צדק חברתי: המתת חסד לקשישים ביוזמת הביטוח הלאומי 

המוסד לביטוח הלאומי במסגרת הקטנת תקציבו, מקדם הצעת חוק המצדדת בהמתת חסד אקטיבית  (בלועזית: אאותנסיה Euthanasia) שמשמעותה "מיתה טובה" לגמלאים, שיבוצע עם או בסמוך ליציאת מבוגרים לגמלאות ותחליף את תשלומי הגמלה ל"שיבה טובה" המשולמת כיום, וזאת בשל העלייה הדרמטית בתוחלת החיים והשפעתה על הוצאות הביטוח הלאומי ואטימות לב סופניים. "מיתה טובה" מוגדרת כ"זירוז המוות של החולה על ידי המטפלים בו" (חושן, 1992). (במקרה זה הביטוח הלאומי) לפיכך, כל פעולה פסיבית או אקטיבית, של גרימת מוות בכוונה תחילה וללא כאב, יכולה להיחשב על פי החוק המוצע, כהמתת חסד. מהביטוח הלאומי נמסר, כי החוק החדש" ייטיב עם משפחות הגמלאים", ובשנתיים הראשונות ליישום החוק, הביטוח הלאומי יממן מתקציבו המתת חסד אקטיבית (פרוייקט "מיתה טובה") לגמלאים, ולאחריהן יחוייבו משפחות הגמלאים בהוצאות ישומו של החוק כמו כן ישאו המשפחות בהוצאות הקבורה כחוק. מהביטוח הלאומי נמסר עוד כי החוק החדש יהיה אפקטבי ללא ביורוקרטיה מיותרת, וייושם ללא כל צורך באישור הגמלאי עצמו, קרובי משפחה או אפוטרופוס אחר.

 לצד הצעת החוק כאמור, יבצע המוסד לביטוח לאומי המתת חסד סבילה לחולים הנמצאים מתחת לגיל הפנסיה - בהימנעות מטיפולים מאריכי חיים ובמקרים בהם החולים או משפחותיהם אינם יכולים לממן בעצמם טיפול בחולה. עוד נמסר כי החוק ל"מיתה טובה", יחול גם על חולים סובלים, או על חולים נטולי הכרה או על נכים, וכמובן על פונים מעוטי הכנסה הנדרשים לפיצויי או גמלה מהביטוח הלאומי.

המושג "המתת חסד", מקורו ביוון הקלאסית, שם המושג נחשב כ"מוות טוב". על פי סוקרטס, ההוגה והפילוסוף, זיקנה, גימלאות, מוות מתקרב, מחלה כואבת או סבל, הם סיבות טובות מספיק שלא להמשיך לחיות, והסיבה לאימוץ רעיון זה של סוקרטס על ידי הביטוח הלאומי. 

  החוק החדש דן גם בסוגים שונים של "המתות חסד" ובאופן ביצוען בידי הביטוח הלאומי

"המתת חסד" יכולה להתבצע באופן סביל (פאסיבי) או פעיל (אקטיבי):

• המתת חסד פאסיבית היא המתת חסד המתבצעת על ידי מניעה או הפסקה של שימוש באמצעים רפואיים שיכולים להאריך את חייו של הגמלאי.
• המתת חסד אקטיבית היא המתת חסד הכוללת פעולה ישירה ומכוונת (כמו הזרקת רעל, חנק וכד') שמטרתה להפסיק את חייו של הגמלאי. ההחלטה בסוגי הפעולות להמתה יהיו על פי שיקולי תקציב של הביטוח הלאומי.