מדוע חשוב לעודד את הילדים לקחת חלק במטלות הבית ואיך עושים את זה? 

אנחנו חיים בתקופה שבה הילד ורצונותיו נמצאים במרכז, ולעיתים, הרצון שלנו כהורים שלילד שלנו יהיה טוב ושהצרכים שלו ייקבלו מענה גורם לנו לשכוח שאנחנו עובדים קשה (הרבה יותר מהילדים שלנו) ושגם לנו מגיעה עזרה. כל הסיבות המצדיקות לרתום את הילדים לעזור במטלות הביתיות, ועוד כמה טיפים שיעזרו לגייס אותם לטובת תחזוקת הבית במאמר שלפניכם.

 הורות בעידן שנות האלפיים: מירוץ נגד השעון

המציאות שעימה מתמודדים הורים בעידן שנות האלפיים אינה פשוטה כלל: אנחנו עובדים מבוקר עד ערב, מגדלים בדרך כלל יותר משני ילדים, נדרשים לשלם חשבונות, לקחת משכנתא, להשקיע במשפחה, לתחזק את הבית, ובזמן המועט שנשאר (אם נשאר...) גם להשקיע קצת בעצמינו ולעשות כושר או להתפנק מול הטלוויזיה- נשמע מטורף? אכן מדובר בתנאים שלא פשוט להתנהל בהם.

בחברות המזרח אגב, התא המשפחתי הגרעיני הוא גדול הרבה יותר ויותר "חמולתי", והוא כולל גם את הסבא והסבתא, בני הדודים והדודים, שגרים בסמיכות האחד לשני, ושכל אחד מהם שותף בגידול הילדים. כשההורים יוצאים לעבוד, הסבא והסבתא מטפלים בילדים, וכשהם בעצמם עסוקים, הדודה לוקחת אותם אליה הביתה וכן הלאה. המציאות המערבית היא, שההורים הם הנושאים העיקריים, ובמקרים רבים היחידים,  באחריות לילדיהם, ובהינתן העובדה, שיש להם במקביל עוד אלף ואחת משימות לבצע, אין ספק שמדובר באתגר לא פשוט.

להרגיל את הילדים לעזור בבית= ללמד אותם לעזור לאבא ואמא, לראות אחרים ולפתח אחריות וביטחון עצמי

איך כל זה קשור לשאלה איתה פתחנו את המאמר? טוב ששאלתם. ברגע שהילדים הם שותפים מלאים לתחזוקת הבית, פחות נטל נופל על ההורים (ועל האמהות בפרט, אם לדייק בפרטים). אם אחד הילדים מרוקן את הזבל מידי יום באופן קבוע, הילד השני מטאטא את הבית והשלישי מסדר (בהתאם לגיל הילדים)- לכם יהיו פחות מטלות על הכתפיים, ובזמן שהייתם משקיעים בביצוע המטלות שהילדים עצמם למדו לעשות בעצם, תוכלו להקדיש קצת יותר זמן לעצמיכם. הורה שיש לו זמן לעצמו, מיותר לציין, הוא הורה יותר מאוזן,  פנוי יותר לילדיו, שחש פחות מתוח, פחות מתוסכל ופחות טרוד בצרות היומיום.

סיבה נוספת וחשובה לא פחות לערב את הילדים באופן אקטיבי בביצוע מטלות הבית היא התרומה שתהיה לכך לעצמאות שלהם ולחוש האחריות שהם יפתחו. ילד שמסוגל לבצע משימות ביתיות, ושהוריו גם מפרגנים לו על כך ונותנים לו חיזוקים חיוביים, יחווה חוויות הצלחה גם בתחומים אחרים בחייו, מה שכמובן ישפיע לטובה על הדימוי העצמי שלו. אותו ילד גם יחוש שהוריו סומכים עליו, מה שיעצים עוד יותר את תחושת המסוגלות שלו.

כמו כן, ההשתתפות במטלות הבית מלמדת ילדים לפתח רגישות רבה יותר לצרכים של אחרים, לעזור, לסייע ולגלות איכפתיות, ואף לתרגל "דחיית סיפוקים", שהרי אין ספק שגלישה בפייסבוק וצ'אט עם החברים במחשב נשמעים הרבה יותר מפתים עבור ילד מאשר להדיח כלים. כאשר לילד יש מחוייבויות בבית, הוא לומד שעליו גם "לראות" את האחר, ושעל אף שזה מאוד כיף לעשות באותו רגע את מה שבדיוק מתחשק לנו לעשות, לעיתים עלינו ללמוד להתגמש ולהתאים את עצמינו למציאות בפועל .

כך תהפכו את הילדים לשותפים אמיתיים בתחזוקת הבית

כעת נשאת שאלת מיליון הדולר, איך עושים את זה? איך מעודדים ילד לעזוב את הטלוויזיה כדי להיאבק בשאריות לכלוך שנדבקו לצלחת האוכל? להלן כמה טיפים שיעזרו לכם להתחיל להנחיל בבית "משמעת מטלות":

1. הסבירו לילדים בצורה ברורה ובגובה העיניים מדוע אתם חושבים שראוי שהם יקחו חלק במטלות הביתיות. דברו בקצרה, לא בטון הרצאתי ומטיף, אלא בצורה נעימה והגיונית, המותאמת לגיל שלהם.
2. הבהירו להם את הציפיות שלכם בצורה חד משמעית, כך שהם יוכלו לדעת מתי הם סיימו את המשימה המוטלת עליהם ומה עוד נשאר להם לבצע. "רוני, אמא מבקשת שתעזרי לה בבית" הוא משפט כללי מידי שיקשה על רוני להבין את כוונותיה של אמא. לעומת זאת, המשפט "רוני, אמא מבקשת שתקפלי את כל הכביסה שבסל" זה כבר משפט יותר ברור.
3. רגשות אשם אינם דרך אפקטיבית לגייס את הילדים לסיוע בבית. משפט כמו: "רועי לא עוזר לאבא ואמא בבית, ולא איכפת לו שהם עובדים קשה כל כך כדי שיהיה לו אוכל בצלחת" יצליח לגרום לרועי לשתף אתכם פעולה רק לזמן קצר. אם אתם רוצים להרגיל את רועי לערוך את שולחן ארוחת הערב באופן קבוע, יש לרתום אותו לכך על דרך החיוב, כך שאתם משדרים לו שהוא פרטנר של ממש עבורכם, שאתם רואים בו שותף ושאתם מאמינים בו שהוא יבצע את המטלה כראוי.
4. הפכו את ביצוע מטלות הבית לזמן איכות משפחתי שבו כולם מסדרים ומנקים יחד, לצלילי הדיסק האהוב על כל המשפחה. בסיום המטלות, פרגנו לעצמיכם ולילדים ארוחת 16:00 מפנקת במהלכה תמשיכו לדבר ולשוחח וליהנות מהחברה האחד של השני.
5. ככל שתקדימו להנחיל חינוך כזה לילדים, כך יהיה לכם קל יותר לפתח בהם "משמעת מטלות", שתהפוך לחלק בלתי נפרד מהתרבות הביתית. ילד בן שלוש כבר מסוגל להביא לאמא שנמצאת בסלון את הארנק שהיא שכחה בחדר השינה, והוא אף יכול לעזור לה כשהיא מבשלת במטבח.
   כך הילד לומד מגיל צעיר שהוא חלק בלתי נפרד מהתא המשפחתי, ושצריכה להיות לו תרומה לגרעין הזה.  
6. אם עד כה, אתם נהגתם לעשות את הכל עבור הילדים מבלי לבקש מהם דבר, ואם עד כה לא רתמתם את הילדים לתחזוקת הבית- כדאי להתחיל את התהליך החינוכי בהדרגה. אל תצפו שעם החזרה מהקניות בסופר הילדים יסחבו לבד את כל השקיות, רק כי אתם השכלתם להבין, שחשוב שהילדים יעזרו בבית יותר. התחילו מלבקש מהם לסחוב שקית או שתיים, תנו להם חיזוק חיובי בעבור הביצוע, וכך, לאט לאט, תעודדו אותם להיות יותר ויותר פעילים.