כל האמת בפרצוף - אסרטיביות או אגרסיביות? 

אנחנו יכולים, לצערי, לראות יותר ויותר במקומותינו איך אנשים נדלקים ברגע, מדברים אחד עם השני בצעקות, מתלהמים, מתווכחים בגסות, מנבלים את הפה, מעליבים, משפילים, מקללים, מדברים בארסיות ופוגעים באחרים בכל דרך אפשרית ובמיוחד בנקודות החולשה והתורפה שלהם.
אפשר לראות את הוויכוחים המתלהמים והצעקניים האלה בין האנשים על הכביש, בין שכנים שרבים על חניה, מתווכחים על הכביסה וחדר הזבל, על חניה בחניון, בין מסדרונות הכנסת, בתקשורת, בדיונים בהם ניתן לראות איך אנשים לא מקשיבים בכלל אחד לשני וכל אחד צועק ומתפרץ לדברי השני, בתוכניות הריאליטי השונות, כמו שראינו לאחרונה ב"אח הגדול", ועוד ועוד. תרבות השיחה והדיון מאופיינים בקול דאלים גבר, בחוסר סבלנות ובקוצר רוח, חוסר כבוד אך בעיקר בחוסר סובלנות ואי קבלת הדעות של האחר, במיוחד אם אלה דעות שונות או מנוגדות.

לפי מה שאנחנו רואים מסביבנו, אין בין האנשים דרך ארץ ואין ניהול שיחה עניינית אלא דרך של הצדדים או של אחד מהם לכפות את רצונו ודעתו על השני על מנת להכתיב את מה שהוא רוצה שיהיה במציאות עפ"י הדרך הרצויה לו. זו בעצם דרך שפוגעת ומשפילה אחרים שבאה להשיג כוח ושליטה על האחר על מנת שהוא יבצע, יחשוב, ירגיש, יאמר ויתנהג כפי שהאדם שמתנהג בכוחנות ובשתלטנות היה רוצה.

נראה כי לתפיסת אנשים המתנהגים באגרסיביות מותר להם לפעול בכל דרך אפשרית להשגת מטרתם למען ה"אמת" שלהם. הם יפעילו כל דרך, החל מהפעלת מניפולציות רגשיות שונות, של הבאת הזולת לבצע את רצונו, השתקת האחר, האשמתו, הפחדה שלו, איום עליו בתגובה קשה, הפחתת הערך שלו והשפלתו לעיני כל וכלה בדרכים כוחניות פיזיות אלימות של זריקה ושבירת חפצים עד לאלימות פיזית כדי להשיג את מבוקשם מתוך מטרה להחזיר לעצמם את הכוח, והביטחון שהתערער להם.

כשאנשים יתרחקו מהם מתוך מטרה להגן ולשמור על עצמם מפני הפגיעה בהם וההשפלה, הם יואשמו בבוגדנות, בכך שהם לא חבריים, לא בני זוג טובים, לא נאמנים מספיק ויקבלו "עונש" נוסף על התנהגותם המתרחקת והקרה.

יש רק דבר אחד שהאדם הכוחני והאגרסיבי רוצה והוא שהסובבים אותו יענו לו על צרכיו בכל רגע, יספקו ויתנו מענה לציפיותיו ורצונותיו ויתיישרו עם המטרות שהוא מציב. הוא רואה רק את עצמו וכמרכז העניינים כשהאחרים סביבו נתפסים בעיניו רק כאובייקטים וכספקי הצרכים שלו ולא אנשים שעומדים בזכות עצמם עם עולם משלהם.

גם כשהוא נותן מעצמו, הוא עושה זאת, לרוב, מתוך דעה מחושבת ומחשבה כיצד זה יכול לעזור לו אם כי, לעיתים, זה יכול להיות גם באופן לא מודע. כל התנהגות נפרדת עצמאית ושונה משלו מתפרשת אצלו כבגידה ומעוררת בו את החרדה וחוסר הביטחון, שגוררים אחריהם תגובה של התנהגויות אגרסיביות נוספות כדי להחזיר לעצמו את השליטה והביטחון שאבדו לו.

