הדיור המוגן כחלק אינטגרלי מן הקהילה בגישת עירוב שימושים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הדיור המוגן כחלק אינטגרלי מן הקהילה בגישת עירוב שימושים 

מאת    [ 05/04/2016 ]
מילים במאמר: 766   [ נצפה 741 פעמים ]

 
 

הדיור המוגן כחלק אינטגרלי מן הקהילה בגישת עירוב שימושים

בעבר היה נהוג במסגרת תכנון עיר לערוך הפרדה גיאוגרפית בין שימושים אורבניים שונים, כגון אזורי מגורים, אזורי מסחר, אזורי תעשייה ואזורי בילוי. לחלק מהפרדה זאת היתה הצדקה, למניעת מטרדים של רעש, זיהום אוויר ופעילויות המהוות סכנה.

עם השנים חלו שינויים במאפיינים של רוב הפעילויות ובהמשך לכך לאחרונה ניכרת מגמה שזכתה לכינוי "עירוב שמושים". הכוונה היא לתכנון משולב של פונקציות עירוניות באופן המאפשר לתושבי העיר ליהנות מסדרת פעילויות חיים במתחם אחד, ללא צורך בניידות מאיזור אחד למשנהו למטרות חיים שונות. כך למשל ניכרת היום תנועה לכיוון יצירת מבננים משולבים אשר בתוכם ישנם שטחים המוקצים מראש בחלקם למגורים ובחלקם למסחר ואף לשימושים נוספים כמו משרדים ואפילו שילוב מלון במגדל הכולל מגורים, מסחר ומשרדים. גם מערכות חינוך שונות, כגון גני ילדים, שולבו בסגנון זה בתוך אותם מגדלים. במספר מדינות ניתן כבר לראות במרכזי הערים מגדלים הכוללים בחלק מן הקומות ממש פארק עירוני עם צמחייה ואיזורי פנאי, בילוי ונופש, בריכות שחייה ומתחמי ספורט. מגמה זאת משפיעה על חיי היום יום של התושבים וחוסכת להם זמן וצורך בניידות, כאשר למשל הורה יכול באותו הבניין בו הוא גר, להעביר במעלית את הילד לגן, לערוך קניות, להגיע למשרד בו הוא עובד ובערב גם לצאת לבילוי. למגמה זאת השפעה מצרפית גם על היקף התנועה בכבישים, בעיקר בשעות העומס בהן נהוג לצאת לעבודה ולהסיע ילדים אל מערכות החינוך. לכך נודעת גם השפעה על רמת זיהום האוויר שפוחתת במקביל, על תצרוכת הדלק, על סך מקומות החנייה הנדרשים בעיר ועל חיסכון בכספם, זמנם היקר ואיכות חייהם של תושבי העיר. משרד התכנון שלנו, מאמין בגישה הזאת ואנו מברכים על כך שמחלקות התכנון בעיריות רבות מכירות בתועלות של המגמה החדשה ומאפשרות ליזמים ואדריכלים לתכנן איזורים משולבים בהתאם.

תחום ההתמחות שלי כאדריכלית, הדיור המוגן, הולך ותופס חלק נכבד במרקם החיים בישראל ובעולם עם העלייה בתוחלת החיים, ומשתלב היטב במגמה זאת של עירוב שימושים. יתרה מכך, שילוב הדיור המוגן בתווך העירוני וברמה השכונתית, מביא לסדרה של תועלות הן לדיירי הפרוייקט והן לתושבי השכונה ולעיר כולה, במגוון תחומים. ההכרה בכך משפיעה על התייחסות מערכת התכנון העירוני אל פרויקטים של דיור מוגן ועל האופן בו היזם והאדריכל מתכננים את הפרויקט, תוך התחשבות במשמעויות שילוב הפרויקט כחלק אינטגרלי ואורגני מן הקהילה המקומית.

מעורבות בחיי הקהילה – כאשר אני ניגשת לתכנון פרויקט חדש של דיור מוגן, או שדרוג פרויקט קיים, אני לוקחת בחשבון את הדרכים בהן יכול הדיור המוגן לתרום לאזור בו הוא נמצא במגוון תחומים. ראשית, קיימת עובדה חשובה שעוזרת לי וליזם להגיע להסכמות עם מחלקת התכנון העירונית: הדיור המוגן מוסיף מקומות עבודה ומשמש מקור תעסוקה לבעלי מקצועות בעיר, מתחומי תוכן שונים: רפואה, סיעוד, משק, אחזקה, מזון, מנהלה, תרבות, עבודה סוציאלית, מכבסה, הסעות, שמירה, גננות, חשבונאות ומקצועות פרא רפואיים. בפרויקט דיור מוגן המכיל 300 יחידות דיור ושלוש מחלקות אשפוז מספר העובדים הינו בממוצע כ- 150. בדיור המוגן נהוג לפגוש מבקרים ובני משפחה רבים הבאים לביקורים קצרים או להתארח אצל דיירי המקום. מבקרים אלה צורכים שירותי מלונאות לתקופות קצרות וארוכות. הימצאות מערכת מלונאית מצומצמת בתוך הדיור המוגן יכולה לסייע ולהקל על בני משפחה ומבקרים מן הארץ ומחו"ל. בנוסף, בתכנון המתקנים והאיזורים הציבוריים בתוך הפרויקט אני לוקחת בחשבון שהדיור המוגן יכול לשמש מעין מרכז קהילתי לאוכלוסייה מבוגרת מהסביבה, המקנה לדיירים בפרויקט וגם לשכנים בסביבתו מגוון שירותים הנתון לבחירתם. לשם כך אני מרחיבה בתוכנית את מספר חדרי החוגים, אולמות להרצאות, הצגות וסרטים, מקומות לאירועים בהיקפים שונים ואף בית כנסת. בהקשר זה, אני מודעת לכך שקיים לעיתים פרדוקס בין רצונם של הדיירים לשמור על בלעדיות בשימוש במתקנים "שלהם" ולמנוע מאחרים את השימוש בהם, לבין התועלת שבמעורבות הקהילתית, הן עבור הקהילה והן עבור הדיירים. לשמחתי נוכחתי לדעת שבהדרגה שני הצדדים מכירים בתועלות ההדדיות והפתיחות שנוצרת מאפשרת ליישם את גישת עירוב השימושים ולשלב את הדיור המוגן בקהילה.

במקום נתק שאפיין בעבר את הדיור המוגן מסביבתו החברתית, חלק מבתי הדיור המוגן כיום פותחים את שעריהם לכל תושבי הסביבה, המוזמנים להשתתף בפעילויות ואירועים. בפרויקטים אותם אני מתכננת, אני שמה דגש על כך שמועדון הספורט יהיה פתוח לתושבי הסביבה בכל הגילאים, כולל חוגים, בריכת שחייה, פעילות גופנית, טיולים, אירועים, חגים, בית כנסת ועוד. תכנון זה מעודד דיירים מהדיור המוגן לעסוק בפעילות התנדבותית בסביבה הקרובה ולצאת לקניות ופעילויות מחוץ לדיור המוגן. חלקם מחזיקים בכלי רכב, המסייעים להם להיות ניידים, ולרשותם חנייה מקורה בתוך המתחם, עם שער, מחסום ושומר להגברת התחושה של בטחון אישי. באופן זה, אני מאמינה שתכנון השילוב של הדיור המוגן כחלק בלתי נפרד מן המרקם הסביבתי, הופך בהדרגה את בתי הדיור המוגן מאלמנט שהתייחסו אליו כאל מטרד שכונתי, לחלק אורגני, אינטגראלי וחיובי מחיי השכונה ותושביה,  הגם ששילוב זה נמצא בראשיתו. באמונה האישית והמקצועית שלי, הנגשת הפעילויות והשטחים ציבוריים במתחם הדיור המוגן לכלל הקהילה מוסיפה לרווחת כל הצדדים, ומפחיתה את ההתנגדות הבעייתית של התושבים ושל העירייה להקמת פרויקט של דיור מוגן בשכונתם.

האדריכלית דנית שנהב מחברת כנען שנהב אדריכלים, מתמחה בתכנון דיור מוגן. את הניסיון שרכשה במספר פרויקטים כמו פרוטיאה בכפר, מיישמת דנית בפרויקט החדש: פרוטיאה בהר, הממוקם בפסגת שורש בקרבת ירושלים.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב