שפע, ענווה ועבודה רוחנית. האם יש קשר? 

ממודעות לתוצאות - אימון אישי בהשראת חכמת הקבלה

www.tapuach-coach.com

ביקרו בבלוג המפרסם : www.bloghamudaut.info
--

אנשים רבים נתקלים בשלב מסוים במבוך הפנימי של עבודה רוחנית מול האתגר הכלכלי. הרי דרשו חז"ל (אבות, ד', א') איזהו עשיר השמח בחלקו. הלא נשמע תמוה? האם יהיה באשר יהיה לי, בין אם מעט או הרבה, עצם ההסתפקות שלי במה שיש יקבע את מידת החוויה של העושר שלי - מבחינה פנימית (רוחנית) וחיצונית (גשמית)?

במהלך החקירה האישית שלי אני נתקל עם מספר הבנות בסיסיות, ובהן אני רוצה לצרף ולשתף אתכם ואת עצמי במאמר הנוכחי:

- כסף או כל מימד של עושר חיצוני הוא פיקציה, אשליה. המימד של כסף לא באמת קיים. מה שכן קיים, זה הייצוג שלו בצורת מטבע. הכסף מייצג רעיון של מאמץ או האנרגיה של בני אדם שהשקיעו בטרנסקציה או יצירה של מוצר או שירות חדש המיועד לאנשים אחרים. מה שבעבר גובש כסחר חליפין, היום בא לידי ביטוי באמצעים אלקטרוניים וסימבוליים.
- מקור כל השפע כאנרגיה רוחנית לכל דבר הינו כנודע ה' ית' שמו לעולמי עד.

- כסף קשור לערך - ערך עצמי או הערכה של מאמץ הזולת, שלעתים בא בצורה של מקצוענות או מומחיות (היכולת לעשות משהו בצורה איכותית טובה יותר או פחות). העניין הוא לגמרי סובייקטיבי, כי אף אחד באמת לא יכול להעריך את הזולת, כי ערך שאני מקנה לעבודה שלי או לעצמי, לדוגמא, יהיה שונה מזה שחבר יכול להקנות. אם כך מדובר על מעמד של הסכמה מסוימת בין הפרטים (לדוגמא, מחיר השוק - שהוא ערך ניטרלי לחלוטין, שאפשר להחזיק בו בתור נקודת ייחוס התחלתית)

- כסף לא נוצר באמצעות עבודה. המאמץ של יצירת כסף באמצעות עבודה או מכירת זמן תמורת כסף, הינה שיטה פרימיטיבית למדי. ולמרות שהשיטה מרובה ונפוצה מאוד בעולם שלנו, אין לה שום ממשות, מבחינה הערך האמיתי שלה. צורה כזו של הרווחת כסף יותר קשורה למימד של עבדות (מעמד מצרים), שלצערנו היום רב העולם שרוי בו. בגלל זה השאיפה האישית שלי והמלצה חמה לאחרים, לצאת מהמימד, ומהר ככל שיהיה.

- על מנת ליצור מימד של שפע מהכסף הקיים, מומלץ לעשר מעשר. זאת מצווה מפורשת מהתורה וכלי רוחני מוצק שבו משתמשים רבים מהעשירים בעולם כולו. הכלי נבדקף נמצא אמיתי ועובד ללא פשרות.

- כסף קשור לאנרגיה חיצונית ולא פנימית. בעבודה רוחנית אנחנו בדרך כלל משקיעים מאמץ על מנת להשתפר וזה נעשה בעיקר באמצעות עבודה על האגו. צריך להבין מה זה "אגו" לצורך העניין, אבל באופן עקרוני כשאנחנו מדברים על המאמץ שצריך להשקיע ביצירת שפע, לא בהכרח מדובר על מאמץ שהוא פנימי (עבודה על אגו, אנוכיות, גאווה, ענוה או שפלות). ואם יש קשר, אז צריך להבין מאוד-מאוד על מה ואיך בדיוק מדובר.

- כאן חשוב להוסיף מאמר מפורסם של שלמה המלך "עקב ענוה יראת ה', עושר, וכבוד וחיים". כלומר הענווה היא שורש לארבע דברים אלו שהם
1. יראת ה' - שזאת השגה רוחנית לפני מדרגת האהבה
2. עושר - עושר ממש
3. כבוד - תחושה של הערכה מעצמי ומזולת
4. חיים - חווית החיוניות ומלאות, אור ומילוי גם בחיים בבחינה הגשמית שלהם.

- כמו שאמרנו, עניות או ענוה, כפי שמכנים בה חז"ל, היא מעמד או חוויה פנימית. מבואר אצל רבינו בחיי (מדרש על התורה, פרשת ויקרא) שענווה היא מדרגת אמצע בין גאווה לשפלות. אבל יחד עם זאת מדובר על מעמד שהוא פנימי. כאשר כל מה שקשור לכסף, אני מבין, מדובר על מאמץ שמושקע בעמ"נ ליצור אנרגיה בכיוון חיצוני (אהבה כלפי אנשים הבאה לידי ביטוי באמצעות מוצרי איכות שאנחנו מייצרים ומעניקים לזולת, לדוגמא).

- מבדילים בין הויה - עשייה - ובעלות (בלעז: Being - Doing - Having ). להיות עשיר, לעשות פעולות של עשירים, ולהיות בעל נכסים של בן אדם עשיר. המיקוד המרכזי של אנשים עשירים, הוא ההוויה. ואי אפשר יהיה להתקדם לעשייה ובעלות על נכסים (שהם בחינת התוצאה) אם לא הגעתי למעמד שבו אני מאפשר לעצמי להיות בן אדם עשיר או להתנהג כאחד כזה. אמנם תמוה, איך היותי ענו וצנוע יכול להתקשר לחווית המלך או בן תורה שבי?

- התרבות שבה גדלתי ובה אני עדיין זוכה לחיות, רואה בכסף מעמד של כוח ושליטה. "עם כסף אפשר לקנות הכל". עם כסף אפשר להרשות לעצמי הרבה דברים במציאות הפיזית וגם רוחנית. קשה מאוד להתנתק מהפאזה התפיסתית הזאת, מכיוון שעל זה גדלתי. וגם כשאני משכנע את עצמי שהדבר לא קשור לעולם האמיתי כפי שהוא נברא וקיים מאז ראשית הבריאה, אני עדיין רואה במציאות של חיי היומיום (ובצורה מאוד חזקה) שהכסף קונה הכל. בכל זאת, קשה לא להאמין לחמשת החושים :)

- בהקשר לעניין של הכוח והשליטה - נוצרת אנרגיה של תלות ורצון להאחז במימד של כסף. לעתים קיים גם בילבול בין תפיסה של הכסף וערך הקיומי של העצמי. הלא כבר אמרנו שהעצמיות יש לה ערך מוחלט?

- לאחר הכל, תמוה במיוחד המאמר של יעקב אבינו לאליפז, הבן של עשיו, שבא להורגו - ציווה עליו יעקב לקחת ממנו את כל ממונו, כי העני מבחינת התורה נחשב כמת. מה אפשר ללמוד מזה? הנה הסיפור, למי שמתעניין:

- כשיצא יעקב מבאר שבע, רדף אליפז (בן עשיו) אחר יעקב להרגו במצוות אביו. כשהשיגו, ישב על-ידו בריחוק ארבע אמות והתחיל לבכות. אמר לו יעקב: למה אתה בוכה? אמר לו אליפז: אבי גזר עלי להרגך, וחייב אני לקיים מצוות אבי. ועד, שנשבע לכרות את ראשי, אם לא אביא את ראשך. ואני אי אפשי (איני רוצה) להרגך, כי אתה רבי שלימדתני תורה, ואיני יודע מה אעשה. אמר לו יעקב: "טול מה שבידי (ועל-ידי זה תקיים מצוות אביך), והעני חשוב כמת" (רש"י, בראשית כ"ט, י"א). ולעניין הראש (ראשי הכרות, שאביך ציווה להביא לו) תאמר לו, שפגע בך ארי וזרקת אותו (והשלכת את הראש לארי) להציל את נפשך. ונתרצה לו אליפז בזה, ונטל כל אשר לו וחזר למקומו.

והנה הרי השאלות שלי:

1. מהו המאמץ הפיזי או הרוחני שיש צורך להשקיע כדי לייצר כסף? האם הוא באמת נדרש?
2. אם מדובר על מדרגה של בעלות, של "יש" חומרי מסוים, איך בכל זאת ובאיזה אופן מופעל כאן המאמץ הרוחני הפנימי?
3. אם שפע הוא מימד חיצוני, על איזה מאמץ רוחני פנימי אפשר לדבר?
4. מהי פעולת ההתנתקות מהרצון לאחוז בכסף? ואיך אפשר להגיע (והאם צריך) למעמד שבו אני מקבל הנאה בלי הרצון להאחז או להיות תלוי בכסף?
5. מהם המאמצים הראויים, לבן תורה או מי שעושה עבודה רוחנית בהקשר להרווחת הכסף? האם בהכרח מדובר ביצירת מוצרים בעלי איכות וערך לסביבה?
6. מהם אומדנים ראויים להשבחת איכות ויצירת ערך אמיתיים?
7. האם ראוי לרצות יותר כסף? ואיך זה לא סותר את המעמד של ענווה? היכן נכון וראוי לשים את הפוקוס או הדיפוקוס (והרי מובן העניין למבין :)?

ממודעות לתוצאות - אימון אישי בהשראת חכמת הקבלה

www.tapuach-coach.com

ביקרו בבלוג המפרסם : www.bloghamudaut.info