הערכה עצמית מתאר את ההערכה הרגשית על שוויו של האדם, שיש לאדם על עצמו. המונח מתאר הן כיצד האדם שופט את עוהן כיצד הוא מתייחס לעצמו. הערכה עצמית משפיעה על כל הנגזרות של פעילות האדם ואורח מחשבותיו, רגשותיו, החלטותיו ופעילותיו. כל אלה מושפעים באופן ישיר מהערכת אדם את עצמו.
חוויות בחייו של האדם הינן מקור מרכזי להתפתחות הערכה עצמית. חוויות החיים החיוביות או השליליות שהאדם חווה יוצרות גישה מסויימת כלפי ה"עצמי".
האמונה של אדם על ה"שווי שלו" מבוטאת באמצעות האמונות שלו כלפי עצמו. כל אמונה של האדם כלפי יכולותיו נכנסות לקטגוריית ההערכה עצמית. למה זה חשוב? כי אם נדע איך לשנות אמונות, נדע איך "להשתיל" הערכה עצמית גבוה לכל ילד שנולד.
החדשות הטובות הן שכיום יודעים מהי אמונה וכיצד היא נוצרת. בין היתר, אמונה הינה הרגשת ביטחון בנוגע לדבר מסוים. אם אני מאמין שאני אדם חכם, אני בעצם מתכוון לכך שאני מרגיש ביטחון בעובדה שאני חכם. לכן אם נצליח ליצור לעצמנו מספיק ביטחון כלפי רעיון כלשהו, נוכל להפוך אותו לאמונה מחזקת במקום למעכבת ובכך לחזק את הערכתנו העצמית.
איך יוצרים מספיק ביטחון כלפי רעיון מסוים? התשובה היא, על ידי יצירת מספיק נקודות התייחסות, או חוויות כפי שידברנו בתחילת המאמר.
- הערכה העצמית מבוססת על השוואה סובייקטיבית של הפער בין הציפיות למידת הגשמתן לאורך כל חייו של האדם. אם לא עמדתי ברוב המטרות שהצבתי לעצמי, סביר להניח שהמונולוג הסובייקטיבי יהפוך לשלילי ומעכב, וכתוצאה מכך אפתח מעגל קסמים שבמהלכו רק אחזק יותר ויותר את הערכתי העצמית הנמוכה.
לכן בNLP הרכיבו שלבים לכל מטרה, על מנת להמנע ממעגל קסמים זה ולדאוג שלאורך כל הדרך,ההערכה העצמית של הפרט תתחזק עם הזמן ותאפשר לו גמישות מחשבתית ופיזית.
הNLP מייחס חשיבות רבה לנושא הערכה העצמית, וכיום ידועים אנשים אשר כל חייהם חבטו בעצמם על כישלונותיהם עד שלמדו טכניקות NLP כדי לשנות חוויות סובייקטיביות ובעצן שינו את תפיסתם כלפי עצמם לתפיסה חיובית וחזקה יותר, דבר שאיפשר להם לצאת אל עבר מטרותיהם החדשות בשאיפה חזקה יותר ובהצלחה מרובה יותר.
הערכה עצמית שונה מאהבה עצמית:
- אהבה עצמית היא קבלה עצמית של מי שאנחנו ביחד עם הדברים הטובים והרעים. אמנם הערכה עצמית היא ראיית הדברים שאנו עושים ומי שאנחנו בלחברה וכלליה. אנחנו עלולים לאהוב את עצמנו אך לא ליצור או לא לעשות מעשים המועילים לחברה וכך גם להיפך. בהרבה אנשים האוהבים את עצמם יכולות להתגלות תכונות כמו תחרותיות הידועה כתכונה של אנשים בעלי הערכה עצמית נממוכה.
חשוב להבין את ההבדלים מאחר ולא ניתן לזייף הערכה עצמית אמיתית.
אדם בעל הערכה עצמית גבוה לא צריך להוכיח את עצמו לאחרים, כי הוא כבר מוכיח את עצמו בעיני עצמנו וזה הסוד לחוזק פנימי וחיצוני כאחד. הערכה עצמית נמוכה מלווה לעיתים בקנאה. פירוש הדבר שהאדם רוצה משהו שלא נמצא ברשותו. מתוך כך האדם שואף להשיג את הדבר הזה ולעיתים הוא עלול להשתמש באמצעים לא כשירים והוא יפקפק ביכולת האמיתית שלו.
הבעיה היום היא שמלמדים אותנו שהערכה עצמית מתפתחת עם הזמן או על ידי ניסוי וטעייה, או שפשוט צריכים "להרגיש בעלי ביטחון עצמי". מקומות אחרים מלמדים את המשפט fake it til you make it. שזה משפט בעייתי מאחר והוא מתמקד בחלק המודע של המוח ולא בחלק הלא מודע, שהוא מהווה 90 אחוז מסך המוח.
