שלוות הנפש של מועדי חודש תשרי[1]
איך נוכל לספוג אל תוכנו את האור הנפלא המאיר עלינו בימים קדושים אלו של חודש תשרי ולצאת מהחגים הללו יותר שלווים ורגועים ממה שהיינו קודם?
קצת על לחץ
האדם בתקופה המודרנית של ימינו כבר כתינוק נולד לתוך אוירה מלאת לחצים ומתחים. החיים קיבלו צורה של מרוץ אין-סופי שבו אדם טרוד בו זמנית מכמה וכמה עניינים שעליו לסדר, ועוד לפני שאחד נגמר כבר מגיעים שניים נוספים. בנוסף לזה, אדם נחשף לעודף מידע ועודף גירויים.
הידיעות הרבות על מה קורה בכל פינה בעולם לא מוסיפים לשלות הנפש שלנו.. הידיעות על כל התרחישים האפשריים של אסונות מסוגים שונים שקורים ברחבי תבל לא משרים עלינו תחושת בטחון.. ויותר מכך, אפילו עודף המוצרים והשירותים השונים שצצים חדשים לבקרים, רובם לא נותנים מענה לאיזה צורך שקיים בנו ומציק לנו, אלא להיפך – הם נועדים לגרות אותנו וליצור אצלנו תחושת צורך בכדי שנפתח את כיסנו ונרכוש אותם. וכיוון שכך, המידע עליהם אינו רק מיותר אלא בסופו של דבר גם מסעיר את רוחנו וטורד אותנו יתר על המידה.
על הרקע הזה אין פלא מדוע רבים האנשים בימינו המתקשים להישאר רגועים בתוך שטף החיים. אולם זו לא הסיבה היחידה. כל אדם חווה את חייו באופן שונה לפי השתנות האופי שלו, תכונות נפשו, מה שעבר עליו בחיים ומה שעובר עליו כעת. יש אנשים שנלחצים מאוד ובקלות ויש כאלה שבאופן טבעי לוקחים דברים "באיזי".
בכל עת שאנו באים לעבוד על הנושא כדי להיות אנשים יותר רגועים ראשית יש לאבחן מניין הלחץ מגיע, ובאופן בסיסי חשוב לדעת שללחץ יש שני מוקדים: לחץ כללי ולחץ פרטי. לחץ פרטי – כאשר אדם באופן כללי רגוע, והוא נלחץ מדברים ספציפיים [כגון שהוא מרגיש סה"כ רגוע אבל תמיד בנהיגה הוא מאוד לחוץ]. לחץ כללי – כשאדם מרגיש שבעצם הוא כל הזמן מתוח בלי סיבה ספציפית [ואז, כשיש בתוכות כעין קפיץ מתוח, הוא מגיב בלחץ לכל דבר]. ממילא יש לעבוד בשני מישורים אלה, הכללי והפרטי.
בתוספת פירוט -
לחץ כללי - האוירה הכללית של הלחץ מתחילה, כאמור, מהשדר שאנו מקבלים מכל הסביבה, השדר המתוח שנולדנו לתוכו. על גבי קרקע פוריה זו ישנם לא מעט אנשים שעוברים בתקופות הילדות והנערות שלהם דברים שגורמים להם לקחת איתם הלאה למשך חייהם חוסר שקט ולחץ פנימי, כאילו יש איזה הר געש פעיל בתוכם.
לתופעה זו ישנן רמות נמוכות וגבוהות, וגם השלכות מגוונות. אינו דומה ילד שחווה אלימות בבית לילד שחווה את הוריו לחוצים מאוד על פרנסתם, אף ששניהם לוקחים על הגב שלהם משא מלחיץ. הלחץ הפנימי מוליד אצל כל אחד תופעות והשלכות אחרות – החל מנטיה להילחץ יותר מאחרים ממבחנים או מעמידה בפני ציבור, פיתוח תנועות לא רצוניות ["תיקים"], וכלה בחרדות אובססיביות, וכדו'.
לחץ פרטי – כאשר אדם יודע שדבר מסוים מלחיץ אותו במיוחד. כגון: כשהוא עומד לפני מבחן, לחץ כלכלי, דמויות סמכותיות שהוא לחוץ בפניהם כגון הורים או מנהלים, לחץ לעמוד בציפיה של אחרים ממנו, וכדומה.
הבשורה הטובה היא שלמרות שהלחץ נגרם מסיבות שונות מכל מקום אפשר לרפאות אותו כשעובדים על זה נכון. העבודה מתחילה בתחום המחשבה – למצוא אלו מחשבות מרגיעות אותי. וממשיכה בתירגול מעשי של רוגע. כעת, נראה איך העבודה מופיעה בחגים הבאים עלינו לטובה.
ראש השנה – רפואת הלחץ הכללי
ראש השנה הוא היום בו אנו מכריזים שה' יתברך הוא מלך העולם. ראש השנה הוא היום בו נברא העולם, שזה היום שבו התגלה שיש למציאות ולחיים שלנו בורא, משגיח, מנהיג ומנהל, שהוא האבא הטוב שלנו, שאוהב אותנו ורוצה בטובתנו הרבה יותר מכל מה שאנו מסוגלים לתאר.
ראש השנה הוא הזמן המסוגל והזדמנות פז בשבילנו לחדד את ההכרה הברורה שלנו בכך שכל פרט ופרט בחיים שלנו, בכל תחום ותחום, נוצר ע"י בורא עולם ישירות עבורנו. כל פרט ופרט מחושב מראש לטובתנו הנצחית, לטובה לנו ולמשפחתנו בעולם הזה ובעולם הבא עד סוף כל הדורות. וזה מתבטא בכל התחומים, בין בתחומים רוחניים ובין בתחומים פשוטים וגשמיים, בין בתחום ההצלחה החומרית, בין בתחום ההצלחה ביחסים עם הסובבים אותנו, ובין בתחום המיצוי האישי והשמחה שלנו.
באופן טבעי אנו מודעים לחלק מן השפע הטוב שה' משפיע עלינו בחיינו, הלא הם כל הטובות שאנו חווים שה' עושה עמנו ומודים לו עליהם. ככל שנשים לב ונתבונן יותר נמצא עוד ועוד טובות שה' עושה עמנו ונתמלא ברגשי הודיה. וכל המאורעות, המצבים והרגשות שאיננו רואים מה טוב בהם, ואדרבה הם קשים לנו, בעצם נועדו אך ורק לטובתנו, לאתגר אותנו ולהצמיח בנו דברים טובים, אף שאיננו מבינים איך.
מודעות -
אדם שחווה חוסר רגיעה כללי, כשישים לב ויקשיב לעצמו, יוכל לזהות את הקולות שמלחיצים אותו, ויוכל לשמוע מה הם אומרים. לדוגמא – 'החיים לא שווים אם דברים לא מסתדרים כמתוכנן', 'אני שווה בתנאי שאני מוצלח', 'החיים שווים רק אם אני עומד במטלות', 'אני לא שווה אם אחרים לא מרוצים ממני'.
כלי שעשוי לעזור לזהות זאת הוא לשבת בשקט עם עצמי, להיות באוירה רגועה כמה דקות, ואז להקשיב ללב שלי (לולא הייתם מרימים גבה, הייתי אומר שרצוי בעצימת עיניים ועם יד על הלב) ולהתחיל את המשפט “החיים שלי לא שווים אם...” ולהשלים את המשפט עם מה שעולה לי.
שמיעת קול שופר -
לאחר המודעות למשפט שמלחיץ אותי עלי פשוט להפוך אותו, וקיבלתי - משפט המשרה עלי רוגע. חכמינו ז"ל גילו לנו שקול השופר הוא קול פשוט. שמיעת קול השופר מסוגלת לפשט את כל העקמומיות שבלב. שנשמע את קול השופר נשמיע לעצמנו את הקול הפשוט שחבוי בתוכנו, הקול שאומר 'ה' מלך', 'ה' שולח לי בכל רגע חיים שהם שווים ללא תנאי', 'יש מנהיג לעולם, החיים טובים ביסודם, העולם אינו ג'ונגל', 'יש לי אבא בשמים שמאמין בי', 'אני מאמין בעצמי ובחיי, אני יותר גדול מהקשיים הנקרים לפני', 'החיים שלי שווים גם לפני שאני מושלם', 'אני חי בטוב גם כשדברים לא מסתדרים', “החיים שווים גם אם...”. כל אחד יכול למצוא את המשפט שכשהוא מאמין בו ואומר אותו לעצמו הוא נוסך בו שלווה.
יום-כיפור – לפתוח דף חדש
התורה מעידה על יום הכיפורים ש"ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם". יום כיפור הוא הזמן בו אנו נוטלים מהלב שלנו את רגשי האשמה שמכבידים עלינו, מוציאים אותם החוצה במבטא, בוידוי, אומרים בפה מלא 'חטאנו', מקבלים על עצמנו קבלה טובה קטנה שנוכל לעמוד בה בשנה החדשה, ומתנקים מכל חטא ועוון.
לאחר יום כיפור אנו פותחים דף חדש, ומאפשרים לרוח נעימה לנשוב בתוכנו, שבה אנו סולחים גם לעצמנו. העבר לא נמחק, אלא אדרבה כעת ניתן להביט עליו באור אחר. גם על הכשלונות של השנים הקודמות נהיה מסוגלים להביט בעיניים טובות, בהכרה שמסלול החיים שלי עבר דווקא במקומות החשוכים הללו כי דווקא דרך שם חיי יתעצבו ביופי ובאור המיוחד שלי.
השתחררות מהלחץ הפרטי -
לקראת יום כיפור, בעשרת ימי תשובה, מגיע השלב המתאים לנפץ כל דבר פרטי שמלחיץ אותי. בתחילה, נעשה זו באותה דרך של ההתמודדות עם הלחץ הכללי. נזהה מה המשפט שמלחיץ – 'אני חייב לעבור את המבחן', 'אם אני לא יעבור בהצלחה את הלימודים אני לא שווה', 'אני מוכרח להגיע בזמן ל..', וכן הלאה. ונאמר לעצמנו בפה מלא – 'אני חייב רק כלפי ה' אבינו מלכנו'. כשאני מזהה שאני בלחץ אני מטפטף לעצמי 'אני לא באמת מוכרח וחייב, חיי שווים גם אם לא..'.
אלא שבנושא הלחץ הפרטי יש עוד שלב חשוב - להיות שלם עם עצמי שאני עושה את מה שבידי לעשות. לכן עלי לחשוב ולהגדיר לעצמי מה נדרש ממני כדי להשיג ולהצליח במשימה הלוחצת. לאחר מכן לבדוק אם מה שנדרש הוא אכן ביכולתי ובכחותי ויש לי את הזמן הנדרש וכו'. ולסיכום – לתכנן לוח זמנים ומטלות.
לאחר שאני יודע שאני עושה את שלי, אני מחליט לבטל בליבי את הכלא שבו המשימה לוכדת אותי. במקום לומר לעצמי "אני חייב.." אני בוחר לומר "אני לא חייב.." ולא להתרגש מההצלחה בפועל. ההצלחה או חוסר ההצלחה שלי בפועל תבוא מאת ה' לטובתי הגמורה. אני בוחר להיות בטוח שאני לא תלוי בזה ואני יכול להרגיש טוב עם עצמי בלי שום תנאי.
סוכות – תירגול מעשי
בסוכות נצא מהחומות הבצורות של בית הקבע שלנו ונצא לדירת עראי. נרשה לעצמנו להשתחרר מהדפוסים הקבועים של היום-יום, שבתוכם אנו מסתתרים בלי שיהיה לנו רגע להיות עם עצמנו. ניקח חופש מהסידורים ומהמטלות של השגרה, ופשוט – נטייל בסוכה.
המילה 'טולא' בארמית פירושה צל. מכאן מגיע הביטוי 'לטייל', שפירושו המקורי הוא – לשבת בצל. בסוכות נשאב אל תוכנו שמחה ונחת. נתרגל רוגע – נשב בצל הסוכה, ללא דברים על הראש, ננשום נשימות ארוכות ומרגיעות, נשחרר את כל השרירים התפוסים והמתוחים, ננטרל את כל החובות המיותרים על ידי קבלת מלכות שמים, נחשוב מחשבות מאירות ומשמחות, נמלא את המצברים של נפשנו במטען של רוגע, ונשתדל שהמטען החיובי הזה ישתרש בנו, וגם כאשר נהיה במצבים מתוחים הוא יעמוד בבסיס חיינו.
[1] המאמר ערוך בצורה שמלווה אותנו במשך החגים, אך העקרונות מתאימים לעבודה אישית גם לאחר החגים ומכח אורם ושפעם.
