פקקי תנועה של הליכונים מרחפים- כיצד יראה העתיד הקרוב מאד בתנועת האדם 

 "פקקי תנועה של הליכונים מרחפים" – כיצד יראה העתיד הקרוב מאד ?*

כולנו מנסים לחזות את העתיד. כולנו רוצים לחיות יותר .

לשאיפה הראשונה ישנה הצלחה מוגבלת ,לשנייה- התקדמות טובה מדי.

התוצאה היא שבעתיד הקרוב אולי נראה השתלות טלפונים סלולרים כחלק מגופנו ואולי לא אבל בטוח שמציאות חיינו תכלול מספר הרבה יותר גדול של אנשים בני 80-90 שיהיו מוגבלים מאד תנועתית ,יסבלו כל רגע נתון ויעזרו בהליכונים ועזרים שונים שמוגדרים כיום כעזרים לנכים או מוגבלים.

"פקקי תנועה של הליכונים מרחפים "

קרוב מאד היום בו נראה ,כדרך טבע ,ברחוב ,גילאים שונים, מינים שונים והרבה אנשים זקנים עם עזרי תנועה מגוונים.

בעולם של ימינו עולה תוחלת החיים במהירות רבה מאי פעם. המשמעות ברורה לנו בהיבטי פנסיה והתפוצצות אוכלוסיה ונדמה לנו שאנו מודעים  ומתכוננים לכך גם מבחינה בריאותית .

טעות .

לאורך ההיסטוריה טיפחה ומטפחת גם עכשיו הרפואה המערבית את יכולות השיקום על פני יכולות המניעה ובשנים האחרונות אנו עדים לשינוי גם בתחום זה- עזרים  וכלים שונים החל ביותר אפליקציות לטובת קשישים וכלה במרפאות כאב בעצם אומרות לנו את המשפט הסמוי הבא:

" נטפל בך באופן שמצבך לא ישתפר אלא פחות תרגיש בהכבדה "

משפט זה נכון במקרים רבים – כאב כרוני הממרר חיי זקנים רבים במשך עשרות שנים הוא מפגע שאינו מועיל לאיש אבל גישה כזו טובה רק אם אנו מודעים למגבלותיה -פחות חיפוש אמיתי לפתרונות יסודיים יותר.

מול מציאות זו נמצא המטופל- גוף האדם ונפשו .

אלו לא התקדמו והשתנו רבות במהלך 3000 השנה האחרונות . החל בשנות ה  20 לחיינו , ללא קשר לאימון וכעובדה פיזיולוגית ללא יוצאים מן הכלל מתחילה ירידה הדרגתית במערכת התנועה שריר\שלד : שחיקת סחוס, ירידה במסת שריר , ירידה בכמות אלסטין וקולוגן, ירידה ביכולת תאום ושווי משקל מוכחות באופן מדעי במספר עצום של מחקרים . זו דרכו של הטבע.

לגופנו יכולת מענה מוגבלת לשימור תנועה תקינה ומלאה בגילאי 80 ומעלה .

 ברפואה מפתחים כל העת פתרונות – ניתוחים זעיר פולשניים , השתלות של מפרקים ועוד, אך יכולות התיקון וההחלפה לעולם לא יצליחו להדביק לא את הכמות ולא את האיכות .

דווקא התפתחות המחקר והרפואה גורמים לכך שאנו מפסיקים לעסוק באפשרויות מניעה או בחיפוש פתרונות בתחום התנועה .הדבר הנורא מכל שיכול לקרות לבעיה רפואית הוא שלא מתיחסים אליה !

 מוות הוא "סקסי" ומפחיד יותר מאשר כאב ולכן ,על אף שינוי קל בגישה בשנים אחרונות , רוב המערכת הרפואית מובילה בעצם ליותר אנשים הנשארים בחיים עם יותר כאב ופחות איכות חיים .

הרופא המטפל עוסק בראש ובראשונה בשאלה –" האם ניתן להאריך את חיי החולה ?" – ושוכח לעיתים לחלוטין לעסוק בשאלה-

" מה תהיה איכות החיים של המטופל בשנים הנוספות שנתנו לו?"

גם כאשר יש התיחסות אני נתקל במטופלים שנעלבו מתגובות רופאים כגון : " אתה בן 80 למה לך ללכת בלי הליכון ? "

מדוע על אדם להסתפק בהיותו סעודי בגיל מבוגר ? 

באוכלוסיות מסוימות (סוציו אקונומי בינוני + ) ישנה מודעות גבוהה יותר לשמירה על אורח חיים בריא אך כאן שתי בעיות :

א.       ישנו הבדל גדול בין הנדרש לשמירה על אורח חיים בריא בגיל 40 לבין מה שיידרש בגיל 80 . ריצה של 10 ק"מ ביום יכולה לתרום רבות לשמירה על סבולת לב ריאה לאדם בגיל 40 אך לגרום בעת ובעונה אחת נזק עתידי בשחיקת מפרק ירך בגיל 80.

ב.      מהי ההגדרה הנכונה ל"בריאות תנועתית "\ איכות חיים תנועתית בגיל מבוגר?

נכון להיום , על אף מספר כנסים בנושא, לא מתנהל דיון עמוק ורחב בין כל הגורמים הקובעים את תוחלת \ איכות חיי הקשישים . החל באורטופדים וכלה בנציגי ביטוח לאומי.

לדוגמא , כשאני מאמן אנשים בוגרים\ מבוגרים המדדים שלי  לכושר טוב כוללים בין היתר:

-          נוחות תנועתית בעת  מעבר משכיבה לעמידה

-          יציבות טובה בעמידה על רגל אחת.

-          יכולת טובה של מוטוריקה עדינה הנדרשת בפעולות יומיומיות כגון שריכת שרוכים .

-          גמישות מספקת טובה הנדרשת לגריבת גרביים .

כישורים אלו  לא נראים חשובים בגיל 50 אבל כאשר כבר בגיל 65 מוצאים כ30% של נפילות ואבדן שווי משקל  אצל אנשים בריאים ,ההשקעה הגיונית מאד!

מהי ההגדרה שלנו לאיכות חיים ?

אחת מהמטופלות שלי מזה 15 שנה ,ח. מתל- אביב ,הגיעה אלי רק לאחר שנפלה ברחוב.

מהנפילה לא קרה לה דבר .החרדה והטראומה הנוראית שגילתה בגיל 67 כי אינה יכולה לקום , היו בשבילה רגע ההבנה כי מצבה לא טוב- היא חיה אבל במצוקה .

איכות חיים טובה אינה רק חיים ללא כאבים .

חיים  תנועתיים טובים לאדם הקשיש משמעם , במידה ומוחו צלול , יכולת עצמאות ותנועה בסיסית.

מה ניתן לעשות ?

לשמחתי , עם אימון ממוקד מתמשך וסבלני מצבו כיום (בגיל 94 ! ), משתפר באופן יחסי היטב :

-          הוא אינו סובל כאב ברגל הבריאה,

-          ההליכה על הליכון יציבה יותר ועושה שימוש גם בדריכה על הרגל הפגועה,

-          ישנו חיזוק ניכר בשריר הרגליים ושיפור ביציבות .

הסיפור הזה חושף את הבעייתיות שמקורה לא בחוסר ידע אלא בתפיסה שגויה של הגדרת מטרות לאיכות חיים בגיל מבוגר.

א.      טיפול מניעתי והרגלי כושר נכון 

כיוון שמומחיותי היא בטיפול בתנועה מזה 27 שנים אני משוכנע כי בחלק גדול של המקרים ניתן למזער נזקים ולאפשר  איכות חיים טובה בגיל מבוגר אם מתחילים לשקלל אימון מכוון לגיל מבוגר כבר בגילאים צעירים יותר ( טיפול מניעתי דוגמת יציבה נכונה ) .

 כמות האנשים שתוחלת חייהם תהיה מעל 80 תעלה מאד בעתיד הקרוב, הבלאי טבעי של מערכת שריר שלד \תנועה בגיל זה ייצור כמות אדירה של מוגבלי תנועה ,יכולתה של הרפואה לתת מענה לכך מוגבלת ואין כרגע מודעות מספקת.

כל מי שיסתובב במחלקה סעודית בבית אבות יכול להווכח בכך במו עיניו. גם כיום בעתיד יתכן ונחווה מיני "שואה" תנועתית עולמית.

מספר פתרונות אפשריים :

א.התיחסות מערכות הבריאות  – הרחבת והעמקת השיח בין כל המעורבים בבריאות הציבור וכספו בנושאים שהעלתי הוא הצעד הראשון הנדרש ממערכת הבריאות.-בתנועה כמו בפנסיה !

ב.שיקום נכון בגיל מבוגר

ניתן לשנות ולשפר גם בגיל מבוגר ביותר !

 מטופל שלי- מ. מחולון הוא דוגמא טובה לכך :

בגיל 90 , נייד ועצמאי הוא נפל בירידה מאוטובוס ושבר את ברכו.

בניתוח החליט הצוות הרפואי לסיים את הניתוח כאשר הברך נשארת ללא יכולת יישור (אך עם יכולת כפיפה) , ההפרש בין אורך הרגליים במצב זה עמד על 5 ס"מ !

לאחר תהליך פזיוטרפיה סטנדרטי נשלח לביתו וסומן כנראה כ"הצלחה" ( לא נקבע לו שום מעקב  המשכי בנושא) , הוא התבקש להתנייד בכסא גלגלים , הוצמדה לו מטפלת סעודית והליכון .

אלי הוא הגיע רק אחרי שברגל הלא פגועה החל לסבול מכאבים עזים שנגרמו עקב העובדה שכאדם צלול ועצמאי הוא עזב את כסא הגלגלים , הלך בעזרת הליכון ויצר עומס נוראי על הברך של הרגל הבריאה.

את הרופאים לא עניין מה יהיו ההשפעות העתידיות על איכות חייו לקיבוע ברך אחת בכפיפה חדה כאשר אינו יכול להשען עליה.

מבחינת המערכת הרפואית הטיפול הצליח ( לא מדובר על ריפוי ! ) 

(אימון נכון לקראת\ בעת הגיל השלישי אינו דומה לאימון גופני רגיל ודורש התייחסות מיוחדת וידע רב ע"ע מאמר נוסף :" אדמ בזהב דגשי תנועה נכונה לגיל מבוגר בגישת אדמ בתנועה")

אם את\ה בן\ת  40 -תגיעו כנראה, לגיל 80-90.

האם בגיל מבוגר זה ילבישו אתכם,יחליפו לכם חיתולים ויסיעו אותנו בכסאות גלגלים ? – התשובה תלויה רבות בדרך שבה תתכוננו לכך מבחינה תנועתית

                                                                              שלכם , ארז אלון 

* כל הזכויות שמורות לארז אלון