יוד, חסר לך? מאמר רביעי בסדרה 

אתה חסר יוד? איך תדע?

מאמר רביעי בסדרה

בכתבה הקודמת כתבתי על "גנבי" היוד, כל היסודות ההלוגניים. בכתבה זו אתייחס יותר לאורח החיים שלנו הגורם לכך שנהיה חסרים ביוד, וגם נתבונן קצת על האוכלוסיות שבסיכון. 

כשמתחילים לקרוא קצת על היוד, מוצאים שקיימת מודעות אצל הרשויות לגבי בעיית היוד בעידן הנוכחי, כאילו שברור ששד ישן התעורר לחיים. אחרי מיגור הגויטר (זפקת) מגלל מחסור עצום ביוד, הופיעו המון הפרעות הקשורות בחסר מתון ביוד. אז מה הרשויות עושות? רשויות הבריאות מאתרות מדינות או אזורים או כיסי אוכלוסיה בהם יש חסרים ביוד, על מנת לטפל בהן למניעת בעיות הקשורות במחסור. איך הם יודעים על אוכלוסיות כאלו? איך רשויות הבריאות מחליטות שבמדינה מסוימת לא חסר לתושבים יוד? ומה זה אומר עליך כפרט?

ובכן, הכל בנוי על ממוצעים. בדיקות שתן ליוד נערכות לאוכלוסייה מסוימת על פי מדגמים שנבחרים. אחרי שנדגם מספר מספיק גדול של אנשים, מתקבלת תוצאה שמייצגת את מצב היוד במדינה או באוכלוסיה מסוימת. מה שחשוב הוא שגם אם האוכלוסיה היא כזו שיש בה מספיק יוד (בממוצע), לך, אישית, לא בהכרח יש מספיק יוד. יתכן ואתה נמצא דווקא בגבול התחתון של צריכת יוד ואפילו מתחת לגבול הזה בגלל סיבות הקשורות לאורח החיים שלך, והממוצע החיובי של כל האוכלוסיה גורם להתעלמות ממצבך כאדם פרטי.  למשל אם את מפתחת תת פעילות של בלוטת התריס הרופא לא יבדוק כלל את מצב היוד שלך בטענה ש"בישראל יש מספיק יוד". כמובן שיתכן והסיבה לתת פעילות היא לאו דווקא מחסור ביוד אך אולי צריך לבדוק, לא?

יציבות היוד שבמזונות

להזכירכם, מזונות עשירים ביוד הם מוצרי חלב, ביצים, בשר, אצות ומאכלי ים ומלח טבעי או מלח עם תוסף יוד ובמוצרים מהצומח יש מעט יוד באופן יחסי. אנחנו סומכים על המאכלים האלו עבור צריכת היוד אך מסתבר שגם בהם יש תנודות בתכולת היוד, פחות מאשר התנודה שיש נוטריינטים אחרים הנמצאים בשפע במבחר גדול של מזונות (B, מגנזיום ועוד). בואו נסתכל למה יש תנודתיות ביוד במזונות.

חלב ובשר - תכולת היוד בחלב משתנה על פי התזונה של הפרות, כלומר האם הן רועות (אם בכלל הן רועות) באזורים בהן האדמה עשירה ביוד או לא, האם הפרות מקבלות תוספי יוד או אם עטיני הפרות מחוטאים בתמיסת יוד לפני החליבה. 

ביצים – תכולת היוד ביצים משתנה אף היא על פי תזונת התרנגולות והאם הן קיבלו תוספות יוד.

בשר – תכולת היוד בבשר משתנה לפי אותן השפעות כמו החלב

ירקות – למרות שתכולת היוד בירקות אינה גבוהה מאד, חשוב להזכירה עבור הצמחונים והטבעונים שבינינו. באזורים הקרובים לחופי הימים בעיקרון יש קרקעות עשירות יותר ביוד, כך שבאופן תיאורטי לפחות במזונות הצמחיים בארץ אמור להיות יוד. ככל שמתרחקים מחופי הימים כמות היוד באדמה פוחתת. כמות היוד באדמות בתוך היבשת תלויה מאד בגשם היורד על אותו אזור, האם טיפות המים הגיעו מכוון הים או מכוון היבשה. אני ממש לא בקיאה בזה, אך נראה לי שבארץ הגשם מגיע מכוון מערב, כך שיש סיכוי שטיפות המים נושאות יוד. 

מלח יוד – מה שכתוב על הקופסא לא בהכרח מגיע לצלחת. בתנאים של חום ולחות היוד מתאדה ונשאר בקופסא הרבה פחות יוד מהצפוי שיהיה.

מאכלי ים – אולי תכולת היוד במאכלי ים היא דווקא יציבה יותר מאשר שאר המאכלים שהוזכרו לעיל.

והאם אתה בסיכון? אתה מזדהה עם מישהו מקבוצות האוכלוסיה האלו?

למרות שכולנו מאמינים שאנחנו אוכלים בריא, הבה נסתכל על אנשים  מסוימים באוכלוסיה - לדעתי המקרים האלו לא יוצאי דופן במיוחד. 

מקרה ראשון: אשה שלא אוכלת מוצרי חלב, שונאת מאכלי ים, לא שמעה על מלח עם יוד או על מלח טבעי, והיא שותה מים מופלרים ומצחצחת שיניים במשחה עם פלואוריד. בנוסףלכך שאין לה מספיק מקורות ליוד מהמזון או מהמלח, הפלואור שבמים ובמשחת השיניים מתחרים עם היוד על הקולטנים, מה שיוצר מחסור ביוד.

מקרה 2. משפחה צמחונית שבעיקרון אוכלת ביצים אבל לשני חברי משפחה יש אלרגיה לביצים והם נמנעים מביצים. הם גם מעדיפים חלב סויה על חלב רגיל. הם מודאגים מנוכחות של כספית במאכלי ים אז הם לא צורכים אותם ומקבלים את רוב החלבונים מהצומח. הם מקבלים מספיק יוד? כנראה שלא, אין מספיק מקורות ליוד במזון שלהם.

מקרה 3. סטודנט שאוכל קורנפלקס על חלב סויה לארוחת בוקר, ארוחה מוכנה מהסופר לצהריים, ופסטה עם טופו וירקות לארוחת ערב. במזונות מתועשים או במסעדות לא משתמשים במלח עם יוד או במלח הימלאיה/אטלנטי, וכיוון שהסטודנט לא מקפיד על אכילת מזונות מהחי ככל הנראה אין לו מספיק יוד.

מקרה 4. בחורה צעירה וטבעונית שאינה אוכלת בשר, ביצים, דגים ומאכלי ים ועל מלח עם יוד היא לא שמעה. מה הסיכוי שיהיה לה מספיק יוד לפני שהיא נכנסת להריון? במקרה זה המחסור ביוד הוא ככל הנראה גדול וקיצוני ומעמיד בסכנה את העובר והתינוק שיוולד.

מקרה 5. איש מבוגר שרגיש ללקטוז, אוכל מאכלים דלים במלח בעקבות ממצאים של לחץ דם גבוה והוראות הרופא, ואוכל אוכל דל כולסטרול, ורק 2 ביצים בשבוע, שוב בהוראת הרופא. למרבה הצער הוא אוכל דגים רק פעם בשנה, כשהולכים למסעדה ביום הולדתו. אדם זה לא אוכל מספיק מזון עשיר ביוד, הפעם בגלל הוראת הרופא ובגלל אורח חיים והרגלים.

מקרה 6. ילד בן 10 שחי במשפחה טבעונית ולכן נמנע מכל המוצרים מהחי. הוא מוכשר בשחיה ומתאמן 3-4 פעמים בשבוע בבריכת שחיה (מטוהרת בכלור). המים בבית מופלרים (כמובן) והוא מצחצח שיניים באדיקות במשחת שיניים לילדים (שגם בה יש פלואור). מה דעתכם? 

המקרים האלו הם לא נדירים. אני רואה אותם כל הזמן סביבי. קורה שבבדיקת רמת יוד במריחה, יוד שצריך להשאר 24 שעות נעלם כעבור 3 שעות. זה קורה כל הזמן. מה יהיה עם אותה בחורה טבעונית כשתיכנס להריון? ועם העובר שלה? להזכירכם מחסור ביוד בהריון משפיע על האינטליגנציה של התינוק ויכול לגרום לתת פעילות בלוטת התריס אצל התינוק. ומה יהיה עם אותו גבר שאינו מקבל יוד? בלוטת הערמונית שלו בסכנה גדולה, הן להגדלה שפירה והן לסרטן. 

אז תדאגו לאכול מאכלים שיש בהם יוד ואולי תדרשו בדיקה ליוד אם אתם חוששים שאולי אינכם אוכלים מספיק מוצרים עם יוד בכדי להבטיח את בריאותכם. 

ולסיום, במידה ואתם חושבים שיש לכם צורך בכמויות גדולות יותר של יוד מאשר יגיעו דרך המזון, חשוב ביותר, או הכרחי בעצם, להתייעץ עם מטפל בעל ניסיון בטיפול ביוד. יוד איננו ככל ויטמין ומינרל אחר ולקיחה לא אחראית יכולה ליצור בעיות נוספות.

אין בכתוב במאמר לשמש כהמלצה רפואית כלשהי ואין בין כותב המאמר לקורא יחסי מטפל מטופל.

הכותבת:

אביבה אברון, נטורופתית D.N

מנהלת את המרכז הישראלי ל-GAPS, התכנית התזונתית לבריאות הגוף והמח.

www.gapsisrael.co.il