כל מי או מה שאינו מתאים לו או מנוגד לדעתו או לדרכו של האדם האגרסיבי והשתלטני נחשב כעוין, מסוכן ומאיים ולכן, יש לפגוע בו ולהרוס אותו. בחוויית האנשים האלה יש להם לגיטימציה ורשות לנהוג כך כי הם חושבים שהם צודקים בדרכם, שדרכם היא הדרך הנכונה היחידה האפשרית ולכן, כל דרך היא טובה וכשרה על מנת להשיג כוח ושליטה על האחר כדי להשיג את המטרות האישיות וה"צודקות" האלו, לכאורה.

אחד המיתוסים השכיחים והנפוצים במקומותינו, שמבלבל בין אסרטיביות לאגרסיביות, הוא – " אדם אמיתי אומר הכל דוגרי בפנים כי הוא אדם ישר, לא צבוע וחזק שלא מפחד להגיד את כל האמת". דוגמא טובה לכך היא פינתו של אחד ממשתתפי תוכניות הריאליטי שקרא לה "כל האמת בפרצוף" ובחסות האמת הצרופה שלו, לדעתו, מותר לרמוס, להשפיל ולפגוע באחרים ובכבודם.

אנשים חושבים שכשהם אומרים את הכל בפרצוף, גם אם זה נעשה בצעקות, קללות, איומים, עלבונות והשפלות, זו אסרטיביות. כי, לכאורה, בשם האמת וחוסר הצביעות מותר הכל. אז לא. זו טעות. זו לא התנהגות אסרטיבית. הרבה אנשים מתבלבלים בין אסרטיביות לאגרסיביות. זו התנהגות אגרסיבית שפוגעת באחר. אפשר להיות ישר, אמיתי וגלוי לב גם בלי לצעוק, לנבל את הפה או לפגוע באחר.

בשם האמת אין שום הצדקה לפגוע באחר, להעליב ולהשפיל אותו, לאיים עליו ולהפחיד אותו בגלוי ו/או בסמוי בעונשים כאלו ואחרים אך בעיקר בנטישה ובעזיבת היחסים. ההתנהגות האגרסיבית שבאה, לכאורה, בשם האמת, היושר וחוסר הצביעות, אינה ראויה ואין לה שום לגיטימציה, הצדקה או רשות, אם היא פוגעת באחרים. אפשר ומותר לומר גם דברים לא נעימים אך לא בצורה פוגעת, ארסית והרסנית.
אפשר לומר דברים אמיתיים בשם העניין עצמו ורצון לשפר ולהיטיב עם היחסים והמציאות, גם אם הם נוגעים בנקודות לא נעימות, מכאיבות וקשות אך עדיין לפעול בדרך מכובדת, הגונה, הוגנת, ישירה, פתוחה ואסרטיבית.

בואו נראה מה גורם לבלבול הזה ולשם כך, נגדיר, תחילה, את המושגים אסרטיביות ואגרסיביות.

מה זו אסרטיביות ?

אסרטיביות הינה התנהגות הבאה להביע בצורה שקטה, מכבדת ורגועה ובאופן ישיר, גלוי ופתוח את המחשבות, הרגשות, הצרכים, הרצונות והציפיות של האדם כלפי האחר מתוך הערכה וכבוד לזולת ולרצונותיו ולצרכיו על כל ההבדלים והשונות שיש איתו.
אדם אסרטיבי הוא אדם חזק מספיק ובטוח בעצמו לומר את הדברים בשקט וברוגע בלי לצעוק, להחליש ולהשפיל את הזולת כדי לצאת מנצח. אדם אסרטיבי בכלל לא רואה את הדברים בראייה של מנצח ומפסיד.

הוא יכול להכיל את התסכול של חוסר ההסכמה איתו ועדיין להיות ביחסים טובים עם האחרים שמולו. הוא יכול להכיל ולקבל את השונות וההבדלים בינו לבין האחרים ועדיין להעריך ולכבד אותם. הוא לא יראה את השונות וההבדלים כמתקפה, כפגיעה בו, כמאיימים עליו וכמסוכנים לו אלא כאחרים ממנו. הוא לא יראה את הדברים כשחור לבן, שהוא ה"בסדר", בידיו האמת והצדק ואילו האחרים טועים, רעים ונחותים. הוא ייתן לדברים של האחרים הכרה, כבוד, מקום ורשות להתקיים בצד הדברים שלו, יבדוק את עצמו ויפעל בדרך של משא ומתן ושכנוע מכבד גם כאשר יש חוסר הסכמה, חוסר הבנה וחילוקי דעות.

