מה ההשלכה של היותנו מחוברים כל הזמן? 

הצעצועים החדשים המהירים של היום, הסמארטפונים והטאבלטים , עוזרים לאנשים לעבוד מתי, היכן  ואיך שהם רוצים. נרגשים מן  החירות שזה עתה זכו, אנשים נשארים מחוברים 24/7 , ועובדים מהר ככל האפשר.

 נסיעה ב"מהירות של בלבול"

ההשלכה הגדולה ביותר של המהירות החדשה שלנו היא ההשפעה על חיינו, ויותר מכך על מוחנו. כשביקרתי בארה"ב, באחד מכנסי המכירות הבינלאומיים, הייתי בחדר הישיבות של ארגון עם מאות עובדים והרים של כסף.  שאלתי את המנהלים הבכירים מה האתגר הגדול ביותר שלהם? ולהפתעתי נאמר לי "האנשים שלנו כל כך מוצפים , לאף אחד אין זמן לחשוב, זה יותר מדי".

 אז מה עושים כשנטוורקינג לא עובד? הצפת המידע הבלתי נגמרת מביאה אנשים לטירוף קל. הבנה זו האירה את עיני. אני שומעת הרבה מנהלים ומנהלות מפנטזים על איך חייהם יהיו טובים יותר ברגע שיהיה להם זמן להתארגן, להעסיק עוד עובדים או משקיעים נוספים וכ"ו אבל גם בחברות בעלות כל המשאבים הנחוצים יש כאוס. באופן אירוני, ההשלכה הגדולה ביותר של היותנו מחוברים כל הזמן היא פרודוקטיביות. אף אחד לא מספיק הרבה במשרד. תמיד נשארות משימות למחר. סקר של המוסד לנוירומנהיגות שנערך בקרב 6,000 עובדים מצא כי רק 10% מהם חושבים הכי טוב בעבודה.

"אני צריך ללכת הביתה ולהמשיך בעבודה בלילה כדי להספיק את מה שאני צריך" הוא משפט שאני שומעת המון. עבודה בלילות ובסופי השבוע מובילה לחוסר איזון בחיי משפחה- עבודה. כשעובדים מהבית, בזמננו הפנוי אנו מבלים פחות זמן עם המשפחה והחברים וישנים פחות.  נכון להיום, בארה"ב 30% מהאמריקאים לא מקבלים מספיק שעות שינה.

בימינו אנו לא נותנים למפעלים להעסיק אנשים במשמרות של 20 שעות אבל אנו כן מצפים מהם לענות למייל 24/7. אנו מצפים מאנשים לעבד כמויות אדירות של מידע במשך שעות על גבי שעות.

 איננו מכבדים את צרכי המוח בעיקר בגלל שלא ברור לנו מה הצרכים. באחד הגיליונות האחרונים של המוסד לנוירומנהיגות, דן סיגל, פסיכיאטר מ-  UCLA, דויד רוק ושות' הציגו את המדע שבבסיס "צלחת המוח הבריא":

 לפי המודל ישנן שבע פעילויות מוחיות שהמוח זקוק להן כדי לתפקד באופן מיטבי ובריא.

פוקוס

מרכיב מרכזי  של "צלחת המוח הבריא" הוא זמן פוקוס= כשאנו מתרכזים במשימה ספציפית ויוצרים קשרים מוחיים עמוקים. זמן פוקוס חשוב לזיכרון ארוך הטווח ולבריאות המוח באופן כללי.

עלינו לעצב סביבות עבודה שמאפשרות לעובדים להתרכז ללא הפרעה. מחקרים הראו כי לאנשים 1-2 שעות ביום בהן הם בשיא מבחינת ביצועים. מה קורה כאשר במהלך השעתיים האלו בהן הם מתפקדים בשיא הם גם מופצצים באינסוף הסחות דעת? חוץ מפחות הארות וחוסר יכולת להתעמק ברעיון, המעבר בין המשימות (המשימה הראשית והמענה למייל/לטלפון) מתיש את המוח שלנו.

 מנוחה-התנתקות

 פעילות אחת לה כולנו זקוקים היא מנוחה מספקת. מנוחה למוח היא פעולה הכרחית גם לפתרון בעיות מסובכות. הצפצופים הבלתי פוסקים של המכשירים הניידים שלנו מפעילים את המערכת הנוירולוגית שלנו לרמה גבוהה כל כך שאיננו מודעים לפתרון הבעיות שהמוח שלנו מבצע. כשה"באז" לא מפסיק אנו מפספסים את רגעי ההארה (אאוריקה!) בנסיעה לעבודה או בחזרה הביתה.

פעולת ההתנתקות עלולה להקשות על חלק מהאנשים ולכן עלינו להטמיע גבולות. פולקסוואגן הגרמנית החליטה לכבות את שרתי הבלקברי שלהם ל-12 שעות במטרה לאפשר לעובדיהם מנוחה. חברות נוספות מתנסות  עם רעיונות דומים, כולל צמצום אימיילים פנימיים. 

לטובת מנוחה אמיתית אנשים זקוקים לחופשה בה הם באמת מנותקים. הבנה זו דורשת מאתנו לחשוב מחדש על החופשה השנתית. במקום לצפות שאנשים יצאו לחופשות ארוכות, עלינו לעודד חופשה שנתית קצרה יותר  וסופ"ש ארוך, כל חודש, על מנת לעודד התאוששות. 4 ימים אוף-ליין יכולים להוות מנוחה אמיתית. לעומת זאת, חופשה של שבועיים עלולה להוביל לשבועיים של חפירה החוצה ממנהרת  ה-2000 מיילים שמחכים לנו כשאנו חוזרים מהחופשה.

 שני מרכיבים חשובים ב"צלחת המוח הבריא" הם זמן התחברות- כאשר אנו באינטראקציה חברתית עם אחרים וזמן משחק- כאשר יוצרים קשרים מוחיים חדשים. מסתבר כי זמן התחברות חשוב יותר לבריאותנו ול- well being שלנו הרבה מאשר דיאטה טובה. על ידי כך שנעזור לעובדינו להספיק יותר בעבודה נוכל לאפשר להם יותר זמן התחברות ויותר זמן משחק מחוץ לעבודה שלא לדבר על יותר שעות שינה.

 יש לנו מכשירים חדשניים המאיצים את כל מה שקשור לעולם העבודה. להתקדמות במהירות זו יש סכנות שלעיתים קשה לראות. אולי הגיע הזמן להטמיע חוקים ומגבלות לחיינו ההיפר-מחוברים על מנת להקטין את מס' התאונות לאורך "כביש המידע המהיר".

בהמשך למאמרים הקודמים, הצגנו כאן דרכים נוספות שיאפשרו לכם לשמור על מוח בריא ופרודוקטיבי בעבודה. האם תיקחו את הזמן ותיישמו מסקנות אלו בארגונכם? אם כן המוח שלכם יודה לכם והשגת המטרות שלכם קרובה מאי פעם.

הכתבה מבוססת על מאמר של David Rock שפורסם באתר Fortune .

בהצלחה !  

אילה פינקוייס וצוות היועצים של Coachvision