חתמת על הסכם תיווך ללא הגבלת זמן? סיכוי גבוה שבסוף תשלם 

תקציר פסק-דין: תא"מ 39683-06-12 אסף סימון נ' מאשה פלורנטין (06.12.14)

תביעה לדמי תיווך בגין מכירת דירתה של הנתבעת ברח' זלמן שזר בנתניה.

העובדות בקצרה:

התובע הינו מתווך מקרקעין. הנתבעת הייתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה שכנתו של התובע בבניין. השניים היו נפגשים מדי פעם שטיילו עם כלבם ועם הזמן נרקמו יחסי ידידות.

הנתבעת חתמה עם המתווך על שני הסכמי תיווך:

הראשון – הסכם לבלעדיות שתוקפו עד 21.09.11.

השני – הסכם תיווך "רגיל" למכירת הדירה.

בשני ההסכמים שיעור דמי התיווך עמד על 2% +  מע"מ, שהתמורה המבוקשת הייתה 2,250,000 ש"ח.

הדירה נמכרה ביום 17.02.12 עבור 2,150,000 ש"ח.

טענות הצדדים:

התובע (המתווך) טען כי לאחר תקופת הבלעדיות הפגיש בין הנתבעת לרוכש וסייע במו"מ ביניהם עד להשלמת העסקה.

הנתבעת (המוכרת) ביקשה לדחות את התביעה ממספר נימוקים:

הטענה הראשונה הייתה כי הנתבעת חתמה על המסמכים לאחר שהמתווך אמר לה כי הם "דרושים לצרכי המשרד בלבד".

טענה שניה הייתה כי הנתבעת ביקשה למכור את הדירה במחיר שאינו יורד מ-2,200,000 ש"ח ורק לאחר שהמתווך הבטיח למכור ב-2,250,000 ש"ח חתמה על הסכמי התיווך.

עוד טענה הנתבעת כי לאחר שתם הסכם התיווך הבלעדי, והגיע המתווך עם רוכשים פוטנציאלים, חשבה כי הוא פועל כחבר, ולא במסגרת הסכם התיווך עליו חתמו.

טענה אחרונה שהוסיפה היא כי התובע לא היה הגורם היעיל בעסקה, ולא נטל במפגשים חלק פעיל.

החלטת בית המשפט:

ראשית, התייחס בית המשפט לעובדה כי המתווך עומד בדרישות החוק: התובע מחזיק רישיון תיווך והוא החתים את הלקוחה-הנתבעת על הזמנה בכתב (הסכם התיווך).

לאחר שהונחו היסודות המאפשרות את פסיקת דמי התיווך לתובע, פנה בית המשפט לטענות הצדדים.

בית המשפט דחה את טענות הנתבעת אחת לאחת, וקבעה כי בשונה מהסכם הבלעדיות - הסכם התיווך לא הוגבל בזמן כך שהיה תקף בעת העסקה. כמו כן התייחס בית המשפט להסכם התיווך בו הופיעה הערה שלפיה גם אם הדירה תימכר בסכום שונה מהמבוקש – הנתבעת תחויב בדמי תיווך.

כמו כן נקבע כי המתווך היה הגורם היעיל בעסקה - הוא יצר את הקשר הראשוני המקורי שנמשך עד לכריתת חוזה המכר בין הנתבעת לבין הרוכשים, הוא נכח במו"מ וייעץ לה. הוא אפילו סייע לה לטפל במשכנתא ועמד על קשר עם עורך הדין שלה. בית המשפט הבהיר כי גם אם המתווך של הרוכשים היה מעורב בעסקה וגם אם הנתבעת עצמה השקיעה בקידומה – זכותו של התובע לדמי תיווך לא נשללת.

לאור האמור חויבה הנתבעת לשלם לתובע 50 אלף שקל דמי תיווך, בתוספת הוצאות משפט ו-7,000 ש"ח עבור שכר טרחת עו"ד.