מטרתו של האדם האסרטיבי ששני הצדדים ייצאו מנצחים. יש לו מספיק כוח, חוזק פנימי וחוסן נפשי להכיל תסכולים, ולאפשר לאחרים להישאר לצידו טובים, חזקים, חשובים ומשמעותיים ועדיין בו זמנית במקביל לרצות להשיג את המענה המתאים לצרכים של עצמו.

אדם אסרטיבי לעולם לא יפגע באחר מתוך כוונה, לא יאשים או יבקר אותו, לא ירצה לנצח אותו ולכפות עליו את רצונו וצרכיו בכוח בניגוד לרצונו. האדם האסרטיבי פועל באופן ענייני מתוך רצון לפתור עניין כלשהו או לשפר ולהיטיב עם מערכת היחסים מבלי לפגוע בעצמו ומבלי לפגוע באחרים.

האדם האסרטיבי אינו מחפש להיות צודק. הוא רוצה להשיג את מטרותיו אבל בדרך שמכבדת גם אותו וגם את האדם האחר. הוא מבטא את עצמו מתוך ביטחון עצמי ולקיחת אחריות על עצמו. הוא נותן מקום, תוקף והכרה בחשיבות הצרכים של עצמו אך בו זמנית רואה גם את הצרכים של האחר ומנהל איתו דיאלוג ומשא ומתן.

מה זו אגרסיביות?

אגרסיביות היא התנהגות תוקפנית וכוחנית הבאה להשיג שליטה וכוח על האחר בניגוד לרצונו ובדרך זו להשיג ממנו הישגים ומטרות ולכפות עליו את הרצונות והצרכים גם אם זה מושג בדרך מבטלת, פוגעת, מכאיבה ומשפילה.

לעיתים, ההתנהגויות האגרסיביות, הכוחנות והשתלטנות באות לידי ביטוי בהתנהגויות גלויות חיצוניות, מאיימות ומפחידות ע"י התפרצות של כעס, צעקות, קללות, עלבונות, ציניות, ארסיות, סארקזם, השפלות, לעג, זלזול, הפחתת ערך, האשמות וביקורתיות רבה ללא הרף.

לעיתים, האגרסיביות יכולה להתבטא בהתנהגויות יותר סמויות ושקטות ע"י הפעלת מניפולציות רגשיות כאלה ואחרות, כמו השתקת האחר ע"י כך שירגיש אשם ו"לא בסדר" עד כדי התעללות רגשית, במיוחד ע"י הפחתת הערך והמשמעות שלו, זלזול, לעג, השפלה והתנשאות, הפחדה ואיומים עליו בתגובה קשה אם לא יירצה וייענה לרצונותיו, הפיכת האדם האחר לתלוי באדם החזק והכוחני לביטחון שלו, לזהות ולמשמעות שלו וכד', הדגשת הצורך שלו בו, והאשמת האחר בכל דבר שמתנהל לא לרוחו או משתבש לו.

האדם האגרסיבי לא מוכן לראות את האחר, במיוחד אם הוא אדם קרוב לו, בן זוג, ילד, בן משפחה, חבר או מישהו קרוב אחר כבעל דעה עצמאית נפרדת משלו או במיוחד, מנוגדת לשלו. התנגדות וחוסר הסכמה נתפסים ונחווים על ידו כבגידה וחוסר נאמנות. התפיסה שלו שהם צריכים להיות "אחד". זו ה"מחמאה" הכי גדולה, לדעתו, שהוא יכול לתת לאחר. להיות איתו ובחסותו.

האחר, אם הוא תלותי, חלש, חסר ביטחון ונזקק, כדי להרגיש מקובל וקרוב לאדם שנחשב בעיניו חזק ובעל כוח, יעשה את מה שמצופה ממנו במיוחד בגלל שהוא מרגיש מאוים וחרד ליחסים שעלולים להיפסק, אם לא יעשה כן. ההתנהגויות שיכולות לבוא במצב כזה ע"י האדם הכוחני, השתלטני והאגרסיבי הן עלבון, פגיעה, ניתוק, ריחוק, כעס כבוש וניכור עד שהאחר יתרצה, יבקש סליחה וייענה שוב לציפיותיו ולדרישותיו.

האדם הכוחני בעל הצורך בשליטה, שרוצה שהדברים יתנהלו כרצונו, מצפה מהאנשים בסביבתו להיענות לצרכיו ולספקם ע"י שהם יעשו מה שהוא מבקש וצריך מהם ואז הם נתפסים ומוגדרים על ידו כאוהבים, חברים, חשובים, נאמנים וטובים. בדרך זו, בה הם מקבלים הכרה ורשות להיות בקרבת האדם שנתפס על ידם כחזק ובטוח בעצמו, הם משיגים גם לעצמם, לכאורה, ביטחון עצמי, ערך ומשמעות, חשיבות וקבלה וע"י כך הם מרגישים מקובלים, טובים, נחשבים וחשובים, מוצלחים ושווים.

הזולת, אם הוא אדם תלותי שזקוק לרצות את האחרים על מנת לקבל ביטחון ואישור שהוא טוב, חשוב ומשמעותי, אם הוא אדם שזקוק לאישור חיצוני שהוא אדם בעל ערך ושווה, אם הוא לא בטוח בעצמו ומפחד יקבל את התפיסה הזו, גם אם זה כרוך בהקרבת צרכיו האישיים והייחודיים, יבטל את עצמו, יתיישר עם הרצונות של האדם האגרסיבי ויעשה כרצונו.

אם האחרים מתנהלים באופן עצמאי ועפ"י הדרך שלהם או הצרכים והמחשבות שלהם, שלעיתים, זה בניגוד לדעתו ולרצונו של אדם הכוחני והאגרסיבי, הם נתפסים ומואשמים כבוגדים, נוטשים, לא חבריים, לא זוגיים וכד'.

האדם האגרסיבי פועל מתוך קושי לבטא את עצמו, מתוך חולשה, חוסר מוצא וחוסר אונים וכל מטרתו להיות צודק ולהחזיר לעצמו את הביטחון גם אם זה בא על חשבון האחר והצרכים שלו.

מהו הבלבול שרבים עושים בין אסרטיביות לאגרסיביות ?

אנשים רבים חושבים בטעות שלהיות אסרטיבי זה להגיד דוגרי הכל בפנים גם אם זה נעשה בצעקות, בקללות ובאופן פוגע ומעליב. הם, בטעות, אומרים לצדקתם "אני לא צבוע, אני אומר הכל ישר בפנים". בטעות, אנשים אלו נתפסים כאנשים חזקים ובטוחים בעצמם אך למעשה, הם פועלים כך דווקא מתוך חולשה רבה, חוסר אונים וערעור תחושת הביטחון שלהם. התנהגות כזו איננה אסרטיביות. היא התקפה בחסות הכנות ופגיעה וכוחנות בשם האמת.

כאמור, אדם חזק ובטוח בעצמו יכול לדבר בשקט, ברוגע, מכבד את דעתם של האחרים גם אם היא מנוגדת לו, הוא לא מרגיש מותקף כשיש דעות ורצונות שונים ממנו. הוא יכול לתת לאחרים להרגיש לצידו גם חזקים ובטוחים. הוא שומר על כבודם ורואה את הערך שלהם. הוא מכבד את היותם אחרים ממנו. האדם האסרטיבי שומר על הענייניות ולא פועל להחלשת האדם האחר כאדם כדי להרגיש חזק. הוא יכול להביע את חוסר הסכמתו לדעתם ועדיין, בו זמנית, להישאר ביחסים טובים איתם.

