מנהיג לומד וסופג רוחניות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מנהיג לומד וסופג רוחניות 

מאת    [ 31/05/2015 ]
מילים במאמר: 2371   [ נצפה 1953 פעמים ]

 
 


"המלמד" צריך להיות ספוג ברוחניות כדי להחדיר לדור הבא, השתלמויות למורים ובוודאי למנהלים במגוון תחומים הם חשובים ועקרוניים.
התשתית, הנחות היסוד – בעם היהודי היא תורת ישראל ומפרשיה הרבים – להחדרת – להטמעת הרוחניות בתוכנו. הלמידה כל חיי האדם מבססת את העברת הרוחניות שבאדם לדור הבא, כפי שמציין שלמה המלך "יפוצו מעיינותיך חוצה", אדם יפיץ המעיין הרוחני שבתוכו רק אם מוחו יהא ספוג ברוחניות. יהושע בן-נון נתברך מספר פעמים "חזק ואמץ", מה המשמעות של חזק ואמץ, ליהושע הלומד לשמש כמנהיג העם היהודי ביישום היעוד החשוב ביותר של העם היהודי כיבוש הארץ שהובטחה כבר לאברהם אבינו, הרש"ר הירש מבהיר לנו המושג – הברכה "חזק ואמץ".
חזק – תתחזק בלימודיך, אף כי במשך 40 שנה למדת בבית מדרשו של משה מאז קבלת תורה ויישום כל המצוות ותחומי המנהיגות עליך להמשיך ללמוד תורה להגבירה ולהאדירה כל ימי חייך, על המנהיג גם אם משכיל הוא בראשית דרכו, עליו להמשיך ללמוד. להמשיך לספוג רוחניות כל ימיו, במיוחד אם הינך מנהיג – מוביל – משפיע.
זו הוראה – הברורה מאז ומתמיד לכל מנהיג בעם היהודי, באשר כתוב במסכת חגיגה:
"אין בית מדרש ללא חידוש".

היינו עולמנו מתחדש כל הזמן, מתפתח, רווי תהליכי שינוי, שפע יוזמות והמון יצירתיות.
בעולם כזה חייב כל מורה מנהל וכל העוסק בחינוך ללמוד וללמוד כל הזמן, באשר "לרוחניות" שבאדם ובעיקר במנהיג –המורה חייב להיות מוח פורה ורענן, הלמידה וספיגת הרוחניות כל הזמן מטפחת החכמה – "הרוחניות" המתאימה לאותו דור.

כפי שמצין הרב קוק: הדורות משתנים כל הזמן לכן עלינו לאתר את השינויים ולהתאים את הכלים החינוכיים – את תהליכי "הרוחניות" לדור המתחדש הנוכחי. המילה השנייה בברכתו של יהושע הייתה "ואמץ" הרש"ר הירש מבהיר , שלכל מנהיג יש תמיד מתנגדים על אף חכמתו יצירתו ומנהיגותו – עליו להיות אמיץ כדי להתגבר עליהם.


המנהיג, המורה – צריך להיות חכם ונבון הספוג ברוחניות אך המבין שבכל כיתה יש מגוון תלמידים ועליו כל הזמן להחדיר "רוחניות" במגוון כלים , רעיונות ושיטות, באשר כל ילד מקטנותו שונה מכל חבר אחר. המתודה של החדרת "הרוחניות" חייבת להיות מרתקת ומעניינת.

מילת מפתח חשובה ועקרונית בהצלחתו של "מלמד" להצליח במשימתו ביעדיו ומטרותיו, הוא "האחריות" להפנמת "רוחניות" היא עליו בלבד. רק כך אפשר לטפח ילדים שמחים ומאושרים.
האחריות הטמונה בכל "מלמד" יהפכו אותו למפיץ מעיינותיו הרוחניים כמה שיותר רחוק, אין סיכוי להחדיר רוחניות חכמה לילדים אם המורה בכל גיל אינו ספוג הרוחניות ואינו מפנים את "האחריות" לכל נימי נפשו.

הצלחתו של כל מוסד חינוכי להגיע לשחקים תלוי במנהל ובמורים הספוגים "ביידע ברוחניות" ובהבנה שעליהם למצוא כל נתיב יצירתי וכל יוזמה מתחדשת, וכל הזמן תהליכי שינוי מעניינים ומרתקים ובעיקר ספוגים "באחריות" ובשפע "רוחניות מתחדשת.

מניסיוני הרב במערכת החינוך בהם הגעתי להישגים הטובים בארץ היה ברור לי כי חובה... חובה... עלינו לשלב גם חינוך חברתי ומנהיגות נוער, כל ילד בכל גיל מקטנות ועד בגרות יפנים "למידה ורוחניות" רק אם יהא שמח ומאושר , שאלתי אלפי ילדים מתי "כיף" לך להיות בבית הספר, השיבו כולם... ממש ... ממש כולם "כיף לי בבית הספר כי יש לי חברים". שאלתי רובם ומה עם הישגים לימודיים? השיבו כולם זו בעיה שלכם המורים להביא אותנו להישגים, עשו זאת רק כשיהיה לנו "כיף" שיהא לנו חברים.

חייב כל איש חינוך ללמד להשקיע בטיפוח "רוחניות" בכל ילד אך הכל חייב להיות תוך שילוב חיי חברה ומנהיגות נוער, תפקיד לכל תלמיד – שיחוש מנהיג ודאגה שלכל ילד יהיו חברים.

יש לי שפע מאמרים העוסקים בכלים ובדרכים כיצד בונים חיי חברה ומנהיגות נוער בכל כיתה החל מגן הילדים, מעניין וחשוב גם לדעת כי שאלתי אלפי ילדים
"מהו בית ספר טוב שתרצו ללמוד בו"?

השיבו כולם – בית ספר שקיים בו: יחס, כבוד, עידוד, אהבה, תחושת שייכות ושיתופיות
שאלתי אותם ומה קורה עם הישגים?
כן... כן... אמרו כולם כדי להגיע להישגים... ללמוד יש חשיבות ל-6 העקרונות שאמרנו.
היינו, אם נבדוק היטב מה בקשתם מבית הספר? נמצא שהעיקר להיות "שמחים ומאוהבים" שהרי יחס טוב מכל מורה וכל חבר, כבוד מהמורים, דברי עידוד בעיקר, ולא הערות שליליות... לחוש שהמורים אוהבים אותי ולהדגיש שייכות לביה"ס ושותפים בכל העשייה.

או אז... החדרת "הרוחניות" לילד שמח ומאושר תהא משמעותית איכותית ולאורך זמן.

קיום דיאלוג אישי עם כל ילד בכל גיל ובכל תפקיד עקרוני וחשוב להצלחה, לימוד מגוון מעניין ומרתק לכיתה שלמה, יעד חשוב, אך כל תלמיד חייב לחוש את היחס האישי, כך הוא מוכן להפנים לתוכו כל שלבי "הרוחניות" יעד חשוב ועקרוני של כל אנשי החינוך. אני חוזר ומדגיש כי קיים צורך כל הזמן ללמד בכלים מרתקים ומעניינים רק כך הרוחניות תופנם במוחו של כל ילד.

יש כלי נוסף עקרוני וחשוב מאוד מאוד להמשיך להיות "העם החכם בעולם", שהרי במשך אלפי שנים היהודים היו החכמים בעולם עד היום , במאה שנים האחרונות 22% ממקבלי פרס נובל – יהודים.

הכיצד? שהרי היהודים חיו באלפי אתרים שונים ומגוונים בעולם כולו, תמיד במקומות בודדים ללא קשר לרשויות ולעם שם חיו באף ארץ הם לא שלטו, ולא היו חברים בשלטון, תמיד היו בקהילות יהודיות ייחודיות, הכלי היחידי והעיקרי ששמר עליהם כיהודים היה "מנהיג" שהחדיר "רוחניות" יהודית בעם היהודי.

כשבני ישראל יצאו ממצרים היה משה מנהיג שהפעיל "הרוחניות", הלמידה של תורה וקיום מצוות מיד עם קבלת תורה בהר סיני, היינו ההצלחה תלויה במנהיג המוביל ומופיע בדרך של הקניית והפנמת "רוחניות", כך נשאר העם היהודי אלפי שנים ושמר על יהדותו.
ברור לנו כי התלמוד – הגמרא למשל בת 2700 דפים כלי הלימוד המהותי והייחודי של העם היהודי מאז ועד היום, היו מנהיגים שהחדירו "רוחניות" לעם היהודי בכל אתר בעולם.

אך מה הפך אותנו להיות הטובים בעולם?
אכן לימוד הגמרא – שבה המתודה בנויה על הכלי שלדעתי החשוב ביותר להפוך אדם להיות חכם למידה – ללמוד ולהפנים "רוחניות" חשוב ועקרוני, "יידע הוא כוח",
יידע הוא בסיס תשתית להיות חכם ויצירתי, אך מה שהופך את האדם להיות חכם ונבון – הוא שאילת שאלות".
שהרי כל הגמרא על כל 2700 הדפים שבה בנויה על המתודה הדידקטית הטובה והחשובה ביותר להיות חכם והוא הוויכוחים, השקלא וטריא... הדיונים,.. המחלקות "שאילת השאלות"

כל הגמרא... כל הגמרא... מבוססת על ויכוחים שאילת שאלות,
מסופר על רבי יוחנן וריש לקיש שבתלמוד הבבלי קיימים כ-2000 סוגיות בהם הם דנים, בכל דיון בכל סוגיה קיים ויכוח בין רבי יוחנן וריש לקיש, לומדים יחדיו ומתווכחים, על כל רעיון שואל השני שאלה.
כאשר נפטר ריש לקיש הקהילה דאגה שלרבי יוחנן יהא בר פלוגתא במקום ריש לקיש ומינו את רבי יהושע בן פדת.
בכה... רבי יוחנן, מדוע? אמר רבי יוחנן שעכשיו כל רעיון שאנו מעלה בלימוד, מביא רבי יהושע בן פדת 24 טיעונים מדוע אני צודק.

אך כאשר למדתי במשך עשרים שנים עם קיש לקיש, הוא היה מביא 24 טיעונים מדוע אני לא צודק – על כל רעיון חדשנו ו"בכך השתבחה תורה".

היינו שאילת השאלות בין אדם לחברו מביאה להתפתחות החכמה, מותר וראוי להחדיר "רוחניות" לילדים ולמורים אך מותר להקשיב לשאילת שאלות ואף ובעיקר לעודד
שאילת שאלות על כל למידה רק כך הופכים להיות חכמים.

אנו מודעים כי באקדמיה המרצה או הסטודנט הלומד לקראת תואר יצליח ככל שילמד יותר ויבנה "רוחניות" אך יצליח במחקר ובמבנה עמוק יותר אם ישאל שאלות על כל למידתו.

התואר השני שלי במדעי הטבע – ביולוגיה. ברור לי באופן חד משמעי, כי ככל שלמדתי והחדרתי רוחניות לראשי = למדתי, אך החכמתי והגעתי לשיא ההישגים ככל שהשקעתי זמן לשאול שאלות וכמובן לחקור השאלות.

כל... כל... מדען כל יוזמה כל יצירתיות תלויה בהבנת חומר לימודי – "ברוחניות" ובשאילת שאלות בהסתמך על הרוחניות שבתוכי. רק כך הופכים לחכם ונבון.
היינו היהדות מבוססת מאז ומתמיד על למידה ובעיקר למידה "בחברותא" כפי שנאמר: "למדתי מרבותיי... מחברי... ומתלמידי יותר מכולם", מדוע מתלמידי יותר מכולם? כי הצעירים יותר והרבה יותר יצירתיים מהמבוגרים והם יכולים לשאול יותר ויותר שאלות.

היינו "הרוחניות" פורחת להפליא אם לומדים ומשלבים כל הזמן אפשרות לשאול שאלות.
אנו יודעים שהמתודה העיקרית בלימוד בישיבות היא לימוד "בחברות".

שני בני למדו בישיבות והפכו לרבנים העוסקים בחינוך כיום בהיותי מפקח הגעתי לבקרם, יום בחודש ולמדתי החכמתי מיום לימודים שלם איתם.
דרך הלמידה שלהם, היא לימוד בחברותא בבוקר עם חבר אחד, בצהרים עם חבר שני ובערב עם חבר שלישי מדוע? 3 חברות?
כדי להפנים חכמתם של חברים שונים, שהרי הכלים המהותיים של לימוד בחברותא:
1. לימוד בקול רם עם חבר.
2. שאילת שאלות על כל נושא – ויכוחים.
3. הכל בתנועה של ידיים, ראש וגוף

הלימוד בקול... תנועת הגוף... גורמת לזרימה חזקה יותר של דם, היינו מגיע יותר חמצן למוח שאז המוח יותר יצירתי, וכמובן כל הלמידה המתודה "שאילת שאלות".

היות וכל אדם שונה מחברו, יש חשיבות ללמוד עם חברותות שונות.
חשוב לי לציין שבמהלך היום קוים רק שיעור אחד של הרב. מסקנה: הופכים לחכמים בקניית "רוחניות" דרך לימוד בחברותות המדגיש "שאילת שאלות"
עלינו – מרצים, מורים, מלמדים ללמוד להחדיר "רוחניות" כל הזמן אך להקשיב לשאלות מקטנות ועד בגרות לעודד כל הזמן לשאול שאלות על כל נושא על כל למידה, להרגיל הילדים הלומדים שישאלו.

פעמים רבות אנו משתיקים הילדים והלומדים מגני הילדים ביסודי ובתיכון אף באקדמיה משאילת שאלות.
המורה ..."די מספיק עם השאלות... אין זמן... לא נספיק ללמוד" משפט נפוץ בחינוך שפרושו: "מספיק להיות חכמים ונבונים עליכם לקלוט עוד ועוד יידע בלמידה", חשוב מאוד מאוד שכל איש חינוך: גננת, מורה, מנהל, מפקח, מרצה באקדמיה, רב שבקהילה, אבא, אמא – יאפשרו יעודדו ימריצו את כל הסובב אותם ללמוד להחדיר רוחניות אך בעיקר... בעיקר להחדיר הרגל של שאילת שאלות, למצוא כל נתיב כדי שכל ילד ישראל שאלות בע"פ ובכתב.

ניתן למשל בכל שיעורי בית לתת רק 4 שאלות שהמורה שואל, אך כל ילד יצטרך להוסיף
4 שאלות משלו – וזאת בכל מקצוע ובכל תחום כמובן עליו גם לענות להשיב על שאלותיו שלו.

כך הפכתי אותו להיות בעל יידע אך גם חכם ונבון. הלמידה "הרוחנית מקבלת דרך שאילת שאלות משמעות עמוקה של חכמה ותבונה.

ניתן לאתר כל יוזמה לעידוד שאילת שאלות בקריאת כל ספר ניתן לעודד לכתוב שאלות גם ללא תשובות, בביקורי במוסדות חינוך עם קורס המנהלים בו הנני מלמד, הן נתבקשו לרשום תכניות מנהיגותיות של המנהל וכן מילות מפתח ומשפטי מנהיגות
והשאלה השלישית – רשמו 5 שאלות על הביקור כדי להכשיר מנהלי העתיד להפנים בתוכם חשיבות שאילת שאלות.

אחד הכלים החשובים ביותר להצלחה חינוכית מחד ומאידך הצלחה לאומית של עם ישראל לדורותיו, הוא פיתוח המצוינות.

כמפקח הגיעו מחוזי להישגים הטובים ביותר בארץ בזכות שימוש בכל הכלים שכתבתי במאמר (חיי חברה, אחריות, פיתוח מנהיגות וכו') ובמיוחד בטיפוח המצוינים.

ברגע ששאלתי כל מורה וכל מנהל מה אתה עושה עם המצוינים בכיתתך? בבית ספרך?...
הגיעו ההישגים לשמים, המצוינים למדו חינוך לנתינה ועזרו לחלשים וכך ההישגים פרחו.
החלשים קיבלו 70-60 במקום שלילי והטובים הגיעו ל-170% (אף כי בתעודה הציון היה מצוין) היינו לדעתי צריך ממש לא לצמצם פערים אלא "להגדיל הפערים" בכל כיתה, לטפח כל ילד ברמתו ביכולתו ובכישוריו.

ההישגים של היהודים פרחו בעולם מאז ומתמיד כי בכל מקום פיתחו את המצוינים.
היינו כל איש חינוך חייב להקנות "רוחניות" חכמה ודעת ברמות שונות וכך יגיעו כל אחד למיצוי יכולתו שלו.

כאשר הצעתי שכל ילד יענה על 4 שאלות כל מורה בכל מקצוע ויכתוב 4 שאלות מחכמתו שלו, הרי שהמצוינים יכתבו שאלות מדהימות וכך מקטנות נפתח כישוריהם של המצוינים, נטפח כישוריהם הטמונים בהם.

היינו "הרוחניות" המוקנית בחינוך ילדינו בכל גיל חייבת להיות משולבת בשאילת שאלות.
חשוב מאוד מאוד להדגיש שיש חשיבות שאילת שאלות לא רק את האחר – יש חשיבות עקרונית יעילה ועקרונית שכל אדם ישאל את עצמו שאלות. בדרך זו מעגנים היטב הידע במוח ההופכת הידע לחכמה "הרוחניות" חייבת להיות משולבת בשאילת שאלות.

יש לי מאמרים רבים נוספים המפרטים אילו שאלות חשוב המנהל לשאול את עצמו מידי יום, וכן מורה צריך לשאול עצמו מידי יום מה היו כליו וצרכיו לפיתוח "הרוחניות" לתלמידים, לרמות השונות, הגיוון..., הכלים,... וכו'
וכן שאלות שמנהל ישאל את המורים בדיאלוג אישי שאלות חשובות ועקרוניות.
וכמובן דוגמאות של שאלות שמורה צריך לשאול את התלמידים בשיחה א ישית.
הכלים המהותיים לטיפוח "רוחניות" איתנה יוסיפו גם בניית מנהלים, מורים, תלמידים והורים כמנהיגים מצוינים ואיכותיים שיוכלו טוב יותר להשפיע על סביבתם.

"הרוחניות" תגרום לפריחתם של כל הרוחניים, יגרמו להגברת המוטיבציה האישית והקבוצתית, יטפחו אנשים בעלי ביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי,
"הרוחניות" ביהדות שהביאה אותנו להיות כאמור החכמים ביותר בעולם התבססו בעיקר גם על "אמונה", אמונה בבורא עולם, אמונה בחשיבות הלימוד היהודי לדורותיו כמובן תוך התחדשות ללא הרף כל הזמן כמובן הרוחניות שבתוכנו מטפחת גם את האמונה בעצמי ביכולתי כלי חשוב שיביא אותנו לכבוש כל פסגה.

"קביעת עיתים ללימוד תורה" מהווה כלי חשוב ועקרוני לפיתוח חכמה ושכל מעולה, ואנו יודעים שדורנו משלב לימוד תורה יותר מכל שנות העבר.
"הרוחניות" הטמונה בנו בדורנו גרמה גם לכתיבה יצירתית ,אלפי , אלפי ספרים יוצאים לאור מידי שנה במדינתנו, גם לומדי "רוחניות" בדורנו יותר ויותר מכל דור קודם.

חשוב שמורי הדרך – המובילים בחינוך ובאקדמיה ימשיכו עוצמתם בהקניית רוחניות לעצמם ולאחרים. אך תמיד, תמיד לזכור שכל הקניית "רוחניות" חייבת להיות משולבת עם הקשבה לשאלות עם אווירה נעימה ולבבית,
אחד הכלים החשובים ביותר ללמידה טובה ואיכותית היא דרך סדנא – עבודה בקבוצות, מחקר של ד"ר יוסי קליין מאוניברסיטה "בר-אילן" מבהיר כי סדנא יעילה וטובה מכילה
3 לומדים, בסדנא כזאת יש אפשרות טובה למתן ביטוי -במה לכל משתתף להביע דעתו,

חובה על כל "מלמד" להבין שככל שכל לומד בכל גיל יגיע לשלב של התבטאות בפיו – היינו ככל שלומד יקבל תמיד "במה" לדיבור הרי הלמידה הרבה יותר משמעותית, שהרי
הפה הוא צינור המחשבה, השימוש בפה בדיבור מעגן טוב יותר את השפה , את אוצר המילים במוח וכמובן את החשיבה – את "הרוחניות",
ככל שנרבה לתת "במה" לכל לומד, לרוחניות תהא חשיבות גדולה יותר, שהרי תוך כדי למידה בדיבור ניתנת לו אפשרות גם לשאול שאלות אך בעיקר הביטחון העצמי והדימוי העצמי מתחזקים והפנמת "הרוחניות" תהא איתנה יותר.

בבית שלי, כל נכדי המגיעים אלינו לשבת מכיתה ב' ועד לבגרותם תמיד אומרים בליל שבת ובמשך השבת דברי תורה בארוחות כך השפה והאמונה מוטמעים בתוכם, השפה משתפרת שהרי הפה הוא צינור המחשבה, הביטחון העצמי נפלא ו"הרוחניות" הנאמרת בדברי התורה הולכת איתם להיות מאמינים וחכמים – יותר.

ראוי לציין שסוגי השאלות למיניהם לא משנים את העיקרון ש"השאלות" הם הבסיס האיתן ליצירת חכמה ושל הטמעת הרוחניות בחינוך.

בכל נושא שנלמד ראוי לשלב עקרון שאילת שאלות כמו האכפתיות , בהגברת המוטיבציה, באמונה בעצמנו ביכולתנו, וכמובן בהחדרת הרוח – הרוחניות במוחנו המחדד את החשיבה והופך אותנו להיות חכמים ונבונים. מתן "במה" ואפשרויות לשאילת שאלות מאפשר תשתית "לחלום" ליזום, להיות יצירתי ומתחדש כל הזמן. יישומן של חלומות בהמשך הדרך מביא פעמים רבות לבנייה מדהימה.
שהרי הילד והמבוגר חולמים על "יצירת משהו" אחר שלא קיים. דרך החלום והשאלות ניתן ליישם כל חלום.

 

המון יצירתיות ותחומי חדשנות התמקמו בשטח בזכות חלומות , מותר לכל " מלמד" בכל גיל לשאול כל תלמיד מה החלום שלך?
על מה הינך חולם? . אל לנו להתפלא שבמקרים רבים אנשים מגיעים לשיאים ולהישגים בזכות הגשמת חלומות.
עלינו לעודד את התלמידים והמורים וכמובן את המנהלים "לחלום".
ככל שנהיה ספוגים "ברוחניות" בכל תאי גופנו הרי החלומות יהיו חלק מהצלחותינו מהתקדמותינו ומהגיענו לשיאים אישיים.
בביקורי הרבים מאוד במוסדות חינוך שאלתי על חלומות המנהל והמורים
ואף חלומותיהם של מנהיגות הנוער- מדהים ומרתק לראות תוצאות החלומות.
שהרי היצירתיות טמונה יותר בדור הצעיר.
והחשוב ביותר להפנים בתוכנו שהחלומות מדהימים במיוחד אצל רוכשי "הרוחניות".

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב