ההצדקה המטפיזית לבחירה במודל רמות הגודל השונות של הכדורים הטבעיים.
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

ההצדקה המטפיזית לבחירה במודל רמות הגודל השונות של הכדורים הטבעיים. 

מאת    [ 02/11/2015 ]
מילים במאמר: 4773   [ נצפה 2261 פעמים ]

 
 

בספרנו "צל האטום" שפורסם במהדורה אלקטרונית בהוצאת מנדלי מוכר ספרים, הוצע מודל פיזיקלי משוער חדש שנעזר בישים מטפיזיים מסוג כדורים טבעיים מרמות גודל שונות. הומחש כיצד כדורים טבעיים שקטנים ברמת גודל אחת ובשתי רמות גודל מהאטום יכולים לאפשר הסבר פשוט ואלגנטי של תופעות השדה כולן, ולהוות בסיס הולם לתיאורית שדה מאחדת. בספר הוסבר גם הרציונל להשערה המטפיזית של רמות גודל של כדורים טבעיים, בין אם רמות גודל שניתנות כיום לצפייה ובין רמות גודל משוערות שנמצאות בטווח שמעבר ליכולת הצפייה שלנו כיום. 

אנו משוכנעים שרוב הקוראים של מאמר זה לא קראו את הספר כנראה מפני נרתעו מההיקף והמוזרות של הספר ופטרו אותו כעוד ספר ניו אייג' שמלא בספקולציות לא מבוססות. עולה השאלה: מהי ההצדקה שבבחירת ישים אילו ומהו הרציונל שגרם לבחירתם?. חובת הנימוק וההוכחה היא כמובן עלינו בבואנו להציע שינוי כה רדיקלי בתפיסת המבנים הבסיסיים של חומר בטבע.

 אנו מערערים כאן על תפיסת האטום כמבנה הבסיסי והקטן ביותר בטבע של הצטברות חומר. זה לכאורה עניין לגיטימי, אך אנו באים לערער בכך על מסורת ארוכה ופורייה שהתפתחה בהדרגה במשך שנים רבות, והיוותה בסיס לכל המדעים העיקריים של ימינו.

אנחנו מאמינים שהמודל שהצענו ראוי וקביל. דבר זה לא אמור להספיק בכדי להפוך את הניסיון ללגיטימי. עלינו לשכנע את הקורא הספקן והביקורתי מדוע המודל המוצע עולה על הנוכחי מבחינת ההיבטים העיקריים שנדרשים למודל מדעי טוב. חובת ההסבר וההוכחה חלה עלינו.

ברור לנו שגם נימוקים משכנעים ביותר לא יספיקו בשלב זה ליצור מהפכה מדעית מידית שכן אנו בקיאים בהיסטוריה ובסוציולוגיה של המדע ומכירים בכך שקהיליית מדענים לא תזנח כל כך מהר מודל קיים שמספק לה שפע של מחקרים ופרנסה לטובת הבלתי נודע שעדיין לא מבטיח דבר מלבד התחלה בוסרית כלשהי , או כדברי השיר "זוהר ענוג של השכמה ברחוב כפרי..".

למרות זאת אנחנו ממשיכים להסביר ולקדם את המודל המוצע כי אנו יודעים שלצדם של השמרנים ששואפים לשמר ולמצות את הקיים ככל האפשר, קיימים גם הנאורים והחדשנים שמוכנים לקחת סיכון בבואם לחדש ולשנות. ברגע שקבוצה אקדמית או רהוטה ומוערכת אחרת תכיר ותבין את המודל, תיווצר לתקוותנו דינמיקה שעשויה להוביל בשנים הבאות למהפכה מדעית.

לכל הפחות יתחילו בקרוב  ויכוח ודיון ערים בנושא המטפיזי כפי שהיה קיים בעידן הנאורות. עידן זה שהתקיים בשלהי המאה ה18  ובתחילת המאה ה 19התאפיין בסובלנות רבה לחשיבה חופשית וחדשנית ולרעיונות חדשים. די מהר הוא פינה את מקומו למהפכה התעשייתית והטכנולוגית הישנה והחדשה שתפסה תאוצה במהלך המאה ה19 והיא הנמשכת עד היום  ואפילו מתקדמת כיום במהירות מסחררת ומדהימה.

מסתבר שדווקא המהפכה התעשייתית שמסמלת קדמה ונאורות בלמה את ההתקדמות הרעיונית וההגותית הפילוסופית והמטפיזית שפרחה לפניה שהיא זאת שהובילה למעשה לחידושים וההמצאות הטכנולוגיות מהם אנו נהנים כיום. הסיבות לבלימה זו של מחלוקת והגות קשורות לגורמים סוציולוגיים שמאפיינים קהילייה מדעית ולגורמים פסיכולוגיים שמאפיינים את הגזע האנושי בכללותו כגזע עדרי ושבטי:

מאז ומתמיד חיו בני האדם בשבטים והיצר להשתייך לשבט ולהיות קונפורמי הוא יצר מולד ודומיננטי שטבוע בכולנו. אנחנו מחולקים לשבטים שונים ומשונים, לעיתים יש בדבר תועלת ולעיתים הדבר גורם לפילוג וסכסוך של אנשי שבטים שונים שנאבקים על שליטה, רכוש או טריטוריה.

ישנו כמובן השבט של הקהילייה הפיזיקלית שהוא שבט מכובד ואליטיסטי שמורכב ללא ספק מאנשים אינטליגנטיים ביותר. יחד עם זאת כמו כל שבט גם שבט זה מאופיין בשמרנות וקונפורמיות מסוימים. אין ספק שאם יופיע אדם שמחוץ לשבט ויטען כי השבט הפיזיקלי טועה הרי שהשבט יאמר את דברו וינסה להדיח את אותו האדם מהר ככל האפשר.

בעבר התקיימה תנועת הנאורות שעודדה מחשבה חופשית והעלאת רעיונות חדשים, והיוותה כר נוח למהפכות  המדעיות החשובות שעלו באותה התקופה. ניתן להתייחס גם אל אנשי שבט תנועת הנאורות כאל שבט ייחודי ביותר שעודד נון קונפורמיות וחשיבה חופשית כחלק מתנאי ההשתייכות אליו. עידן הנאורות הסתיים לצערנו עם עליית המהפכה התעשייתית בחציה השני של המאה ה19.

הדבר הפרדוקסלי הוא שכיום, בתקופה שנחשבת הרבה יותר מתקדמת וכ200 שנים לאחר עידן הנאורות, אנשי מהפיכת ההיי טק הרבה יותר קונפורמיים ושמרנים והרבה פחות פתוחים למהפכות מדעיות ולמודלים חדשים מאשר היו חברי תנועת הנאורות. כתוצאה מכך אנו, אישית, מתגעגעים לתנועה זו ולתקופתה המיוחדת זו שכנראה הקדימה את זמנה בשנים רבות, ומקווים שהיא תתחדש בשעה שיעלה עידן נאורות חדש.

הסיבה להיצמדות הדוגמטית והנוקשה שקיימת כיום למודלים הקיימים  היא כנראה הפוריות המדהימה שיש למודלים הנוכחים ותחושתם של רבים וטובים שקצרה בינתם מלהבין את מכלול פלאי המדע והטכנולוגיה. הפיזיקה מאז ומתמיד נחשבה לאם המדעים וכיום היא נחשבת למורכבת ומסובכת בהרבה מעבר ליכולת ההבנה של האדם הממוצע. היא נחשבת לתחום עיסוק של אליטות שהאינטליגנציה שלהם היא בהרבה מעל הממוצע.

המכונות החדשות של ההייטק הן מדהימות במורכבותן ובתוצריהן והן מעצימות את אפקט ההילה של התיאוריות של הפיזיקה המודרנית ושל הטכנולוגיות המחשביות והאלקטרוניות שנגזרות ממנה. החשיבה המקובלת היא שאם התיאוריות הנוכחיות הובילו ליצירת מכשירים כל כך מופלאים, הרי שהן צריכות להיות תיאוריות טובות ואף מופלאות. אנשים רבים חושבים שכמו שאינם מבינים את דרך פעולתן של המכונות החדשות כך הם גם קטנים מלהבין את התיאוריות של הפיזיקה המודרנית.

גם אנו מתרשמים מאוד מהטכנולוגיה החדשה. יחד עם זאת חשוב להבין כי המכשירים המשוכללים החדשים הם תוצר של שנים רבות של מחקר ופיתוח. הם נוצרו בזכות שכלול מתמיד שניזון ממעבדות מחקר ופיתוח ולאו דווקא מתיאוריות פיזיקליות נכונות או מהבנת עומק של השדה שסובב אותנו. אפילו פצצת האטום איננה נובעת בהכרח מהבנת עומק של מבנה האטום. מדענים יכולים לדבר במעורפל על כוחות תאחיזה פנימיים של האטום  שמשתחררים בעת הפיצוץ של פצצת האטום ולא להבין באמת מה מתרחש בעת הפיצוץ, ויחד עם זאת להיות מסוגלים לייצר פצצת אטום.

קיים כיום פער עצום בין יכולתנו להבין את השדה הסובב אותנו ואת מהותם של החלקיקים הבסיסיים שנמצאים כמשוער בשורש התופעות לבין יכולתנו לבצע תצפיות ומניפולציות שונות בשדה ולפתח מכשירים וטכנולוגיות מדהימות, כולל היכולת המרשימה וההרסנית לפוצץ את האטום.

תיאוריות מתמטיות ואחרות נוצרו כתוצאה מאינטואיציות גאוניות של פיזיקאים תיאורטיים ותיאורטיקנים מתמטיים וזאת לעיתים ללא צורך בהבנת עומק של המנגנון שממנו התופעות נובעות. המדובר הוא ביכולת אינדוקטיבית למצוא חוקיות בתוך ים הנתונים ולבנות סדרה מתמטית תקפה שמקשרת בין נתוני השדה השונים.

אפילו ניוטון שגילה לכאורה את החוקים הבסיסיים של הפיזיקה שמהווים עד היום את הבסיס לתיאוריה הפיזיקלית התקנית, ביקש שלא ייחסו לו את הגילוי של תופעות הפיזיקה. הוא טען שהוא פשוט מצא חוקיות מתמטית שאת מקורה הוא איננו מבין. למשל, הוא ביקש שלא ייחסו לו את גילוי כוח המשיכה. הוא טען שחייב להיות גורם חומרי שפועל ברציפות ויוצר את כוח המשיכה, אך במקביל הוא טען שאין לו כל דרך לדעת מהו הגורם החומרי הזה והאם זה בכלל גורם חומרי ולא כוח אלוהי. לדבריו, כל ניסיון לטעון כי כוח המשיכה פועל דרך ריק וללא השפעתו של גורם חומרי זה הוא משולל כל הגיון פילוסופי. הוא רמז שהגורם החומרי הזה עשוי להיות האתר.

באותה הנשימה ניוטון טען שישנם אינספור הסברים מטפיזיים אפשריים שיכולים להסביר את התופעות ואין לנו כל דרך להחליט מי מהם הוא הנכון או אפילו להעדיף הסבר אחד על משנהו. יתכן שבכך ניוטון עקף מוקש שהיה עדיין טעון ומסוכן באותה התקופה והוא הנושא של האלוהות כקובעת או לא קובעת את חוקי הטבע. הוא נמנע כנראה באופן מכוון מלהתייחס לדילמה של: האם האלוהות או מנגנון חומרי אוטונומי שולטים בטבע.

חשוב לזכור שהחברה של אז הייתה הרבה פחות סובלנית לדיבורי כפירה שהעמידו בספק את שליטת האלוהים על הטבע ורק זמן קצר לפני הולדת ניוטון הועלה ג'ורדנו ברונו על המוקד משום שהטיל ספק במרכזיות האדם ואלוהיו ביקום. מעבר לאיום החיצוני האובייקטיבי הפוטנציאלי שעלול היה לעלות מכוחות שמרניים ומהכנסייה היו בתוך ניוטון גם כוחות פנימיים וסובייקטיביים שמנעו ממנו להעמיק בשאלה זו: ניוטון היה אדם רגיש, חרדתי, אובססיבי ודתי מאוד במהותו.

חשוב גם להבין את מציאות חייו של ניוטון שהיוותה רקע לדרך התנסחותו. מכתביו של ניוטון בנושא הסבר חוקי הטבע וכוח הכבידה בפרט, כוונו אל ריצ'רד בנטלי שהיה אדם דתי ופילולוג של כתבים עתיקים ועמד אז לקבל מינוי לראשות הטריניטי קולג' (כיום קינגס קולג') שאליו השתייך ניוטון . בנטלי ביקש את עזרתו של ניוטון בהכנת סדרת הרצאות שבאו להוכיח את שליטת האל בחוקי הטבע וביקום. סביר להניח כי אם ניוטון היה נוקט עמדה חד משמעית שטוענת כי מנגנון חומרי ולא האלוהות שולטים בטבע, הרי שמעמדו האקדמי והאישי היו נפגעים מכך אנושות .

ניוטון היה כאמור אמביוולנטי בנושא והתקיים בתוכו מאבק בין השכל לבין הרגש ששניהם היו אצלו חזקים ביותר. הוא כנראה לא התכוון לכך, אך התיאורטיקנים הפיזיקליים שבאו אחריו הושפעו מהעמדה שנקט כלפי המטפיזיקה. כך, הנושא המטפיזי די נדחק לשוליים כמותרות בעלי ערך אסתטי ופסיכולוגי בעיקר ולא כאלמנט מהותי ולבתי בעת יצירת תיאוריה פיזיקלית.

תומס קון כתב במאה שעברה את הספר החשוב "המבנה של מהפכות מדעיות" ובו פירט קריטריונים ברורים שמאפשרים העדפה של פרדיגמה או מטפיזיקה אחת על אחרת, אך הדבר עדיין לא בא לידי יישום עד היום. המטפיזיקה עדיין נחשבת לדבר שולי ובעל ערך פסיכולוגי יותר מאשר מהותי ליצירת תיאוריות פיזיקליות.

כתוצאה מכך גם כיום לא מתקיים ויכוח מטפיזי ער והתיאוריות נבחנות על פי פוריותן , מידת קרבתן לאישוש האמפירי ויכולת היישום הטכנולוגי שהן מאפשרות. כל עוד המטפיזיקה אינה מוצבת בליבת יצירת התיאוריה ניתן לומר כי הפקטואליזם עדיין שולט. מה שמהותי ונמצא בליבת התיאוריה הם הנתונים, המחקרים והתוצרים הטכנולוגיים שמיושמים באמצעותם ולא הבנת העומק. ההנחה השלטת היא שאם זה עובד ומוביל לתוצאות טובות אין צורך להחליף את זה.

זוהי, אם כן, המכשלה הראשונה שניצבת בפנינו בבואנו להציע שינוי רדיקלי במודל שמסתמך על מטפיזיקה. עלינו לנמק את עליונותו של המודל שמוצע על ידינו על מודל שנהנה מאפקט הילה עצום שמסתמך על יכולתן המופלאה של המכונות שיוצרו באמצעותו ועל פיו. למודל זה ישנן  קבלות מוכחות על הצלחה מופלאה וכמו שנאמר, סוס מנצח לא מחליפים כל כך בקלות.

יש להדגיש שלא הייתה בכל ההיסטוריה האנושית תקופה של התקדמות טכנולוגית מסחררת כפי שקיימת בימינו. כמעט כל אדם בימינו מסוחרר מעצם האפשרויות הטכנולוגיות ומקצב ההתקדמות המדהים של שכלול והמצאה של  תוצרים טכנולוגיים חכמים חדשים. יראת הכבוד בפני המכונות החדשות היא כה רבה עד שאנו פוחדים שהן תעלנה עלינו בקרוב  ביכולתן ותשתלטנה על העולם.

מכשול שני בהכרה בקבילותו של מודל חדש קשור גם הוא לעידן ההייטק, והוא כמות החומר המדעי והפסאודו מדעי העצומה שמתפרסמת באינטרנט. מעולם, בכל ההיסטוריה האנושית לא היה פרסום כה רב של מחשבות, הגיגים ותיאוריות של אנשים כה רבים. בעבר הסופרים והוגי הדעות חשבו במשך שנים על רעיונותיהם ורק כשהרעיונות הבשילו הם כתבו אותם בדרך שהייתה גם היא איטית ומייסרת.

התהליך הזה סינן את כל אילו שהיו פחות רציניים ונחושים והבטיח, בדרך כלל, את רצינות ואיכות החומר המודפס. האדם הממוצע אפילו לא חשב לפרסם הגיגים מקריים שעלו בדעתו בהתחשב בעלויות העצומות שהיו כרוכות בכך של כסף, מאמץ וזמן. בנוסף לכך החיים היו אז קשים ודלים בהרבה מהחיים בימינו והצריכו התעסקות רבה בצרכי הקיום הבסיסיים. כל המושג של תרבות פנאי ועיסוקי פנאי כמרכיב מרכזי בחיינו התפתח רק בעשרות השנים האחרונות.

כיום המצב הוא שונה לחלוטין, להרבה אנשים ישנם זמן ואנרגיה עודפים , כל אחד שהגה רעיון כלשהו יכול לפרסמו בנקל באינטרנט ואין כל חוקים שמפקחים על איכות החומר וקבילותו. המאמץ וההשקעה שנדרשים לשם פרסום ספר אלקטרוני, בלוג או מאמר  ירדו כיום בצורה תלולה ובהתאם לכך כמות החומר שמתפרסם היא פשוט עצומה. כך הקורא הנבוך מוצא את עצמו מוצף בחומר שלא כולו איכותי ולא על כולו או רובו ניתן להסתמך.

עידן הניו אייג' הביא אתו תיאוריות רבות שמשלבות מיסטיקה ודמיון חופשי. רובן מאופיינות בחוסר בקרה פילוסופית או מדעית. התחושה היא שכל מי שניחן בדמיון או תעוזה מינימליים יכול להעלות תיאוריה חדשה ככל העולה על רוחו. אין קריטריונים ברורים שמבחינים בין תיאוריה טובה שראויה להיות תיאוריה שתוכר כמדעית לבין תיאוריה הזויה שאיננה עונה על קריטריונים מדעיים או לוגיים כלשהם. כל "מומחה" ומיסטיקן מציג את מרכולתו באין מפריע והקשקשנות חוגגת.

משום כך האדם הנבון והביקורתי שמוצף בחומר דרך המדיה האלקטרונית והכתובה הפך לחשדן וספקן והוא נוטה לסווג את רוב המודלים התיאורטיים החדשים כמודלים של ניו אייג'. הביטוי של ניו אייג' הפך כבר למעין ביטוי גנאי. מדברים על התיאוריות ההזויות של העידן החדש בזלזול ובספקנות רבים ומכנים אותן בשם "ממבו ג'מבו ניו אייג'".

הסכנה בגישה שכזאת היא שכשיבוא כיום אדם רציני ומבין בפילוסופיה של המדע ובהיסטוריה של המדע, ויעלה מודל איכותי שעומד בכל הקריטריונים של מודל מדעי טוב הרבה יותר משעומד בהם המודל התקני הנוכחי אין כל ערובה שדבריו יתקבלו ברצינות.  עלול מאוד להיווצר מצב בו יתייחסו אליו כאחד מאין ספור מוזרים שמעלים מודלים של עידן חדש על פי הזיותיהם או גחמה כזאת או אחרת שעלתה בעיני רוחם.

לפני שיצרנו את המודל המוצע דאגנו ללמוד היטב את הפילוסופיה של המדע ואת ההיסטוריה של המדע. אנחנו מתמצאים הן בשיטות מחקר והן בעקרונות אישוש או הפרכה של תיאוריות ויוצאים מנקודת מוצא של ידע פילוסופי ופיזיקלי רב ובקרה וביקורת עצמית רבים. אנו מוכנים גם לקבל כל ביקורת מנומקת במידה ותעלה. לדעתנו התיאוריה המוצעת היא הרבה פחות תיאוריית עידן חדש מהתיאוריה הקיימת. היא פשוטה ביותר, עקבית עם מודל האטום ומתיישבת היטב עם הממצאים הקיימים. יתרה מכך היא מצליחה להסביר גם תופעות שאינן מובנות כיום על ידי המודל הסטנדרטי.

אנו מבקשים מהקורא הנאור והנבון רק גישה של סבלנות מינימלית לקרוא ולהכיר את המונחים המרכזיים שבשורש המודל המוצע ולהבין מדוע הם הרבה יותר סבירים מהמונחים שמוצעים על ידי המודל הקיים. עקרונות הפשטות, הלוגיקה וההסבר בהיר עומדים לנגד עיננו כל הזמן.

הר החושך שחוסם כיום את ראייתם של תיאורטיקנים פיזיקליים הוא ראייתו של האטום כמבנה הבסיסי האוטונומי הקטן ביותר בטבע. התגלו כבר מבנים אוטונומיים קטנים יותר מהאטום. רק לאחרונה צמד מדענים גילו כי חלקיקי הנויטרינו שהם קטנים יותר בהרבה מהאטום ויכולים לעבור בנקל דרך האטומים הם חלקיקים חומריים בעלי מסה שיכולים לעבור גלגולי צורה כמו כל חומר אחר. אותם מדענים קיבלו פרס נובל על תגלית זו.

אם האטום איננו יכול להיחשב יותר כחלקיק האלמנטרי בטבע נפתח בפנינו אופק תיאורטי נרחב חדש שמאפשר לנו להבין ולהסביר תופעות בדרך שלא הוסברה קודם. אנו מציעים את האפשרות שנגביה עצמנו מעל הר חושך זה, מעל "צלו של האטום ", ומבטיחים שבמידה ונעז לעשות זאת  אופק תיאורטי ומטפיזי חדש ומרהיב יתגלה אל מול עיננו.

נראה שהבחירה באטום כחלקיק הבסיסי בטבע אינה נובעת מהכרח לוגי או מטפיזי. היא כנראה נובעת מעיקרה מגורמים שקשורים לתיאוריה הדתית ולתיאוריה הרציונליסטית שמתקשרת אליה. תיאוריה זו טוענת שהאדם יכול להכיר בכוח חושיו ושכלו את כל הטבע. ושהאל שברא את היקום למענו צייד אותו במוח וחושים שמאפשרים לו להכיר את כל היקום ובאמצעות הכרות זאת גם לשלוט בכל. תיאוריה זו נובעת, אם כן,  מהתפיסה המסורתית שראתה את האדם כמרכז היקום.

אם האדם נמצא במרכז היקום הרי שמסקנה מתבקשת היא שהוא מורכב מהחלקיקים הבסיסיים בטבע, שהם האטומים. מסקנה נוספת היא שביכולתו לצפות בכל חלקי היקום. אם נשער שישנן בטבע הצטברויות חומר שהן מעבר ליכולתו התצפיתית של האדם בשלב זה וישנן אחרות שהן אולי מעבר יכולתו התצפיתית בכלל, הדבר ידגיש את קטנותו ואפסותו של האדם לעומת היקום וימלא את רוחנו בתחושת חרדה, קטנות ואפסות.

לדעתנו, מטפיזיקה אינה אמורה וצריכה למלא בראש ובראשונה צרכים פסיכולוגיים. התיאוריה המתגמלת ביותר מבחינת מילוי צרכים פסיכולוגיים היא התיאוריה הדתית לסוגיה. כיום רבים וטובים פנו לתיאוריות אחרות שנראות הולמות לא פחות שהן התיאוריות המדעיות. לצערנו, כנראה שגם לתיאוריות אילו הסתנן עדיין מבלי משים מרכיב מטפיזי אגוצנטרי ומאדיר וזאת על חשבון הפשטות, השכל הישר והלוגיקה.

תיאוריה שמתקשרת לתיאוריות הדתיות ונמצאת בבסיס המודל הסטנדרטי היא התיאוריה הרציונליסטית. לתיאוריה זו אין בסיס תצפיתי או מחקרי . ההנחה המובלעת שנצבת בבסיסה היא שהאלים ציידו אותנו מלידה בידע על האידיאות השונות שמהווה גם ידע על היקום כולו שכן עולם התופעות אינו אלא השתקפות של אותן אידיאות. התיאוריה הרציונליסטית היא, כנראה, הבסיס הלא מפורש להנחת האטום כחלקיק הבסיסי בטבע שמרכיב אותנו וניתן לצפייה ישירה או עקיפה על ידנו.   

רק אם נוותר על הנחה סמויה זו,  נוכל לוותר גם על האטום כחלקיק הבסיסי שמרכיב את כל שאר הישים החומריים בטבע. אין לנו כל כוונה לוותר על האטום בכלל, אך מקומו ומשמעותו עומדים להשתנות ולהתרחב על פי המודל המוצע. על פי תפיסת המודל המוצע האטום הוא כדור טבעי ברמת גודל מסוימת מתוך סדרת רמות גודל של כדורים טבעיים שרק בחלקה אנו יכולים או אף נוכל לצפות.

מעבר לכך, איננו סוטים מהשערתו של דמוקריטוס שטען כי ההתנגשויות והאינטראקציות שמתרחשות בין הכדורים הטבעיים האלו קובעות את כל תופעות השדה. הן קובעות, בסופו של דבר, את עולם התופעות שמתגלה לתצפיתנו ויוצרות את המנגנון שמחולל את חוקי הטבע.       

אם כן, הבסיס המטפיזי שמרכיב את האופק המטפיזי המוצע החדש הם הכדורים הטבעיים לרמות הגודל השונות שלהם. חלק מרמות הגודל האלו קטנות מרמת הגודל של האטום וחלקן גדולות מהגלקסיה.

על פי הגדרתנו, כדור טבעי הוא כדור שנוצר באופן ספונטאני על ידי הטבע. למעשה אין המדובר בכדור. מה שנראה לעיננו ככדור הוא רק גרעינה של דינמיקה של מערבולת. המערבולת סוחפת בדרכה כדורים טבעיים שקטנים מהכדור הטבעי שנוצר ברמת גודל אחת ומאגדת אותם במרכזה במבנה של כדור. גרעין זה והמערבולת הסובבת אותו שמורכבת מכדורים טבעיים שקטנים בשתי רמות גודל מהכדור הטבעי שנוצר, מהווים כמכלול כדור טבעי שגדול יותר בשתי רמות גודל מהכדורים הטבעיים שמרכיבים את המערבולת שיצרה אותו.

מדוע המבנה הבסיסי של גרעין הכדור הטבעי הוא של כדור דווקא? כנראה מפני שזו הצורה הסימטרית ביותר ומכיוון שהמערבולת דוחקת את כל הכדורים הטבעיים באותו הכוח לכיוון תת הלחץ שמהווה את המרכז המשוער, הרי שהם יתאגדו שם בצורת כדור או בצורה מקורבת לכדור.

מדוע בכלל נוצרות מערבולות? בכל מרחב נתון ישנם אזורים בעלי לחץ נמוך יותר של כדורים טבעיים, מעין שקעים ברומטריים שיוצרים סביבם את הדינמיקה של המערבולת שמורכבת מכדורים טבעיים ששואפים למלא את השקע הזה. אם השקע הוא גדול מספיק בנפחו והפרש הלחץ שבינו לבין סביבתו הקרובה גם הוא גדול מספיק, הוא יוכל כנראה ליצור דינמיקה של מערבולת שתשתמר לאורך זמן. בספר אנו מפרטים מהם הגורמים שתורמים להשתמרותה של מערבולת לאורך זמן ארוך יחסית.

אנו משערים שטבעו של החומר הוא להצטבר בכדורים טבעיים מעין אילו, מכיוון שבכל שדה נתון שמורכב מכדורים טבעיים תיווצרנה, מטבע הדברים, רמות לחץ ושקעי לחץ. חלק משקעי הלחץ ייצרו סביבם את המערבולת ואת הגרעין שנמצא במרכזה, וחלק ממערבולות אלו תהיינה חזקות וסטביליות מספיק בכדי ליצור מבנה יציב יחסית של כדור טבעי.

כאשר הבטנו בשדה התופעות הידועות לנו, נוכחנו כי ישנן מספר רמות גודל של כדורים טבעיים שגלויים לעינינו או למכשירי התצפית שלנו. ישנו האטום שנגיש כיום לתצפית, ישנם הכוכבים וישנן הגלקסיות. כל המבנים האלו הינם מבנים של כדורים טבעיים. לכולם ישנו גרעין. מסביב לגרעין זה ישנם בדרך כלל לוויינים שמקיפים את הגרעין.

מדוע אם כן אין לנו הצדקה לשער כי סדרת רמות הגודל הזו של כדורים טבעיים לא תמשיך הן לכיוון הגודל והן לכיוון הקוטן?. ההנחה שהאטום הוא החלקיק האוטונומי הקטן ביותר בטבע היא לדעתנו הנחה אגוצנטרית וחסרת הצדקה מטפיזית שטבע האדם. משום שאנו עשויים מאטומים ומשום שיכולתנו התצפיתית מאפשרת לנו כיום לצפות באופן עקיף ומעורפל באטום כחלקיק הקטן ביותר בניתן כיום לצפייה אנו משערים השערה זו. כאמור, אין לכך כל הצדקה מטפיזית או לוגית.

אפשר בהחלט לשער שבעתיד היכולת התצפיתית שלנו תשתפר ברמה מהותית, ואז נוכל לצפות בבהירות הן באטום והן בכדורים טבעיים קטנים ממנו ברמת גודל אחת או יותר. חשוב לזכור כי הישים המטפיזיים לא שוערו בעבר בעקבות תצפיות כלשהן. הם שוערו כי היה בהם כוח להסביר את תופעות השדה השונות.

 דמוקריטוס, במאה הרביעית לפני הספירה העלה את רעיון האטום, הרעיון שהחומר בנוי מאטומים עלה שוב במחצית הראשונה של המאה ה-19 על-ידיJohn Dalton  כימאי ופיזיקאי בריטי. שניהם לא יכלו באותה התקופה לצפות באטומים ואף לא היו קרובים לכך. הם בחרו ביש מטפיזי זה בשל כוח ההסבר העצום ובשל סבירותו שנבעה מפשטותו ומיעוט הנחות היסוד שנדרשות לו. על פי הגיון זה אין כל מניעה מטפיזית לשער את קיומם של כדורים טבעיים שקטנים מהאטום ברמת גודל אחת או יותר, או גדולים מהגלקסיה ברמת גודל אחת או יותר.

אין כאן רעיונות לא סבירים ומופרכים בסגנון ה'ניו אייג' . העיסוק שלנו במטפיזיקה הוא אחראי ושמרני ביותר ומתבסס על הקריטריונים המחמירים ביותר שנדרשים ממטפיזיקה הולמת. הקריטריונים הם לוגיים, מדעיים ומתיישבים עם מודל האטום העכשווי. הם מתיישבים גם עם תוצאות הניסויים העכשוויים ומתיישבים עם הקריטריונים שטבע תומס קון לגבי מטפיזיקה קבילה והולמת בספרו "המבנה המדעי של מהפיכות מדעיות".

המסקנה שלנו היא שכאשר אתה נתקל בקשיים עם המטפיזיקה שהגית, בין אם אילו משברים שקשורים ליכולת ההסבר של התיאוריה המטפיזית, או ליכולת ליישב סתירות שבין הניבוי שנובע מהתיאוריה לבין הממצאים בפועל, עליך ליצור מטפיזיקה חדשה שתהלום את הצרכים החדשים. אם תנסה לאחות את המטפיזיקה הקודמת בטלאים שאותם כינה קון בשם פתרונות אד הוק, תמצא את עצמך בדרך כלל עם מטפיזיקה גרועה ומופרכת.

קון מסביר גם מדוע קיימת רתיעה חזקה מהחלפת מטפיזיקה או פרדיגמה אחת באחרת. הוא מסביר זאת בכך שקהילייה שלמה של מדענים ותיאורטיקנים ניזונים במשך שנים מהתיאוריה השלטת שאותה הוא מכנה בשם פרדיגמה. שינוי מהותי בתיאוריה מסכן הן את מעמדם והן את הישגיהם, ומאיים להעמידם בפינה כקבוצה אנכרוניסטית שאין בה צורך יותר. הדבר גורם להם להילחם על קיומה של התיאוריה הקודמת כאילו היה מדובר במאבק על חייהם וקיומם ולא להתייחס לדיון המטפיזי שהוא לגיטימי ואף נחוץ מבחינה פילוסופית, כמאבק לגיטימי בין דעות שונות שמוביל בדרך כלל לקדמה ולנאורות. אפילו הדיון הפילוסופי מתקדם רק באמצעות העלאת תזה, אנטי תזה ומשניהן עולה הסינתזה.

ברור הוא שתיאוריה שמציגה עצמה כמתחרה לתיאוריה קיימת חייבת להוכיח את עצמה כמתחרה ראויה שעולה במספר פרמטרים על קודמתה. אם לא אין טעם לבצע מהלך מהפכה מדעית שהוא תובעני ומצריך השקעת משאבים ולקיחת סיכון ניכר. התיאוריה המוצעת חייבת להסביר באופן פשוט הן את התופעות הידועות והמוסברות והן מגוון תופעות שקודמתה לא ידעה להסביר. היא צריכה לנבא ניבויים שיאוששו על ידה אשר הקודמת לא ידעה לנבא אותם, וחשוב מכל, היא חייבת להציע מספר ניסויים מכריעים אשר הניבוי שעולה מהם יאושש רק על ידה ואילו הניבוי שעולה לגביהם מהתיאוריה הקודמת יופרך.

ישנם כאמור קריטריונים נוספים שהציע קון כגון פשטות, פרסמוניה, (משמע, מיעוט בהנחות יסוד), פוריות, עקביות עם ממצאים קודמים ואפילו שיקולים אסתטיים שיכולים לסייע בהכרעה בין שתי תיאוריות.    

לדעתנו, המטפיזיקה שאנו מציעים עולה על המטפיזיקה הקיימת במאפיינים רבים, חלק ממאפיינים אילו פורטו בספר "המבנה של מהפכות מדעיות" והם: פשטות, חסכוניות בהנחות יסוד מיתולוגיות, סבירות, עקביות עם כל ממצאי הניסויים שידועים לנו כיום, כולל רבים שאינם יכולים להיות מוסברים כיום על ידי המודל הקיים, יכולת הסבר של תופעות השדה כולן ויכולת הסבר של מהות החומר האפל והאנרגיה האפלה שאינם מוסברים כיום על ידי המודל הקיים. גם תומכי המודל הסטנדרטי מסכימים כי קיימות עדויות עקיפות לקיומם, אך אינם יכולים להסבירם.

נראה שאפילו במישור האסתטי המודל המוצע עולה בהרבה על הקיים, שכן הוא מאפשר לנו לראות בעיני רוחנו את המנגנון הפשוט שעומד בשורש תופעות שדה שלא הובנו עד היום כגון כוח המשיכה.

