הטלת מס ערך מוסף על פיצוי בשל מכירת זכות ולא בגין אי מתן שירות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הטלת מס ערך מוסף על פיצוי בשל מכירת זכות ולא בגין אי מתן שירות 

מאת    [ 30/03/2016 ]
מילים במאמר: 817   [ נצפה 1979 פעמים ]

 
 

הטלת מע"מ על פיצוי בשל מכירת זכות (ולא בגין אי מתן שירות

ע"א 2495/14 י.א.נ.י יועצים בע"מ נ' מנהל מע"מ ת"א - הטלת מע"מ על פיצוי בשל מכירת זכות (ולא בגין אי מתן שירות)

(ניתן ביום 15.2.16 בבית המשפט העליון בפני המשנה לנשיאה א' רובינשטיין והשופטים ד' ברק-ארז וע' ברון)

העובדות

בשנת 2002 המערערת התחייבה מול חברת ידידים הולדינג (להלן - ידידים) המחזיקה בשליטה מלאה במנוף חברה לניהול קרנות פנסיה בע"מ (להלן - מנוף), לתת שירותי יעוץ לפיתוח מוצרים פנסיוניים, אסטרטגיות ניהוליות ואמצעי מיכון תמורת אחוז מתקבולי קרן הפנסיה של המורים החדשים. תוקף ההסכם 20 שנה ממועד חתימתו, עם אופציה להאריכו לחמש שנים נוספות.

לאחר מכירת מניות ידידים להראל חב' לביטוח (להלן - הראל) הצטמצם השירות ולא הגיע לכדי פיתוח המוצרים והתוכנות הנדרשות. לאחר בקשה למינוי בורר, לאחר הליך הידברות וגישור נחתם ביום 10.10.10 הסכם פשרה בין המערערת לבין מנוף לפיו תשלם מנוף למערערת סך של 13.7 מיליון ש"ח.

המחלוקת היא האם הסכום חייב במע"מ. מנהל מע"מ דחה את הטענה שמדובר בפיצוי עבור מניעת שירותים עתידיים וגרס שמדובר במכירת זכות חוזית לקבל 1% מהפרמיה של חברי הסתדרות המורים שהצטרפו לתוכנית הפנסיה.

בית המשפט המחוזי שלל את האפשרות שהתשלום הוא תמורת שירותים שניתנו או שעתידה היתה המערערת לתת וקבע שהפיצוי הוא עבור מכירת הזכויות שניתנו לה בהסכם 2002, קרי, 1% מתקבולי הפרמיה של מנוף, במסגרת הפשרה.

טענות הצדדים

מנהל מע"מ: זוהי עסקה חייבת במסגרת מכירת זכות חוזית. אין מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי. הסכם 2002 העניק למערערת זכות חוזית לקבל תמורה מחב' ידידים בין אם המערערת נתנה שירות ובין אם לאו. בפועל, בעת חתימה על הסכם הפשרה המערערת לא יכולה היתה לתת שירות משום שהמערכת אותה התחייבה להקים כלל לא הוקמה וכיוון שהתחייבה התחייבויות סותרות כלפי חברות אחרות. המערערת לא היתה חותמת על נוסח לפיו התמורה כוללת מע"מ אילו הסכום לא היה חייב בעיניה ובעיני יועציה המשפטיים. יש להסתמך על הסכם הפשרה ולא על הסכם 2002.

המערערת: הטענה שהיא זכאית לקבל תמורה עבור 1% מהתגמולים מבלי לחייבה ליתן תמורה עומדת בסתירה לכל היגיון עסקי וכלכלי. גם עסקת מכר חוזר אינה סבירה כי מנוף לא קיבלה לידיה דבר תמורת 13.7 מיליון ש"ח. ציון התמורה כולל מע"מ אינו מעיד על כך שיש להטיל מע"מ על העסקה.

בית המשפט העליון פסק

מקובלים על בית המשפט תוצאות פסק הדין ונימוקי בית המשפט קמא. בית המשפט קמא הגיע למסקנה שהפיצוי לא היה עקב אי מתן שירותים אלא עבור הזכות לקבל 1% מתגמולי הפנסיות של מנוף. עולה שהמערערת היתה מוכנה למלא התחייבויותיה והיו אלה ידידים ומנוף שנמנעו מקבלת השירותים לאחר רכישת מנוף על ידי הראל.

למנוף ניתן רק חלק קטן מהשירותים והמערכת אותה התחייבה המערערת להקים לא הוקמה לבסוף. אולם סעיף בהסכם 2002 נתן לה הגנה בקובעו כי גם במצב בו היקף השירותים שיסופקו על ידה יצומצם תמשיך ותקבל את אחוז הפרמיות למשך כל תקופת ההסכם, דהיינו למשך 20 שנה עם אופציה להארכה לחמש שנים נוספות.

המערערת לא קיבלה "מתנה" בהסכם 2002, אלא זכות חוזית. אמנם מנגד התחייבה להעניק שירותיה, אולם ככל שהצד השני הוא שמנע את אספקת השירות, או שהתייתר מסיבה אחרת, נותרה בעינה הזכות החוזית. לגבי "הרמת הגבה" בעניין קבלת תמורה של 1% מכלל התגמולים ללא מתן שירות, ההסבר נעוץ בכך שהסכם 2002 נתן לה כרית הגנה על ידי קביעה שגם ללא מתן שירות תמשיך לקבל את אחוז הפרמיות המובטח.

המערערת האמינה שמגיעים לה הכספים גם ללא מתן שירותים והא הראיה שפנתה בין השנים 2007-2009 וביקשה מידידים הולדינג לשלם לה מקדמות ע"ח הכספים המגיעים לה על פי ההסכם.

גם העובדה שמכרה את הפלטפורמה ששימשה אותה ללקוחות אחרים כבר בשנת 2003 מעידה על בטחונה שהיא זכאית לקבל את כספי הפרמיות. פניית המערערת לבוררות נעשתה חרף העובדה שכלל לא נתנה שירות.

הסכם הפשרה הוא העסקה אשר עמדה על הפרק בנוגע למע"מ ועל כן מועד החיוב במס נגזר ממנו. מועד מסירת הטובין הוא מועד מסירת הזכות שמכרה המערערת, דהיינו, מועד חתימתו של הסכם הפשרה.

הערות העורך

1. חשיבותו של פסק הדין בכך שהוא אחד מפסקי הדין הבודדים שנושאם קבלת פיצוי לענין חבות במע"מ. בית המשפט קיבל את עמדת בית המשפט קמא על נימוקיו כך שהיה מקום שלא להתערב בפסק הדין של בית המשפט קמא בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

2. האבחנה בין מתן שירות בעבר לבין הימנעות למתן שירות בעתיד וכן בין קבלת פיצוי עבור נכס שנמסר או לגבי שירות שניתן או שיינתן, מבהירה את הנושא.

3. הנושא נוגע לסעיף 7 לחוק וכולל בגדר מחיר העסקה "פיצויים בשל הפרת ההסכם כשאין עמה ביטול עסקה". כלומר, כאשר הפיצויים מתקבלים עקב ביטול עסקה הם עשויים שלא להיכלל במחיר העסקה ועקב כך לא להתחייב במס ערך מוסף. אולם הדבר כרוך בכך שהוא יינתן עבור הימנעות ממתן שירותים בעתיד.

4. לעניין הגדרת "טובין" הכוללים בתוכם גם "זכות" ראו ע"א 118/86 רוזין נ' מנהל מע"מ, פ"ד מג(1) 837 והאתר המשפטי מסטקס; ע"ש 738/95 עו"ד צבי אגמון נ' מנהל מע"מ (2.8.98), האתר המשפטי מסטקס; ע"א 19/86 עו"ד ישראל עזריאלי נ' מנהל מע"מ (21.8.89), האתר המשפטי מסטקס; ע"א 7883/12 8653/12 קשר ספורט בע"מ נ' משרד האוצר (13.7.15), האתר המשפטי מסטקס ועוד.

הרשמה לקבלת חומרים מקצועיים בחינם ישירות למייל לחץ כאן

מנחם כהן, עו"ד (רו"ח) כלכלן ומוסמך למנהל עסקים


המכון למסים וליעוץ כלכלי בע"מ


הרשמה לרשימת התפוצה לקבלת חומרים חינם ישירות לדוא"ל לחצו כאן

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב