הטוב, דוגל בצדק לכל ושכולם נחוצים בעולם. לכן, הוא מנסה לפעול מתוך הסכמה וקונצנזוס. הטוב הוא בעל מצפון לעומת הרע - שבעל אינטרס. הרע פועל מתוך קונצנזוס צר, של אנשים אינטרסנטים ומטבעו - רוצה לבטל חלק מהמתנגדים, ולכפות עליהם את רצונותיו. אבל, כיוון שהמתנגדים מביעים את עצמם, הרעים רוצים למחוק אותם, בעזרת אמצעי שנקרא "כפייה". הכפייה הזאת, היא תודעתית, ובמסגרתה, יש השפעה על כל הקצבים הביולוגיים של האדם: מחשבות, קצב נשימה, קצב לב, תחושות, רגשות ותנועות מוטוריות. לכן, כשהרוע רוצה לכפות על אדם את דעותיו, הוא מתארגן לקבוצת אנשים, שלאט לאט משתלטת על תודעה של האדם, על כל קצביה. הם מכתיבים קצבים אלה וגורמים למחיקה מהותית של האדם. במהלך כך, האדם ינסה לברוח בעזרת כל אמצעי שיש, למשל - לקרוא טקסטים ישנים(תפילות). הכותב של הטקסטים - לא ידוע, ולכן אף אחד לא יכול לזקוף אותם לזכותו. הרוע מושתת על גאווה אנושית, שמנסה לכפות את עצמה בכוח על אנשים, ולא לאפשר להם חופש אמונה ומחשבה, ולכן - בריחה מהגאווה הרשעה הזאת זה מצווה גדולה ויכולה להיות ממומשת ע"י קריאה של טקסט אנונימי.
הכפייה הזאת נראת בבירור בתופעה שנקראת "מעמדות חברתיים". אנשים בקלות יסכימו אם הם יקוטלגו למעמד גבוה, אבל איך לגרום להם להסכים אם מעמדם נקבע כנמוך? התשובה היא שהמעמד של האדם נכפה עליו בכוח, והוא לא יכול להתנגד לו. אבל, אז - האנשים שדורגו נמוך, יכפרו בכלל במושג המעמד. לכן, רוצים לכפות עליהם גם מתן כבוד למעמדות העליונים. כל זה מושג ע"י הכתבה כוחנית של תודעתם באמצעות התארגנות קבוצתית. אחת ההתארגנויות הידועות שעוסקת בזה נקראת "אוניברסיטה". אנשי התארים הגבוהים, נוטים להיתנשאות מעל שאר האוכלוסייה, ומי שמתנגדים למרותם - יזכו בד"כ להשפעה כוחנית מצידם וכפיית דיעות בלתי מתפשרת.
הכפייה התודעתית, בגלל הלחץ שהיא יוצרת, לעתים גורמת לאנשים להפוך לקיצוניים ולהסלים עד לתגובה חומרית אמיתית. התנשאות המדע על החברה, גורמת לרדיקליות דתית, ופיגועים בחברה המערבית. ההסבר לזה הוא שאנשים שנכפה עליהם רצון של מישהו אחר, לעתים קרובות ירצו נקמה, על התחושות שהם חוו בניגוד לרצונם.
אומנם, הדת - יוצרת כפייה משל עצמה, שהיא שונה בפרט אחד מרכזי: שמרבית הגאווה ניתנת לאלוהים. כך, התחושה מהכפייה היא פחות רעה, והיא למעשה יותר נסיון שיכנוע. הרוע האמיתי קורה כאשר אדם מנסה לכפות את גאוותו ולמנוע מאחרים את חופש המחשבה שלהם, להאמין במה שהם רוצים. אנשים מעריצים את שמם ומתגאים בהישגים מפוקפקים, כגון תארים אקדמיים, שהם לא יותר מתעודה מקצועית. מה, הם יכולים לטעון שמקצועם חשוב יותר ממקצוע של אחרים, שללא השכלה גבוהה?
לאוניד אסיפוב 2015