החיפוש אחרי האושר זו הזמנה לחפש את ההזדמנויות לפריצת גבולות "בקטנה".
כשהנוחות מפותחת במערכות יחסים ארוכות שנים – יש לה נטייה לכרסם ביצירת האושר, אחרי שלב ה"התאהבות".
שלא תבינו לא נכון: התאהבות ניקרת בדרכנו בכל מפגש עם אדם חדש ולאו דווקא קשורה ליצירת קשר רומנטי. "התאהבות" היא מצב הכולל בתוכו את האלמנט החמקני הזה של זיהוי תחושה, או הכרה שמולנו אדם שאנחנו רוצים להכיר ולהיות בחברתו יותר, בלי שיש לכך הסבר.
אז – אפשר לטעון שהאושר הוא למצוא את הרגעים האלו שבהם אנחנו נמצאים במקום של "התאהבות" – בקטנה?
תסכימו איתי שקל "להתאהב" באדם לא מוכר לנו? שתהליך הגילוי המשותף הוא הרפתקה מעוררת ומשלהבת שנשארת איתנו גם אחרי שנפרדים?
מיהו האדם שהיינו הכי הכי רוצים להיות מאוהבים בו (בלי גרשיים)? האם זה יכול להיות.... אנחנו עם עצמנו.
למה?
• מיהו החבר הטוב ביותר שלנו? אנחנו לעצמנו
• מי יודע הכי טוב על עצמנו? אנחנו בעצמנו
• מי מבין אותנו הכי טוב? אנחנו את עצמנו
• מי מכיר את הגוף שלנו הכי טוב? אנחנו לעצמנו
• מי יכול לעזור הכי הרבה לנו? אנחנו לעצמנו
מסכימים ש... שווה להתאהב מדי פעם מחדש עם עצמנו?
איך? 5 הדרכים לפריצת הגבולות, בדרך אל האושר:
1. להפתיע את עצמנו עם החלטות ספונטניות.
אחד הדברים הכי יציבים בחיים שלנו היא השגרה. אנחנו זקוקים לה מאד. אלא שהנוכחות שלה יוצרת את אותם המעשים, את אותם ההרגלים ואת אותם התחושות מדי יום.
לכן מה שדרוש לנו כדי להתאהב בעצמנו מחדש זה לשבור את השגרה.
להחליט משהו שהוא לגמרי לא שגרתי ולקיים אותו במשך כמה שעות. אפילו על חשבון העבודה.
שבירת השגרה ועשיית מעשה שהוא בגדר שבירת שגרה – יציאה מהמחזוריות האין סופית והרגילה היא משב רוח מאד מרענן שבביצועו אנחנו מגלים על עצמנו תעצומות חדשות, והערך העצמי שלנו עולה.
2. לפרוץ גבולות קטנים שהיו חלק מהיומיום בלי שזה משפיע על הסביבה. לפעמים אנחנו קשורים לכל כך הרבה גורמים מסביבנו שהטעם של הייחודיות שלנו נבלע. פריצה קטנה כמו – הליכה קצרה ביער, לבד עם עצמנו, או קפיצה לים, לשחייה או הליכה על החוף, כוס קפה סוליטר בבית קפה ביום שטוף שמש, שיחת טלפון ארוכה עם חברה טובה שלא דיברנו איתה המון זמן, דוגמאות להחלטות קצרות-מועד שמתגלמות כמעשים יוצאי דופן לשגרה – שיכולים להוות פריצת גבולות "בקטנה", עליה נתענג כמה ימים, בינינו לבין עצמנו, כשתעלה לנו בזיכרון.
3. להחליט לעשות משהו עם הגוף שלנו, שלא עשינו בעבר. הגוף שלנו הוא הכלי המכיל את – אותנו. בלעדיו – מה אנחנו? ככל שנשכיל להיות אחד – גוף, נפש, חשיבה ותודעה מאוחדים בתוך הגוף שלנו – כך הנוכחות האישית שלנו תהיה טובה יותר, השלימות התחושתית והרגשית יחזקו את הרגשת ה"בסדר" שלנו. זו תהיה סיבה מעולה לחזור ולהתאהב בעצמנו. ויש גם בונוס אדיר בצד: השפה של הגוף שלנו תשדר את זה ביג טיים. אנחנו נקרין אושר.
4. לפרוץ גבולות של ההרגלים שלנו. יש לנו הרגלים. רובם טבועים בנו כל כך עמוק שאנחנו מפסיקים לשים לב אליהם. רובם מעצבים עבורנו את השגרה ואת ההשגרה. לפעמים הם מכעיסים אותנו ולפעמים הם גם מזיקים לנו. פריצת גבולות משמעותית היא לשים לב לאחד מההרגלים המכעיסים / מזיקים ולבדוק מה אנחנו יכולים לעשות עבורנו כדי "להוריד להבות". אתם מתארים לעצמכם כמה תתאהבו בעצמכם מחדש אחרי כל התנסות כזו....כמה זה יקרב אתכם אל תחושת האושר? להתגבר על הרגל מזיק....הדבר היחיד שיכול להיות יותר הוא רק...
5. להגשים חלום. זה לא פשוט להחליט להגשים חלום. זה דורש תכנון מדוקדק, הכנת הגוף, הנפש, הסביבה והתקציב, וכל מערכות התמיכה שיש סביבנו כדי לעשות את זה. ללא ספק זהו כלי אולטימטיבי להתלהב ולהתאהב בעצמנו מחדש ומשאת נפש של רובנו. ממליצה עליו בחום.
אין צורך להתאהב באדם אחר כשיש לנו את עצמנו. אנחנו מאושרים כשאנחנו מפוקסים, ומחוברים לעצמנו גופנית מחשבתית רגשית, ותודעתית. אנחנו מייצרים עבורנו את האושר. הוא, משודר החוצה דרך השפה של הגוף, מייצר חיבורים חדשים, הכרות מתחדשת עם עצמנו. ואם בכל זאת נקרה בדרכנו אדם שאנחנו מרגישים שאנחנו נשבים בקסמיו – כאדם, לא בדרך הרומנטית – זה מפני שאנחנו מאושרים, רואים את זה עלינו כי אנחנו מוכנים להעניק מעצמנו לזולתנו.
תמר וייל - 0544-340780
מומחיות בגמישות הגוף והתודעה