היתרון המרכזי של המודל המוצע על הקיים הוא בכך שהוא יכול להוות בסיס הולם לתיאוריית שדה מאחדת. הכדורים הטבעיים שקטנים ברמת גודל אחת ובשתי רמות גודל מתחת לרמת הגודל של האטום יכולים כפי הנראה להוות את המנגנון שיוצר, מסביר ומנבא את מכלול תופעות השדה הידועות לנו.

אם כן, יש לנו כאן מודל מוצע שיכול להסביר את מכלול התופעות שידועות לנו כיום, ויכול להסביר את כל התופעות האלו דרך מנגנון אחד ויחיד ודרך מטפיזיקה אחת ויחידה.

במודל המוצע אין כבר צורך בהמצאה של ישים מטפיזיים מסוגים שונים ומשונים ש"מריחים" ריח כבד של מיתולוגיה שהיא לא פחות מורכבת וסבוכה מהמיתולוגיה שמופיעה בספריו של טולקין. בבסיסו המטפיזי של המודל המוצע ישנם רק כדורים טבעיים מרמות גודל שונות שהמבנה של כולם הוא פשוט להפליא. הדינמיקה ביניהם גם היא פשוטה ביותר ומבוססת על תנועת המערבולות שנוצרות בתוכם וביניהם.  

כאמור, ההנחה הבסיסית של המודל היא שטיבו של החומר הוא להצטבר בכדורים טבעיים. היש המטפיזי הבסיסי במודל זה הוא הכדור הטבעי. אנו מניחים כי הכדור הטבעי לרמות הגודל השונות שלו נוצר על ידי הטבע מתוך תהליך ספונטאני  מהיר ודינאמי למדי ולכן המבנה הבסיסי שלו גם הוא פשוט ונוצר מתוך דינאמיקה פשוטה.

איננו יכולים לקבל את מבנה האטום כפי שהוא מוצג על ידי המודל הסטנדרטי כסביר. מבנה האטום על פי מודל זה הוא מורכב ביותר. על פי המודל הסטנדרטי האטום מורכב בבסיסו ממעין "איברים" וחלקים שונים. סביר להניח שמבנה מורכב מעין זה יכול להיווצר רק מתוך תהליך אבולוציוני ארוך או מתוך יצירה של יצור תבוני כלשהו . יצורים ביולוגיים, למשל, יכולים להיווצר אך ורק מתוך תהליך גנטי. התהליך הגנטי עצמו נוצר אך ורק מתוך תהליך אבולוציוני מתמשך. אובייקט אחר במהותו שמורכב מחלקים שונים הן, למשל, מכונות שונות שהן יציר כפי האדם. גם כאן מדובר בתהליך מתמשך של יצירה ומחקר ופיתוח שדורשים כמובן זמן רב.

אם כן, התהליכים שיוצרים ישים שמורכבים מאיברים ומחלקים אינטגרליים מורכבים הם אך ורק  הם תהליכים אבולוציוניים מתמשכים שעשויים להיווצר על פני כוכב או כדור טבעי אחר מתוך הכדורים הטבעיים שקטנים ברמת גודל אחת מאותו הכדור. למשל, על פני כוכב כגון כדור הארץ, נוצרו במשך תקופות ארוכות מבנים ביולוגיים שונים שהם מורכבים ביותר מטיבם על ידי האטומים. אחד מהמבנים הביולוגיים המורכבים ביותר שיצרה האבולוציה הוא האדם. האדם יצר ופיתח  מכונות שונות שגם הן פותחו מתוך תהליך מתמשך ואבולוציוני בטיבו.

כך יתכן שעל פני כדור טבעי ייווצרו תהליכים אבולוציוניים מתמשכים של כדורים טבעיים שקטנים ממנו ברמת גודל אחת שהתקבצו מטבע הדברים על פניו. התהליך הביולוגי האבולוציוני מתאפשר כנראה רק בתנאים שהם מאוד מסוימים שכן ישנם כוכבים רבים שנתוניהם אינם מאפשרים זאת. יחד עם זאת סביר שביקום קיימים לא מעט כוכבים כאילו.

לעומת זאת, הכדור הטבעי עצמו נוצר כפי הנראה על ידי כוחות השדה בתהליך דינאמי מהיר ופשוט בהרבה. בהתאם לכך לא נצפה ממנו לאותה דרגת מורכבות שמאפיינת ישים שנוצרו לאט בדרך אבולוציונית. הדינאמיקה המרכזית שאחראית ליצירת כדור טבעי היא כנראה הדינמיקה של המערבולת.

המרחב כנראה איננו הומוגני לחלוטין מבחינת הלחצים שנמצאים בתוך אזורים שונים שבתוך נפחו הכולל. ישנם אזורים שלחצם גדול מהממוצע ואז מדובר במעין רמות לחץ ברומטריות, וישנם אזורים שבהם הלחץ הוא מתחת לממוצע ואילו הם שקעי הלחץ הברומטרי. ישנם מקרים שבהם שקע ברומטרי יוצר סביבו דינמיקה של מערבולת. מקרים אילו דומים למקרים בהם נוצרת בתוך האטמוספרה סופת הוריקן או טורנדו. דינמיקה זו נוצרת מכדורים טבעיים ששואפים להיכנס לתוך אזור השקע הברומטרי. תוך כדי תנועתם הם מקבלים מבנה של מערבולת.

מערבולת זו סוחפת בדרכה כדורים טבעיים שגדולים ברמת גודל אחת מהכדורים הטבעיים שיוצרים אותה. הדבר דומה לעלים שנסחפים בתוך מערבולת מים, או חפצים שונים שנסחפים בתוך מערבולת של סופת טורנדו. כדורים טבעיים אילו נוטים להתקבץ במרכז המערבולת בצורת כדור. זהו גרעינו של הכדור הטבעי.

גרעינו של כדור הארץ, למשל, מורכב מאטומים שמתקבצים במרכז הגרעין בתבנית החומר הכדורי המוצק שאנו מכנים בשם כדור הארץ. אטומים אחרים מתקבצים כחומר גזי שסובב סביב הגרעין המוצק, משמע האטמוספרה. מסביבו ממשיכה להתקיים המערבולת שאותה איננו מסוגלים לראות או לחוש כאובייקט בר הבחנה אך את השלכותיה הפיזיקליות הרבות אנו חשים היטב.