התנהגויות של צעקות, קללות, העלבה, השפלה, התנשאות, כוחנות ושתלטנות, ארסיות, ציניות, ביקורתיות יתר, האשמות, זלזול, לעג, בוז וכד' הן התנהגויות אגרסיביות שבאות במטרה להחליש את האחר ולצבור כוח ושליטה עליו ולהשיג ממנו ציות והכנעה. זוהי אגרסיביות וחוסר טאקט אשר מפנה תוקפנות כלפי האחר ופוגעת בו כדי לכפות עליו את הרצונות, להפחיד אותו, להחלישו ולהשיג עליו שליטה. זו כוחנות ברישיון ובחסות האמת, לכאורה, ולא כוח וחוזק אמיתיים.

אנשים שנוהגים כך חושבים שכשהם מתפרצים, צועקים ומקללים הם מפגינים כוח וביטחון עצמי גבוה. גם אנשים אלה וגם רבים מהצופים בהם מתבלבלים בין אגרסיביות לאסרטיביות ולמעשה, הם פועלים באגרסיביות ומבטאים בכך חולשה, כאב, חוסר מוצא וחוסר אונים.
התפרצות הכעס באה דווקא מהמקום הכי חלש שלנו, בו אנחנו כבר לא יודעים באמת מה לעשות. זו צעקה של החולשה שלא יכולה לצאת ישירות ובאופן גלוי ואמיתי.

אנשים חזקים באמת אינם צריכים להתפרץ. הם בטוחים בעצמם והם אינם מרגישים חובה להגיב בכל מצב, הם אינם מרגישים הכרח להגן על עצמם בתגובת נגד פוגענית והרסנית. הם יכולים להרשות לעצמם מתוך ביטחונם העצמי וכוחם הפנימי האמיתי, לבחור את העיתוי והדרך שבה הם מגיבים.

זו הסיבה שהם יכולים להגיב ברוגע ובשקט ולומר דברים חזקים ובעלי כוח והשפעה באופן מכובד, ישיר ופתוח. דבריהם מקבלים תוקף וכוח מעצם הביטחון הפנימי האמיתי שלהם ומהדרך ההגונה, המכבדת והמעריכה וההוגנת שלהם כלפי עצמם וכלפי האחרים.

צעקות והתפרצות של כעס אינן מבטאות כוח וביטחון. בדיוק להיפך.
אנשים חזקים באמת יכולים להרשות לעצמם לבטא גם חולשות ורגשות קשים. הם האנשים האסרטיביים והם יודעים כיצד להשיג את מטרותיהם ללא כוחנות ושליטה על האחר.

האגרסיביותהינה התנהגות שיש בה תוקפנות כלפי האחר, הבאה לידי ביטוי בצורות ובאופנים שונים, שמטרתה להשיג שליטה על הזולת ועל המציאות גם אם זה בניגוד לרצונו, באמצעות הפעלת כוח כלשהו כלפיו, רגשי או פיזי. האגרסיביות באה במטרה לנצח את האחר בכל מחיר.
האסרטיביות, לעומתה, הינה התנהגות סמכותית ותקיפה שיש בה חוזק שמטרתה לבטא רצונות, מחשבות ורגשות באופן שמכבד בו זמנית גם את העצמי וגם את האחר ומכוון להביא לשינוי במצב ולהיטיב עם היחסים.

אסרטיביות אמיתית רואה את כל המעורבים ומתייחסת לרצונות, לרגשות ולצרכים של כולם, ומכבדת אותם ונותנת להם לגיטימציה, מקום והכרה בעוד שאגרסיביות יוצאת מהיחיד כלפי האחרים ומתייחסת רק לרצונות ולצרכים של העצמי האישי.

האגרסיביות שבאה באמצעות כוח וכוחנות על מנת להשיג שליטה על האחר לא רואה אחרים אלא רק את העצמי והצרכים האישיים. כמו בדיקטטורה, בה יש רצון לשלוט במציאות שאי אפשר לשלוט בה, לנהל את האחרים, ואין התחשבות כלל באחרים, כך יש רק את הרצונות והצרכים האישיים של האדם הכוחני והשתלטן שמחפשים מענה וסיפוק בכל דרך, גם אם זה כרוך בפגיעה באחרים.

צורך בסיסי ומשמעותי שלא מסופק מעורר חרדה וכאב באדם הכוחני והשתלטן אך במקום לבדוק איפה הוא יכול לקחת אחריות על עצמו ולשנות את המציאות שלו, הוא מחפש איפה האחרים אשמים במצבו ובכאב שלו. כך הוא לא צריך באמת לבוא במגע עם הכאב האמיתי שלו, עם העולם הפגיע והלא בטוח של עצמו, עם הפחד, הבלבול והחולשות שלו. לעיתים, האדם האגרסיבי אינו רואה כלל כמה הוא פוגע באחרים. הוא רואה רק את עצמו, את הצדק וה"נכון" שלו, ואפילו כמה הוא הקורבן והפגוע מהמצב.

לעומת זאת, האסרטיביות דומה לדמוקרטיה בה יש שותפות וכולם יכולים לנהל ביחד דברים, אין רצון להשתלט אחד על השני, יש גם את ה"אני" וגם את האחרים, יש כבוד והערכה להבדלים ודעות רבות, רצונות וצרכים שונים ודרך של גמישות ופשרה כדי לתת מענה לכולם באופן שיאפשר לכולם מקום, חשיבות הכרה וקבלה.

הבלבול מתגלה גם בצד השני של המטבע.
לעיתים קרובות, רבים מתבלבלים ורואים באנשים מאופקים ושקטים, שלא מגיבים לכל דבר ולכל דבר שאומרים להם או שמגיבים בשקט, כאנשים חלשים, פראיירים וחסרי ביטחון. ממש לא נכון. זו תפיסה מוטעית לחלוטין.
דווקא בגלל החוזק הפנימי שלהם הם יכולים להגיב בשקט או לא להגיב בכלל. הם לוקחים אחריות על עצמם והם אינם צריכים להוכיח דבר לאף אחד. הם בטוחים בעצמם. הם לא רוצים לנצח את אף אחד ובטח לא לשלוט בו. כל מטרתם להיטיב ולשפר את היחסים והמצב מתוך כבוד וההערכה לאחרים.

אנשים אסרטיביים מרגישים חזקים בתוכם, בעלי ביטחון עצמי גבוה, מכירים בערך עצמם ולא כל דבר יכול לערער אותם. הם יכולים לבטא את עצמם בגלוי, לומר את רגשותיהם האמיתיים, הם לא זקוקים לאישור חיצוני ומטרתם לא להכפיש ולפגוע באחר ולהאשים אותו.

לסיום, חשוב מאד להבין שככל שהדברים נאמרים בשקט, ובאופן מכובד ומעריך כלפי העצמי וגם כלפי האחר, כך יש יותר סיכוי להשיג את המטרה היות וכך הזולת באמת יקשיב לדברים ויפעל מתוך הסכמה וכבוד גם הוא, דבר ששומר גם על מערכת יחסים טובה ומספקת. אבל אם צועקים על הזולת, משפילים אותו ופוגעים בו, הוא מפסיק לשמוע, מתעוררים בו פחד וחרדה, הדוחפים אותו להגן על עצמו והוא מתרחק מהיחסים ומהאדם הפוגע בו בדרכים רבות ומגוונות.
לחילופין, הוא יכול להיכנע ולפעול מתוך פחד להיעזב או שהוא ייכנס למאבק כוחות ולמלחמה, שאין בה מנצחים אלא רק מפסידים. בטח ובטח מפסידים היחסים שלהם. ביחסים המושתתים על התנהגות אגרסיבית נפגעים בעיקר במערכות יחסים קרובות על אחת במשפחה, בין בני זוג, עם הילדים, ההורים, חברים או בעבודה.

שווה למצוא את הדרך האסרטיבית ששומרת על יחסים טובים, בטוחים וקרובים, שיש בהם כבוד, הערכה, קבלה והבנה, שותפות, קרבה ואינטימיות אמיתיים.

לקבלת סדרת הטיפים במתנה "כל הסודות לשליטה וניהול יעיל של כעסים", לחצו על הקישור

אריאלה מלצר הינה מייסדת מכון רעות ברחובות,לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי ובבעיות שליטה וניהול כעסים, עובדת סוציאלית,תואר שני,מטפלת זוגית, עפ"יהאימגו,פסיכותרפיסטית,34 שנות ניסיון.