מלכוד מערכת החינוך והציבור על ידי תעודת הבגרות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מלכוד מערכת החינוך והציבור על ידי תעודת הבגרות 

מאת    [ 26/12/2014 ]
מילים במאמר: 1254   [ נצפה 2044 פעמים ]

 
 

 

אנשים שולחים את ילדיהם לבית ספר כדי שיקבלו שם הכנה לחיים כאנשים בוגרים כדי שיצליחו בחייהם. תעודת הבגרות היתה אמורה להעיד על מוכנותו לחיים של בוגר בית הספר ומכאן שמה. כיום בוגרי בית הספר אינם מוכנים לחיים כאנשים בוגרים גם אם הם מחזיקים בתעודת בגרות. תעודה זאת משמשת ככרטיס כניסה ללימודים גבוהים אבל גם בוגרי לימודים גבוהים אינם מוכנים לחיים כאנשים בוגרים. מצב המילכוד נובע מכך שהמיקוד בהשגת תעודת הבגרות מונע ממערכת החינוך להשתפר ולהכין את התלמידים לחיים כאנשים בוגרים.

מדוע כיום בוגר בית ספר אינו מוכן לחיים כאדם בוגר?

אדם בוגר מצוי בתוך ארבעה מעגלי חיים:

א. המעגל האישי

ב. המעגל המשפחתי

ג. המעגל החברתי (קהילתי,לאומי ואולי גם בינלאומי)

ד. מעגל שוק התעסוקה

מערכת החינוך מטפלת בקבוצות גדולות של ילדים (35 כמספר טיפוסי) ולכן אינה מסוגלת לפתח את התכונות האישיות של כל תלמיד במידה הנדרשת כגון יכולת חשיבה בקורתית, טיפוח יצירתיות ועוד. החסרים האלה גורמים לקשיי השתלבות בשוק התעסוקה (ראה בהמשך).

אין בתכני הלימוד במערכת הלימוד כל הכנה לחיים בתא המשפחתי (חיים בזוגיות, גידול ילדים, ניהול תקציב משפחתי וכו'). החסרים האלה מתבטאים בקשיים של ניהול תא משפחתי עד כדי התמוטטות תאים משפחתיים רבים, כי לא כל זוג מוצא דרך בעצמו איך להתמודד עם מורכבות הנושאים.

מבחינת השתלבות בשוק התעסוקה בוגרי בתי ספר (וגם בוגרי חינוך גבוה) חווים קשיי השתלבות כי מעבידים מחפשים אנשים בעלי כישורי חיים שאינם נלמדים בבית ספר עיוני (וגם לא בחינוך הגבוה).

ההתאחדות המשותפת למעסיקים ולקולג'ים בארה"ב (NACE) מבצעת מידי שנה סקרי מעבידים ומפרסמת את רשימת 10 הכישורים הנדרשים ביותר על ידי מעסיקים על פי סדר חשיבותם. להלן הרשימה משנת 2013:

1. יכולת לתקשר באופן מילולי עם אנשים בתוך הארגון ומחוץ לו

2. יכולת לעבוד במסגרת קבוצתית

3. יכולת לקבל החלטות ולפתור בעיות

4. יכולת לתכנן עבודה, לארגן עבודה ולתעדף פעילויות.

5. יכולת להשיג מידע ולעבד מידע

6. יכולת לבצע אנליזה כמותית של מידע

7. ידע טכני הנוגע לעבודה

8. מיומנות בהפעלת תוכנות מחשב

9. יכולת ליצור ולעבד דוחות ממוחשבים

10. יכולת למכור או להשפיע על אחרים

מה שחשוב להבין מהרשימה הוא שהיא כוללת כישורים רבים שכיום אינם נלמדים כלל בבית ספר עיוני ואפילו לא באוניברסיטה (הידע הטכני הנוגע לעבודה נמצא בסך הכל במקום השביעי!). כיום מעסיקים מחפשים בעיקר אנשים בעלי ניסיון תעסוקתי קודם (ומקווים שהניסיון במקום העבודה הקודם הקנה למועסק כישורי חיים נדרשים כמו אלה שברשימה שלעיל וגם כישורים נוספים).

המסקנה העולה מכך היא, שכדי לאפשר לבוגרי מערכות חינוך להשתלב בשוק התעסוקה יש ללמד בבית ספר לא רק לימודים עיוניים אלא גם לפתח כישורי חיים.

 מערכת החינוך כיום עסוקה ברדיפה אחרי תעודת הבגרות במתכונתה הנוכחית ולכן אינה יכולה להתמקד בשינויים הנדרשים בתכנית הלימודים כדי להכין את התלמידים למעגלי החיים שיהיו בהם כאנשים בוגרים.

ציבור רחב אינו מודע מספיק לכך שבוגרי מערכת החינוך אינם מוכנים לחיים של המאה ה-21 ורוב האנשים עדיין סבורים שתעודת הבגרות היא אבן דרך חשובה להצלחה בחיים. האשליה שחינוך גבוה מביא הצלחה בחיים היא אשליה מוטעית אשר נפוצה בקרב ציבור רחב, אבל מתוך רשימת הציפיות של המעסיקים מהמועסקים רואים שהחינוך הגבוה אינו סוגר את הפער שקיים בתום הלימודים במערכת החינוך. מכאן נקל להגיע למסקנה  שהחינוך הגבוה, אשר עולה כסף רב גם לציבור הרחב וגם לציבור הלומדים, אינו מספק את התמורה הראויה ללומדים בו. ברמת כלכלה של מדינה ההשקעה הגדולה במערכת החינוך ובחינוך הגבוה אינה מביאה את התמורה המקווה בצורת צמיחה כלכלית כי הבוגרים לא משתלבים חלק בשוק התעסוקה ולא תורמים את חלקם לתוצר הלאומי הגלמי (חלקם אפילו מהווים עול על מערכת התמיכה החברתית כאשר לאורך זמן אינם מצליחים להשתלב בשוק התעסוקה בצורה תואמת את השקעתם בלימודים. בוגר טרי של חינוך גבוה אשר מגיע למקום עבודה חדש יכול לשמוע את האימרה הבאה: "תשים בצד את מה שלמדת; עכשיו אנחנו נלמד אותך מה באמת אתה צריך לדעת כדי להצליח כאן".

 את המצב הקיים ניתן לסכם כך: הרדיפה אחרי תעודת הבגרות אינה מביאה להצלחה בחיים ומפריעה למערכת החינוך להכין כראוי את התלמידים לחיים. לכך מתווסף עוד קושי והוא שמערכת החינוך גם אינה מודעת לשינויים שצריך לעשות כדי לתקן את המצב. שר החינוך הקודם שי פירון ניסה להכניס כמה אלמנטים נכונים לסגירת הפער בין הרצוי למצוי אולם זה רחוק מלספק.

אז מה צריך ואפשר לעשות?

א. דיבורים ושכנוע

המצב הרצוי הוא שבית הספר מכין את התלמיד לחיים בכל המעגלים שבהם הוא ימצא במהלך חייו, ותעודת הבגרות צריכה להעיד על המוכנות לחיים בגמר הלימודים. כדי להגיע למצב הרצוי של הכנה טובה לחיים במערכת החינוך צריך לשכנע אנשים רבים שנדרש שינוי בתוכניות הלימוד והם צריכים להבין מה השינויים הנדרשים. מצד אחד צריך לשכנע את הציבור שצריך להפסיק לרדוף אחרי תעודת הבגרות כפי שהיא היום ומצד שני צריך לשכנע את אנשי מערכת החינוך (גם אנשי משרד החינוך וגם מורים) שמערכת החינוך צריכה לכלול תכנים שתורמים למוכנות הבוגר לחיים בכל מעגלי החיים שלו וכל תכני הלימוד צריכים לעמוד למבחן. כל אחד מאנשי מערכת החינוך יכול וצריך לתרום למצב הרצוי הזה.

כיוון שמדובר במסה גדולה של אנשים רצוי להתחיל בדיבורים והסברים במשך תקופה (סדר גודל של שנה?) עד שהמסרים נקלטים אצל חלק משמעותי מהאנשים.

ב. צריך להכין בהנהלת משרד החינוך תכנית רב שנתית להנעת תהליך השינוי המיוחל. למשל צריך לתכנן איך עושים הסבה של מורה ממרצה לחונך המקדם פתוח כישורים אצל התלמיד. וצריך לבדוק איך משתפים פעולה עם ארגוני העובדים במשרד החינוך וארגוני המורים. צריך לתכנן אילו מקצועות יש להוסיף ואילו מקצועות יש לקצץ (אסור להגדיל את העומס על התלמידים ואולי אפילו צריך קצת להקל בו כי למידה משמעותית נעשית כאשר התלמיד נהנה ולא כאשר הוא לחוץ.

ג. המעשים הנדרשים ליישום הרעיונות הנדרשים ישפיעו על החיים ועל הפרנסה של אנשים רבים וכדי לא להגיע לעימותים חברתיים גדולים על רקע זה רצוי להתקדם  בכל נושא בשלבים קטנים שלא יעוררו מאבק נגדי מצד בעלי ענין. למשל צעד טוב כזה היתה ההסכמה שהגיע אליה שר החינוך הקודם שי פירון עם מערכת החינוך הגבוה שיהיה חלק מסוים של אנשים שיתקבלו לחינוך הגבוה ללא תעודת בגרות. צעד כזה מקטין את החשיבות של תעודת הבגרות ויכול קצת להוריד את הלחץ מהמירוץ אחרי תעודת הבגרות כפי שהיא היום. לאחר זמן מה אחרי שהצעד הזה הוטמע כדאי ללכת עוד צעד ולהגדיל קצת את המכסה המוסכמת.

למשל מבחינת תכני החינוך צעד אחד אפשרי הוא הוספת בחינה בית ספרית בחלק מהכישורים הנדרשים (למשל הבעה בכתב ובעל פה) והוספת הציון בבחינה זאת לתעודת הבגרות. צעד אחר אפשרי הוא יצירת מסלול של פרויקט אישי בבתי ספר שירצו בכך ומתן ציון בשיתוף עם אנשים מחוץ למערכת החינוך שיכנס לתעודת הבגרות. צעדים כאלה לא צפויים להביא למאבק חברתי ואפשר להתקדם בהם צעד אחר צעד. אמנם הקצב למימוש השינויים הנדרשים בדרך זאת לא נראה גדול, אבל כל צעד שייושם ירחיב ויחזק את ההסכמה הציבורית לצורך בשינויים נוספים.

עבור האנשים המתפרנסים ממקצועות שצריך לשנות ו-או לקצץ צריך לתכנן אופק חדש לפרנסה וצריך לתכנן איך תהליך כזה יכול לקרות בלי זעזועים גדולים מדי.

 בתקופה הקדומה יכולת קריאה וכתיבה של טקסט היתה מפתח טוב להצלחה בחיים.

בעבר מידע על עובדות ומידע על תהליכי ייצור של מוצרים היו מפתח טוב להצלחה בחיים. כיום אנו חיים בתקופה שבה יש גידול מואץ בכמות המידע האנושי וכל המידע הזה זמין מידית באמצעות האינטרנט. לפיכך המוכנות לחיים מתבטאת ברכישת תובנות וידע איך להשיג מידע אמין, איך לפרש אותו, והכי חשוב איך לקבל החלטות מה לעשות בעקבות המידע המופק. לא עוד אגירת מידע כפי שהיה בעבר! יתר על כן כיוון שבתקופה הנוכחית מידע מתיישן בקצב מהיר כהר היום יש ציפיה מאדם המועסק במקום עבודה שיהיה בעל מיומנויות חיים של הסתגלות למצבים משתנים (למשל יהיה בעל יכולת למידה עצמית של נושא חדש ויהיה יצירתי בתכנון מעשיו בתגובה למצב המשתנה ובמקרה קיצוני יותר אפילו יידע איך להתמודד עם הצורך לעשות הסבה מקצועית ).  

 

 

 

 

ד"ר יוסף יעלי הוא מנתח מערכות ארגוניות ציבוריות בשיטת פרקינסון (לשעבר מדען בכיר ומהנדס מערכת ברפאל ואלביט)

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב