חבל שלא ידעתי את זה קודם - הסכמה מדעת וחוק זכויות החולה 

כיצד קשורה הסכמה מדעת לרשלנות רפואית ומהן זכויות החולה?

גבר בן  שמונים  ערירי שאינו דובר עברית הגיע להסרת נגע עורי  חשוד  כסרטני באזור הפנים. מדובר בפעולה קטנה (ביופסיה) בהרדמה מקומית. מתבצע בחדרי ניתוח במרפאות בקהילה. 

הרופא המנתח ממש לפני כניסתו לחדר ניתוח  החליט  שיש לבצע ניתוח נרחב יותר מאשר הביופסיה הרגילה  בטענה שמדובר בניתוח טוב יותר ובר יכולת ריפוי מלאה . מסר לאחות שהמטופל הסכים להתערבות היותר  נרחבת. כאשר נשאל האם האיש נתן הסכמתו לשינוי סוג הניתוח נענה שכן על אף שהרופא אינו דובר את שפת המטופל וגם לא החתימו על כך.

סוג הניתוח הנרחב  כלול בפעולות  ניתוחיות המחייבות הסכמה בכתב.   אחות חדר הניתוח שקיבלה את המטופל ודיברה בשפתו שאלה אם יודע שהניתוח שונה וקיבלה  תשובה שלא, שאינו מסכים לשינוי  אם יש כזה וגם אינו יודע על מה מדובר כלל ולא נתן הסכמתו לשינוי.

עדכנה את הרופא שהתבצר בטענתו שקיבל הסכמה מדעת. נוצר מצב שבו  האחות סירבה  להכניס המטופל  לניתוח בהסתמך על שיחתה עם המטופל ומנגד הרופא שטען שקיבל הסכמה כדת וכדין. סופו של ספור המטופל הלך הביתה מאחר וסירב לעבור הניתוח הנרחב יותר והאחות הגיעה לעימות עם הרופא בנושא.

אז מי צדק?

מניתוח המקרה על פי דרישות  ס' 13 וס'14 לחוק זכויות החולה 1996 הייתה כאן הפרה בוטה מצד הרופא  של סעיפי החוק  העוסקים בהסכמה מדעת  בטיפולים וניתוחים רפואיים.  מדובר  בסעיף 13' בעניין ההסכמה מדעת הדן בדרישות לקבלת הסכמת  המטופל שאדון לגורלו  וזכאי להיות שותף מלא בתהליך קבלת ההחלטות הרפואיות.

 אין להעניק טיפול רפואי למטופל בגיר וכשיר ללא הסכמתו המפורשת לקבלת הטיפול. הסכמה "סתמית" שאינה נסמכת על מידע ביחס לטיפול המוצע - לאו הסכמה היא. על מנת שלהסכמה יהא תוקף משפטי, היא צריכה להיות "הסכמה מדעת". בנוסף היא חייבת להיות מפורטת ולכלול מידע על הסוגיה הרפואית כולל כאבים, סיכונים ,סיבוכים ואפשרויות טיפוליות אחרות. והחשוב מכל יש למסור מידע מוקדם ככל האפשר על מנת לאפשר הבנה ודיון של המטופל עם עצמו וסביבתו הקרובה מבלי להפעיל לחץ או הטעיה שתגרום להסכמה ללא הבנה.

הסוגיה החשובה שהגיעה לפתחו  של בית המשפט העליון  הייתה פגיעה באוטונומיה, מקרה עלי דקה נ' בית חולים כרמל(ע"א2781/93) .אישה הוחתמה על פרוצדורה ניתוחית נוספת  על שולחן הניתוחים כאשר המטופלת הייתה תחת השפעת חומרים מטשטשים ולא ערה לחלוטין. לרוע המזל הניתוח הנוסף לא צלח ונשארה נכות.

נקבע בעליון שהייתה פגיעה באוטונומיה של האישה כי לא הייתה במלוא היכולות  שלה להחליט ולחתום. דוגמא נוספת לפגיעה באוטונומיה - החתמה  וביצוע ניתוח ללא הסבר בשפה אותה מדבר המטופל. כמו שצוין ,הסכמה שאינה נסמכת על מידע ברור  ובשפה המובנת למטופל אינה הסכמה כנדרש על פי החוק וברת תביעה. היום קיים בכל בית חולים או מערכת טיפולית שרות תרגום  לשפה הנדרשת על מנת למנוע מקרים מסוג זה.

פסיקה בעניין אי הסבר בשפה מובנת  ת.א. 002564/05 שלום ים מהא דלאשה ואח‘ נ‘ מדינת ישראל -פסק דין מיום 8.1.07:מדובר ביולדת שהגיעה לביה"ח פוריה שלוש פעמים בשבוע 42 להריון   ולבסוף העובר נפטר. בתביעה נטען שאינה דוברת עברית ולא הבינה את אשר נאמר לה.  בית המשפט קבע  שעל בית החולים לתת הסבר בשפה שהמטופלת תבין ואין בטענה כי לא נמצא מי שיתרגם את השיחה כדי לפטור את הנתבעת מאחריות.

בית המשפט קבע כי שאלת הקשר הסיבתי אינה שנויה במחלוקת וכן קבע שאין להטיל אשם תורם על התובעים. (האישה) בית המשפט פסק לתובעים נזק לא ממוני בסך 250,000 ש"ח על פגיעה באוטונומיה  .

סעיף 14 עוסק בדרך בה יש לקבל את ההסכמה מדעת. 1.הסכמה בע"פ  2. בדרך של התנהגות, מה שמוגדר כהסכמה ללא מילים אלא מעשים 3.בכתב (בפעולות פולשניות כמו ניתוחים, צנתורים, דיאליזה וכימותרפיה). אי קבלת  ההסכמה בדרך שצוינה דינה כאי הסכמה. 

לסכום- ברור שהאחות צדקה והרופא שגה.  יש להקפיד על מילוי דרישות ס'13 ו14  לחוק זכויות החולה על מנת לשמור על אוטונומית הפרט ולקבל הסכמה מדעת שיש לה תוקף משפטי.

אי עמידה בדרישות קבלת ההסכמה מדעת וגרימת נזק גופני בעקבות כך מוגדרת כרשלנות רפואית ברת תביעה. בנוסף גם ללא נזק רפואי ניתן לתבוע בגין פגיעה באוטונומיה.

ד"ר לבר סגל ענת עו"ד

בהמשך הסכמה מדעת של קטין , והסכמה מדעת בניסויים רפואיים.