עריכה ? בשביל מה ?! 

 עריכה ? בשביל מה ?!

יצא לכם פעם לכתוב מכתב / מייל / אפילו ברכה שהיו בעלי חשיבות עבורכם ? עברתם עליהם כמה פעמים, התלבטתם על הניסוחים ולאחר כמה גרסאות התייעצתם עם אדם נוסף ? להפתעתכם הוא הצליח לראות דברים שאתם לא שמתם לב אליהם למרות כמות הפעמים שעברתם על הטקסט.

זו המשמעות של עין שנייה. לכן, עורך יכול לראות דברים שגם המתרגם הכי מקצועי עלול לפספס. 

למה אנו מתכוונים במושג עריכה ?

נושא העריכה מתחלק לארבעה נושאים עיקריים: כתיב, תחביר, ליטוש ועריכת התוכן.

הדבר הבולט ביותר לעין בתרגום הינו שגיאות כתיב. בתהליך העריכה נתקלים במצבים בהם באותו עמוד ולעתים אף באותו משפט, מילה מופיעה בשתי צורות כתיב שונות.

השלב הבא הוא צורך בהקפדה על שגיאות תחביריות ועל פיסוק נכון.

נושא התחביר הינו קריטי לשם הבנת הטקסט כגון, משפטים מעורפלים, מילים מיותרות שלא תורמות לעניין הבנת הטקסט והקפדה על מילים חסרות.

הנושא האחרון הוא עריכת התוכן עצמו. האם התוכן מובן ושלם ? האם הטקסט מספיק מדויק, נאמן למקור ובהיר לקורא ? האם המבנה ברור ותורם להבנתו של הקורא (ע"י חלוקה לפרקים וסעיפים) ?, איתור פגמים נוספים ובהם כפילות, אי-התאמה בין הפרקים, משפטים שאין בהם חידוש לקורא, משפטים החורגים מנושא של הטקסט ומשפטים חריפים יתר על המידה (לכן יש לרכך אותם).

לרוב, נכון לומר שתרגום מעולה אינו מצריך עורך ובכל זאת, במקרים רבים המתרגם עושה שכבה אחת של העבודה והעורך אחראי על בקרת האיכות והליטושים הנדרשים אחרי התרגום.

מדוע חומר שיווקי או פרסומי שעובר תהליך של תרגום ולאחריו עריכה נחשב לטוב יותר מתרגום שנעשה על ידי מתרגם המתמחה בחומר שיווקי ? לא בגלל ידיעה טובה יותר של השפה, אלא משום שהעורך קורא ראשית את התרגום בהתעלמות מהמקור. העורך מרשה לעצמו להיות חופשי יותר ולא כופה את עצמו לטקסט המקור. מטרתו של העורך למצוא ולתקן את הטעויות בטקסט וליצור טקסט קולח ואמין. בעריכת תרגום אי אפשר להיות נאמנים למקור בכל מילה ולתקן רק שגיאות כתיב. בשפת המקור זה נשמע קולח ויפה, בשפת היעד זה יישמע רע. שילוב עבודה של מתרגם ועורך יאפשר לקלוט את הניואנסים הקטנים ולמצוא חלופות טובות יותר בשפת היעד ועם זאת, להעביר באופן נאמן את דבריו של הכותב – אלו יהפכו את התרגום לאיכותי.