האם בית הספר של ילדך מפתח חשיבה ביקורתית ? 

מורה לתלמיד:  "  מה אתה עושה ?"

תלמיד : "אני חושב "

מורה : אז תפסיק לחשוב ותתחיל לעבוד " ( BARBER ,1997 בתוך צבי לם )

במהלך שני העשורים האחרונים של המאה הקודמת כבש התחום של פיתוח החשיבה הביקורתית ,בהנחה כי ניתן ללמד צעירים לחשוב היטב באופן, יצירתי ויעיל  כדי  שיוכלו להתמודד  בעתיד בהצלחה עם אתגרי התקופה. חשיבה ביקורתית אינה רק זכירה של ידע עובדתי, אלא לימוד אופני שימשו בידע וסיגולו למצבים חדשים ולעיסוק בבעיות עמן מתמודד התלמיד במעגלי החיים, לימוד דרכים לתכנון מראש ולהתמודדות .

השאלה : מהו הגורם המכונן חשיבה טובה?                                

חינוך לחשיבה ביקורתית אינו תחום הומוגני, אלא תחום הנשלט ע"י  שלוש גישות מובילות החלוקות סביב מענה לשאלה העיקרית: מהו הגורם המכונן חשיבה טובה?                                

גישת  מיומנות החשיבה : גורסת כי  ההבדל בין חושב טוב (ביקורתי , יצירתי ,יעיל)  לחושב לא טוב (לא ביקורתי, לא יצירתי, לא יעיל)  נובע ממיומנות החשיבה שהם מצוידים בהן ולא בידע . גישת הנטיות  : רואה את הביקורתיות כתכונת אישיות ,דחף, רצון המנחה את  היחיד בכל מצב בו הוא חש לנקוט עמדה ואף להפנות ביקורת כלפי עצמו, עמדותיו או הערכותיו.                         גישת ההבנה : סוברת כי אין מיומנות ונטיות חשיבה, מאחר ואנשים חושבים היטב על נושא שהם מבינים בו " McPeck,1981)) . גישת ההבנה דחתה אפוא את הדיכוטומיה בין הוראת ידע להוראת החשיבה וקושרת בין איכות החשיבה לידע להבנת הנושא: כאשר הנושא מובן ללומד , החשיבה עליו תהא טובה , תהא חשיבה ביקורתית , מניבה החלטות מושכלות , פתרונות ורעיונות פוריים.

הקושי :  " למדתי בתחילת דרכי בבית הספר כי חשיבה עלולה לסבך אותי ".

קיימת הסכמה כי בית הספר הוא אחד המשאבים העיקריים העומדים לרשותם של בני נוער כחלק ממסלול התפתחותם. לכן , על בית הספר לעסוק  בעיצוב הרב צדדי של התלמיד . יחד עם זאת,  עולה טענה כי  בית הספר אינו יכול להכיל וליישם את החינוך לחשיבה ביקורתית מאחר ובית הספר מצמצם את העשייה של התלמידים לפעילות  נראית לעין וניתנת להערכה, מאחר והוא רוצה "תפוקות " או "תוצרים" ולא חשיבה ( BEREITER ,2002).

המחמירים אף מצהירים כי חינוך החשיבה אינו יכול לחדור לבית הספר מאחר ובית הספר במהותו דוחה חינוך לחשיבה " כמו שגוף דוחה איברים מושתלים " (הרפז,2009) . " בית הספר הוא מכשיר נוח בידי אלה המבקשים להחדיר בבני הדור הצעיר דעות, אמונות, מנהגים והתנהגויות עפ"י צרכיהם, בלי להביא בחשבון את צרכי ההתפתחות של התלמיד " (לם ,1973),  רון ריצהורט (2002)  אף כתב " למדתי בתחילת דרכי בבית הספר כי חשיבה עלולה לסבך אותי ".

הבעיה:"סדירויות" ותבניות ישנות, המחנך אינו מודל להזדהות

סימור סארסון (1982)  הסביר מדוע בית הספר דוחה את חינוך החשיבה הביקורתית . לשיטתו,  בית הספר הינו חלל המלא ב" סדירויות " ( ( REGULARITIES . סדיריות  אלו דפוסי ארגון ופעולה , המכוננות את בית הספר : חלקת כיתות לפי גיל , דפוס ההוראה פרונטאלי  ,בחינות כשיטת הערכה. לדברי סארסון בסיסי בית הספר והסדירויות אינם מאפשרים את התפתחות ואיכות החשיבה הביקורתית: עומק, שיטתיות, יעילות, ביקורתית, יצירתיות.

כמו כן , לדברי סארסון  מסגרת ההוראה  המיועדת לטיפוח נטיות חשיבה עשוי ממודל  - המורה, ,הזדהות והפנמה של התלמיד ועיסוק מפורש בחשיבה ביקורתית. המודל הוא אפקטיבי רק כאשר הוא מעורר הזדהות ,ולכן על המורה לגלם באישיותו ובהליכותיו את הנטיות שהוא מבקש לטפח. אם התלמידים אינם מערכים את המורה  ואינם רוצים להיות כמותו מבחינה כלשהי, לחשיבתו אין ערך רב. ההזדהות היא תנאי להפנמה, הפנמה היא הדרך שבה נרכשות נטיות חשיבה ונטיות אחריות .

הפתרון : בסיסי חשיבה חדשים ומודל ראוי

בהתאם להרפז (2009) קיימים שמונה תנאים בסיסיים  החשובים לפיתוח חשיבה ביקורתית  

עניין –בני אדם חושבים כאשר הם מונעים להשקיע ולשקוע בחשיבה על נושא מסוים , כאשר הואר חשוב להם מסיבה כזו או אחרת .

תועלת- אנשים חושבים כאשר החשיבה מביאה לתוצאות ,פתרונות לבעיות מעשיות וענייניות.

תקשורת–אנשים חושבים כדי  להתחבר לאחרים ולהרחיב את הקשרים החברתיים .

ייחוס- חשיבה נובעת מעמדה המיוחסת לה ערך רב , אנשים חושבים כאשר הם סבורים שחשיבה היא אפשרית וחשובה.

מופת- חשיבה נובעת ממודלים המעוררים הזדהות , אנשים חושבים כאשר אנשים שהם מעריכם חושבים , מתלבטים .

חופש -  אנשים חושבים כאשר הם בוחרים לחשוב , כאשר איש אינו כופה עליהם לחשוב . החשיבה צומחת במרחבים פתוחים .

תמיכה- אנשים חושבים כאשר הסביבה מעודדת אותם לחשוב ומתגמלת אותם בדרכים שונות .

הנאה –אנשים חושבים כאשר הם מפיקים  הנאה מהפעילות של חשיבה .

על מנת שבית הספר יפתח חשיבה ביקורתית צריך לתכנן כיצד ניתן לספק את התנאים  הנזכרים  תוך השענות על יסודות בית הספר: שיטות הוראה, שיטות הערכה, תכניות לימודים, ארגון ואקלים.

למרות שחינוך לחשיבה ביקורתית פרץ לשיח החינוכי בשנים האחרונות, יישמו בפועל אינו מתאפשר נוכח הסדיריות , התבניות והפרדיגמות המכתיבות את מערכת החינוך . על מנת על מנת שבית הספר יפתח חשיבה ביקורתית בקרב התלמידים צריך לתכנן כיצד ניתן לספק את התנאים ההכרחיים לפיתוח חשיבה ביקורתית: עניין ללומד, תקשורת מכבדת , ייחוס ערך לנושא הנלמד , המורה כדמות מופת בבחינת  "נאה דורש נאה מקיים" , חופש בחירה ללומד  מתוך עניין , תמיכה ועידוד לחשוב בדרכים שונות ללא התניות וסנקציות וכמובן ללמד בדרכים מהנות המעוררות חשיבה. כמו כן למנן בין הדרישה ל "תפוקות " או "תוצרים" ולהציב  את פיתוח החשיבה כערך ומטרה מובילים.