פלוני, ספר צמרת שנישא לאשתו בשנת 2009 ומאז נולדו להם שני ילדים, מאס באשתו והחליט להתגרש, אץ רץ לבית הדין הרבני ובטופס בקשה פורמאלי לגירושין המוצע בבית הדין, הגיש בקשתו בכתב יד ובה ביקש הוא להתגרש מאשתו. לאותה בקשה המשמשת כיום תביעת גירושין כרך הבעל בנוסף נושאים הקשורים לגירושין, לרבות מזונות, רכוש ומשמורת הילדים.
אותו פלוני לא נדרש לעו"ד או להוכחות כל שהן ואף לא טרח לנמק את בקשתו לגירושין, אולם לדברי עו"ד רפי שדמי, די היה בצעד זה כדי להקשות על אשתו ולהוביל לסחבת דיונית ועיוות דין לאישה.
באוגוסט 2013 הגישה האישה תביעת מזונות אישה וקטינים לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיקצבו מזונותיה ומזונות ילדיה הקטינים, אלא שבית המשפט, לאחר שפסק בחודש 11/13 למזונות הקטינים, סירב לדון בתביעת האישה למזונות הואיל והבעל הגיש תביעה לגירושין בבית הדין הרבני אליה כרך בין היתר את נושא מזונותיה.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי " משטרם הוכרעה ו/ או נקבעה סמכות בית המשפט לדון במזונות האשה, הרי שאין בית המשפט יכול לפסוק את מזונותיה ובכך לרוקן מתוכן את הסמכות העניינית. משכך נותר לדון ולפסוק מזונות הקטינים."
עם קבלת החלטת בית המשפט הגיש עו"ד רפי שדמי, המייצג את האישה, בקשה לבית הדין הרבני לקציבת מזונותיה, להם זכאית האישה מן הטעם ההלכתי "עולה עימו ואינה יורדת", לפיו אישה שלא עבדה במהלך חיי הנישואים זכאית למזונות בהתאם לרמת החיים לה הורגלה.
רק בחודש אפריל 2014, ולאחר 5 חודשים, נתן בית הדין הרבני החלטתו לעניין מזונות האישה בציינו כי טרם נדרש הוא לשאלת הסמכות העניינית ואף לא נקבע דיון בעניין זה. בהזדמנות זו "גלגל" בית הדין בחזרה הסמכות לקבוע בעניין הסמכות העניינית לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה תוך הקביעה כי: "נוכח העובדה שבפני כבוד השופט א' תלויה ועומדת בקשת הבעל למחיקת תביעות האישה ושלצדדים קבוע דיון קרוב בפניו, סבור ביה"ד שהנכון והראוי כי כבוד ביהמ"ש לענייני משפחה יחליט בענין הסמכות העניינית."
כך, במשך 5 חודשים העבירו בית הדין הרבני ובית המשפט למשפחה את האחריות לדון בסוגיית הסמכות העניינית מהאחד לשני מבלי להידרש לגופו של עניין.
עו"ד רפי שדמי, שמשרדו מתמחה בדיני משפחה, ירושות, גירושין ומעמד אישי מסביר כי נוצר מצב אבסורדי בו ניצבת האשה בין הפטיש לסדן. בעוד שבית המשפט לענייני משפחה לא פסק מזונותיה של האשה בשל עקרון כיבוד הערכאות ובית הדין הרבני נמנע מלפסוק מזונותיה מאחר ולא נדרש הוא לסוגיית הסמכות העניינית.
האשה שאינה עובדת ולטובתה לא נפסקו מזונות, קרסה תחת נטל ההוצאות הואיל ובית המשפט למשפחה הטיל עליה להשתתף במחצית תשלומי המשכנתא ומחצית מהוצאות הבית והקטינים ביודעו שהדבר אינו בר ביצוע.
לאור החלטת בית הדין הרבני ובהיעדר החלטה ראויה למזונות הגישה האשה באמצעות בא כוחה עו"ד שדמי, בקשה לבית המשפט למשפחה לקציבת מזונות זמניים, תחת הטענה העיקרית כי היעדר ההחלטה לעניין הסמכות העניינית מותירה האשה בחסרון כיס.
בית המשפט נענה אמנם לבקשה האישה והורה לבעל לשלם לידה סכום חד פעמי של 1500 שקלים אולם נמנע הוא מלקבל החלטה מהותית בתיק ובינתיים, בעוד בית המשפט למשפחה ובית הדין הרבני "מגלגלים אחריות" מאחד לשני, מצבה הכלכלי של האשה מדרדר מדחי לדחי.
מוני מרדכי
