם לא עשו כן. לפיכך הוגשה תביעה, במסגרתה האחות דרשה בנוסף הפרשי ריבית והצמדה. ביהמ"ש הסכים עם גרסת האחות, שכן היא הודתהו בעובדות "לא נוחות" עבורה, כגון שלא סוכם בעל-פה מה יהיה גובה הריבית ושלא סוכם על הצמדה למדד. הנתבעים מנגד לא היו אמינים בעיני בית המשפט, ואף לא הצליחו להסביר מדוע הסכום המקורי של ההלוואה לא נפרע למרות שהוכח שהדבר "מתאפשר להם". לפיכך נפסק שהם ישלמו את יתרת ההלוואה בתוספת ריבית והצמדה.
מקרה מפורסם אחר היה של שני חברי ילדות שערכו בעל-פה הסכם שותפות (ת.א. 3515-03-12), וזמן קצר לאחר מכן עשו עסקת נדל"ן בחו"ל, שכשלה. אולם מי שנטל רשמית את ההלוואה על מלוא הסכום היה התובע, ואילו הנתבע בשנים הראשונות גם השתתף בפירעון ההלוואה, למרות שהיא לא היתה רשומה על-שמו. משהפסיק הנתבע לשלם, בטענה שהוא לא חייב כבר מאומה, תבע אותו חברו משכבר הימים. ביהמ"ש פסק נגד הנתבע על סמך נסיבות המקרה שהיו לרעתו. ביהמ"ש פסק לטובת התובע מאות אלפי שקלים, אולם נהיר כי אילו היה נערך הסכם בכתב, הנתבע כנראה לא היה מנסה מאחריותו לחוב.
במקרה אחר תושבת היישוב ביריה שכרה דירת עמידר ללא הסכם שכירות, וההסכם נחתם רטרואקטיבית רק כעבור כשנה. כאשר היא הפסיקה לשלם את דמי השכירות ותבעו אותה, היא טענה שהיא השקיעה במועד כניסתה לדירה 100,000 ש"ח עבור שיפוצה, והובטח לה שסכום זה יכסה את דמי השכירות לצמיתות. גרסת השוכרת נדחתה, כיוון שבהסכם השכירות שנערך רטרואקטיבית אין אזכור לשיפוץ הדירה, וגם אין זה הגיוני שתמורת 100,000 שקל תינתן לה זכות כזו ללא תקופה מוגדרת.
ואולם, חשוב להדגיש כי לא תמיד חתימה על הסכם תהווה הצדקה לפסוק נגד מי שחתם עליו. בפסק דין חריג פסק בית המשפט כי הוא מבטל ערבות שנתנה אשתו של בעל החברה כלפי בנק. לטענת האישה, וביהמ"ש כאמור האמין לה, שהיא לא ידעה שבעלה הקים חברה, ואף לא ידעה שהיא ערבה לחובות החברה כלפי הבנק, וסברה שהיא חותמת על משכנתא. ביהמ"ש אף פסק, כי הבנק הפר את חובת הנאמנות כלפיה, כיוון שהיה עליו לעדכן אותה בדבר מצב החברה. ביהמ"ש פסק שהאישה עושה רושם שהיא אמינה, ושנגרם לה עוול. אולם חשוב להדגיש שאלה מקרים יוצאי דופן.
לסיכום, חשוב מאוד לערוך הסכמים וחוזים בכתב, גם כאשר מדובר בקרובי משפחה וחברים, כיוון שהעדר סימוכין בכתב מקשה על ביהמ"ש לדעת מה היתה הסכמת הצדדים.
עו"ד לירון צבי קניג
משרד עו"ד לירון צבי-קניג מטפל בתחומי ההוצאה לפועל, פינוי מושכר, תביעות חוזיות, פירוק חברות והרמת מסך.
