כיצד להימנע מדיאלוג פאסיב אגרסיב
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

כיצד להימנע מדיאלוג פאסיב אגרסיב 

מאת    [ 25/08/2015 ]
מילים במאמר: 830   [ נצפה 2668 פעמים ]

 
 
כיצד להימנע מדיאלוג פאסיב אגרסיב

ישנם מצבים בהם אתה כועס מאוד ורוצה להשתלח במישהו הגורם לך לכעס, תסכול, זעם ואומללות. תחושות אלה עולות בעיקר במצבים בינאישיים ומקצועיים. הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות: חוסר הבנה, העדר פרגון, אי הסכמה וכדומה. התסכול העיקרי נובע מתחושה שאין בידך כלים מספיק טובים להבהיר את רגשותייך, שאין מקשיבים לך ולא מתייחסים לדבריך ברצינות הראויה. מצבי חיים אלה מוכרים לכולנו, באופן כזה או אחר ולכל אחד מאיתנו מנגנוני התמודדות שונים.

כאשר אדם חש חסר כלים ראויים להתמודדות עם אינטראקציות בינאישיות, הוא מרסנן עצמו ונמנע מלהביע ישירות את תחושת התסכול, חוסר האונים והקושי. בנוסף, קיים חשש שאמירה ישירה וכנה תגבה מחיר שיהיה לו קשה לעמוד בו. דהיינו, קשה לו לקחת אחריות על ההשלכות של מעשיו ודבריו. לכן, התחליף ה"בטוח" מבחינתו, הינו התנהגות פאסיב-אגרסיב (תוקפנות סמויה) שבה מצד אחד, רוצה לומר מה שהוא מרגיש, אבל רגשית קשה לו מאוד לעשות זאת. לכן, האדם ימצא דרכים עוקפות להביע את רגשותיו. מדובר במנגנון הגנה שאיננו בהכרח מודע. לדוגמא: במטרה להימנע מוויכוח/ עימות הוא לא יסרב לבקשות המופנות אליו, אלה ינהג בהימנעות ודחיינות - התנגדות פאסיבית בה יחליף את הכעס הישיר בהתנהגות אשר לתפיסתו איננה מזיקה לו. הוא מלא תקווה שהאחר יבין את "הרמז" ויניח לו. כלים נוספים להתנהגות פאסיב ?אגרסיב הינם: שמוש בציניות, אירוניה, סרקזם, דיבור מרומז, שפת גוף, טון דיבור וביקורת עקיפה. כך הוא יוצר מצד פרדוקסאלי בו מצד אחד הוא מביע את תוקפנותו ומהצד השני הוא מעורר כלפיו את תוקפנות הסביבה.

לכן, לא רק שזו איננה התנהגות מקדמת, ההיפך הוא הנכון. התנהגות זו מרחיקה, גורמת להימנעות מאינטראקציות בינאישיות, לתחושת אשמה עצמית ביחסים עם אחרים ולסוג של בידוד עצמי.

הדרך המומלצת להימנע מתגובות פאסיב-אגרסיב היא לומר את הדברים של ליבנו באופן ישיר, פתוח, כנה המאפשר הקשבה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שמלכתחילה התנהגות פאסיב אגרסיב הוא מנגנון הגנה הבא להגן מפני תוקפנותם של אחרים מחד ומאידך פחד להיתפס על ידי האחרים כביקורתי, שיפוטי ווכחן וכדומה. כדי לצאת מתסבוכת זו רצוי ומומלץ למצוא דרך לניהול דיאלוג פורה וישיר. ישנן מספר דרכים אשר יסייעו בניהול דיאלוג כזה:

אל תשתלט על הדיאלוג: "דיאלוג" אינו "מונולוג". כאשר מנהלים שיחה עם מישהו, מדובר ביחסים של תן וקח. הייה סבלני ותן לאחר לבטא עצמו. יש כאלה שלוקח להם זמן ארוך יותר להשתלב בשיחה. אין זה משנה אם נמצאים עם אדם אחד או יותר, חשוב עצור בין המשפטים על מנת לאפשר לאחר/ים לארגן את מחשבותיהם ולהפוך אותן למילים.

אל תפריע. אחת הדרכים הבטוחות לעורר את כעסו של שותף או השותפים לשיחה, היא להתפרץ לדבריהם, להשלים את מחשבותיהם וכדומה. גם אם נעשות הפסקות ארוכות ומביכות בשיחה, עדיין חשוב למצוא את הדרך לאפשר לשיחה לזרום. יש לחשוב על שיחה במושגים של כתיבת יומן בו אתה עוצר בכל פעם כדי לארגן את המחשבות ולהביאן לכתב.

כדי לאפשר דיאלוג הכנס את הערותיך לסוגריים והמתן: תוך כדי השיחה התעניין מה דעתו של השותף לשיחה לגבי הנושא/הדברים. הצהרות חוזרות של "אני" אינן מאפשרות דיאלוג פתוח. כאשר אתה משתף את האחר ורוצה לדעת מה הוא חושב, הזמן אותו להגיב. כאשר אנו מזמינים את האחר להגיב, הסיכוי שיתפתח כעס ותסכול מצטמצם.

כבד את דעתם של אחרים: הקשב בלב ובראש פתוח. תראה לאחרים שאתה מסוגל להקשיב לדעתם, גם אם אינך מסכים איתם. הקשבה מאפשרת פתיחות מחשבתית: אולי משהו ממה שהאחר אומר, שווה הקשבה? אולי תלמד עוד משהו שלא ידעת? לשמחתנו, לא לכולם אותן דעות או נקודות מבט. רב גוניות עשויה להעשיר את השיח, הקשבה מאפשרת זאת. כאשר אתה מציין שאתה מכבד את דעתו של האחר, אם כי לא מסכים לה - הדבר מצמצם את הסיכוי להתנהגות פאסיב-אגרסיב בעיקר כאשר הדברים נאמרו באופן אמפטי, פתוח וכנה.

יש לעודד את כולם להשתתף בשיחה, כולל אותך. חשוב להביע את דעותינו ומשבותינו באופן המאפשר התייחסות לדברים, מבלי לחשוש מתגובה תוקפנית ו/או מבטלת. אמור זאת גם לעצמך כאשר אתה חושש לדבר מפחד שלא יכבדו את דעתך. אדם שאיננו מביע באופן מילולי את תחושותיו - הוא ימר אותם בהתנהגות פאסיב- אגרסיב.

נהל שיחה ואל תשלוט בה: גם אם אתה הוא זה המעלה את הנושא, אין זה אומר שאתה זה ששולט בה ויש לך בעלות עליה. אפשר לאחרים להביע את דעתם באופן מסודר ומאורגן. דיאלוג המתנהל בין מספר אנשים (ישיבת עבודה, דיון משפחתי, שיחה בין חברים וכו'), חשוב לחלק את הזמן באופן הוגן. אין לך (כמנחה לדוגמא) זכויות ייתר, אלה לצורך מיקוד השיחה והנושא. האדם שנבחר לנהל את הדיון, הוא זה הנושא באחריות לקיומה התקין, הענייני ולהסקת מסקנות (במידת הצורך). חשוב לעשות זאת מבלי לגרום לאחרים להרגיש שדעתם לא נחשבת ורק דעתך קובעת.

התובנות הטובות ביותר מגיעות מתוך שיקוף של האחרים: שיקוף מאפשר הבנות פסיכולוגיות טובות יותר ולהסקת מסקנות רחבות וענייניות. לאחר שיחה עם אחר/ים שאל את עצמך שתי שאלות: האם החשיבה שלך בנושא השתנתה? האם החשיבה שלך על דעותיהם של אחרים השתנתה?

ישנו הבדל בין איש שיחה טוב לבין מישהו המסוגל לנהל דיאלוג. דיאלוג טוב ומעצים את המשתתפים בו, השותפים לו מרגישים מוערכים, מוכלים, הקשיבו להם, כיבדו את דעותיהם - גם אם הדיאלוג לא הסתיים בהסכמה.

ניהול דיאלוג הוא סוג של אומנות לה אנו זקוקים בכל מהלך חיינו. כאשר דיאלוג הוא טוב, כל אחד מהצדדים מרגיש שאין לו צורך בהתנהגות פאסיב-אגרסיב, אלה שדעתו נשמעה באופן הגורם לו לרצות להמשיך לנהל דיאלוג עם השותף באופן כנה ופתוח.

חוה אוסטרובסקי, עובדת סוציאלית קלינית-מדריכה MSW. בעלת קליניקה פרטית במרכז הארץ. עובדת עם יחידים זוגות ומשפחות, הנחיית קבוצות, הדרכת הסטודנטים והדרכת עובדים סוציאליים. נסיון רב במסגרת שרותי בריאות הנפש הציבוריים.

פייסבוק: https://www.facebook.com/havaosMSW

אתר: טיפול פרטני (אישי), זוגי ומשפחתי | טיפול זוגי במרכז הארץ

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב