מבחינה בנאלית, ישראל הם יהודים ובריה"מ - גויים, אבל העולם הוא קצת מורכב יותר מזה. מה שקורה מתחת לפני השטח בעולם, הוא מאבק אידיאולוגי, והשפעה הדדית, וכך, הרבה מהמרכיבים היהודיים, אומצו ע"י הגויים בצורה המקורית או קרובה אליה ובתמורה - אימצו היהודים מרכיבים לא יהודיים. לכן, השאלה יכולה להיות במקומה, וייתכן מצב, שהגויים במהותם יותר יהודים מהישראלים של היום.
אבל קודם יש להבין מהי היהדות למעשה. יהדות היא אמונה פילוסופית, המושתתת הבנה תת מודעית, שמאמינה בדמיון, ומתייחסת ליצירה דמיונית וספרותית אחת כאל אמת ברמת החומר. אבל, החומר - לעיתים נדירות מבטא את הדמיון הזה, הרי לא כל יום רואים ניסים, לכן, נאלצת היהדות להאמין בהבדל ניכר בין העולם התודעתי, והעולם החומרי. הספרות בכלל - ממציאה מציאות, וכך, גורמת אף היא לאדם לחיות באופן תודעתי בעולם ששונה מעולם החומר. לכן, היהדות היא מקרה פרטי של אמונה בספרות.
האמונה שעומדת מנגד היא האמונה במציאות, ורצון לסנכרן במידת האפשר בין העולם התודעתי, לעולם החומרי. הפילוסופיה הזאת הניבה תחומים שעוסקים בהוכחה, דיווח או השפעה ישירה על החומר(מדע, חוק, חדשות, צבא, שלטון).
האמונה שלהם היא שכל טענה צריכה להיות בעלת בסיס במציאות, וכך - לא ניתן לטעון משהו לא מוכח. כל דבר כזה, מבחנתם מוגדר "שטות", וניתן בקלות שלא להיתייחס אליו. אבל, יש לציין, שהעולם התודעתי בנוי מהרבה מושגים מופשטים, שלא ניתן בקלות להוכיח את קיומם. לכן, אם נאמין רק במה שמוכח, נהיה פרימיטיביים ונחיה חיים משעממים, כי הדמיון מעשיר בצורה ניכרת את התת מודע.
שתי האידיאולוגיות האלה, משפיעות על כל אדם, אבל קיימים עמים בעולם, שחרטו על דגלם את אחת האידיאולוגיות. כמו שיהודים במקור חרטו על דגלם את האמונה בדמיון, כך, מדינת ישראל, חרטה על דגלה את המציאות. בריה"מ, התבססה על התורה של קארל מארקס, ובדומה ליהדות, האמינה בחוסר ההקבלה בין העולם התודעתי וחומרי, שכן התורה הזאת בשלב המוקדם לא ביטאה את המציאות, אלא ניבאה את העתיד.
בריה"מ ויהדות עומדות על בסיס דומה במהותו, אבל האמצעים שבהם הם נוקטים - שונים. למרות שיהדות היא אמונה ואידיאולוגיה, ולא משהו מולד, כל תינוק מוכתר כיהודי מייד עם הוולדו. הקביעה הזאת נובעת מכך שאימו יהודיה, אבל, מה הקשר של העובדה הזאת לאמונה התת מודעית של התינוק, הרי מבחינת אמונתו, הוא יכול גם להאמין באמונה שונה לחלוטין? לכן, על מנת שיהדות לא תהיה שקר, יהודים פיתחו שיטת השפעה על תינוקות וילדים, שלעיתים נמשכת לכל החיים, ועיקרה - הכתבת אמונה לילד ע"י האימא. האימא שוללת מהתינוק את חופש האמונה שלו, ומכתיבה לו את התת מודע ברוח היהדות. בעקבות ההכרח הזה, שנובע מכך, שתינוק או ילד, יכול לבחור באופן תת מודעי, באמונה שהיא לא יהודית, נובעת הפרקטיקה של ההכתבה וההכרחה, שהפכה לנורמה ביהדות. שההכתבה הזאת, מתבצעת ע"י אישה, ולכן, היא חייבת להקדים באופן סנסורי - מוטורי. אבל, מאד קשה להקדים בצורה ניכרת ואז, גברים יהודים נותנים להן להקדים אותם באופן חופשי, כך שהן תוכלנה למלא את תפקידן. המעשה הזה גורם לעיוות של צדק רציני בעולם התת מודעי, וגורר אנטישמיות כלפי היהודים. הכתבה בכלל הינה דבר פגום, והכתבה ע"י אישה - דבר חמור עוד יותר, שכן הן בד"כ מכתיבות אמונות ודיעות בלתי נכונות בעליל, שמשלות את האדם למשך שנים ומונעות התקדמות תודעתית. אז - האדם חי דמיון מופרך, ורחוק שנות אור מהבנת העולם והמציאות החומרית.
אבל, ההכתבה באמת לא מחוייבת מציאות, ויהדות נגררת אליה מתוקף כך, שהיא לא מייצגת ראיית עולם מושכת, ואז - צריך להכריח אותה על הילדים, ולא לשכנע בצדקתה. כפיית היהדות ניכרת גם במנהג ברית המילה, שהוא פגיעה גופנית כוחנית כנגד תינוק שלא יכול להיתנגד לה בשום צורה.
האם אפשרי להימנע מהכתבה ובמיוחד לא ליצור בחברה שינויים מלאכותיים פוגעניים, שנובעים ממנה, כמו שקרה ביהדות, בעקבות כך שאישה קובעת את היהדות ולכן מכתיבה לילד את התת מודע?
בבריה"מ המציאו שיטה שמבוססת שיוויון, שבו - יש מינימום של הכתבה, אבל, בדומה ליהדות - העולם התודעתי רחוק מלייצג את העולם החומרי. השיטה הזאת היא יצירת קיטלוג של אוכלוסייה לפי קבוצות, שבהן יש אנשים שדומים מבחינת גיל, זוויג, מקצוע ומצב משפחתי. כיוון שכל חברי הקבוצה דומים - לא יהיו הבדלים משמעותיים ביכולתם להכתיב אחד את השני, ולכן, מידת ההשפעה של העולם על האדם קטנה, ואנשים שומרים על עצמאות תודעתית. אנשים נשארים אנשים, אומנם, וכן מנסים להכתיב אחד את השני, אבל כיוון שאין מעמד מכתיב אחד, שיש לו ייתרון ברור, יוצא כל אדם מושפע מהרבה מאד אנשים, ששונים באופי ובאמונה, וכך - אין הכתבה ברורה ומכוונת, שחוטרת למטרה מסויימת. ההשפעה החברתית הינה יותר אנארכית, וכך, האדם יכול לשמור לעצמו את תודעתו, שכן, הוא היחיד שמייצג ראיית עולם קונסיסטנטית שמבטאת רצון מוגדר.
בדומה ליהודים, בני האדם בבריה"מ עסקו בבריחה ממציאות, וכך - הם לא רצו לסנכרן בין החומר לרוח, מה שניכר במדינת ישראל. אבל, בניגוד ליהדות, החוסר סנכרון הזה, מושג באופן טבעי וללא כפייה שיטתית, כך שאנשים שומרו על עמצאות תודעתית.
