בגצ: המדינה לא רשאית להתערב בניהול מתקני הסגר פרטיים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

בגצ: המדינה לא רשאית להתערב בניהול מתקני הסגר פרטיים 

מאת    [ 22/02/2015 ]
מילים במאמר: 434   [ נצפה 1140 פעמים ]

 
 

בסקירה זו נתאר את הכרעת בית המשפט העליון בעתירה שהגישה יבואנית בעלי חיים נגד משרד החקלאות בנוגע לנוהל הקצאת מקומות ותחנות הסגר למקנה מיובא.

 

בית המשפט קבע כי בהיעדר חקיקה מפורשת, לא ניתן לכפות על תחנת הסגר פרטית להעניק שימוש שוויוני ליבואני בעלי חיים, ויש צורך בהסדרת הנושא בחקיקה, תוך מתן תקופת התארגנות למדינה.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

מדובר בעתירה שהגישו חברות העוסקות ביבוא בעלי חיים ובמתן שירותי הסגר לבעלי החיים לאחר הגעתם ארצה. 

לפי נוהל של משרד החקלאות משנת 2011 העוסק בהקצאת מקומות ותחנות הסגר למקנה מיובא,  על מפעיליהם ומחזיקיהם של מקומות ההסגר להעמיד את שירותיהם לרשותם של כלל היבואנים הפועלים בענף, ולספק שירותים אלה באורח שוויוני.

עוד מטיל הנוהל על היבואנים להכין תכנית שנתית מראש הכוללת את מועדי היבוא המתוכננים והיקפי היבוא לשם תכנון שנתי של אתרי הסגר למיניהם.

 

לטענת החברות העותרות, מדובר בנוהל שרירותי שעניינו "ניסיון ממשלתי להשתלט על פעילותן המסחרית והכלכלית של התחנות הפרטיות", מהלך בלתי לגיטימי, הפוגע בחופש עיסוקן וללא אסמכתא שבדין.

 

לפי הטענה, על בסיס מתן הרישיון לשירותי הסגר נכרת הסכם עם קיבוץ אילות המקנה "זכות ראשונים" במקום ההסגר המצוי בשטחו, והמאפשר בלעדיות וזמינות מלאה של שירותי ההסגר לאותו יבואן, והנוהל פוגע בכך.

 

משרד החקלאות טען כי דין העתירה להידחות משום שהתכלית של החזקת בעלי חיים בהסגר היא מימושה של חובת הפיקוח הווטרינרי, ומאחר והפיקוח הווטרינרי הממשלתי הוא משאב ציבורי ויש בו מחסור, יש להקצותו באופן שוויוני גם במקומות פרטיים.

 

דיון והכרעה:

 

בית המשפט קבע כי הסדרת יבוא בעלי החיים היא נחוצה, לנוכח חשש לתופעות כגון מחלות בקר ופגיעה בבריאות הציבור.

 

כמו כן, התקבלה באופן עקרוני עמדת משרד החקלאות לפיה יש מקום לקביעת כללים שוויוניים, הוגנים ושקופים להקצאת מקומות בתחנת ההסגר הפרטית משום שהיא מחליפה משאב ציבורי.

 

יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי לא נמצא מקור חוקי שמאפשר למדינה לקבוע כללים להפעלת תחנת הסגר פרטית, משום שפקודת מחלות בעלי חיים והתקנות שהותקנו מכוחה לא עוסקות בכך, ולכן קרא למחוקק להסדיר את הנושא.

 

 

בסופו של דבר, בית המשפט קיבל את העתירה וקבע כי על המדינה להסדיר את הנושא בתוך שנה, כאשר עד אז יופעל הסדר ביניים שיאפשר למדינה להשלים את החקיקה, וחייב את המדינה בהוצאות משפט של 25,000 ש"ח.

 

 

[בג"צ 9488/11 מיטראל בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר ואח', פס"ד מיום 3.2.15, הרכב השופטים: א' רובינשטיין, ח' מלצר וד' ברק-ארז. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד אורלנסקי וימין; למדינה- עו"ד בן אור; ליתר המשיבים בעתירה: עו"ד באדר, שמעוני ותהא].

 

 

עו"ד גיל נדל, רו"ח(משפטן) ג'מיל אבו מוך.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב