מה מזיז את כלכלת העולם ? 

בעיני רבים כלכלה היא כמו מכונה מאד מורכבת וקשה להבנה, אך ברמה הבסיסית ביותר שלה היא מכונה פשוטה מאד. הדיון סביב כיצד הכלכלה עובדת וכיצד יש ללמדה הוא רחב וחלוק בדעותיו, לדוגמא בבתי ספר לא מלמדים כלל על העולם הפיננסי או על כלכלה, ובאקדמיה הלימודים מתרכזים מאד בפן התיאורטי של הכלכלה ולא המעשי. אני מרגיש אחריות עמוקה לחלוק את התובנות מהניסיון ארוך השנים שלי בתחום. אני אתאר את הצורה בה אני רואה את הדברים ולרוב היא שונה מהצורה בה רוב הכלכלנים רואים אותם, כל מה שירשם כאן הוא כדי לפקוח עיניים ולאחר מכן להעריך את הידע בעצמך. אז, בואו נתחיל.

כלכלה בצורתה הפשוטה ביותר היא הסכום של כלל העסקאות אשר מרכיבות אותה. אכן קיימת כמות גדולה מאד של עסקאות אשר מרכיבות את הכלכלה אך עסקה בפשטותה היא למעשה סחר בין מוכר לרוכש. אותה כמות גדולה של עסקאות גורמת לנו לחשוב שכלכלה היא מורכבת הרבה יותר מאשר היא באמת. אם במקום להסתכל על זה מלמעלה למטה, אנו נסתכל על זה מרמת העסקה ומעלה, כך נבין זאת טוב יותר.

עסקה מורכבת משני צדדים, מהקונה אשר משלם בכסף (או באשראי) למוכר והמוכר שנותן טובין (סחורה), שירות או נכס פיננסי לקונה בתמורה. השוק מורכב מקונים ומוכרים אשר מבצעים סחר חליפין, כל שוק מורכב מאנשים שונים המבצעים עסקאות שונות מסיבות שונות ולאורך זמן. הכלכלה מורכבת מכל העסקאות שבכל השווקים. בזמן שכלכלה נראית מורכבת ומסובכת היא למעשה המון דברים פשוטים שעובדים יחד, וגורמים לה להיראות הרבה יותר מורכבת ממה שהיא באמת.

בכל שוק ובכל משק, אם אתה יודע את הכמות הכוללת של כסף (או אשראי) שהוצא וכן הכמות הכוללת שנמכרה, אתה למעשה יודע כל מה שאתה צריך לדעת על מנת להבין את אותו השוק או המשק. לדוגמא,  רק על ידי ידיעת המחיר של הסחורה ( או השירות) שנמכרה בנוסף לידיעת הכמות שנרכשה ממנה והעלות שלה נוכל לדעת את שיעורי הרווח של המוכר, יכולות הרכישה של הקונה והמון מידע נוסף שיכול לשמש אותנו בנושא הכלכלי. לעומת זאת אם נשים בצד את הנתונים היבשים של הרכישות והמכירות חייבים גם לנתח את הנושא של מניעים. בזמן שבכל שוק יש הרבה קונים ומוכרים, ולאותם קונים ומוכרים קיימים מניעים שונים, המניעים של הקונים הם החשובים יותר, מאחר והם מהווים את צד הביקוש במודל המסורתי של היצע וביקוש המהווה בסיס לרעיון הכלכלי. יש הבדל והשלכות חשובות להבנת שווקים.

להלן תרשים של צמיחה בפריון, מחזור חוב (אשראי) לטווח קצר וארוך. קישור התרשים

להלן התרשים כאשר מחברים מחזור חוב(אשראי), צמיחה ולאורך זמן: קישור התרשים

מחקרים רבים מצביעים על קשר חיובי בין היקף סחר חוץ לצמיחה כלכלית, הנובע ממימוש היתרון היחסי בייצור בין המדינות הסוחרות. בניסיון לעודד פתיחת שווקים גלובליים חדשים, המדינות חותמות על אמנות סחר חופשי ביניהן וזאת בהתבסס על היחס באחוזים של יבוא מול יצוא.

ניקח לדוגמה את מדינת הולנד, הולנד הינה היצואנית החמישית בגודלה בעולם. העולם כולו מגיע להולנד ומשתמש בה כמרכז להעברת סחורות ויצירת קשרים, וההולנדים עושים המון על מנת לעודד את זה ולהרוויח מזה ובגדול. כ80% מפולי הקקאו בעולם נשלטים ע"י הולנד, התשתיות הלוגיסטיות העצומות של נמלי רוטרדם מהוות צומת אדירה למוצרי הנפט ולסחר בו. בתי הזיקוק ענקיים ומשמשים את מרבית אירופה, כאשר מרבית סוחרי הנפט מביאים את הנפט הגולמי מניגריה, קזחסטן, אזרבייג'ן ועוד. לצורך הדוגמה קזחסטן מעבירה לרוטרדם את הנפט הגולמי שלה למטרת זיקוק, ומחזירה חזרה לקזחסטן את התוצרים בצורה של דיזל ומזוט לצריכה של הציבור הרחב.

למחיר הנפט יש יחס ישיר ועקיף ליתר הסחורות, השווקים, הנדל"ן והתעשייה, כאשר 95% מהעולם משתמשים במוצרי הנפט, כגון הובלת מטענים, דלק או דיזל למכוניות, יצור אנרגיה וחשמל, מטוסים ועוד. נכון שמגמת צריכת הנפט בשנים האחרונות ירדה לאור השינויים במחיר הנפט אשר נשלט ע"י אופק (ארגון המדינות המייצאות נפט), מדינות המערב וכן החלטות הגוש האירופי לעבור לאנרגיה ירוקה, גז טבעי, מכוניות היברידיות וחשמליות, אך שינוי משמעותי בהורדת הצריכה לנפט רחוק מאוד.

סחר גלובלי בסחורות הינו המניע הכלכלי החזק ביותר לכל המדינות. נדרש הון עצום לסוחרים על מנת לבצע את העסקה, ולכל עסקה היצרנים דורשים תשלום מראש או מכתבי אשראי דוקומנטרי (LC/DLC  ) מהבנק של הקונה. כלומר, הסוחר צריך גם אשראי על מנת להנפיק את מכתב האשראי הדוקומנטרי וגם הון כדי לשלם על הסחורה ברגע שתגיע ליעד שנקבע בהסכם בין הצדדים. כאשר העסקה היא על בסיס מתמשך הקונה צריך לספק מכשיר פיננסי שנתי  שהוא לרוב ערבות בנקאית (Bank Guarantee) או אשראי דוקומנטרי מותנה (SBLC) מה שמגביר את צריכת האשראי וכמובן גיוס משקיעים הן פרטיים והן דרך שוק ההון.

הכלכלה העולמית בנויה על כמות עסקאות גבוהה כדי לתמוך כמה שיותר בכלכלה המקומית. מחסור אשראי וחוב אשראי הן  הצד שני בכלכלה אשר גורם לאיזון או ליצירת משברים, במצב של משברים לרוב הבנקים המרכזים מורידים את הריבית ומדפיסים כסף נוסף, מה שגורם לדיפלציה ולירידת ערך המטבע. מיותר לציין שחוב לאומי של כל מדינה משפיע על מדיניות מוניטרית בעולם וכן דירוג האשראי לאותה מדינה, ולפעמים המדינות ניזוקות. לדוגמה כאשר הדולר ירד בנק ישראל רכש דולרים כל הזמן על מנת לצמצם את החוב הלאומי וכן לתמוך ביצואנים אשר מושפעים כל הזמן משינוי בשערי החליפין.

לדוגמה תרשים של שינוי הריבית המוניטרית של ארה"ב משנת 1920 ועד 2012. קישור התרשים