אתיקה ומשא ומתן - חוצים את הקווים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אתיקה ומשא ומתן - חוצים את הקווים 

מאת    [ 09/12/2014 ]
מילים במאמר: 845   [ נצפה 2454 פעמים ]

 
 

רק לפני כחודש רעשו הכותרות של עיתוני הכלכלה על הצטרפותו של עופר עיני, לשעבר יו"ר ההסתדרות, לצוות המייעץ להנהלת בנק דיסקונט בעימות שהוא מנהל מול ועד העובדים הארצי של הבנק. מגן לחמם של העובדים, זה שעד לפני חצי שנה לקח חלק פעיל בהקמה של ארגוני עובדים ובעזרה להם, משתמש בידע אותו השיג, על מנת לסייע לצד השני. הצטרפותו לצוות אמנם חוקית, אך מספר לא מבוטל של אנשים הרימו גבה ותהו נוכח האתיות של אותה החלטה, אשר מעלה ספק בנוגע לנאמנותו של עיני עת כיהן שיו"ר הסתדרות העובדים. דוגמא זו של עופר עיני, רק מחזקת את מה שבתחום המשא ומתן כבר מבינים, והוא כי האתיקה אינה פוסחת על תחום זה וכי היא מהווה נדבך משמעותי בהתנהלותו.

השאלה הראשונה העולה בפי רבים, כאשר המילים אתיקה ומשא ומתן נשמעות באותו המשפט, היא האם בכלל ניתן לקשור בין שני עולמות תוכן אלו. דהיינו, האם יש מקום לאתיקה במשא ומתן? הדוגמא של העסקתו של עופר עיני ע"י בנק דיסקונט מחדדת לנו בדיוק את מיקומה של האתיקה בתחום. ישנם תחומים, בהם אנו מוגבלים על ידי החוק ומנועים על ידו מביצוע של מעשה מסוים. במצבים מסוג זה, לאתיקה אין שיקול מעשי. במידה והיה חוק צינון של מספר שנים עבור יו"ר ההסתדרות לפני שיתחיל לעבוד במגזר הפרטי, או לחילופין הוא היה חתום על הסכם המונע ממנו לעבור למגזר הפרטי, חוק או הסכם מסוג זה היו פותרים אותנו מהשיקולים האתיים שיש להפעיל, עת נשקול את האתיות והמוסריות של המעבר המהיר מהמשרה הציבורית למשרה הפרטית. האתיקה אם כן מתעוררת, כאשר לא קיים חוק או הסכם, וכאשר ישנו פער בין סף מסוים לבין רף מסוים אז מתעוררות שאלות אתיות.

כל דילמה אתית, אם בתחום המשא ומתן, ואם בכלל, נוצרת כאשר שני ערכים מהותיים, אשר ניתן לתת משקל רב של חשיבות לכל אחד מהם, מתנגשים ובמקרים אתים רבים ישנו פער או הבדל בין התפיסה שלנו כאנשים על מהו מעשה צודק ובין העשייה של המעשה עצמו. במקרה דנן, מצד אחד, עומדת כמובן זכותו של עיני, או של כל אדם אחר, לבחור בהמשך נתיב לקריירה שלו בהתאם לעולה על רוחו ולמקסם את הידע והנסיון שצבר במהלך שנות עבודתו. מצד שני, כאשר עופר עיני מועסק על ידי בנק דיסקונט לצורך מתן ייעוץ להתנהלותם מול ועד העובדים של הבנק, אשר עד לפני מספר חודשים ישב בצד הנגדי של שולחן המשא ומתן, עולה החשד הסביר כי באותה תקופה לא הצליח לייצג את האינטרסים של הסתדרות העובדים עליה היה אמון. למעשה, משתמש עופר עיני, בידע אשר ניתן לו, ואשר הוא צבר לאורך תקופה ארוכה כנושא של משרה מסויימת. השימוש באותו ידע על מנת לשרת בדיוק את הצד השני יוצר נזק פוטנציאלי לעובדים, כאשר עולה החשד שעל אינטרסים אחרים, ולא על האינטרסים של העובדים חשב, עת היה אמור לשרת אותם. מעבר לנזק הפוטנציאלי, במקרה שלפנינו ישנה פגיעה מהותית ומשמעותית בפרטיות ובסודיות של ארגוני העובדים. עופר עיני מביא מידע וידע, אשר לא היה יודע ברשותו, לו לא היה בתפקידו. בליבת התפקיד הקודם שלו כיו"ר ההסתדרות, ניתן לו המידע הנדרש לצורך ביצוע תפקידו כעת בבנק דיסקונט, אך למעשה מתוך הידיעה כי מידע זה לא יזלוג החוצה.

עמדתי הברורה והנחרצת היא כי בכל משא ומתן לתחום האתי מקום מרכזי ומהותי, הן במגזר העסקי ואחת כמה על כמה במגזר הציבורי. הסטנדרט האתי של נציגי ציבור צריך להיות גבוה לאין שיעור מזה של הנושא ונותן במגזר הפרטי. נושא משרה ציבורית הינו מוביל חברתי, אחראי על יצירת תפקידים ומהותי שיהווה דוגמא אישית להתנהגות ראויה. הכלל הבדרך כלל צבאי תקף גם במקרה זה - אם יש ספק, אין ספק.

עלינו לזכור כי שאלת עופר עיני היא רחבה הרבה יותר מאשר מקרה ספציפי זה. להבדיל ממקרה זה, האם נרצה כי חוקר בכיר במשטרה, אשר השתתף בחקירה של ארגוני פשע, ייעץ לאחר פרישתו לאותם ארגונים? האם נרצה שבנק, אשר בעל היכולת לתגמל כספית, ישתמש במידע או ידע שהוא מקבל ממישהו שנמצא בשורות הצד השני? לטעמי התשובה ברורה וחד משמעית בכל אחד ממקרים אלו, בדיוק כשם שהיא ברורה במקרה של עיני. אפילו טענתו של עיני, אשר ההסתדרות כביכול נתנה את הסכמתה למשרתו החדשה אין בה בכדי לפתור אותו מהבעיה האתית אליה הכניס את עצמו.

הרף האתי לא משתנה כהוא זה גם אם קיבל את הסכמת העובדים. ההסכמה אינה מכשירה את השרץ. כלומר, הפגיעה בסודיות ובפרטיות העובדים, הסכנה כי ניצל את מעמדו עוד כיהן כיו"ר ההסתדרות עודנה קיימת, והסכמה אינה משנה עובדות אלו. האם ניתן לדעת בוודאות כי ההסכמה שכביכול נתנה, לא מונעת על ידי אנשיו, עושי דברו אשר עדיין נמצאים בהסתדרות? עצם ההסכמה, יכול אף להרים את הרף האתי אותו אנו דורשים מנציגי הציבור.

אם כן, המהות המרכזית ביותר אשר עומדת מאחורי שמירה על כללים אתים במשא ומתן היא שמירה עלינו, והדרך הטובה ביותר לוודא שאנו שומרים על כללי האתיקה היא התבוננות פנימית. בעודנו מקבלים החלטות במשא ומתן, עלינו לבחון מול עצמנו האם אנחנו מרגישים בנח עם הסיטואציה אליה אנחנו מובילים. מהם שני הערכים המתנגשים במקרה שלנו והאם ישנו פער בין הרף לבין הסף. במידה ואכן קיים פער זה, עלינו לפעול על פי הרף העליו שלנו. שאלה שנציגי ציבור, או כל נושא ונותן אחר יכול לשאול את עצמו על מנת לדעת האם הוא מקפיד על כללים אתיים אלו האם נרגיש בנח עם מעשינו יתפרסמו בעיתון ויוודעו לידי הציבור. אם התשובה לשאלה זו היא שלילית, על נציג הציבור לעצור את עצמו ולעשות חושבין כיצד יש להמשיך ולנהוג על מנת שנחזור להרגיש בנח בתהליך המשא ומתן.

עו"ד ארז הינו מומחה בתחום ניהול קונפליקטים עסקיים, משא ומתן וניהול משברים. בעל תארים ראשונים במשפטים ובמדע המדינה וכן בעל תואר שני בהצטיינות במדיניות ציבורית. מראשוני תחום הגישור, הקים בשנת 1997 את חברת הגישור הראשונה בישראל - גישורים אי. די. אר בע"מ www.gishurim-adr.com noy@gishurim-adr.com הקים בשנת 2004-5 את NegoPro - מומחים בניהול משא ומתן www.negopro.biz noy@negopro.biz שותף מ 2008 ב CMT- Crisis Management Team העוסקת במניעת משברים, היערכות לקראת משבר וניהול משברים. www.crisimanagement.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב