אינטרסנטיות - כבר לא מילה גסה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אינטרסנטיות - כבר לא מילה גסה 

מאת    [ 24/08/2015 ]
מילים במאמר: 2007   [ נצפה 2882 פעמים ]

 
 

בס"ד

                                                                                                     

בואו נודה לרגע בינינו לבין עצמנו; מהי הקונוטציה הראשונה שקופצת לכם לראש כשאתם חושבים על מישהו כאינטרסנט, או אומרים עליו שהוא כזה? תנו לי לנחש, ברוב המקרים תהיה זו קונוטציה שלילית ולא נעימה.

אך במחשבה שנייה בואו נעשה למילה הזאת re-framing (מיסגור מחדש) ונשים אותה בתוך ההקשר של הדברים שמניעים אותנו לפעולה. מה מניע אותך לפעולה? מה גורם לך לצאת מדלת אמותיך ולקשור קשרים חדשים, לעבור עבודה, ללכת ללמוד, לפתוח עמותה או כל דבר אחר שאינו בגדר הדברים שאנו עושים באופן אוטומטי פשוט כדי לחיות?

כל פעולה כזו דורשת מוטיבציה, או במילים אחרות רצון מסויים או אינטרס. ללא כח הרצון, ללא אותו מניע פנימי חזק שמניע אותנו, או אינטרס, רבים האנשים שנשארים במסגרת מימוש חלקי בלבד של הפוטנציאל האישי שלהם, לעיתים מתוסכלים ולעיתים משלימים עם המצב כיוון שאינם יודעים את המהלך הראשון בלוח השחמט הזה שנקרא מימוש אישי במסע החיים.

אנשי טיפול, מאמנים ויועצים העוסקים בנושא שואלים לרוב את השאלה הזו בתחילת הדרך: מה מניע אותך, או מה מקור המוטיבציה, מה יקרה לך לאחר שתעשה את השינוי המיוחל, או בין 1-10 עד כמה כח הרצון שלך כרגע חזק למימושו? מניע חזק יכול להוביל אדם להתחיל לפעול, לשנות, לעשות ולהעלות את כח הרצון שלו לגבהים שלא חווה קודם, אולם ללא מניע או מוטיבציה ברורה קשה לאדם להגשים חלומות, לממש משאלות, לממש פוטנציאל, ולעיתים להפוך מתחושת קורבן של נסיבות חייו לאדם ההופך את הקערה על פיה ומתחיל לנהל את חייו לפי רצונו ומשאלותיו ולא מתוך כח ההרגל.

אינטרסנטיות נתפסת בעינינו כמושג שלילי, ובפרט אם היא פוגעת בזולת. נמצא גם כי פעמים רבות שמענו כבר בילדותנו ובמהלך חיינו שזה לא בסדר, או לא מנומס, או לא יפה לשאוף למשהו עבור עצמנו, ואנו קודם כל צריכים להתחשב, לרצות, להיות נחמדים, ולא ללכת עם משאלות ליבנו, מחשבותינו וזהותנו. כשאדם גדל בסביבה כזו הוא יתקשה לראות באינטרסנטיות משהו בריא, ואולי באופן אוטומטי הוא יזהה זאת כמשהו פסול, אולם ייתכן ובתת המודע אותה אינטרסנטיות תעורר בו גם קנאה כלשהי של "איך היא/הוא עושה זאת"? ו"למה אני לא כמוה/ו"? אינטרסנטיות להשיג דבר מסויים יכולה להיות אחד ממקורות המוטיבציה החשובים ביותר שלנו ובלעדיה נמצא עצמנו בתוך כבלי מחשבותינו ומעשינו, לא עושים את הדברים שהיו גורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, מעלים לעצמנו את הבטחון העצמי ונותנים תחושת סיפוק של פעולה ועשייה בזמן הקצר הזה שניתן לנו בעולם הזה לחיות את חיינו במלואם.

ריצ'רד ברנסון הבריטי היה ילד דיסלקטי שהתקשה בלימודיו ועזב את בית הספר בגיל 16. כיום הוא נחשב אחד מעשירי העולם לאחר שהפך יזם ואיש עסקים מצליח שבין שאר עסוקיו הקים חברת תעופה שהתחרתה במונופול של בריטיש אייר-וויז, אך לא פחות מכך הוא פועל רבות בתחום של סיוע הומניטרי. אחד ממשפטיו האהובים עלי אומר:  "האמיצים לא חיים לנצח – אולם הזהירים לא חיים כלל". כן, משפט לא קונבנציונלי, כדרכו ואישיותו של האיש, אולם רבה האמת בדבריו. לצאת לפעולה דורש אומץ. להשאר באזור הנוחות שלך, זהיר, מהסס, מחפש ללכת בדרך המוכרת בה צעדו כבר רבים לפניך, לעיתים משאיר אותך בתחושה של חיי החמצה.

מהן המוטיבציות שמניעות אדם לפעולה? (המילה מוטיבציה מקורה Motion, תנועה). בעבר נהוג היה לחלק את המוטיבציות לפנימיות וחיצוניות. אני מציעה חלוקה מעט שונה מזו אם כי חשוב לציין כי לעיתים מספר אינטרסים או גורמי מוטיבציה משתלבים ביחד ומניעים את האדם לפעולה;

 


    • מוטיבציה רגשית; מוטיבציה שמקורה ברצון לספק צורך רגשי מסויים כגון הכרה, בטחון, אושר, צדק, אהבה, הערכה, הנאה, סיפוק ועוד. לרוב נמצא כי אלו צרכים שלא התמלאו בילדות והאדם כמה לממש אותם בבגרותו, לא תמיד תוך שימוש באסטרטגיות יעילות המביאות אותו למילוי אותו צורך.
    • מוטיבציה קיומית: האינטרס העומק במרכז הוא הצורך להשגת בטחון קיומי לאדם עצמו ו/או לבני משפחתו, אך היא יכולה לעמוד גם במרכז ההוויה כאשר המדינה עומדת תחת סכנה בטחונית קיומית. למרות היותה של מוטיבציה זו בסיסית יותר לעומת מוטיבציות מורכבות יותר, היא מהווה חלק ניכר מחיי היום יום של היחיד, הדואג לפרנסתו, לרכישת דירה, השקעה במיגון, אגירת מזון, השקעה בביטוחים ובפנסיה, בדיקות בריאותיות תכופות ועוד. מוטיבציה זו מתקשרת גם לפחד מהמוות ולרצון האדם להיות בהשתדלות מתמדת על מנת להגן על עצמו ולמנוע או לדחוק את המחשבות על המוות ולעיתים היא מגיעה כתוצאה מילדות בה מרכיב הבטחון הקיומי היה חסר.
    • מוטיבציית העונג: בתוך התיאוריה המורכבת של זיגמונד פרויד, נמצאת הטענה הבסיסית כי האדם מונע להשיג הנאה מקסימלית וכאב מינימלי. לתופעה זו הוא קרא "עיקרון העונג" או "ההנאה" וייתכן ובכך החל את המירוץ אחר האושר של האדם המודרני. מוטיבציית העונג שולחת אנשים לחפש בכל דרך אפשרית מקורות של הנאה וסיפוק דחפים, תוך כדי צמצום למינימום של מכשולים או אפשרויות להפגע או לכאוב בדרך, כולל ניטרול רגשות הגורמים לאנשים להקשר זה לזה, הפחתת מחוייבויות והתרכזות במימוש רצונות אישיים. מוטיבציית העונג יכולה מחד להביא את האדם לקיצוניות של הדוניזם צרוף אך מאידך, במינונים מאוזנים, גם לחיים שיש בהם סיפוק, שלווה ואושר.
    • מוטיבצית ההמנעות מסבל: אנשים ותנועות מונעים לפעולה מכח רצונם להפחית את הסבל בו הם נמצאים. המאפיין המרכזי של מוטיבציה זו היא שבמהותה הינה ספורדית או זמנית, אך יכולה לפרוץ בעוצמה רבה כגון תנועת המחאה שהוביל מרתין לותר קינג בארה"ב, נלסון מנדלה בדרום אפריקה, כמו גם חלק ממטרותיה של התנועה הציונית לבנות בית לעם היהודי הנמצא בגולה, וכן, אמנם במימדים קטנים הרבה יותר, גם הקמת תנועת המחאה החברתית שפרצה בארץ בקיץ 2011. גם אנשים פרטיים יכולים למצוא עצמם מונעים לפעולה מתוך מצב של סבל בו הם נמצאים והרצון לשינויו.
    • מוטיבציה של השפעה וכח; אנשים המונעים מאינטרס זה שואפים להוות מרכז כח והשפעה, באמצעות עמדות השפעה המקרבות אותם לשליטה על משאבים של כסף והון אנושי. ככל שיהיו בידי האדם יותר משאבים, כך מידת ההשפעה שלו על הסביבה הקרובה והרחוקה תגבר, בין אם תהיה זו אם המתנדבת באופן קבוע לועד ההורים או לועד הבית או מנהל המתקדם בסולם הדרגות הארגוני, או אנשים הנכנסים לפוליטיקה ועושים דרכם כלפי מעלה דרך ריכוז אנשים התומכים בהם, חבירה למקורות כספיים או קבלת סמכויות על ידי  ישיבה בדירקטוריונים, מועצות, עיריות, או בכנסת ובממשלה דרכן הם מממשים את חזונם. הצורך בשליטה הוא ללא ספק אחד מהמאפיינים הבולטים של אנשים אלו, אך השליטה במקרה זה היא רק האמצעי ולא בהכרח המטרה. המשפט המפורסם של מייקל ג'ורדן מסכם בתמציתיות ברורה מוטיבציה זאת: "אנשים מסוימים רוצים שזה יקרה, אנשים מסוימים מתפללים שזה יקרה, אחרים גורמים לזה לקרות."
    • מוטיבציה של בידול: זהו סוג הנעה שונה ומעניין, המניע את האינדיבידואל לשמור על נון קונפורמיזם מתמשך, ומשרת את הצורך שלו להיות שונה, ייחודי וחלוץ בבניית דרכו האישית. מעניין כי לעיתים מוטיבציה זו היא אישית לחלוטין ואין בה שום בקשה להתוות דרך לאנשים אחרים, אלא להפך, להתרחק מההמון ולחיות חיים שונים במהותם מהמקובל, ולעיתים השאיפה לבידול משרתת הקמת קבוצות וארגונים שסוחפים אחריהם המונים המאמינים ברעיון החדשני, דוגמת תנועת הפיזיקל אי-מורטליטי (אל-מוות) שהובאה לארץ על ידי רעיה שטראוס ושמוליק בן דרור, אשר טענה כי יש לאדם אפשרות לחיות חיי נצח וסחפה אחריה המונים בשנות השמונים והתשעים.
    • מוטיבציה של אלטרואיזם; נתינה לזולת ועזרה באמצעות הקמת ארגוני צדקה וחסד. אנשים המונעים מאינטרס זה בונים חיים שלמים המבוססים על נתינה ועזרה לזולת. בארץ קיימות עמותות חסד רבות אשר הוקמו לרוב על פי חזונו של איש אחד, או מכיוון אחר ניתן להביא לדוגמא את הרב פירר או חנניה צ'ולק שהקים את תנועת "עזר מציון", אשר מקדישים את חייהם לעזור לאנשים למצוא מזור ומרפא למחלותיהם ולהפנותם לטובי הרופאים והמומחים בארץ ובעולם.
    • מוטיבציה רעיונית או ערכית: הרצון הפנימי העז של האדם לקדם רעיון מסויים  וליישמו, כגון פעילות במסגרת תנועות נוער, תנועות אידיאולוגיות, הקמת הקיבוצים על ערכי התפיסות הקומוניסטיות עם הקמתה של המדינה, או הקמת יישובים המבוססים על רעיון של אקולוגיה (כגון נאות סמדר) או צמחונות (דוגמת אמירים).
    • מוטיבציה לרכישת ידע: סקרנות טבעית מניעה את האדם לפעול על מנת להשיג ידע באמצעות קריאה, לימודים פורמלים ובלתי פורמלים ועוד. רכישת הידע מעשירה את רוחו של האדם גם אם אינו עושה שימוש בידע זה להנחלתו לאחרים. במשנה, במסכת סוטה, מוזכר הביטוי "איש אשכולות" שבתחילה שימש לתיאור איש הבקי בכל חלקי התורה כולה, בנגלה ובנסתר, אולם מאוחר יותר הורחב השימוש בביטוי זה גם לתאר אנשי רוח שגילו בקיאות והתמחות בתחומי עניין רבים החל מליאונרדו דה וינצי', מיכאלאנג'לו, וילהלם לייבניץ, בנג'מין פרנקלין ואחרים.
    • מוטיבציה רוחנית או דתית: האדם מונע לפעול מתוך צורך לממש רעיון רוחני או דתי מסויים דרך לימוד מעמיק וכן גדרים ומנהגים או מצוות עשה ואל תעשה. מימוש הרעיון הרוחני או הדתי קשור באמונה בקיומו של אל עליון השואף לשמר את דרכו בעולם על ידי מעשיהם של בני האדם, ואילו בני האדם מאמינים כי על ידי שימור דרכה של אותה ישות עליונה הם יזכו להתעלות נשמתם מעל המצב הקיומי הבסיסי האנושי למצב רוחני גבוה אשר יאפשר להם לפעול בעולם הזה מתוך השקפה רוחנית נעלה ושימור התרבות הכרוכה בכך. בני המאיה היושבים במרכז אמריקה כבר למעלה משלושת אלפים שנה ומשמרים את אמונתם בקפדנות רבה מהווים דוגמא לכך, וכמובן העולם הדתי יהודי המשמר את עצמו כבר למעלה מארבעת אלפים שנה בזכות אותה מוטיבציה רוחנית של "שמור וזכור".
    • מוטיבציה למימוש אינטליגציה או פוטנציאל: ברי המזל שבינינו שהוריהם או הם זיהו בעצמם את הפוטנציאל הטמון בהם, או לפחות את הפוטנציאל העיקרי והמיוחד, עסוקים במשך תקופות ארוכות מתוך חייהם באימונים ותרגול, התנסות ולימוד, של אותו פוטנציאל. הפוטנציאל האישי הוא אין סופי ויכול להיות בתחומי הספורט השונים, המוזיקה, המחול, מקצועות שונים, לימוד שפות, בישול ואפיה, שירה, משחק, יצירה ואמנות ועוד. ניתן לומר כי מוטיבציה זו מחייבת את העוסק בה לאימון ותרגול מתמשכים, אך התגמול על ההצלחהמקרב את האדם למימוש עיקרון העונג לו הוא זוכה בדמות הכרה ציבורית, תגמול כספי, סיפוק עצמי ועוד. על פי החוקר הווארד גרדנר שבחן את נושא ריבוי האינטליגנציות יחד עם עמיתי מחקר נוספים, מצא כי קיימות מספר אינטליגנציות מרכזיות: אינטליגנציה לשונית מילולית, לוגית-מתמטית, מרחבית, מוזיקלית, גופנית-תנועתית, תוך-אישית, בין-אישית ונטורליסטית אולם ללא ספק אמירתו של סלבדור דאלי כי "אינטליגנציה ללא אמביציה היא ציפור ללא כנפיים" מסכמת את מה שיודעים כולנו: אנשים יכולים להיות מוכשרים וחכמים, אולם ללא מוטיבציה לפעולה בתחומם הם לא יוכלו להתפתח ולהתקדם בתחומי כשרונם.
    • מוטיבציה לעושר: כשמה כן היא. ישר ולעניין, אנשים המונעים מהאינטרס לעשות כסף, והרבה. האם מוטיבציה זו מקושרת לעקרון העונג והתשוקה אליו? כנראה שכן, אם כי אלו המונעים מהרצון לצבור הון פיננסי יעבדו קשה הרבה יותר או בתחכום רב יותר מאלו אשר מונעים רק מעקרון העונג, אותו הם גם יכולים להשיג במינימום כסף.

 

תיאוריה זו משאירה שאלות שונות לחקירה נוספת, כגון;

ü      האם מוטיבציה לפעולה היא עניין גנטי, סביבתי או נרכש?

ü      כמה מוטיבציה נדרשת לאדם על מנת להתחיל לפעול?

ü      האם מוטיבציה הינה גורם משתנה ותלוי מקום ותקופת חיים?

ü      לאילו עוד תכונות נדרש האדם מלבד מוטיבציה על מנת להניע אותו לפעולה? (כגון סובלנות, התמדה, עקביות, כח סיבולת, כריזמה, יכולת התמודדות עם כשלונות, גמישות מחשבתית ועוד. לא כל סוג מוטיבציה דורש תכונות אלו או אחרות)

ü      האם ניתן וחשוב לטפח בילדים מוטיבציה (מעבר למוטיבציה ללמידה, תחום שנחקר רבות) או להפך, לאפשר לילד לגלות במהלך חייו את מקומו על הרצף שבין חיים שקטים, נינוחים ושלווים נטולי מוטיבציה לבין חיים שיש בהם מגוון מוטיבציות ואינטרסים להגשמה?

ü      כיצד מצליח השרות הצבאי בישראל לגרום למתבגרים לגלות מוטיבציה לשרת ביחידות מובחרות ובתפקידים נחשקים, למרות הקושי הרב הטמון במסלולים אלו ולאיזה סוג מוטיבציה ניתן להקביל שאפתנות זו?

ü      מדוע מרבית האנושות נשארת ברובד של סיפוק צרכים קיומים, צרכי בטחון ושייכות (לפי המודל של אברהם מסלאו) ואינה מגלה מוטיבציה להתקדם ולהתפתח באחד או יותר מערוצי המוטיבציות המתוארים לעיל?

 

"אף אחד לא יכול לחזור אחורה וליצור התחלה חדשה, אך כל אחד יכול להתחיל מעכשיו וליצור סוף חדש", אמר קרל ברד. אז גם אם עד היום שמעתם לקול הפנימי המונע מכם לזוז קדימה, או לקול של אבא או אמא האומרים לכם שעדיף להזהר ולא להסתכן, או קול המחנך שהנמיך את ציפיותיכם מעצמכם או רעשי הטלויזיה, הסמארטפונים, הטבלטים וכל שאר הגאדג'טים השואבים את כל האנרגיה והזמן הפנוי שלכם, לעולם לא מאוחר להסתכל פנימה, ולשאול את עצמכם לאן תרצו להגיע, מה תרצו להיות, מה ניתן לשנות, ולגלות בעצמכם את המוטיבציה המתאימה לנוע קדימה, להתחיל בצעד קטן בתוך המסע הגדול של חייכם.

"אל תתנו לרעש של דעות של אחרים למנוע מהקול הפנימי שלכם להשמע", כפי שביטא זאת יפה כל כך סטיב ג'ובס היא הדרך בה תגלו בעצמכם "מדוע אתם עושים את מה שאתם עושים" בזמן שאתם מאפשרים למוטיבציה הפנימית שלכם להוביל אתכם למעלה והלאה במסע החיים, מושכים גם אחרים אחריכם או עושים זאת מתוך לגיטימציה מלאה למען עצמכם.  

 

תרי וינברג MA 


ייעוץ פסיכולוגי אישי, זוגי ומשפחתי 


דוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן


054-6630613


www.terrywein.com

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב