תובנות מחיבור צרכני קצה הצורכים גז טבעי לצנרת הגז הטבעי
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

תובנות מחיבור צרכני קצה הצורכים גז טבעי לצנרת הגז הטבעי 

מאת    [ 12/08/2015 ]
מילים במאמר: 2765   [ נצפה 2021 פעמים ]

 
 

לפני מספר שנים נותרנו נפעמים לנוכח הדיווח בתקשורת על גילויו של מאגר גז טבעי גדול בסמוך לחופה של מדינת ישראל. היה זה לאחר עשרות שנים של תלות אנרגטית בחסדי עולם שלא אחת הוגבלה על ידי מדינות רבות, כך, שלמעשה פוטנציאל הספקת מקורות האנרגיה לישראל נע כמטוטלת, וזאת כתלות בסוגיות המדיניות אשר אותגרנו בהן חדשות לבקרים מאז קום המדינה. אין ספק שהשימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה מרכזי בישראל הוא פרויקט בעל חשיבות לאומית בשל יתרונותיו הכלכליים, הסביבתיים והמדיניים. על פי המדיניות המוצהרת, תומכת הממשלה בקידום השימוש בגז טבעי, ראשית לתחנות כוח ואזורי תעשייה כבדה ובהמשך גם לתעשייה הקלה ולמרכזי מסחר.

קידום השימוש בגז טבעי מחייב הקמה ותחזוקה שוטפת של מערכת הולכה תקנית בטוחה ויעילה, המגיעה ישירות לצרכנים הראשיים, כגון: תחנות כוח ומפעלי תעשייה גדולים מחד ואל מוקדי החלוקה שמהם ניתן לשווק את הגז הטבעי לצרכנים קטנים יותר, מאידך.

מערכת הגז הטבעי מורכבת ממערכת הולכה ומרשת חלוקה. מערכת ההולכה נועדה להוביל את הגז בלחץ גבוה (מעל 16 בר) מנקודת האספקה לצרכני גז בלחץ גבוה, כגון: תחנות כוח ולנקודות ההספקה לרשת החלוקה. רשת החלוקה מוזנת על ידי מערכת ההולכה, ומספקת גז טבעי בלחץ נמוך (עד 16 בר), בעיקר לאזורי תעשייה וצרכנים קטנים.

לשם הקמת מערכת ההולכה הארצית, הפעלתה ותחזוקתה, הוקמה בשנת 2003 חברה ממשלתית- נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז). חברה זו מוליכה גז מתחנות הקבלה באשדוד ובאשקלון לכל צרכני הלחץ הגבוה (מעל 16 בר),  לצרכני לחץ נמוך הצורכים מעל 2000 מ"ק לשעה ו 12 מיליון מ"ק לשנה ולבעלי רישיונות חלוקה.

בבואנו לדון בחיבור צרכני הקצה, הצורכים גז טבעי במפעלי התעשייה בישראל, לצנרת הגז הטבעי (לקו ההולכה או לרשת החלוקה) התגלעה אי בהירות באשר לגורם הרגולטורי האחראי למקטע זה של הפרויקט. מחד, רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים (להלן: "משרד התשתיות") צברה מזה שנים ידע וניסיון ביישומה של מערכת ההולכה ורשת החלוקה בישראל והיא שאחראית על הבטיחות בגז טבעי לפי חוק אך מאידך מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה אמון על בטיחות העובדים והמתקנים במפעלי התעשייה בישראל. אי בהירות זו חייבה את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט לפרסם חוות דעת שמנסה להבהיר את חלוקת הסמכויות במצב המשפטי הקיים בין משרד התשתיות לבין  משרד הכלכלה בכל הקשור למתקני גז טבעי במפעלי תעשייה. הכרעתו של עו"ד ליכט קבעה, שמי שאחראי על כל שרשרת הייצור גם אל תוך המפעל הוא משרד התשתיות,  הוא זה שאחראי לקבוע את הנורמות, הוא זה שאחראי גם לפקח. מאחר ומשרד התשתיות לא רואה את עצמו כאחראי ולכן גם המסגרת הנורמטיבית, ובייחוד זו הפיקוחית, לא קיימת למעשה, הציע המשנה ליועץ המשפט לממשלה, לא לפרק לחלוטין את משרד הכלכלה מתפקידו, וזאת מאחר וכבר כיום הוא יושב בתוך המפעלים באמצעות מערך פיקוח יחסית מעובה לעומת משרד התשתיות. לכן דרש עו"ד ליכט, שאת הנורמות יקבע משרד התשתיות אבל הפיקוח ייעשה באמצעות משרד הכלכלה.

בתחילת שנת 2013 פרסמו שני המשרדים הנ"ל הודעה משותפת בדבר הבטחת בטיחותם של מתקני צריכה המוזנים בגז טבעי במפעלי התעשייה בישראל. לדידם, הסבה, התקנה והפעלה של מתקני צריכה לשימוש בגז טבעי, לרבות דודי קיטור, תנורים, טורבינות גז ומתקנים אחרים בהם משתמשים בגז טבעי כחומר זינה (להלן: "מתקני קצה, מתקנים, צרכנים"), דורשות התייחסות מיוחדת לסוגיות בטיחות שונות. על פי האמור, על מנת לוודא שתכנון ההסבה, לרבות מיקום המתקנים יהיה בהתאם לתקנים הנהוגים בעולם, מודיעים רשות הגז הטבעי ומינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה, על החלת הדרישות הבאות, בטרם הפעלת מתקני הקצה בגז טבעי:

א.     "מכון התקנים הישראלי ישמש כגוף המקצועי אשר יבחן את היבטי התכנון, ההסבה וההתקנה של המתקנים המיועדים לפעול גם בגז טבעי במפעלי התעשייה. המלצת מכון התקנים (לימים נדרש מכון התקנים למתן אישור ולא המלצה, ע.א.ע.) תובא בפי הגורמים המקצועיים ברשות הגז הטבעי ובמינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, בטרם תחילת הזרמת גז טבעי למתקנים"

ב.     "מכון התקנים יבחן את ההיבטים הנוגעים לבטיחות מתקני הצריכה לשימוש בגז טבעי, על פי המתווה מטה":

1)     "קבלת מפרט ראשוני מהמפעל שיכלול את רשימת הצרכנים והכוונות של המפעל לגבי המעבר לשימוש בגז טבעי (החלפה או הסבה של צרכנים)"

2)     "על סמך המפרט, המכון יכין מתווה לצורך בדיקת הצרכנים והתקנתם"

3)     "תיק התכנון ייבדק ויומלץ/יידחה לביצוע על ידי המכון להתאמה לתקנים ולהנחיות"

4)     "המפעל יעביר במקרה של רכש מתקנים תעודות שמוכיחות כי הצרכנים נבדקו ואושרו על ידי מעבדה מוכרת לפי המפרטים הנדרשים"

5)     "במקרה של הסבה יועבר מפרט הסבה שיוכן על ידי המפעל לאישור המכון. פריטים מוסבים יבדקו במפעל או אצל קבלן משנה של המפעל בארץ שיבצע את ההסבה"

6)     "לאחר אישור תיק התיכון, וכחלק מהעמידה בדרישות הרגולטוריות לקבלת היתר הזרמה, תיערך על ידי מכון התקנים בדיקה סופית של התקנת המתקנים על פי תיק התיכון והמפרטים ותינתן המלצה באשר לעמידתם בדרישות"

על בסיס מסמך ההתנעה שפורסם על ידי 2 המשרדים במרץ 2013, פועל מכון התקנים הישראלי (להלן: "המכון") במפעלי התעשייה בישראל כמפקח על (Superior Supervisor) וסוקר את מערך ההתארגנות הטכנית של המפעלים לקראת חיבור צרכני הקצה שלהם לצנרת ההולכה או רשת החלוקה בישראל. פעילות זו טומנת בחובה אתגרים רבים, מחייבת רמה הנדסית מקצועית גבוהה, התמקצעות פרטנית ומגוונת כאחד, יעילות אופטימאלית, רמת שירות גבוהה ויכולת התמודדות עם סוגיות טכניות רבות הנוגעות לציוד לחץ, צנרת לחץ, ריתוך, מערכות גז, חוזק חומרים, מערכות הגנה מפני דליפות, מערכות הגנה נגד התפוצצות, סקרי סיכונים ועוד.

גבולות הגזרה לאחריותו של המכון הינם, לצורך העניין, מקטע מהלך הגזים, מברז הניתוק הסמוך לגז טריין (Gas Train) שלפני צרכן הקצה וממנו עד ליציאה מהארובה, לרבות הצנרת המקשרת ביניהם, יובהר כי הצנרת הפנים מפעלית שלפני ברז הניתוק האמור, מצויה כיום באחריות רשות הגז הטבעי.

ברי כי מעורבות כה ענפה בתחומים מקצועיים כה מגוונים יש בה כדי להעלות מבין השיטין תובנות רבות ומאירות עיניים. יחד עם זאת, אתרכז במאמרי זה ואפרוש תובנות רבות, לעיתים מפתיעות, שנצברו עד כה במסגרת פרויקט חיבור צרכני הקצה לצנרת הגז הטבעי, וזאת בהיבט של העולם הקרוב ללב רבים מאיתנו- עולם הריתוך. תובנות הנוגעות לשאר התחומים אותיר בצריך עיון ואתן להן במה באחד ממאמריי הבאים בעז"ה.

חומרי גלם (חו"ג)- טרם השימוש בחו"ג יש לוודא שהם מלווים בתעודות טיב (MTR), שהם מסומנים בסימון קריא הכולל, לכל הפחות, את: תקן חו"ג, סוג חו"ג, זיהוי מנת ההתכה, מידות וטיפולים תרמיים (אם בוצעו). פרטים אלה נדרשים על מנת לזהות את חו"ג אל מול תעודת הטיב המלווה אותו ולהבטיח עקיבות (כפי שיפורט להלן). באחד המקרים נתבקש המפעל להציג תעודות חו"ג אשר נסקרו על ידינו אל מול תקן חו"ג ונמצא, שאם אכן היה המפעל עושה שימוש בסוג חו"ג המוזכר בתעודת הטיב, בתנאי העבודה המופעלים במפעל (טמפ' גבוהה מאוד) אזי היה חוזק המתיחה של הפלדה "צונח" לרמה של כ- 15 מגפ"ס. ודאי נהיר שחוזק זה אינו יכול לעמוד בתנאי העבודה המופעלים ולכן הגענו למסקנה שאין קשר בין תעודות הטיב שנמסרו לנו לבין חו"ג ממנו עשויה הצנרת האמורה. לימים ערך המפעל שוב ברור מול יצרן חו"ג ומצא שיש תעודות טיב אחרות המייצגות את הצנרת. ברי כי מדובר בזמן רב שאבד ואשר היה ניתן למנוע את אובדנו מראש, בפרט שכידוע זמן שווה כסף! לעיתים הרבה!

שמירת תיעוד (Documentation)- מצאנו כי אין הקפדה נאותה על שמירת תיעוד חיוני! מדובר בתעודות המוכיחות את התאמת צרכן הקצה, ה"גז טריין", המבער וכו' לדרישות התקן האירופאי/אמריקני החל עליהם. כמו כן תעודות חומרי גלם, תעודות רתכים, מפרטי ריתוך (WPS), אישורי תהליכי ריתוך (PQR), תעודות בדיקות לא הורסות (NDT), דפי ניתוב תהליכים (ITP) וכיוצ"ב לא היו בנמצא. המשמעות של העדר תיעוד כאמור הינה, שלא ניתן להתבסס על הנחות בעלמא אלא לחייב יצירת קשר עם מעבדה צד ג'[1] מוסמכת, לצורך בדיקת המתקן בדיעבד, וזאת על מנת לוודא התאמתו לדרישות התקן החל עליו. ודאי נהיר הוא, שאילוץ זה אינו פשוט, כרוך בהשקעת משאבים רבים וטוב היה אם ניתן היה למנוע אותו במקור תוך הקפדה על קבלת כל התיעוד והאישורים הנדרשים עוד בשלב רכישתו של הציוד. כמו כן ישנה חשיבות לבקר ולתעד כל שלב בתהליכי הביצוע במפעל, וזאת בהתאם למהות הבקרה שהוגדרה לכל שלב (H.P-נקודת עצירה, WT- Witnessing, RV- Review),  וזאת תוך זיהוי הגורם שביצע את הבקרה, פירוט ממצאיה וכן אישור צד ג' מוסמך, אם זה נדרש, לבדיקת אותו שלב בתהליך. נדרש לתעד את הבקרה והפיקוח בצורה שוטפת (טבלת ITP) בתום הטיפול בכל שלב ולא להמתין לסוף התהליך בנהירה אחר אותם גורמים שאולי היו מעורבים (מי זוכר?!) בבדיקת אותו שלב, אם לאו?! 

עקיבות (Traceability)- מדובר בתהליך מוגדר המאפשר למפעל לאסוף ולנתח מידע מלא על צרכני הקצה שלו וממשקיהם בגבולות הגזרה האמורים, ובכלל. המטרה הינה כפולה- ליצור יכולת לעקוב ביעילות מחד ולאחזר מידע חיוני, מאידך, וזאת לצורך קבלת אישור של גורמי הפיקוח המעורבים בפרויקט וכן לאפשר לזהות בזריזות את המקור לבעיות איכות ואת מיקום הפגמים במוצר, אם ישנם. עצם הימצאותו של תיעוד כלשהו בלא שניתן לקשור אותו להליך שבוצע אין בו דיי והינו שווה ערך לתיעוד שלא היה ולא נברא. כדוגמא: תעודת רתך שהוצגה בלא שניתן להוכיח שעבודת הריתוך המסוימת בהליך הריתוך המסוים אכן בוצעה על ידו, אין בה דיי. תיעוד הנוגע לבדיקות לא הורסות בלא שהוצגה "מפת ריתוכים" ובה זיהוי חד חד ערכי של תפרי הריתוך אל מול אלה המוגדרים בתעודת הבדיקה, כמוהו כקליפת השום.

מפקח ריתוך מוסמך- עפ"י כללי המקצוע המקובלים בתחום הריתוך נדרש לבצע עבודות ריתוך אך ורק בפיקוחו של מפקח ריתוך מוסמך. מבין תפקידי המפקח ניתן למנות את הצורך לוודא, טרם ביצוע עבודת ריתוך כלשהי, שקיימים מפרטי ריתוך (WPS) שתוקפו ואושרו (PQR), שתהליך הריתוך מותאם למתווה המחבר המיועד לריתוך, שהמחבר אכן מוכן לביצוע הריתוך בכלל ועפ"י השרטוט, מאידך, שהרתך המיועד לבצע את עבודת הריתוך מוסמך פורמאלית לריתוך ושמהות ההסמכה, כמפורט בתעודת הרתך, אכן תואמת את תהליך הריתוך המתוכנן. לא זו אף זו, עליו לוודא שמפרט הריתוך (WPS) מיושם כלשונו הלכה למעשה, שהמחבר המרותך אכן עומד בדרישות עפ"י הקריטריונים המוגדרים בתקנים הרלוונטיים ועוד.

בפועל מצאנו לא אחת, שלא שולבו בעבודות הריתוך מפקחי ריתוך מוסמכים, ואם היו "כאלה" הרי שלא החזיקו בתעודת הסמכה כמתחייב ולפיכך אינם מוסמכים לביצוע הפיקוח האמור. יובהר, כי עד כה הוסמכו על ידי הוועדה הלאומית לריתוך בלשכת המהנדסים למעלה מ- 110 מפקחי ריתוך מוסמכים אליהם ניתן לפנות ולהעסיקם כמפקחי ריתוך. לא ניתן להסתפק בתעודת השתתפות בקורס ככזאת המאשרת את "המפקח" כמוסמך. בידי כל אחד מהמפקחים המוסמכים תעודת כיס ואותה יש לדרוש טרם העסקתו בפרויקט. יש לוודא שהתעודה אכן בתוקף ובמקרה של ספק ניתן ליצור קשר עם לשכת המהנדסים ולוודא זאת.

 

רתך מוסמך- רתך שלא הוסמך בצורה פורמאלית אינו רתך מוסמך! ולפיכך חל איסור מוחלט לאפשר לו לבצע עבודות ריתוך. החובה חלה על הנהלת המפעל והעומד בראשה להבטיח שרק רתכים מוסמכים ייבצעו עבודות ריתוך. על המפעל להחזיק בהישג יד את תעודת הרתך, להבטיח שהינה בתוקף ולוודא, טרם ביצוע הריתוך, שאכן קיימת התאמה בין תהליך הריתוך על פיו הוסמך הרתך לבין זה המבוצע בפועל, וזאת בשים לב לתחומי ההסמכה המוגדרים בתעודת הרתך. אי התאמה כלשהי, אינה מאפשרת להפעיל את הרתך באותה עבודת ריתוך וכמוהו כרתך שאינו מוסמך!

לא אחת נמצא, שהופעלו בפרויקט רתכים שאינם מוסמכים או כאלה שהסתתרו מאחורי תעודת רתך השייכת לרתך אחר. נמצא שלא מופעלת בקרה אחר רציפות עבודת הרתכים לוודא שלא הפסיקו לבצע ריתוכים בתהליך הריתוך לפיו הוסמכו בפרק זמן העולה על 6 חודשים וכן נמצא כי לא מבוצע מעקב אחר איכות עבודתם לוודא שלא חל שינוי ביכולתו של הרתך לבצע ריתוכים איכותיים. יתר על כן נמצא, כי לא מבוצעת בקרה אחר יישום פרמטרי הריתוך המוגדרים בנוהל הריתוך (WPS) ולמעשה מתגלים פערים בין המוגדר בנוהל לבין המבוצע בפועל, דבר, שיש לו השלכות מרחיקות לכת על איכות הריתוך בסופו של יום.

 

תקן-  או בשמו הלועזי "סטנדרט" מהווה מפרט או שיטה מקובלים, ובמקרים מסוימים אף מחייבים, ליישום בתחום מסוים. מדובר ברמת ייצור להבטחת רמת שימוש בטוחה במוצר, בנורמה לביצוע המבטיח מוצר איכותי ופונקציונאלי התואם את ייעודו השימושי ובקביעת ממשק יעיל לתאימות בין יצרנים לאחר פיתוחו של המוצר. במקרה דנן, מדובר בתקנים הנוגעים להסמכות רתכים, בקביעת תהליכי ריתוך (WPS) ואישורם (PQR), בבדיקות לא הורסות (NDT), בקריטריונים לאישור/פסילה של ריתוכים, באישור מערכות איכות לביצוע עבודות ריתוך (כדוגמא: ISO 3834), בבדיקות מכאניות של ריתוכים ועוד.

בפועל נמצא, כי קיימים פערים מהותיים בין הרצוי למצוי, לא אחת נמצא שמופעלים רתכים שלא הוסמכו על פי תקן, שמבוצעות עבודות ריתוך שלא על פי נוהל ואם קיים נוהל הרי שזה לא תוקף מעולם ולא אושר על פי תקן. יתר על כן נמצא, כי מפעלים רבים העוסקים בעבודות ריתוך אינם מודעים לקיומו של תקן ISO3834 שאומץ כתקן ישראלי כלשונו. מטרתו של תקן זה הינה בשתי מלים: "לעשות סדר" ולהבטיח שעבודות הריתוך תעמודנה בכל אמות המידה הנדרשות כנ"ל. יובהר, כי אין הכוונה רק למפעל הישראלי אלא גם למפעל בחו"ל ואשר ממנו מיובאים "Gas Train" ומכלולים מרותכים נוספים. יובהר, כי במידה והמפעל המייצר או קבלן משנה מטעמו, המבצע עבודות ריתוך, מחזיק ברשותו תעודת הסמכה בתוקף המעידה על עמידתו בדרישות ISO3834 הרי שדיי בכך בכל הקשור לריתוך ואין צורך בהצגת אישורי רתכים, WPS, PQR, בדיקות לא הורסות, מפות ריתוכים וכו'.

 

WPS/PQR- כשמדובר במבני פלדה כלשהם לא ניתן לבצע בדיקות הורסות בכל עת שנחפוץ ולו רק בכדי לעמוד על רמת איכות הריתוך שבוצע בפועל. מדובר בעלויות נכבדות מחד ובעיכוב משמעותי של התקדמות הפרויקט, מאידך. כמוצא מה"בעייתיות" האמורה נקבע שיש להגדיר מראש מפרט/נוהל ריתוך (WPS) המגולל בצורה פרטנית ומובנית את כל מהלך הריתוך[2]. באחריות המפעל המבצע את עבודות הריתוך להגדיר את המפרט/נוהל האמורים ולתקפם. מטרת התיקוף/אישור (PQR) הינה לוודא שאכן המפרט/נוהל הריתוך הוגדרו נכון מבחינה הנדסית וניתן לעשות בהם שימוש לאורך זמן בלא חשש. הליך האישור כולל בדיקות מכאניות: חוזק מתיחה, אפיון מיקום השבר, בדיקות לא הורסות (NDT), בדיקות מיקרו, בדיקות מאקרו, בדיקות נגיפה וכו'. הבדיקות הללו מבוצעות על ידי גורם צד ג' מוסמך (מעבדה מאושרת/מוסמכת) בהתאמה לתקן הרלוונטי. רק לאחר שהוכח שמפרט/נוהל הריתוך (WPS) עומד בדרישות ולפיכך הוגדר PQR מאושר התומך בו, ניתן לעשות בו שימוש.

יובהר, כי לא אחת נמצא שקיימים במפעלים פערי ידע מהותיים בכל הקשור לריתוך, מבוצעות עבודות שלא על פי מפרט/נוהל ריתוך וכאשר אלה קיימים הרי שלא תמיד קיים נוהל ריתוך מאושר (PQR) התומך בהם. נמצא באחדים מהמקרים שמפרט/נוהל הריתוך לא נעשה על פי כללי המקצוע המוגדרים בתקנים אלא ככזה המגולל מעין סיפור מעשה החסר פרטים מהותיים רבים. במקרים מסוימים נמצא, כי בוצע תהליך ריתוך מסוים בה בעת שהוצג מפרט/נוהל ריתוך שבינו לבין המבוצע בפועל לא היה קשר כלל.

 

קבלני משנה- לא אחת מפעיל המפעל קבלני משנה לצורך ביצוע עבודות ריתוך. רבים נוטים לטעות ולחשוב שהעברת המשימה לקבלן משנה משחררת אותם מהאחריות לטיב הביצוע על כל שלביו. ברי כי סוגית קבלני המשנה מעוררת שאלות משפטיות רבות ובכללן: שאלת הזיקה המשפטית, החבות המקצועית, החבות הביטוחית, שאלת האחריות לביצוע הפיקוח וכו'. יובהר, כי האחריות מוטלת בראש ובראשונה על המפעל- מזמין העבודה לבחור את קבלן הביצוע המקצועי והמיומן, המוסמך לביצוע עבודתו, כזה המפעיל מערכת הבטחת איכות הולמת, שמועסקים על ידו רתכים מוסמכים (בעלי תעודת רתך בתוקף) שהסמכתם מותאמת לביצוע תהליך הריתוך הנדרש בפועל, המפעיל תהליכי ריתוך (WPS) מאושרים (PQR), שעבודות הריתוך מלוות בפיקוח צמוד של מפקח ריתוך מוסמך ואלה נבדקות בבדיקות לא הורסות על ידי מעבדה מוסמכת- הכל בהתאם לתקנים הרלוונטיים. יובהר, כי ישנה חשיבות עילאית להגדיר מראש את סוגיות הזיקה המשפטית בין המפעל המזמין לבין קבלן המשנה המבצע ולתחום בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את גבולות האחריות, ממשקי הפעילות ביניהם ואת מהות העבודה הנדרשת, הבקרה על ביצועה, זהות הגורם המפקח, התקנים שיש להפעיל ועוד. הגדרה מושכלת של כל האמור לעיל ולא רק, יש בהם כדי להבטיח ביצוע איכותי של העבודה ולמנוע היגררות לתביעות משפטיות ו/או כתבי אישום חלילה ובמקרה ה"טוב" למנוע את הצורך בביצועה מחדש תוך השקעת משאבים יקרים.  

הניסיון מלמד כי מפעלים רבים לא השכילו לקיים את האמור לעיל אלא סברו שבהפניית הזמנת העבודה לקבלן המשנה מגולגלת האחריות לביצוע עבודות הריתוך מהם היישר לפתחו, ולא כך הוא!

באחד המקרים נמצא, כי בוצעו עבודות ריתוך בצנרת ארוכת טווח. דא עקא, לא ניתן היה להציג תיעוד כלשהו התומך בביצוע העבודה על פי כל כללי המקצוע שפורטו לעיל ולפיכך נדרש המפעל לפירוק הצנרת ולריתוכה מחדש בפיקוח של מפקח ריתוך מוסמך ולאחר מכן סקירה ואישור של גורם צד ג' מוסמך, כנדרש. אין ספק שמדובר בעיכוב של הפרויקט ובגרירתו של המפעל להוצאות מיותרות שיכול היה למנוע אותם אם היה נצמד לכללים המקצועיים שפרטתי לעיל.

 

לסיכום, במאמר זה ריכזתי את עיקר התובנות בסוגיות ריתוך, שעלו בידי לא אחת, במסגרת יישום פרויקט חיבור צרכני הקצה לצנרת הגז הטבעי. אין לי ספק שהנחלת תובנות אלה לכלל יכול ויביא לשדרוג רמת הבטיחות והאיכות של מתקני הקצה והצנרת המובילה אליהם ומהם, וכן יביא לאופטימיזציה ברמת התיאום בין הנדרש על ידי מכון התקנים הישראלי לבין המוציאים דרישות אלה לפועל, הלא הם מפעלי התעשייה מחד ומפקחי הריתוך המוסמכים הפרושים ברחבי הארץ, מאידך.

 

הכותב הינו יו"ר הוועדה הלאומית לריתוך ומפקח ריתוך מוסמך.  בנוסף מנהל הכותב את המעבדות למכניקה והידרוליקה וכן מנהל פרויקט הגז הטבעי במכון התקנים הישראלי, הינו בודק מוסמך של ציוד לחץ ומוסמך לפענוח בדיקות רדיוגרפיות רמה II.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אינג' עדי א. עציץ ואין לעשות במאמר שימוש כלשהו ללא קבלת רשותו הפורמאלית מראש.


[1] צד א'- גורם הפועל מטעם היצרן או הספק לביצוע פעולות פיקוח מטעמו

  צד ב'- גורם הפועל מטעם המזמין או הלקוח לביצוע פעולות פיקוח מטעמו

  צד ג'- מעבדה בלתי תלויה שהוסמכה על ידי גוף אקרידיטצייה ושעל פי תכולת הסמכתה הינה מוסמכת

           לביצוע בדיקות בהתאמה לתקן הרלוונטי.

[2] בתקנים הנוגעים לתהליכי ריתוך ניתן למצוא טפסים מובנים להגדרת מפרט/נוהל ריתוך

אינג' עדי א. עציץ, עו"ד- הכותב הינו עו"ד ומהנדס, מומחה לציוד לחץ וריתוך ומתמחה במשפט הנדסי טכנולוגי, בטיחות בעבודה, דיני עבודה ותאונות עבודה.  0546-354234

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב