חסמים ואיך אנו מתמודדים איתם ? 

חסמים ואיך אנו מתמודדים איתם ?

לכל אדם יש חסמים, יש גבולות שהוא מציב לעצמו. לעתים הוא רוצה לפרוץ אותם ולעיתים הוא פשוט מוותר ולומד לחיות איתם בשלום.

חלק מהחסמים הוטבעו בנו בילדות. משהו שנאמר לנו או נעשה לנו גרם לנו לא להאמין בעצמנו ומכאן גם לא להעז. המילה או המעשה של אותו מבוגר, הורה, מורה או דמות סמכותית אחרת נשמע לנו אז כשהיינו ילדים כ"סוף העולם", כדבר מוחלט שאין עליו עוררין.

עם הזמן גדלנו והתבגרנו, אך לא מעט מאיתנו נשארו עם אותם אמונות על עצמם, שאותו מבוגר (אולי לא אחראי או שעשה זאת בשגגה) חרט בנו.

יש אנשים שמצליחים ולא מבינים איך הם מתחזים וכולם מאמינים למוצא פיהם בעוד הם עצמם לא קולטים שזה הם עצמם ואין שום מסכה על פניהם.

יש אנשים שמראש יחליטו שהם יפסידו, אז לשם מה להתאמץ ?

יש אנשים שהפחד מניע אותם ויש אנשים שהפחד מרתיע אותם.

יש אנשים שהסיכון הוא המנוע בעולמם ויש כאלה שמאוד זהירים וחוששים מהלא נודע.

כל זמן שאנחנו מנהלים את חיינו ופועלים על פי הרצונות שלנו הכל בסדר, אבל מה קורה כאשר אנחנו מנוהלים ע"י אחרים ? איפה הרצונות שלנו ? מה גורם לנו לוותר עליהם ואפילו על עצמנו ?

יש לי שיר שכתבתי שמאוד מתאים לנושא הגבולות:

"חומות לפרוץ

תמיד ברגעים אלו,

אני חשה כמו בולדוזר,

שרוצה לפרוץ את כל החומות.

קפיצה אחת מעבר לחומה

אל צידה הלא נודע.

מצפוני אומר לי לא,

עדיף שלא תפגיני רצונותיך,

אין הזמן מתאים לכך

ואני מוותרת לו.

נעה בחוסר רצון,

מפנה את דמיוני למשהו אחר

ומבקשת להיות

רק במוכר.

חולמת עצמי לרגע קופצת

מעל אותה גדר

ומאפשרת לכל שאיפותיי

לפרוח,

לצמוח

וחוזרת לכאן ועכשיו."

לאחר קריאת השיר, איפה אתם מוצאים עצמכם, האם מעבר לחומה או בתוכה ? עד כמה שאתם מרצים אחרים ?

הרבה אנשים חיים בחשש שאם יאמרו את אשר על ליבם, העולם יפסיק לאהוב אותם. מה יקרה אם יאמרו "לא" ?

שינוי מתחיל בקטן. במידה ואינכם רוצים לעשות משהו, אל תעשו, תענו בשלילה. מותר לכם לומר "לא", אם הדבר שתעשו גורם לכם לוותר על עצמכם, על המהות שלכם, או בכלל לא לחיות בשלום עם המעשה.

הרבה אנשים שעבדתי עמם באימון אישי (באמצעות NLP ודמיון מודרך) על נושא הריצוי בחייהם, למדו לומר "לא" וראו ש"השד" לא כל כך נורא. אמירת ה"לא", לא הפחיתה מהאהבה שחשו כלפיהם, אולי אפילו הם התחילו לזכות ביותר הערכה מהסביבה שלהם.

כשאנו לא אומרים "לא" למשהו שאין אנו רוצים בו, אנחנו בעצם "נאכלים" מבפנים. הרגשת הויתור יוצרת בנו תסכול והתסכול מביא עלינו מחלות. אנחנו רוצים לזכות בתשומת לב ובסוף אנחנו משיגים אותה רק בדרך שמזיקה לנו.

אנשים מפתחים הרגלים, דפוסים ואוטומטים מבלי לחשוב עליהם. הם נאחזים בהם כאילו אי אפשר להשיג את רצונם בדרך אחרת. הם מאמינים שישנה דרך אחת בלבד ואינם מוכנים לנסות דרכים חלופיות, שאולי יטיבו איתם יותר והם אומרים לעצמם: "את זה אני לפחות מכיר".

הרבה נשים נשארות במסגרת הנשואין מתוך פחד משינוי. הרבה נשים נשארות במעגל האלימות מתוך פחד משינוי.

אם כל חיינו נסע באותה הדרך נגיע לאותו יעד. אם נבחר לנסוע בדרך אחרת, יש סיכוי שנגיע ליעד אחר או שבדרך נלמד דברם נספם, שיועילו לחיינו. בחיים יש לנו הרבה דלתות, איזו דלת נחליט לפתוח תלויה בנו, איזה דלת נחליט לסגור גם תלויה בנו. אתם יכולים להישאר עם דלת אחת פתוחה או לסגור אותה ולפתוח דלתות אחרות, שיכניסו הזדמנויות לשינוי בחייכם.

אומרים שכשאלוהים סוגר דלת אחת הוא פותח אחרת. אני מאמינה במשפט הזה. מהמקום בו האדם אינו מרוצה מחייו, יכולים להיות רק צמיחה ושינוי.

באימון אישי או NLP ודמיון מודרך אפשר לעשות את השינוי אליו אתם מייחלים. באימון אישי יש מי שמלווה אתכם, מחזק, תומך, מעודד, מפרגן ומאיר לכם את הדרך להצלחה.