הפיקוח על יצוא בטחוני - הפיקוח על היצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני - חלק שני 

חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז-2007 ("החוק"), התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מטרתם להביא להסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

כחלק מחקיקה זו, נקבע מערך פיקוח על יצוא טובין, טכנולוגיה ושירותים בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני, במסגרת צו היבוא והיצוא (פיקוח על היצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), התשס"ד-2004 ("הצו").

במאמרנו הקודם (ראו קישור למטה) עסקנו בתוכנו של מערך הפיקוח שבצו, בקבוצות המוצרים הנכללות תחת הפיקוח, בהבחנה בין סוגי המוצרים, ברשימת הטובין הנתונים לפיקוח ובשאלה כיצד ניתן לדעת אם מוצר מסוים נתון לפיקוח או לא.

במאמר הנוכחי נעסוק בפרוצדורה להשגת רישיון לפי הצו, בשלבי הערעור על דחיית הבקשה למתן רישיון, ובמקרים בהם ניתן פטור מרישיון.

היכן מוטלת חובת רישיון יצוא בתחום זה?

על פי סעיף 4 לצו, טובין, יצוא של טכנולוגיה ושירותים מסוימים (עליהם פירטנו במאמר הקודם) חייבים בקבלת רישיון טרם ביצוע תהליך היצוא. הגוף המוסמך ליישום הצו, אשר בסמכותו ליתן רישיון יצוא הינו מינהל הכימיה במשרד הכלכלה ("הרשות המוסמכת"), ואליו תופנה בקשה לקבלת רישיון.

יצוא טובין הנתונים לפיקוח ללא רישיון כנדרש הינו עבירה פלילית, ומכאן החשיבות בביצוע בדיקות קפדניות בנושא.

מהו תהליך הגשת הבקשה למתן רישיון?

השלב הראשון בטרם הגשת הבקשה הוא בירור האם הטובין נתונים לפיקוח במסגרת רשימות הפיקוח. במידה וכן, יהא היצואן מחויב להוציא רישיון בטרם יוכל לייצא את הטובין.

הבקשה למתן רישיון תוגש למינהל הכימיה שבמשרד הכלכלה, ויש להקפיד על מילוי הפרטים הדרושים בטופס הבקשה, לרבות השימוש והמשתמש הסופי של הטובין. לצורך הכרעה בעניין הבקשה, הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מהיצואן מידע נוסף או קבלת דוגמה מהטובין לצורך בחינתם.

לאחר קבלת הבקשה, הרשות המוסמכת תעביר אותה למשרד הביטחון ולמשרד החוץ על מנת לקבל את עמדתם ביחד למתן הרישיון המתבקש. בעוד ששיקול דעתו של משרד החוץ בעניין הרישיון מוגבל לענייני מדיניות יחסי חוץ של מדינת ישראל בלבד, שיקול הדעת שעומד למשרד הביטחון הינו רחב יותר ועשוי לכלול אינטרסים רחבים יותר. עמדותיהם של משרד הביטחון ומשרד החוץ תימסרנה בתוך 10 ימי עבודה ותרוכזנה אצל הרשות המוסמכת.

לאחר קבלת עמדותיהם של המשרדים הרלוונטיים, הרשות המוסמכת תשקול את האמור בהן ותכריע בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה למתן רישיון יצוא.

יצוין כי במקרה של מחלוקת בין הרשויות השונות (למשל: משרד הכלכלה נוטה לאשר את מתן הרישיון בעוד שמשרד הביטחון אוחז בדעתו כי אין ליתן את הרישיון), תובא ההכרעה בנושא בפני ועדת המנכ"לים של המשרדים הרלוונטיים, ותתקבל החלטה בתוך 7 ימי עבודה. במידה ואף ועדת המנכ"לים לא באה לידי הכרעה, המחלוקת תובא לפתחו של ראש הממשלה לצורך מתן החלטה.

לאחר קבלת רישיון, יהא היצואן מחויב בהגשת דו"ח שנתי לרשות המוסמכת לגבי היצוא שביצע באותה שנה.

כיצד מערערים על דחיית בקשה למתן רישיון?

הרשות רשאית לסרב ליתן רישיון או להתנותו בקבלת מסמכים נוספים. כמו כן, בכל שלב, גם לאחר מתן הרישיון, רשאית הרשות להתלות אותו או לבטלו.

על החלטה של הרשות בעניין אי-מתן רישיון או התנייתו, רשאי המבקש להגיש ערר בתוך 14 ימים מיום קבלת ההחלטה. הערר יידון על ידי ועדת המנכ"לים אשר תמסור את החלטתה למבקש.

במידה וברצונו של המבקש לערער גם על החלטת ועדת המנכ"לים, יהיה עליו להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים, זאת בתוך 45 ימים מיום קבלת החלטתה.

באילו מקרים יבא המבקש פטור מהוצאת רישיון?

יצוין כי גוף שהינו מוסד רפואי או מוסד להשכלה גבוהה יהיה פטור מהחזקה ברישיון יצוא, וזאת בתנאי שמדובר ביצוא חומר כימי או חומר ביולוגי, במקרים בהם היצוא נעשה לצרכי אבחון, טיפול רפואי או מחקר רפואי, והיצוא נעשה לאחת מהמדינות המוזכרות בתוספת השלישית לצו.