בימים אלה מוצג בסינמטק סרט גרמני בשם "מבוך השקרים", עניינו בעורך-דין צעיר שנשכר לטפל בתביעה נגד מורה בבית-ספר תיכון שבימי המלחמה שרת באושוויץ. ממקרה יחיד זה הוא נמשך לחיפוש והעמדה לדין של פושעים נאצים, ומרכז מאמצים רבים לתפוס את מנגלה. מישהו אומר לו, זה כמו שני צבאים, ירית באחד השני נמלט. הכוונה היא כמובן שאחרי שאייכמן נלכד, מנגלה נמלט. סוכני המוסד אומרים לו, בסרט, שאם ילכדו את מנגלה אלה יהיו הם, אנשי המוסד הישראלי. בספרו של גרוסמן "סוס אחד נכנס לבר" מספר הגיבור, ברדוקציה מצמררת, שמנגלה היה "רופא המשפחה שלו", שהמונים באו אליו ברכבות צפופות. אכן, השאלה איפה מסתתר הארכי-פושע ואיך הצליח להימלט מהרשת הצפופה שפרש לו המוסד עדיין מטרידה, אם כי ברור שהאיש כבר נפח את נפשו, אבל איך ואיפה.
בהקשר זה מצאתי עניין רב בספרו של יעקב בר-חיים "מרדף מנגלה", על עלילות המוסד במרדף אחרי מנגלה ופושעים נאצים אחרים. הסיפור הוא בדיוני, ככל הנראה, וגיבוריו הם פרי דמיונו של המחבר, אבל דומה שהוא נותן תשובה מעניינת, ואולי נכונה, לתעלומת היעלמו של מנגלה. הסביבה בה מתרחשים המאורעות הקשורים בחיפושים אחרי מנגלה, לאמור, פרגוואי ובירתה אסונסיון, בואנוס-איירס בירת ארגנטינה, ברזיל הדרומית, מתוארת בדייקנות מרבית, על יסוד הכרות אישית של המחבר, שעשה שנים רבות בשירות משרד החוץ. לפי ספרו של בר-חיים, אחרי שאייכמן נלכד אימץ מנגלה את זהותו של נאצי אחר, שהציג את עצמו כאילו היה הוא עצמו מנגלה. לפי הרומן, עובדה זו הייתה ידועה למוסד, כיוון שהסוכן שלה, גיבור הרומן, הסתנן לשורות הס"ס כבר בימי המלחמה, והזדמן לו לפגוש את מנגלה באושוויץ, וכך ידע שהאיש שמציג את עצמו כמנגלה אינו מנגלה. בסופם של הדברים טבע מנגלה, בזהותו הבדויה, בחוף ימה של ברזיל. לימים זוהתה הגווייה שלו כזו של מנגלה. היו כאלה שלא האמינו.
אבל עיקר עניינו של "מרדף מנגלה" אינו רק במרדף אחרי מנגלה, עיקרו הוא בעיצוב דמותו של סוכן המוסד, שנותן את כל-כולו למרדף אחרי נאצים נמלטים, ומנגלה בראשם. גיבור זה הוא דמות טראגית, שהוא ומשפחתו נשחקו כליל בעבודת המוסד. שמו המקורי היה ולטר שמשון אפרת, שעלה מגרמניה לפני מלחמת העולם, הוא גויס למאבק בנאצים, לשם כך קיבל מידי המוסד את זהותו של קצין גרמני, מחיילותיו של רומל בצפון אפריקה שנהרג בקרב, אבל הניירות שלו הגיעו לידי המוסד. שמו החדש הוא וולטר גוטשלק.
אחרי המלחמה המשיך להחזיק בזהותו הבדויה, והתערב בחוגי הנאצים בדרום אמריקה, והיה שולח אינפורמציה שוטפת למוסד. הוא נשא אישה גרמניה, שחייה בבואנוס איירס והייתה פעילה גם היא במודיעין הישראלי. הוא עורר חשד אצל ראשי הנאצים הפעילים בדרום אמריקה, הם רצחו את אשתו ואת בנם וניסו להרעיל גם אותו. הוא נמלט מהם ונעלם למשך שנים רבות.
הרומן מתאר באמינות רבה את תהליך התמכרותו של האיש לתפקיד שהוטל עליו. למעשה הוא הופך להיות אישיות קרועה. הוא נאלץ להזדהות עם דמות הכיסוי שלו, נאצי לשעבר, נאצי של ממש, אבל הוא נשאר נאמן לזהות האמתית, שביטויה היחיד הוא בהיותו סוכן של המוסד. אין כל זהות אחרת. הוא מנותק מהחוגים היהודיים, ולא שייך לחוגי הנאצים. הכפילות שלו מודגשת עם הופעתו של סוכן נוסף, זמן מה אחרי מותו של ולטר, יונתן ברגר, שתפקידו היה לגלות את ולטר גוטשלק ולהשלים את פועלו, ולגלות מה ידוע על מנגלה.
"מרדף מנגלה" הוא רומן מתח מרתק, חושפני ואמתי. ויחד עם זאת, יש לתת את הדעת לדבריו של גיבור הספר " הנקמה היא מעשה פרימיטיבי. אני יודע שאצל הערבים יש נקמת דם. ... להילחם בנאצים – כן. לא מתוך נקמה" (עמ' 15) אמירה זו מעלה לתודעה את הלוך הרוח של שלהי מלחמת העולם הנייה והוויכוח שהיה נטוש בין אלה שקראו לנקמה והאחרים שחשבו שנקמה תפגע בדימוי המוסרי שיש לעם היהודי.