כל הגיאולוגיה והדינמיקה שמאפיינת את כדור הארץ מושפעת מתהליך דינמי זה. לכדור הארץ כמו לכוכבים אחרים ישנו מעין מחזור חיים שמאפיין אותו, אך בל נטעה לחשוב כי מדובר כאן בתהליך שהוא תהליך אבולוציוני או ביולוגי. תהליך זה נובע מהצטברות של אטומים או כדורים טבעיים מרמת גודל קטנה יותר בתוך גרעינו המוצק של כדור הארץ.

מדובר כאן בכדור טבעי שמקיים יחסי גומלין מורכבים עם הכדורים הטבעיים שקטנים ממנו ברמת גודל אחת ובשתי רמות גודל. הכדורים שקטנים ממנו בשתי רמות גודל מהווים את המערבולת הדינאמית שלו שחודרת לתוך גרעינו ללא הרף, והכדורים שקטנים ממנו ברמת גודל אחת מהווים את גרעינו והם הצטברו שם בעקבות היסחפותם לכיוון מרכזו על ידי המערבולת. מדובר כאן בתהליך שאת כולו ניתן להבין מתוך הדינמיקה של המערבולת ושל הכדורים הטבעיים מרמות הגודל השונות ודפוסי תנועתם בדרך שמוסברת בפירוט בספר.

על פני כדור הארץ התפתחו במהלך השנים מבנים אבולוציוניים שונים. הדבר התאפשר, כפי הנראה, כתוצאה מכך שהתנאים על פני כדור הארץ אפשרו תהליך זה. גורם נוסף שאפשר זאת היא עצם העובדה שתהליכי הזמן של כדורים טבעיים מרמת גודל קטנה הם מהירים בהרבה מתהליך הזמן של הכדור מרמת הגודל הגדולה.

האטום ו"אבריו" השונים כפי שהם מוצגים על ידי המודל הסטנדרטי מתאים יותר, אם כן, בהרכבו ובמבנהו המורכב המשוער לתוצר של תהליך גנטי ואבולוציוני או לתהליך יצירה יזום כגון מעשה ידי אדם ולא להרכב משוער של כדור טבעי שנוצר ספונטאנית על ידי כוחות וחלקיקי השדה הטבעי ובתהליך דינאמי קצר ופשוט יחסית. במודל המוצע, לעומת זאת, האטום מוצג כמנה פשוט והומוגני בהרבה יותר.

חשוב לזכור כי האטום כפי שהוא מתואר כיום מתואר כך בכדי להתאים אותו לתופעות השונות שהתגלו בעשרות השנים האחרונות ולא התיישבו עם מבנה של אטום שהוא בלתי ניתן לחלוקה או להפרדה לחלקיקים שונים שקטנים ממנו, מתוך פתרונות שתומס קון היה מכנה בשם פתרונות "אד הוק".

מכיוון שהאטום נחשב עד כה לחלק הבסיסי הקטן ביותר בטבע שאיננו ניתן יותר לחלוקה, הרי שהתחילו לחפש את המבנים שמרכיבים אותו בכדי להסביר באמצעותם מכלול תופעות חדשות שהתגלו, וכך ביקשו להימנע מההשערה שקיימים בטבע חלקיקים שהם קטנים מהאטום ואולי אפילו מרכיבים את האטום מתוך הדינמיקה שביניהם, בדומה לדרך שבה האטומים מרכיבים את גרעין כדור הארץ.  

לכאורה, המודל המוצע חסר בסיס מדעי או תצפיתי ולכן יהיו כאילו שיטילו בו ספק ויראו בו לא יותר מאשר השערות ספקולטיביות פרועות. מטרתנו במאמר זה הייתה להסביר מדוע הן הרבה פחות פרועות והרבה יותר סבירות מההשערות שמקובלות כיום בפיזיקה המודרנית.

לתפיסתנו אנחנו לא שייכים כלל וכלל לזרמי הניו אייג'. אנחנו הרבה יותר משתייכים במהותנו לתנועת הנאורות שהתקיימה כאמור בעידן הנאורות במאות ה18 וה19. בתקופה זו היה מקום למחשבה חופשית ולביקורת מדעית ופילוסופית הרבה יותר משקיים לכך מקום בימינו.

הבסיס המרכזי למודל המוצע היא המטפיזיקה. אחת הטענות המרכזיות שלנו היא שהמטפיזיקה שאנו מביאים היא יותר קבילה על פי מכלול קריטריונים מאשר המטפיזיקה הנוכחית.

אנו יודעים שנדרש שיתקיים משבר מדעי עמוק בהרבה מזה שקיים כיום בכדי  שהוויכוח על המודל והפרדיגמה יקבלו לגיטימציה מחודשת. קיים אמנם גם כיום משבר מדעי שנובע מעצם גילוי מכלול תופעות שאינן מתיישבות עם המודל הקיים. אנו מקווים שהמתקן מנגיש ההדרונים הגדול בשוויץ ודומים לו יולידו עוד ועוד תופעות בלתי מוסברות מעין אילו שתעצמנה את תחושת המשבר.

אנחנו מצדנו נמשיך ונסביר את עיקרי המודל החדש באופן פשוט ובהיר ככל האפשר בכדי למשוך קוראים נוספים לקרוא את הספר ולהתרשם ממנו. נשתדל לתרום את חלקנו הצנוע בהנעת המהפכה המדעית המיוחלת.

מעבר לכך ישנם דברים שאינם בשליטתנו. ישנו כנראה באמת "הרגע שבו הדברים קורים", שרק הוא יוביל למהפכה המדעית המיוחלת. קשה מאוד להוביל אליו ולזרז אותו שכן הוא נובע ממכלול גורמים, תהליכים ותנאים שרק חלק מהם הוא בשליטתנו.   

אייל יניב eyalyaniv333@gmail.com

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב