היציאה מהכלא - מעבר ממיטת תינוק. 

אז נתחיל מההתחלה.

ההתחלה הכי חשובה בעיני היא להבין שכל הסיפור הוא בעצם מיטה.
נכון שעבורנו ההורים זה נראה כמו צעד גדול ומשמעותי.
זה באמת צעד גדול ומשמעותי אבל אם נודה על האמת, יהיו צעדים חשובים וגדולים יותר.
זו לא באמת משכנתא. זו מיטה.
אין כמעט יעוץ שינה שלא נושק בהתחלה, באמצע או בסוף לסוגית מעבר המיטה.
כולם מתלבטים ומפחדים שדברים ישתבשו ויפגעו. שיהיה קשה להתחיל, שיהרוס באמצא או שחלילה, יהרוס בסוף את כל מה שעבדו עבורו.
אז נכון שזה אכן עלול להשפיע. אבל גם יציאה מהשגרה יכולה להשפיע.
גם נסיעה לחופשה למשך שבוע יכולה להשפיע.
גם החגים הבלתי נגמרים אצלנו פעמיים בשנה משפיעים.
גם מחלות משפעיות (שרק יהיו בריאים)
ובקיצור - כל חריגה ורגרסיה אצל תינוקות יכולה להשפיע.
העיקר שיודעים כיצד לחזור לשגרה, לא לאבד עשתונות ולא לחזור אחורה או לא להתחיל הרגלים מגונים כגון לישון עם הילד או לקחת אליכם למיטה.
אז איך בכל זאת עושים את זה? מה השלבים? מה כדאי ולא כדאי לעשות?

שאלה ראשונה: מתי נכון להעביר ממיטת תינוק?

שני פרמטרים חשובים בהקשר של התזמון:
1. כאשר קיימת סכנה בטיחותית כלומר, התינוק מנסה לצאת מהמיטה או לטפס החוצה.
אם קיימת סכנה שיפול - אל תהססו בכלל. מיד תעבירו.
זה לא משנה אם הוא עושה את זה בגיל שנה או בגיל שנתיים - כל עוד קיימת סכנה, אל תקחו סיכון. 
2. כאשר אתם ורק אתם, מרגישים שזה הרגע הנכון. יכול להיות שאין סכנה (ע"ע סעיף 1) אבל מרגיש לכם שזה הרגע - לכו על זה. גם כאן, ממש לא רלוונטי מה הגיל שלו ומה אומרים. אני כמובן יוצאת מתוך נקודת הנחה שאף אחד לא ירצה להעביר למיטה תינוק בן חצי שנה.
אגב, אין לכם מה לשאול חברים מה הם ממליצים ומה הם עשו או חושבים. כל אחד ירגיש עם זה טוב בזמן אחר. מה שטוב לכם לא בהרכח טוב לאחרים. ולהיפך. תשאלו את כולם לדעתם ותקבלו מליון תשובות/דיעות. ככה בחיים לא תצאו מזה. 
תסמכו על עצמכם ועל התחושות שלכם. מצד שני, תזכרו שיש דברים שצריכים לקרות.
אם פתאום מצאתם את עצמכם עם פעוט בן שלוש במיטת תינוק כי אתם לא מרגישים שזה נכון עדיין תשאלו את עצמכם "אז מתי זה כן יהיה נכון?"

שאלה שניה: איזו מיטה לבחור?
ממש לא משנה. יכולים לקנות מיד מיטה גדולה ולחסוך מיטת מעבר ויכולים לקנות מיטת מעבר אשר תקל על הילד ואחרי שנתיים שלוש לעבור למיטה גדולה יותר. 
לשתי המיטות יש יתרונות וחסרונות ובסופו של דבר, זה הכל פונקציה של כסף ומקום, שום דבר מעבר שקריטי ומשפיע על השינה. 
אם אין לכם מקום - קנו מיטת מעבר קטנה אשר תוכל לשמש אתכם לפחות עד גיל 4. אם יש לכם מקום וחבל לכם על הכסף, קנו ישר מיטה גדולה אשר תשמש אתכם עד לגיל בו הוא יביא חברה הביתה וירצה מיטה זוגית.

שאלה שלישית: איך?
יהיו שיגידו לא לעשות עניין. להחליף מיטה, להסביר שהוא גדול וגמרנו. 
אני דווקא חושבת שזו בהחלט עוד סיבה למסיבה. למה לא בעצם?
בלונים. בובות חדשות. מצעים חדשים. כל מה שיכול לחבר ולקשר לאירוע המשמח, בעיני מבורך.

שאלת השאלות: ומה קורה שהוא מגלה שהוא יצא מהכלא והוא יכול לרדת מהמיטה?
גם אם אוהבים לישון והמיטה היא מקום חיובי עבורם, המון פעמים מדובר בפעם הראשונה בה הם יכולים לשלוט ולהחליט מתי יכנסו ויצאו מהמיטה. 
לכן, כאן המסר חייב להיות ברור מאוד, החלטי וענייני כבר מההתחלה. 
יוצא מהמיטה?
מחזירים למיטה. 
יוצא עוד פעם. 
תחזירו עוד פעם. 
יוצא שוב. 
תחזירו שוב. 
יורד שוב. מחזירים שוב. 
וחוזר חלילה. 
רצוי לוותר על הסברים כגון "אבל לילה כולם ישנים" או "כמה פעמים אמרתי לך לא לרדת".
לא רלוונטי. לא עוזר. נהפוך הוא - מגביר את ההתלהבות והעניין. קצצו בהסברים.

תכלס, זה כמו כל בדיקת גבולות שלהם:
תהיו ברורים - הם יפסיקו. תזגזגו - הם ימשיכו.

מקווה שכיסינו הכל ועכשיו העניין ברור ומרגיע יותר.